דמיון בין הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים יש להם 13 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אלברט איינשטיין, אלוהים לא משחק בקוביות, אופרטור, ניסוי, ניסוי מחשבתי, ספין (פיזיקה), עקרון המקומיות, פרשנות קופנהגן, קריסת פונקציית הגל, שזירה קוונטית, תנע, תורת היחסות הפרטית, יששכר אונא.
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
אלברט איינשטיין והפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן · אלברט איינשטיין ומכניקת הקוונטים ·
אלוהים לא משחק בקוביות
אלברט איינשטיין ונילס בוהר (1925) אלוהים לא משחק בקוביות (בגרמנית) או אלוהים לא משחק בקוביות עם העולם היא אמרת כנף מפורסמת המבוססת על דבריו של אלברט איינשטיין על מכניקת הקוונטים.
אלוהים לא משחק בקוביות והפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן · אלוהים לא משחק בקוביות ומכניקת הקוונטים ·
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
אופרטור והפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן · אופרטור ומכניקת הקוונטים ·
ניסוי
מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן וניסוי · מכניקת הקוונטים וניסוי ·
ניסוי מחשבתי
ניסוי מחשבתי (מגרמנית: Gedankenexperiment) הוא ניסוי בכוח המחשבה, שאי אפשר או אין צורך לערוך בפועל.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן וניסוי מחשבתי · מכניקת הקוונטים וניסוי מחשבתי ·
ספין (פיזיקה)
הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן וספין (פיזיקה) · מכניקת הקוונטים וספין (פיזיקה) ·
עקרון המקומיות
בפיזיקה, עֶקְרון המקומיות (לוקליות) הוא ההנחה שכל אובייקט יכול להיות מושפע מאובייקטים הנמצאים בסביבתו המידית בלבד.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ועקרון המקומיות · מכניקת הקוונטים ועקרון המקומיות ·
פרשנות קופנהגן
פרשנות קופנהגן היא אחת הפרשנויות של מכניקת הקוונטים אשר נוסחה בין השנים 1925–1927.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ופרשנות קופנהגן · מכניקת הקוונטים ופרשנות קופנהגן ·
קריסת פונקציית הגל
קריסת פונקציית הגל- היא אחד משני תהליכים בהם מערכות קוונטיות נוהגות על פי חוקי מכניקת הקוונטים, על פי פרשנויות מסוימות של מכניקת הקוואנטים (ובפרט פרשנות קופנהגן).
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן וקריסת פונקציית הגל · מכניקת הקוונטים וקריסת פונקציית הגל ·
שזירה קוונטית
השוואה בין מצב של שזירה קוונטית לבין מצב של קורלציה קלאסית. הגלאי השמאלי מגיב למצב קוונטי יחיד של פולריזציית שני פוטונים, ואילו הימני מגיב בצורה קלאסית. הסימון הורוד מתאר פוטון אחד שפוגע, והכתום מסמן את השני. ניתן לראות את ההתנהגות השונה של הגלאים כאשר שני הפוטונים פוגעים בהם במקביל. שזירה קוונטית (באנגלית: Quantum Entanglement) היא תופעה במכניקת הקוונטים שבה פעולה על חלק אחד של מערכת מבוזרת חורצת את המצב של החלק האחר, גם כאשר שתי המערכות מרוחקות זו מזו ואין אפשרות של מעבר מידע ביניהן.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ושזירה קוונטית · מכניקת הקוונטים ושזירה קוונטית ·
תנע
עריסתו של ניוטון: מתקן המנצל את חוק שימור התנע להנעת מטוטלות כדוריות זהות תנע (בלטינית: momentum) הוא גודל פיזיקלי וקטורי, שמקורו בענף המכניקה של הפיזיקה הקלאסית.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ותנע · מכניקת הקוונטים ותנע ·
תורת היחסות הפרטית
תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ותורת היחסות הפרטית · מכניקת הקוונטים ותורת היחסות הפרטית ·
יששכר אונא
יששכר אונא (8 במאי 1934 – 11 באוקטובר 2021) היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ויששכר אונא · יששכר אונא ומכניקת הקוונטים ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים
- מה יש להם במשותף הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים
- דמיון בין הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים
השוואה בין הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים
יש הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן 27 יחסים. יש הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן 183. כפי שיש להם במשותף 13, מדד הדמיון הוא = 13 / (27 + 183).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן ומכניקת הקוונטים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: