תוכן עניינים
318 יחסים: JSTOR, מ, ממתק, ממלכת פרס, מאורה (פיוט), מנחם המאירי, מסכת מגילה, מסכה, מעשר כספים, מצרים, מצוות עשה שהזמן גרמן, מצוות זכירת מעשה עמלק, מצווה, מקרא מגילה, מקרוד, מרד בר כוכבא, מרדכי, מרדכי אליהו, מרדכי היהודי, מרדכי יפה, משנה, משנה למלך, משרד החינוך, משלוח מנות, משה הררי, מתנות לאביונים, מלך, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלחמת עמלק, מלכה, מזרחים, מחזור ויטרי, מחיית זכר עמלק, מגן אברהם, מגדנאות, מגילת אסתר, מדי, מכון מים חיים, מי מרום, מי כמוך ואין כמוך, מים, אסתר, אסתר המלכה, אסיה, אץ קוצץ, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבע פרשיות, אשכנזים, אלעזר בירבי קליר, ... להרחיב מדד (268 יותר) »
- מגילת אסתר
JSTOR
JSTOR (מבוטא "ג'יי סטור", קיצור באנגלית עבור Journal Storage, בעברית: מאגר כתבי עת) הוא מסד נתונים מקוון שהוקם בשנת 1995, המכיל גרסאות אלקטרוניות של כתבי עת מדעיים רבים ומאגרי מידע אחרים.
לִרְאוֹת פורים וJSTOR
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת פורים ומ
ממתק
טקסט.
לִרְאוֹת פורים וממתק
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי.
לִרְאוֹת פורים וממלכת פרס
מאורה (פיוט)
#הפניה יוצרות#ברכת יוצר אור.
לִרְאוֹת פורים ומאורה (פיוט)
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
לִרְאוֹת פורים ומנחם המאירי
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת פורים ומסכת מגילה
מסכה
מסכה פולחנית פסל המחזאי היווני אוריפידס מחזיק מסכת תיאטרון טראגית מסכות מסכה היא פריט לבוש, המכסה חלק מן הפנים או את כולם, לעיתים גם חלק מן הראש, או אפילו את הראש כולו.
לִרְאוֹת פורים ומסכה
מעשר כספים
מעשר כספים הוא נוהג יהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים לצדקה, תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת פורים ומעשר כספים
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת פורים ומצרים
מצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.
לִרְאוֹת פורים ומצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
לִרְאוֹת פורים ומצוות זכירת מעשה עמלק
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת פורים ומצווה
מקרא מגילה
מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.
לִרְאוֹת פורים ומקרא מגילה
מקרוד
מקרוד או מקרוט (בערבית: مقروض או مقروط; בתעתיק מדויק: מקרוץ', שמשמעותו צביטה - הפעולה שעושים כדי למנוע את נזילת המימרח) היא סוג של עוגייה פופולרית במדינות צפון אפריקה וגם במלטה.
לִרְאוֹת פורים ומקרוד
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
לִרְאוֹת פורים ומרד בר כוכבא
מרדכי
#הפניה מרדכי היהודי.
לִרְאוֹת פורים ומרדכי
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
לִרְאוֹת פורים ומרדכי אליהו
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן.
לִרְאוֹת פורים ומרדכי היהודי
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת פורים ומרדכי יפה
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת פורים ומשנה
משנה למלך
המשנה למלך (באנגלית: Viceroy; בספרדית: Virrey; בפורטוגזית: Vice-Rei) היה הפקיד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במערכת בירוקרטית קולוניאלית בקולוניה מסוימת, המושל אזרחית וצבאית בשמו של המלך על היחידה המנהלית הקרויה "מלכות משנה".
לִרְאוֹת פורים ומשנה למלך
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
לִרְאוֹת פורים ומשרד החינוך
משלוח מנות
משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.
לִרְאוֹת פורים ומשלוח מנות
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
לִרְאוֹת פורים ומשה הררי
מתנות לאביונים
קופות צדקה עבור מתנות לאביונים חיילי צה"ל מחלקים מתנות לילדים בסיכון ועוזרים להם להתכונן לחג. מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד.
לִרְאוֹת פורים ומתנות לאביונים
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
לִרְאוֹת פורים ומלך
מלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת פורים ומלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלחמת עמלק
אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים, בפסל של הפסל כריסטיאן דניאל ראוך. מלחמת עמלק היא אירוע מקראי, המתואר ב, בסוף פרשת בשלח.
לִרְאוֹת פורים ומלחמת עמלק
מלכה
#הפניה מלך.
לִרְאוֹת פורים ומלכה
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
לִרְאוֹת פורים ומזרחים
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
לִרְאוֹת פורים ומחזור ויטרי
מחיית זכר עמלק
מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.
לִרְאוֹת פורים ומחיית זכר עמלק
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת פורים ומגן אברהם
מגדנאות
עוגיות. Bougatsa בבית קפה באתונה מגדנאות או בשמה מהמקור הלועזי קונדיטאות היא ענף בתחום הקולינריה העוסק בדברי מאפה מתוקים ובמנות אחרונות.
לִרְאוֹת פורים ומגדנאות
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
לִרְאוֹת פורים ומגילת אסתר
מדי
מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית.
לִרְאוֹת פורים ומדי
מכון מים חיים
מכון מים חיים הוא מכון הוצאת ספרים שמפעילה עמותת אורות חמדה, המוציא לאור ספרים וחוברות, בעיקר בענייני מחשבת ישראל, מתורתם של רבני ישיבת מרכז הרב בעבר ובהווה, ורבנים נוספים הקשורים אליה.
לִרְאוֹת פורים ומכון מים חיים
מי מרום
מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.
לִרְאוֹת פורים ומי מרום
מי כמוך ואין כמוך
אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.
לִרְאוֹת פורים ומי כמוך ואין כמוך
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
לִרְאוֹת פורים ומים
אסתר
אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו.
לִרְאוֹת פורים ואסתר
אסתר המלכה
#הפניה אסתר.
לִרְאוֹת פורים ואסתר המלכה
אסיה
אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.
לִרְאוֹת פורים ואסיה
אץ קוצץ
אשכנזי מעוטר מן המאה ה-13. אָץ קוֹצֵץ הוא פיוט מתוך הקדושתא לשבת זכור, השבת שלפני פורים, שנתחברה בידי הפייטן הארצישראלי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת פורים ואץ קוצץ
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת פורים וארץ ישראל
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
לִרְאוֹת פורים וארצות הברית
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
לִרְאוֹת פורים וארבע פרשיות
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת פורים ואשכנזים
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
לִרְאוֹת פורים ואלעזר בירבי קליר
אלון ארד
אלון ארד (נולד ב-27 באפריל 1987) הוא משורר, עורך ספרותי ואיש חינוך ישראלי.
לִרְאוֹת פורים ואלון ארד
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת פורים ואלוהים (יהדות)
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
לִרְאוֹת פורים ואליעזר מלמד
אליהו כי טוב
הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי.
לִרְאוֹת פורים ואליהו כי טוב
אליהוא כ"ץ
אֵלִיהוּא כ"ץ (21 במאי 1926 – 31 בדצמבר 2021) היה סוציולוג של התקשורת, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, פרופסור מחקר לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה, חתן פרס ישראל למדעי החברה לשנת תשמ"ט 1989.
לִרְאוֹת פורים ואליהוא כ"ץ
אטיולוגיה
אֶטְיוֹלוֹגְיָה (מיוונית: αιτιολογία, תרגום לעברית: "תורת הסיבות". על פי האקדמיה ללשון העברית: מערך הסיבות) היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת.
לִרְאוֹת פורים ואטיולוגיה
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
לִרְאוֹת פורים ואחשוורוש
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
לִרְאוֹת פורים ואדר א'
אדר ב'
#הפניה אדר.
לִרְאוֹת פורים ואדר ב'
אהרן אופנהיימר
אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.
לִרְאוֹת פורים ואהרן אופנהיימר
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
לִרְאוֹת פורים ואוקראינה
אורז
סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.
לִרְאוֹת פורים ואורז
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת פורים ואורח חיים (שולחן ערוך)
אוזן המן
אוזני המן אוזני המן אוזן המן הוא מאפה, העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר.
לִרְאוֹת פורים ואוזן המן
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
לִרְאוֹת פורים ואכדית
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
לִרְאוֹת פורים ואישה
אילן ברקוביץ'
אילן ברקוביץ' (נולד ב-3 באוגוסט 1973) הוא משורר ומבקר שירה ישראלי.
לִרְאוֹת פורים ואילן ברקוביץ'
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
לִרְאוֹת פורים ואיזמיר
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
לִרְאוֹת פורים ונקודת השוויון
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
לִרְאוֹת פורים ונביאים
נוסע
נוסעים במעבורת נוסע הוא אדם אשר נמצא בכלי תחבורה, ועובר באמצעותו ממקום למקום.
לִרְאוֹת פורים ונוסע
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת פורים ונוסח אשכנז
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
לִרְאוֹת פורים ונוסח איטליה
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
לִרְאוֹת פורים ונוסח הספרדים
נורוז
הפת סין נורוז (בפרסית: نوروز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה וחג האביב הפרסי.
לִרְאוֹת פורים ונורוז
נודע ביהודה
הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.
לִרְאוֹת פורים ונודע ביהודה
סמבוסק
סמבוסק (אוזבקיסטן) סמבוסק (אתיופיה) סמבוסק (במקור בערבית; سامبوساش נהגה סמבוסאש) הוא מאפה פופולרי בעיראק ובמטבחים המזרח-תיכוניים.
לִרְאוֹת פורים וסמבוסק
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
לִרְאוֹת פורים וסעודת פורים
ספר מקבים ב'
ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.
לִרְאוֹת פורים וספר מקבים ב'
ספר התודעה
ספר התודעה הוא ספר על לוח השנה העברי ומועדי ישראל מאת הרב אליהו כי טוב.
לִרְאוֹת פורים וספר התודעה
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
לִרְאוֹת פורים וספירת הנוצרים
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
לִרְאוֹת פורים וסוריה
סוכר
קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.
לִרְאוֹת פורים וסוכר
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
לִרְאוֹת פורים וסיני (כתב עת)
סילוק (פיוט)
#הפניה קדושתא#סילוק.
לִרְאוֹת פורים וסילוק (פיוט)
סיון רהב-מאיר
סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.
לִרְאוֹת פורים וסיון רהב-מאיר
סיינט פול
סיינט פול (באנגלית: Saint Paul) היא עיר הבירה של מדינת מינסוטה שבארצות הברית, והעיר השנייה מבחינת מספר תושביה במדינה אחרי מיניאפוליס.
לִרְאוֹת פורים וסיינט פול
עמלק
הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.
לִרְאוֹת פורים ועמלק
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
לִרְאוֹת פורים וערב פסח שחל בשבת
עשרת בני המן
דימוי של עשרת בני המן תלויים על העץ. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית לפי מגילת אסתר, עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן היו עשרה מבניו של המן האגגי וסופם היה שנהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת היום על העץ עליו היה תלוי אביהם (שנתלה אחד עשר חודשים קודם לכן, בניסן של השנה שקדמה).
לִרְאוֹת פורים ועשרת בני המן
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
לִרְאוֹת פורים ועל הנסים
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
לִרְאוֹת פורים ועלייה לתורה
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
לִרְאוֹת פורים ועבודה זרה
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
לִרְאוֹת פורים ועדלאידע
עונג שבת (אגודה)
עונג שבת היה יוזמה של חיים נחמן ביאליק למפגשים של הציבור ביישוב עם אנשי רוח, שנערכו מדי שבת בתל אביב, ובהם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של תחומי דעת, בהם תנ"ך, תלמוד, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, בוטניקה ועוד.
לִרְאוֹת פורים ועונג שבת (אגודה)
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
לִרְאוֹת פורים ועובדיה מברטנורא
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
שרידי בית הכנסת בגוש חלב. גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון.
לִרְאוֹת פורים ועיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
לִרְאוֹת פורים ועיראק
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
לִרְאוֹת פורים ופניני הלכה
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת פורים ופסח
פצצת סירחון
מיכל של פצצת סירחון פצצת סירחון הוא חפץ המיועד להפיץ ריח בלתי נעים חזק.
לִרְאוֹת פורים ופצצת סירחון
פרסום הנס
על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.
לִרְאוֹת פורים ופרסום הנס
פרסים
מירזא יחיא נורי ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי פרְסִים הם בני קבוצה אתנית שמרכזה באיראן.
לִרְאוֹת פורים ופרסים
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
לִרְאוֹת פורים ופרשת בשלח
פרשת כי תצא
מחייתו, ממצוות הפרשה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים.
לִרְאוֹת פורים ופרשת כי תצא
פרג
שדה אדום של פרחי פרג אגסני שדה של פרחי פרג, שגדלו באופן טבעי ליד קיבוץ עין השופט פרג אגסני פרגים שגדלו טבעית בהרי שומרון. ניתן לראות מימין ניצן שעדיין סגור שדה פרגים ליד תל נגילה פֶּרֶג או פָּרָג (שם מדעי: Papaver) הוא סוג צמח ממשפחת הפרגיים.
לִרְאוֹת פורים ופרג
פרודיה
התצלום אמריקן גותיק, וושינגטון די. סי. הוא פרודיה על הציור אמריקן גותיק פרודיה (ביוונית: παρῳδία, מן παρά שמשמעו "לצד" + ᾠδή שמשמעו "שיר", וביחד "שיר בצד") היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר.
לִרְאוֹת פורים ופרודיה
פרודיות לפורים
עמוד מתוך '''חבקבוק הנביא''', פיזרו ה'רע"ג. פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים החל מתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת פורים ופרודיות לפורים
פרויקט פרידברג לחקר הגניזה
פרויקט פרידברג לחקר הגניזה (FGP) הוא מיזם מקיף, שאחת ממטרותיו החשובות היא למחשב את כל עולם כתבי היד של גניזת קהיר – תמונות, זיהויים, קטלוגים, העתקות, צירופים והפניות ביבליוגרפיות.
לִרְאוֹת פורים ופרויקט פרידברג לחקר הגניזה
פלודן
פְלוֹדְנִי (בהונגרית: Flódni) או (ביידיש: פְלוּדֶן) היא עוגת שכבות מסורתית לחג פורים וגם לחנוכה מהמטבח היהודי-הונגרי והמזרח אירופי, שמקורה לא ידוע, ייתכן בגליציה, ומשם הגיע המתכון להונגריה עם נדידת יהודי גליציה לתוך ממלכת הונגריה בעת האימפריה האוסטרית או האימפריה האוסטרו-הונגרית וכן לרומניה, לפולין ולאוקראינה.
לִרְאוֹת פורים ופלודן
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
לִרְאוֹת פורים ופוסק
פוסט-טראומה
#הפניה הפרעת דחק פוסט-טראומטית.
לִרְאוֹת פורים ופוסט-טראומה
פורים שפיל
שחקנים בפורים שפיל, הולנד 1657 פורים שפיל (מיידיש: פּורימשפּיל או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים, מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר.
לִרְאוֹת פורים ופורים שפיל
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
לִרְאוֹת פורים ופודקאסט
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
לִרְאוֹת פורים ופילון האלכסנדרוני
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת פורים ופיוט
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת פורים וצפת
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
לִרְאוֹת פורים וצדקה
קרנבל המסכות בוונציה
אנשים מחופשים בקרנבל המסכות בוונציה אנשים מחופשים בקרנבל המתקיים מדי שנה בעיר ונציה שבאיטליה קרנבל המסכות בוונציה הוא אירוע ייחודי המתקיים בעיר ונציה שבצפון מזרח איטליה ומתרחש כל חורף באמצע פברואר ונמשך כשבועיים.
לִרְאוֹת פורים וקרנבל המסכות בוונציה
קרעפלאך
#הפניה קרפלך.
לִרְאוֹת פורים וקרעפלאך
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
לִרְאוֹת פורים וקרובה
קריאת מגילה
#הפניה מקרא מגילה.
לִרְאוֹת פורים וקריאת מגילה
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
לִרְאוֹת פורים וקריאת שמע
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
לִרְאוֹת פורים וקריאת התורה
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
לִרְאוֹת פורים וקריאת ההלל
קלף (יהדות)
עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.
לִרְאוֹת פורים וקלף (יהדות)
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
לִרְאוֹת פורים וקדושתא
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
לִרְאוֹת פורים וקדושה (יהדות)
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
לִרְאוֹת פורים וקומראן
קוסקוס
קוסקוס להכנה מהירה קוסקוס (בערבית: كسكس, תעתיק מדויק: כֻסְכֻס) הוא מאכל צפון אפריקאי העשוי מגרגרי סולת העוברים התפחה על ידי מים בתהליך של אידוי.
לִרְאוֹת פורים וקוסקוס
קולופון
קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.
לִרְאוֹת פורים וקולופון
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
לִרְאוֹת פורים ור"ן
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת פורים ורמ"א
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת פורים ורמב"ם
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת פורים ורא"ש
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
לִרְאוֹת פורים ורא"ה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת פורים וראשונים
רעשן
רעשן רעשן הוא כלי נגינה המשמש כצעצוע, כלי-שעשועים המשמיע רעש, ומכאן שמו.
לִרְאוֹת פורים ורעשן
רצח עם
אישה ארמנית מחפשת מפלט עם ילדיה לאחר רצח בעלה, 1915.רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית.
לִרְאוֹת פורים ורצח עם
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
לִרְאוֹת פורים ורשב"א
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
לִרְאוֹת פורים ורשב"ם
רב פורים
תלמידי ישיבה חוגגים את פורים, ירושלים, 1997 רב פורים הוא מנהג פרודי הרווח בישיבות, בישיבות תיכוניות, באולפנות ('רבנית פורים'), ולעיתים גם בבתי ספר תיכוניים דתיים, ולפיו תלמידי הישיבה ממנים בתקופת חג הפורים רב מקרב התלמידים, שמחליף כביכול לתקופת החג את ראש הישיבה או ראש האולפנה.
לִרְאוֹת פורים ורב פורים
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
לִרְאוֹת פורים ורומן היסטורי
רוחניות
המונח רוחניות הוא מושג המציין סוג מציאות אחר מהמציאות החומרית.
לִרְאוֹת פורים ורוחניות
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת פורים ורי"ף
רימון עשן
רימוני עשן ששימשו בהפגנות בפריז, 2008 רימון עשן בריטי L83A1 שיוצר ב-2008 רימון עשן (באנגלית: Smoke grenade) הוא סוג של רימון יד המשמש כמכשיר איתות, יעד או מכשיר סימון משטח נחיתה, או כמיסוך עשן לתנועות כוחות.
לִרְאוֹת פורים ורימון עשן
ריא"ז
רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-ה'ם', 1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: רבי ישעיה אחרון ז"ל), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני (הרי"ד), הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.
לִרְאוֹת פורים וריא"ז
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת פורים וריטב"א
שמעון גרשון רוזנברג
הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים.
לִרְאוֹת פורים ושמעון גרשון רוזנברג
שמחה
ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.
לִרְאוֹת פורים ושמחה
שאלת רב
#הפניה שאלת חכם.
לִרְאוֹת פורים ושאלת רב
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת פורים ושאלות ותשובות
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
לִרְאוֹת פורים ושאילת מילים
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
לִרְאוֹת פורים ושנת זחא
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
לִרְאוֹת פורים ושנת השא
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
לִרְאוֹת פורים ושנת החא
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
לִרְאוֹת פורים ושני וחמישי
שפת אמת (ספר)
הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.
לִרְאוֹת פורים ושפת אמת (ספר)
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
לִרְאוֹת פורים ושפות שמיות
שתיית יין בפורים
"חייב איניש לבסומי עד דלא ידע..." - ציור מתוך מגילת אסתר שהודפסה בצפת. שתיית יין בפורים הוא מנהג הלכתי שמקורו בתלמוד לפיו יש חיוב להשתכר ביום פורים.
לִרְאוֹת פורים ושתיית יין בפורים
שלמה אבינר
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.
לִרְאוֹת פורים ושלמה אבינר
שליח (הלכה)
שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').
לִרְאוֹת פורים ושליח (הלכה)
שבע מצוות דרבנן
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.
לִרְאוֹת פורים ושבע מצוות דרבנן
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת פורים ושבת
שבת זכור
#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.
לִרְאוֹת פורים ושבת זכור
שוק (מסחר)
שוק רמלה שוּק (ברבים: שְׁוָקִים) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.
לִרְאוֹת פורים ושוק (מסחר)
שושן (עיר)
אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.
לִרְאוֹת פורים ושושן (עיר)
שושן הבירה
#הפניה שושן (עיר).
לִרְאוֹת פורים ושושן הבירה
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת פורים ושולחן ערוך
שכרות
פקח בבריטניה מנסה להוריד צעיר שתוי שניסה לטפס על הסטונהנג'. אביהן יין על מנת לגרום לו להשתכר, מאת פיליפ מדהרסט. שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות אדם שיכור ברחוב. וינה, תחילת המאה ה-20 שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול.
לִרְאוֹת פורים ושכרות
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
לִרְאוֹת פורים ושיר של יום
שילה (יישוב)
שילֹה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהר אפרים שבדרום השומרון.
לִרְאוֹת פורים ושילה (יישוב)
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת פורים ותנ"ך
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
לִרְאוֹת פורים ותענית
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
לִרְאוֹת פורים ותענית אסתר
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
לִרְאוֹת פורים ותפילת ערבית
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
לִרְאוֹת פורים ותפילת שחרית
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת פורים ותפילת העמידה
תפילת הלל
#הפניה קריאת ההלל.
לִרְאוֹת פורים ותפילת הלל
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת פורים ותפילה (יהדות)
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
לִרְאוֹת פורים ותרע"ב
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
לִרְאוֹת פורים ותרגום
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת פורים ותל אביב-יפו
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת פורים ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת פורים ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת פורים ותלמוד ירושלמי
תלייה
איור של תלייה טיפוסית התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות.
לִרְאוֹת פורים ותלייה
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
לִרְאוֹת פורים ותחנון
תחפושת
תחפושות של בעלי חיים 1951 בתל אביב אישה בתחפושת של דוב תחפושת היא בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית.
לִרְאוֹת פורים ותחפושת
תהילים פ"ג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.
לִרְאוֹת פורים ותהילים פ"ג
תהילים ז'
תהילים ז הוא המזמור השביעי של ספר תהילים.
לִרְאוֹת פורים ותהילים ז'
תהילים כ"ב
למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.
לִרְאוֹת פורים ותהילים כ"ב
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת פורים ותוספות
תוספות למגילת אסתר
תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.
לִרְאוֹת פורים ותוספות למגילת אסתר
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
לִרְאוֹת פורים ותכלאל
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
לִרְאוֹת פורים ותימן
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
לִרְאוֹת פורים ותיקוני הזוהר
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
לִרְאוֹת פורים ול"ט אבות מלאכה
לוי בן חביב
רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.
לִרְאוֹת פורים ולוי בן חביב
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
לִרְאוֹת פורים ולימוד תורה
ליל שמורים אותו אל חצה
כתב יד מהמאה ה-13. לכותרות נוספו עיטורים. לֵיל שִׁמּוּרִים אוֹתוֹ אֵל חָצָה הוא פיוט מערבית לערבית של היום הראשון של פסח (ליל הסדר) שמקורו בתקופה הקלאסית של הפיוט (המאה השישית עד המאה השמינית) אך לא ידוע מי מחברו.
לִרְאוֹת פורים וליל שמורים אותו אל חצה
ליל שיכורים
לֵיל שִׁכּוֹרִים או מעריב לפורים הוא פיוט פורימי פארודי שנדפס במחזור ויטרי ומיוחס שם לרבי מנחם בן רבי אהרן.
לִרְאוֹת פורים וליל שיכורים
ליל כל הקדושים
בית מגורים אמריקאי מקושט לכבוד ליל כל הקדושים ג'ק-או-לנטרן ליל כל הקדושים או האלווין (באנגלית: Halloween) הוא חג עממי בעל שורשים נוצריים הנחגג בליל 31 באוקטובר, ערב יום כל הקדושים בנצרות המערבית.
לִרְאוֹת פורים וליל כל הקדושים
ליטורגיה
לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.
לִרְאוֹת פורים וליטורגיה
ט"ז באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלויה בסוג השנה שבה בר המצווה נחוג ובסוג בשנה שבה נולד (שנה פשוטה או מעוברת).
לִרְאוֹת פורים וט"ז באדר
ט"ו באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת פורים וט"ו באדר
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת פורים וטעמי המקרא
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
לִרְאוֹת פורים וטבריה
טבח
אנדרטת הנעליים בבודפשט טֶבַח הוא '''הרג''' או רצח המוני ישיר ומכוון, בייחוד של אזרחים לא לוחמים, או אלו שאין ביכולתם להתגונן כראוי.
לִרְאוֹת פורים וטבח
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת פורים וטורקיה
זיקוקין די-נור
וידאו של זיקוקין די-נור זיקוקין זיקוקין די-נור, זיקוקי די-נור, זיקוקין או זיקוקים הם מתקני נפץ המתפוצצים תוך הפצת אור רב בשלל צבעים ואפקטים, ומשמשים בחגיגות.
לִרְאוֹת פורים וזיקוקין די-נור
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
לִרְאוֹת פורים וחנוכה
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
לִרְאוֹת פורים וחלב (עיר)
חטיף
דוכן חטיפים ארוזים, בעיקר ממתקים דוכן חטיפים: פיצוחים, פירות יבשים וממתקים, רובם בתפזורת, בשוק המזון לה בוקריה בברצלונה חטיף הוא מאכל הנאכל שלא במסגרת ארוחה, בגודל ובמרקם המתאימים לאכילתו בחטף (מכאן נגזר השם "חטיף"), ולרוב גם אינו מצריך שימוש בכלי אוכל או סכו"ם.
לִרְאוֹת פורים וחטיף
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת פורים וחז"ל
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת פורים וחזרת הש"ץ
חזיז
ממוזער חזיז (באנגלית: Firecracker) הוא מטען חומר נפץ קטן, אשר יועד בראש ובראשונה להפיק קול נפץ גדול וחזק.
לִרְאוֹת פורים וחזיז
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת פורים וחברון
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
לִרְאוֹת פורים וחג
חגי ישראל
#הפניה חגי_ישראל_ומועדיו.
לִרְאוֹת פורים וחגי ישראל
חומוס
צלחת חומוס עם שמן זית, צנוברים, פטרוזיליה ופפריקה מנת חומוס כפי שמוגשת בחומוסייה ביפו חומוס (מערבית: حُمُّص,, תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים המוגש כממרח.
לִרְאוֹת פורים וחומוס
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
לִרְאוֹת פורים וחוץ לארץ
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
לִרְאוֹת פורים וחוקר המקרא
חורף
חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.
לִרְאוֹת פורים וחורף
חורבן בית המקדש הראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס).
לִרְאוֹת פורים וחורבן בית המקדש הראשון
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת פורים וחול המועד
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
לִרְאוֹת פורים וחולון
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת פורים ובני ברק
בני יששכר
בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".
לִרְאוֹת פורים ובני יששכר
בעקבות סוד המגילה
ממוזער בעקבות סוד המגילה הוא ספר ילדים שיצא לאור בשנת 1992.
לִרְאוֹת פורים ובעקבות סוד המגילה
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
לִרְאוֹת פורים ובצלאל בר כוכבא
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
לִרְאוֹת פורים וברכת המזון
ברכות קריאת שמע
ברכות קריאת שמע הן ברכות המצוה הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע וכיום הן חלק מסידור התפילה היהודי היום-יומי, הנאמר בצמוד לקריאת שמע, כחלק מהותי שבתפילת ערבית ותפילת שחרית.
לִרְאוֹת פורים וברכות קריאת שמע
בלשון אשר הזכרת לזוכריך
פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת פורים ובלשון אשר הזכרת לזוכריך
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת פורים ובבל
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
לִרְאוֹת פורים ובגדאד
בדחן
בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.
לִרְאוֹת פורים ובדחן
בדיחה
בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק.
לִרְאוֹת פורים ובדיחה
ביאור הגר"א
#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.
לִרְאוֹת פורים וביאור הגר"א
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
לִרְאוֹת פורים ובית תמחוי
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
לִרְאוֹת פורים ובית המקדש השני
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
לִרְאוֹת פורים ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
לִרְאוֹת פורים ובית הבחירה למאירי
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת פורים ובית כנסת
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת פורים וגמרא
גשמיות
גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.
לִרְאוֹת פורים וגשמיות
גזירה דרבה
גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.
לִרְאוֹת פורים וגזירה דרבה
דמי כיס
דמי כיס הם סכום כסף, קטן בדרך כלל, הניתן על ידי הורים לילדיהם לניהולם האישי.
לִרְאוֹת פורים ודמי כיס
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
לִרְאוֹת פורים ודאורייתא
דנצ'ו ארנון
דן (דנצ'ו) ארנון (נולד ב-1935 בקריית חיים) הוא צלם, עיתונאי, מרצה ומורה דרך ישראלי.
לִרְאוֹת פורים ודנצ'ו ארנון
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
לִרְאוֹת פורים ודרבנן
דרכי משה
דרכי משה הוא חיבור על ספר ארבעה טורים, שכתב הרמ"א באמצע המאה ה-16.
לִרְאוֹת פורים ודרכי משה
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
לִרְאוֹת פורים ודברי קבלה
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
לִרְאוֹת פורים ודביר (הוצאת ספרים)
דיוניסיה
מסכת דיוניסיוס בלובר הדיוניסיה (ביוונית: Διονυσία) הייתה פסטיבל דתי גדול באתונה העתיקה לכבוד האל דיוניסוס, אשר החלק המרכזי בו היה הצגת מחזות תיאטרון מסוגים שונים.
לִרְאוֹת פורים ודיוניסיה
המן האגגי
הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.
לִרְאוֹת פורים והמן האגגי
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
לִרְאוֹת פורים והמאה ה-13
המגילות הגנוזות
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
לִרְאוֹת פורים והמגילות הגנוזות
המדאן
המדאן (בפרסית: همدان; בפרסית עתיקה בשם הַנְגְמַתַנַא ובמקרא בשם אַחְמְתָא) היא עיר במערב איראן ובירת הפרובינציה הקרויה על שמה.
לִרְאוֹת פורים והמדאן
הארכיון הציוני
#הפניה הארכיון הציוני המרכזי.
לִרְאוֹת פורים והארכיון הציוני
האימפריה הפרסית האחמנית
האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).
לִרְאוֹת פורים והאימפריה הפרסית האחמנית
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת פורים והספרייה הלאומית
הספרייה הווירטואלית של מטח
הספרייה הווירטואלית של מטח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.
לִרְאוֹת פורים והספרייה הווירטואלית של מטח
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
לִרְאוֹת פורים והספד
הפונותיקה הלאומית
הפוֹנוֹתֵיקָה הלאומית או "ארכיון הצליל הלאומי", הוא אוסף של צלילים מוקלטים, שמטרתו להוות את "הזיכרון המוזיקלי" של העם היהודי ושל הקהילות הלא-יהודיות בישראל.
לִרְאוֹת פורים והפונותיקה הלאומית
הקרנבל הברזילאי
מצעד בתי-ספר לסמבה הריו דה ז'ניירו. הקרנבל הברזילאי (בפורטוגזית: Carnaval do Brasil) הוא חג בן ארבעה ימים בברזיל, המתחיל כל שנה חמישים יום לפני חג הפסחא.
לִרְאוֹת פורים והקרנבל הברזילאי
הרבנים הראשיים
#הפניה הרבנות הראשית לישראל.
לִרְאוֹת פורים והרבנים הראשיים
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
לִרְאוֹת פורים והתבוללות
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת פורים והלוח העברי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת פורים והלכה
הטלת גורל
עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.
לִרְאוֹת פורים והטלת גורל
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
לִרְאוֹת פורים והגר"א
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת פורים והוצאת דביר
הוצאה מרשות לרשות
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
לִרְאוֹת פורים והוצאה מרשות לרשות
הוצאה להורג
איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.
לִרְאוֹת פורים והוצאה להורג
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
לִרְאוֹת פורים והכנרת
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
לִרְאוֹת פורים והכרונולוגיה המקראית והמסורתית
היישוב היהודי בחברון
היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).
לִרְאוֹת פורים והיישוב היהודי בחברון
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
לִרְאוֹת פורים וונציה
ושתי
דימוי של ושתי מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית וַשְׁתִּי היא דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש.
לִרְאוֹת פורים וושתי
וויקיטקסט
#הפניה ויקיטקסט.
לִרְאוֹת פורים ווויקיטקסט
ויאהב אומן
כתב יד מן המאה ה-14. וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח לפורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר.
לִרְאוֹת פורים וויאהב אומן
כסף (אמצעי תשלום)
שטרות כסף בכלכלה, כסף הוא אמצעי-חליפין פיזי או רשומה ממוחשבת שתמורתה ניתן לקבל טובין.
לִרְאוֹת פורים וכסף (אמצעי תשלום)
כתבי הקודש
#הפניה כתבי קודש.
לִרְאוֹת פורים וכתבי הקודש
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת פורים וכלבו (ספר)
כיסונים
כיסונים או כִּיסָנִים הם שמות כלליים למגוון מאכלים המבוססים על מעטפת בצק הממולאת במלית.
לִרְאוֹת פורים וכיסונים
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
לִרְאוֹת פורים וכיפה (אתר אינטרנט)
י"א באדר
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.
לִרְאוֹת פורים וי"א באדר
י"ד באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת פורים וי"ד באדר
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת פורים וימי הביניים
ימי הודאה
תפילת על הנסים לפורים ימי הודאה הם ימים מיוחדים בלוח השנה העברי, שנקבעו כדי להודות לאלוהים על הנסים שעשה לעם ישראל.
לִרְאוֹת פורים וימי הודאה
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
לִרְאוֹת פורים ויעקב משה חרל"פ
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת פורים ויפו
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת פורים וירושלים
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
לִרְאוֹת פורים וישראל דנדרוביץ
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת פורים וישיבת מרכז הרב
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת פורים וישיבה
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
לִרְאוֹת פורים וילקוט שמעוני
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
לִרְאוֹת פורים ויחיאל מפריז
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
לִרְאוֹת פורים ויד ושם
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת פורים ויהדות
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת פורים ויהדות קראית
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת פורים ויהושע בן נון
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת פורים ויהודה הלוי
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת פורים ויהודים
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
לִרְאוֹת פורים ויומני כרמל
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
לִרְאוֹת פורים ויום טוב
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
לִרְאוֹת פורים ויום טוב שני של גלויות
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת פורים ויום הכיפורים
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
לִרְאוֹת פורים ויום-טוב לוינסקי
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
לִרְאוֹת פורים ויוסף תבורי
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
לִרְאוֹת פורים ויוסף חיים זוננפלד
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת פורים ויוסף בן מתתיהו
יוצר (פיוט)
#הפניהיוצרות.
לִרְאוֹת פורים ויוצר (פיוט)
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת פורים ויוונית
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
לִרְאוֹת פורים ויין
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת פורים ויידיש
1912
הטיטאניק.
לִרְאוֹת פורים ו1912
ראה גם
מגילת אסתר
אזכור
ידוע גם בשם שושן פורים קטן, חג הפורים.
, אלון ארד, אלוהים (יהדות), אליעזר מלמד, אליהו כי טוב, אליהוא כ"ץ, אטיולוגיה, אחשוורוש, אדר א', אדר ב', אהרן אופנהיימר, אוקראינה, אורז, אורח חיים (שולחן ערוך), אוזן המן, אכדית, אישה, אילן ברקוביץ', איזמיר, נקודת השוויון, נביאים, נוסע, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח הספרדים, נורוז, נודע ביהודה, סמבוסק, סעודת פורים, ספר מקבים ב', ספר התודעה, ספירת הנוצרים, סוריה, סוכר, סיני (כתב עת), סילוק (פיוט), סיון רהב-מאיר, סיינט פול, עמלק, ערב פסח שחל בשבת, עשרת בני המן, על הנסים, עלייה לתורה, עבודה זרה, עדלאידע, עונג שבת (אגודה), עובדיה מברטנורא, עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, עיראק, פניני הלכה, פסח, פצצת סירחון, פרסום הנס, פרסים, פרשת בשלח, פרשת כי תצא, פרג, פרודיה, פרודיות לפורים, פרויקט פרידברג לחקר הגניזה, פלודן, פוסק, פוסט-טראומה, פורים שפיל, פודקאסט, פילון האלכסנדרוני, פיוט, צפת, צדקה, קרנבל המסכות בוונציה, קרעפלאך, קרובה, קריאת מגילה, קריאת שמע, קריאת התורה, קריאת ההלל, קלף (יהדות), קדושתא, קדושה (יהדות), קומראן, קוסקוס, קולופון, ר"ן, רמ"א, רמב"ם, רא"ש, רא"ה, ראשונים, רעשן, רצח עם, רשב"א, רשב"ם, רב פורים, רומן היסטורי, רוחניות, רי"ף, רימון עשן, ריא"ז, ריטב"א, שמעון גרשון רוזנברג, שמחה, שאלת רב, שאלות ותשובות, שאילת מילים, שנת זחא, שנת השא, שנת החא, שני וחמישי, שפת אמת (ספר), שפות שמיות, שתיית יין בפורים, שלמה אבינר, שליח (הלכה), שבע מצוות דרבנן, שבת, שבת זכור, שוק (מסחר), שושן (עיר), שושן הבירה, שולחן ערוך, שכרות, שיר של יום, שילה (יישוב), תנ"ך, תענית, תענית אסתר, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילת הלל, תפילה (יהדות), תרע"ב, תרגום, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלייה, תחנון, תחפושת, תהילים פ"ג, תהילים ז', תהילים כ"ב, תוספות, תוספות למגילת אסתר, תכלאל, תימן, תיקוני הזוהר, ל"ט אבות מלאכה, לוי בן חביב, לימוד תורה, ליל שמורים אותו אל חצה, ליל שיכורים, ליל כל הקדושים, ליטורגיה, ט"ז באדר, ט"ו באדר, טעמי המקרא, טבריה, טבח, טורקיה, זיקוקין די-נור, חנוכה, חלב (עיר), חטיף, חז"ל, חזרת הש"ץ, חזיז, חברון, חג, חגי ישראל, חומוס, חוץ לארץ, חוקר המקרא, חורף, חורבן בית המקדש הראשון, חול המועד, חולון, בני ברק, בני יששכר, בעקבות סוד המגילה, בצלאל בר כוכבא, ברכת המזון, ברכות קריאת שמע, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בבל, בגדאד, בדחן, בדיחה, ביאור הגר"א, בית תמחוי, בית המקדש השני, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, בית הבחירה למאירי, בית כנסת, גמרא, גשמיות, גזירה דרבה, דמי כיס, דאורייתא, דנצ'ו ארנון, דרבנן, דרכי משה, דברי קבלה, דביר (הוצאת ספרים), דיוניסיה, המן האגגי, המאה ה-13, המגילות הגנוזות, המדאן, הארכיון הציוני, האימפריה הפרסית האחמנית, הספרייה הלאומית, הספרייה הווירטואלית של מטח, הספד, הפונותיקה הלאומית, הקרנבל הברזילאי, הרבנים הראשיים, התבוללות, הלוח העברי, הלכה, הטלת גורל, הגר"א, הוצאת דביר, הוצאה מרשות לרשות, הוצאה להורג, הכנרת, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, היישוב היהודי בחברון, ונציה, ושתי, וויקיטקסט, ויאהב אומן, כסף (אמצעי תשלום), כתבי הקודש, כלבו (ספר), כיסונים, כיפה (אתר אינטרנט), י"א באדר, י"ד באדר, ימי הביניים, ימי הודאה, יעקב משה חרל"פ, יפו, ירושלים, ישראל דנדרוביץ, ישיבת מרכז הרב, ישיבה, ילקוט שמעוני, יחיאל מפריז, יד ושם, יהדות, יהדות קראית, יהושע בן נון, יהודה הלוי, יהודים, יומני כרמל, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום הכיפורים, יום-טוב לוינסקי, יוסף תבורי, יוסף חיים זוננפלד, יוסף בן מתתיהו, יוצר (פיוט), יוונית, יין, יידיש, 1912.