דמיון בין השמש וכדור הארץ
השמש וכדור הארץ יש להם 40 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסלול (פיזיקה), מסה, מערכת השמש, מעלות צלזיוס, מגנזיום, מימן, מים, מישור המילקה, אנרגיה, אסטרואיד, אליפסה, אטמוספירה, סוכנות החלל הישראלית, ענק אדום, על-סגול, צפיפות החומר, צורן, קוטר, קילוגרם, רדיוס, רוח השמש, שנייה, שעה, שביט, תאוצת הכובד, טמפרטורה, זהב, זוהר הקוטב, חמצן, חנקן, ..., חלקיק, ברזל, גופרית, הליום, הירח, כבידה, כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, יחידה אסטרונומית, יום. להרחיב מדד (10 יותר) »
מסלול (פיזיקה)
כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.
השמש ומסלול (פיזיקה) · כדור הארץ ומסלול (פיזיקה) ·
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
השמש ומערכת השמש · כדור הארץ ומערכת השמש ·
מעלות צלזיוס
מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.
השמש ומעלות צלזיוס · כדור הארץ ומעלות צלזיוס ·
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
השמש ומגנזיום · כדור הארץ ומגנזיום ·
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
השמש ומימן · כדור הארץ ומימן ·
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
השמש ומישור המילקה · כדור הארץ ומישור המילקה ·
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
אנרגיה והשמש · אנרגיה וכדור הארץ ·
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
אסטרואיד והשמש · אסטרואיד וכדור הארץ ·
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
אליפסה והשמש · אליפסה וכדור הארץ ·
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
אטמוספירה והשמש · אטמוספירה וכדור הארץ ·
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
השמש וסוכנות החלל הישראלית · כדור הארץ וסוכנות החלל הישראלית ·
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
השמש וענק אדום · כדור הארץ וענק אדום ·
על-סגול
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.
השמש ועל-סגול · כדור הארץ ועל-סגול ·
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
השמש וצפיפות החומר · כדור הארץ וצפיפות החומר ·
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
השמש וצורן · כדור הארץ וצורן ·
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
השמש וקוטר · כדור הארץ וקוטר ·
קילוגרם
משקולת ביתית מברזל יצוק, בעלת משקל 1 קילוגרם. מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה האמריקאי קילוגרם (בראשי תיבות: ק"ג או kg; מילולית: אלף גרם) הוא יחידת המידה הבסיסית של מסה לפי תקן מערכת היחידות הבינלאומית.
השמש וקילוגרם · כדור הארץ וקילוגרם ·
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
השמש ורדיוס · כדור הארץ ורדיוס ·
רוח השמש
איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
השמש ורוח השמש · כדור הארץ ורוח השמש ·
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
השמש ושנייה · כדור הארץ ושנייה ·
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
השמש ושביט · כדור הארץ ושביט ·
תאוצת הכובד
בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.
השמש ותאוצת הכובד · כדור הארץ ותאוצת הכובד ·
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
השמש וטמפרטורה · טמפרטורה וכדור הארץ ·
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
זוהר הקוטב
זוהר צפוני כפי שנצפה באלסקה תחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוטסויוז ופרוגרס. זוהר הקוטב באסטוניה זוהר הקוטב (בלטינית: Aurora, "'אורורה") הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אור בצבעים שונים בשמי הלילה.
השמש וזוהר הקוטב · זוהר הקוטב וכדור הארץ ·
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
השמש וחמצן · חמצן וכדור הארץ ·
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
השמש וחנקן · חנקן וכדור הארץ ·
חלקיק
בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.
השמש וחלקיק · חלקיק וכדור הארץ ·
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
ברזל והשמש · ברזל וכדור הארץ ·
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
גופרית והשמש · גופרית וכדור הארץ ·
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
הליום והשמש · הליום וכדור הארץ ·
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
הירח והשמש · הירח וכדור הארץ ·
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
השמש וכבידה · כבידה וכדור הארץ ·
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
השמש וכוכב לכת · כדור הארץ וכוכב לכת ·
כוכב לכת ננסי
1.
השמש וכוכב לכת ננסי · כדור הארץ וכוכב לכת ננסי ·
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
השמש ויחידה אסטרונומית · יחידה אסטרונומית וכדור הארץ ·
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה השמש וכדור הארץ
- מה יש להם במשותף השמש וכדור הארץ
- דמיון בין השמש וכדור הארץ
השוואה בין השמש וכדור הארץ
יש השמש 208 יחסים. יש השמש 309. כפי שיש להם במשותף 40, מדד הדמיון הוא = 40 / (208 + 309).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין השמש וכדור הארץ. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: