גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
274 יחסים: ממשל, ממלוכים, מנהל כללי, מס, מס גולגולת, מסדר אבירות, מסדר המג'ידיה, מערכות, מקרקעין, מרשם המקרקעין, משפחה, משטרת היישובים העבריים, משטרה, משה סמילנסקי, משה עמיעד (קריגסר), מתורגמן, מלחמת העולם הראשונה, מטבע, מטבעות ארץ ישראל, מטבעות עות'מאניים, מחלול, מדינת ישראל, מהמט השני, מונגולית, מוסלמים, מוסד ביאליק, מופתי, מושע, מוחמד, מוחתסב, מוכתר, מכס, מכה, אסלאם, אפנדי, אקצ'ה (מטבע), אקלים, ארמית, ארץ ישראל, ארץ-ישראל: ספר-המסעות, אל-מדרסה א-תנכזיה, אלוף, אלוף-משנה, אלוהים, אליעזר שוחט, אליעזר בן-יהודה, אברהם יערי, אבלק, אבדילמג'יט הראשון, אגא, ..., אגרות ארץ ישראל, אדמירל הצי, אדריכלות, אומה, אכדית, איסטנבול, איטלקית, איילט, נמל יפו, נפה (יחידה שלטונית), נצרות, נקמת דם, ניל"י, סמל, סנג'ק (האימפריה העות'מאנית), ספר תולדות ההגנה, ספר יחזקאל, ספרדית, ספרות עברית, סריס, סלג'וקים, סגן-אלוף, סוס הבית, סולטאן, סולטאן עות'מאני, סולטאני, סולידוס, סוכר, סיפאהים, עם עובד, ענישה גופנית, ערבית, ערביי ארץ ישראל, עלייה לרגל, עברית, עורך ראשי, עובד אדמה, עינויים, עירייה, פארה, פאשה, פרסית, פרש (מקצוע), פרויקט בן-יהודה, פתווה, פלאח, פירמאן, צרפתית, צבא, צבע, צו, צי (יחידה בחיל ים), קמרון צולב, קאדי, קאוואס, קאימקאם, קסרקטין, קפיטולציות, קבוצה חברתית, קונסטנטינופול, קורוש, קישלה, קיוסק, רמדאן, רשות העתיקות, רב, רב חובל, רבקה אלפר, רישום זכויות במקרקעין בישראל, שער השלשלת, שער הגיא, שער יפו, שרה אהרנסון, שריעה, שלחין, שטר קניין, שבר עשרוני, שבתי צבי, שוק מחנה יהודה, שוחד, שכונת מחלול, שייח', תעתיק, תרבוש, תת-אלוף, תחיית הלשון העברית, תוגרמה (דמות מקראית), תימאר, תיירות צליינית לארץ ישראל, לאדינו, לטינית, לבוש מסורתי ביישוב הישן, להג, ליוואן, טאבור עמליה, טנזימאט, טרסה, טורקית, טורקית עות'מאנית, טורבן, טוגרא, טימאר, זאב צחור, זאווייה, זנב, זהב, חמאם, חמסה, חמולה, חאן (מבנה), חפיר, חצי האי האיברי, חקלאות, חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חטיבה, חג', חופש, חוק המקרקעין, חוקה, חושה, חכם באשי, חכירה, חי"ר, חיל פרשים, חייל, בן-ציון דינור, באר מים, ברכה חבס, בדואים, בור ספיגה, בית מכס, בית סוהר, בית שאן, גנזך המדינה, גרמנית, גרשם שלום, גרוש, גד פרומקין, דנאריוס, דפתרדאר, דרך שופט בירושלים, דרגה צבאית, דרגומן, דרוויש, דונמה, דוד קרויאנקר, דוד תדהר, ה'שפ"ז, ה'שפ"ה, המאה ה-15, המאה ה-16, המנדט הבריטי, המרת דת, המג'לה, המוסד ללשון הטורקית, המועצה האימפריאלית, האימפריה העות'מאנית, העת העתיקה, העת החדשה, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העיר העתיקה, הפועל הצעיר (עיתון), הר הבית, הראשון לציון, הרפובליקה הטורקית, הרשות הפלסטינית, השומר, התעת'מנות, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, הטורקים הצעירים, הוצאת מסדה, הוצאת מצפה, הוצאת ראובן מס, הוצאת דביר, הוצאת כתר, הכעבה, הים השחור, הים התיכון, היסטוריה, היסטוריוגרפיה ישראלית, הילך חוקי, היישוב, ואלי (תואר שלטוני), ואדי, ונטית (שפה רומאנית), וקף, וזיר, וילאייט, כסף (אמצעי תשלום), כסף (יסוד), כפר, כפר גלעדי, כוחלה, כובע טמבל, יניצ'ר, יניצ'רים, יעקב שטיינברג, יעקב יערי-פולסקין, יפו, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישעיהו פרס, ישראל ברטל, ישילאירמאק, יד יצחק בן-צבי, יהושע קניאל, יהושע ילין, יוסף חיים ברנר, יוונית, 1070, 1481, 1517, 1683, 1741, 1839, 1840, 1842, 1858, 1876, 1917. להרחיב מדד (224 יותר) »
ממשל
מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וממשל · ראה עוד »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וממלוכים · ראה עוד »
מנהל כללי
מנהל כללי (בראשי תיבות: מנכ"ל) הוא אדם המחזיק במשרה ניהולית בגוף פרטי, ציבורי או ממשלתי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומנהל כללי · ראה עוד »
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומס · ראה עוד »
מס גולגולת
קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומס גולגולת · ראה עוד »
מסדר אבירות
מסדר אבירות הוא מוסד אירופי הקיים החל מהמאה ה-14.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומסדר אבירות · ראה עוד »
מסדר המג'ידיה
מסדר המג'ידיה (מֶדְזִ'ידֵיֶה) (בטורקית: Kılıçlı Mecidi Nişanı, ובשפה העממית: mecidiye nişanı, תרגום מילולי: מסדר ועיטור החרב של אבדילמג'יט) הוא מסדר הצטיינות במערכה צבאית של האימפריה העות'מאנית, אשר הוענק בשנים: 1852–1922.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומסדר המג'ידיה · ראה עוד »
מערכות
מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומערכות · ראה עוד »
מקרקעין
מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין, דהיינו קרקע וכל הבנוי והנטוע עליה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומקרקעין · ראה עוד »
מרשם המקרקעין
מרשם המקרקעין הוא מערכת בה מתועדות זכויות או פעולות משפטיות, הנוגעות לזהות בעלי זכויות הקניין במקרקעין באזור מסוים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומרשם המקרקעין · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומשפחה · ראה עוד »
משטרת היישובים העבריים
נוטר "גפיר" בדרגת קורפורל במשטרת היישובים. קיבוץ מעלה-החמישה שנת 1942. סמל כובע של גפיר. משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומשטרת היישובים העבריים · ראה עוד »
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומשטרה · ראה עוד »
משה סמילנסקי
משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומשה סמילנסקי · ראה עוד »
משה עמיעד (קריגסר)
#הפניה משה עמי-עד.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומשה עמיעד (קריגסר) · ראה עוד »
מתורגמן
מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל ממתרגם, העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומתורגמן · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מטבע
מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומטבע · ראה עוד »
מטבעות ארץ ישראל
כד אחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) כמטבעות נחשפים בחפירה ארכאולוגית בין שברי כד; מראה אופייני (צולם 2006) מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומטבעות ארץ ישראל · ראה עוד »
מטבעות עות'מאניים
אקצ'ה (פני המטבע), הסולטאן מוראט השני,ש 1430-1431 מטבעות עות'מאניים שימשו בכל רחבי האימפריה העות'מאנית, לעיתים לצד מטבעות אירופאים אחרים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומטבעות עות'מאניים · ראה עוד »
מחלול
מַחְלוּל הוא מושג משפטי בדיני הקרקעות באימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומחלול · ראה עוד »
מדינת ישראל
#הפניה ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומדינת ישראל · ראה עוד »
מהמט השני
כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומהמט השני · ראה עוד »
מונגולית
השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומונגולית · ראה עוד »
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומוסלמים · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מופתי
מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומופתי · ראה עוד »
מושע
מושע, משאע, מושה, מושעא או מושאע (בטורקית: muşah, מהמילה הערבית مشاع, מֻשַׁאע) הוא מושג מחוק הקרקעות העות'מאני של 1858 שהיה חלק מן המג'לה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומושע · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומוחמד · ראה עוד »
מוחתסב
בעולם האסלאמי תפקיד המוחתסִב (בערבית: محتسب) הוא לפקח על הסדר הציבורי בעיר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומוחתסב · ראה עוד »
מוכתר
#הפניה מוח'תאר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומוכתר · ראה עוד »
מכס
מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומכס · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ומכה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואסלאם · ראה עוד »
אפנדי
אפנדי טורקי (1862). צייר לא ידוע. תמונה שנמצאת בספריית העיר ניו יורק אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואפנדי · ראה עוד »
אקצ'ה (מטבע)
אקצ'ה (פני המטבע), מימי הסולטאן מוראט השני, 1430–1431 אקצ'ה (בטורקית: Akçe; בטורקית עות'מאנית: آقچه) היה מטבע באימפריה העות'מאנית עשוי כסף.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואקצ'ה (מטבע) · ראה עוד »
אקלים
אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואקלים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וארץ ישראל · ראה עוד »
ארץ-ישראל: ספר-המסעות
העמוד הפותח של הספר ארץ-ישראל וסוריה הדרומית: ספר-המסעות הוא מדריך למבקר בארץ ישראל, כולל עבר הירדן המזרחי וסוריה הדרומית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וארץ-ישראל: ספר-המסעות · ראה עוד »
אל-מדרסה א-תנכזיה
#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואל-מדרסה א-תנכזיה · ראה עוד »
אלוף
אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואלוף · ראה עוד »
אלוף-משנה
#הפניה דרגות צה"ל#אלוף-משנה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואלוף-משנה · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואלוהים · ראה עוד »
אליעזר שוחט
אליעזר שוחט (1874 – 17 באוגוסט 1971) היה ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואליעזר שוחט · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואברהם יערי · ראה עוד »
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואבלק · ראה עוד »
אבדילמג'יט הראשון
אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »
אגא
אָגָא הוא מלך מיתולוגי של העיר השומרית כיש, והאחרון בשושלת הראשונה של כיש המוזכרת ברשימת המלכים השומרית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואגא · ראה עוד »
אגרות ארץ ישראל
עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואגרות ארץ ישראל · ראה עוד »
אדמירל הצי
אדמירל הצי (באנגלית: Admiral of the Fleet) היא הדרגה הגבוהה ביותר בצי המלכותי הבריטי המקבילה לתקן OF-10 של נאט"ו (גנרל חמישה כוכבים).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואדמירל הצי · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואדריכלות · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואומה · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואכדית · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואיסטנבול · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואיטלקית · ראה עוד »
איילט
איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ואיילט · ראה עוד »
נמל יפו
נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ונמל יפו · ראה עוד »
נפה (יחידה שלטונית)
נָפָה (באנגלית: County) היא יחידת חלוקה מנהלית במדינות, המבוססת על אזור גאוגרפי במדינה ומשמשת למטרות ניהוליות או אחרות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ונפה (יחידה שלטונית) · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ונצרות · ראה עוד »
נקמת דם
נקמת דם (או גאולת דם) היא מנהג, לפיו מוטלת זכות ואף חובה על קרוב משפחה לנקום את דמו של איש שנהרג או נרצח, על ידי הריגת ההורג או הרוצח או על ידי הריגת בן משפחתו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ונקמת דם · ראה עוד »
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וניל"י · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסמל · ראה עוד »
סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)
וילאייטים והסנג'אקים של האימפריה העות'מאנית בסביבות 1899. סַנְגָ'ק (בטורקית: sancak, בכתיב עות'מאני: سنجاق שפירושו דגל, מחוז) היה שטח בחלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית שהיה נקרא גם ליווא (בערבית: لواء).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסנג'ק (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »
ספר תולדות ההגנה
עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וספר תולדות ההגנה · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וספרדית · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וספרות עברית · ראה עוד »
סריס
המונח סריס מתייחס לגבר מסורס.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסריס · ראה עוד »
סלג'וקים
#הפניה השושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסלג'וקים · ראה עוד »
סגן-אלוף
#הפניה דרגות צה"ל#סגן-אלוף.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסגן-אלוף · ראה עוד »
סוס הבית
סוס מרוצים מוסטנג בארצות הברית מניקה אדם רוחץ סוס בחוף הים של חיפה סוס הבית (שם מדעי: Equus ferus caballus או גם Equus caballus caballus) הוא בעל חיים מבוית, תת-מין של הסוס רמכי ממשפחת הסוסיים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסוס הבית · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסולטאן · ראה עוד »
סולטאן עות'מאני
סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »
סולטאני
סולטאני, הוטבע ב-1481 סולטאני (בטורקית: Sultani) היה מטבע זהב עות'מאני במשקל 3.45 גרם, אשר הוטבע לראשונה בתקופת הסולטאן מהמט השני במאה ה-15.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסולטאני · ראה עוד »
סולידוס
סולידוס של יוליאנוס הכופר, 361, מצד ימין: חייל ושבוי; מצד שמאל: דיוקנו של הקיסר סולידוס של אוויטוס, 456 סולידוס (לטינית: Solidus) היה מטבע זהב באימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסולידוס · ראה עוד »
סוכר
קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסוכר · ראה עוד »
סיפאהים
סיפאהים במאה ה-17 הסיפּאהים היו חיל הפרשים העות'מאני ואחד המעמדות החברתיים החשובים באימפריה העות'מאנית עד הקמת היניצ'רים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וסיפאהים · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועם עובד · ראה עוד »
ענישה גופנית
סוהר מצליף באסיר ומעליו אסירים אחרים נתונים בסד, דלאוור סביבות 1907 מדינות בהן קיימת ענישה גופנית משפטית "הילדים השובבים", קריקטורה משנת 1849, המציגה מורה מעניש את תלמידיו במגוון של עונשים גופניים ענישה גופנית היא ענישה הגורמת לנענש סבל פיזי, כגון כאב, התשה, או תחושת אי נוחות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וענישה גופנית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וערבית · ראה עוד »
ערביי ארץ ישראל
מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועלייה לרגל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועברית · ראה עוד »
עורך ראשי
עורך ראשי (גם: עורך אחראי או עורך ניהולי) הוא עורך במערכת עיתונאית או בהוצאה לאור, שהוא בעל אחריות סופית על תוצריה, אופן פעולתה, ועל המדיניות שלה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועורך ראשי · ראה עוד »
עובד אדמה
#הפניה איכר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועובד אדמה · ראה עוד »
עינויים
אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועינויים · ראה עוד »
עירייה
בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ועירייה · ראה עוד »
פארה
פארה (בפורטוגזית: Pará) היא המדינה השנייה בגודלה בברזיל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופארה · ראה עוד »
פאשה
#הפניה פאשא.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופאשה · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופרסית · ראה עוד »
פרש (מקצוע)
פָּרָשׁ הוא אדם שמקצועו הוא רכיבה על סוסים שמקורו עוד בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופרש (מקצוע) · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פתווה
פתווה (בערבית: فتوى, תעתיק מדויק: פַתְוַא) הוא פסק שריעה שניתן על ידי מופתי, ומספק הנחיה בנושא ספציפי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופתווה · ראה עוד »
פלאח
ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופלאח · ראה עוד »
פירמאן
פירמאנים מוצגים בכנסייה יוונית באיסטנבול. מכוח הוראותיהם, הוענקה הכנסייה לקהילה פירמאן (מפרסית فرمان; טורקית Ferman) הוא צו מלכותי שנהג במספר מדינות מוסלמיות בתקופות שונות בהיסטוריה, ובהן האימפריה העות'מאנית, האימפריה המוגולית ובאיראן בתקופתו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ופירמאן · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וצרפתית · ראה עוד »
צבא
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וצבא · ראה עוד »
צבע
עפרון בדים צבעוניים בשוק הטקסטיל בקראצ'י, פקיסטן צבע הוא מידע מעובד, שמערכת העצבים מוסיפה לתמונה, הנקלטת בה מהעיניים, בהתאם לאורך גלי האור, בחלקי התמונה השונים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וצבע · ראה עוד »
צו
צו הוא הוראה הניתנת על ידי אדם או גוף המוסמך לכך ולרוב הוא חייב להתבצע בלא צורך באישור או דיון.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וצו · ראה עוד »
צי (יחידה בחיל ים)
כוח מתוך צי רב לאומי מחמש מדינות, במהלך מבצע חירות מתמשכת במפרץ עומאן. בארבעה טורים יורדים, משמאל לימין:ש ITS Maestrale (F 570), FS De Grasse (D 612); USS John C. Stennis (CVN 74), FS Charles De Gaulle (R 91), FS Surcouf (F 711); USS Port Royal (CG-73), HMS Ocean (L 12), USS John F. Kennedy (CV 67), HNLMS Van Amstel (F 831); and ITS Luigi Durand de la Penne (D 560) בחילות ים, צי הוא היחידה האורגנית הגדולה ביותר, הכוללת מערך של כלי שיט קרביים ותומכים, ולעיתים גם כלי טיס ימיים וכוחות נחתים, ויכולה לתפקד כחיל ים עצמאי באזור גאוגרפי מוגדר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וצי (יחידה בחיל ים) · ראה עוד »
קמרון צולב
קמרון צולב בבזיליקה פלדיאנה בעיר ויצ'נצה, איטליה קמרון צולב הוא סוג קירוי בצורה של שני קמרונות חבית החותכים אחד את השני בניצב.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקמרון צולב · ראה עוד »
קאדי
קאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקאדי · ראה עוד »
קאוואס
קאוואסים ברחבת כנסיית הקבר הרברט סמואל ולפניו שני קאוואסים, 1923 ארבעה קאוואסים של ארבעה קונסולים בקבלת פנים ליום הולדתו של מלך בלגיה בבית הקונסול הבלגי בירושלים, 1941 קאוואס (בערבית: قواس; בטורקית: kavas; מילולית: קַשָּׁת, יורה בקשת) הוא שומר ראש טקסי לאישיות רמת מעלה באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקאוואס · ראה עוד »
קאימקאם
איור של הקאימקאם של קונסטנטינופול ב-1809 קאימקאם (בטורקית: Kaymakam, בטורקית עות'מאנית: قائممقام) היה תואר מנהלי באימפריה העות'מאנית, שניתן למושל קאזה, שהייתה יחידת משנה של סנג'ק.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקאימקאם · ראה עוד »
קסרקטין
#הפניה בסיס צבאי#מחנה צבאי זמני.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקסרקטין · ראה עוד »
קפיטולציות
קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקפיטולציות · ראה עוד »
קבוצה חברתית
קבוצה חברתית קבוצה היא סוג ייחודי של התארגנות חברתית בעלת כמה תכונות אופייניות כמו: יחסי גומלין, מטרה משותפת וזהות קבוצתית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקבוצה חברתית · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקונסטנטינופול · ראה עוד »
קורוש
ממוזער קורוש (בטורקית: Kuruş) הוא מטבע שהיה נהוג באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן בטורקיה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקורוש · ראה עוד »
קישלה
עיר העתיקה בירושלים (2007) מראה כללי של מתחם הקישלה מצריח מגדל דוד מוחמד עלי, השליט שהקים את מבנה הקישלה מראה כללי של החפירה מתחת למבנה המעצר ההיסטורי במתחם (2013) קישלֶה (מטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקישלה · ראה עוד »
קיוסק
מאה ה-19 קיוסק ביוון, 2005 קיוסק משוחזר בשדרות רוטשילד בתל אביב הקיוסק השני שנבנה בתל אביב, ברחוב לילינבלום הקיוסק המחודש ברחוב לילינבלום בתל אביב קיוסק מיצים בשדרות בן-גוריון (תל אביב) פינת רחוב דיזנגוף בתל אביב, 2012 קיוסק הוא חנות קטנה למימכר מוצרי צריכה נדרשים שערכם הכספי נמוך, כמו: סיגריות, עיתונים, בקבוקי שתייה, ומוצרי מזון עמידים בשקיות - שלגונים, ממתקים וחטיפים שונים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וקיוסק · ראה עוד »
רמדאן
חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ורמדאן · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ורשות העתיקות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ורב · ראה עוד »
רב חובל
#הפניה רב-חובל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ורב חובל · ראה עוד »
רבקה אלפר
רבקה אַלפֶּר (אלפרוביץ') (חנוכה תרס"ג, דצמבר 1902 – 18 ביוני 1958) הייתה סופרת ועורכת ישראלית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ורבקה אלפר · ראה עוד »
רישום זכויות במקרקעין בישראל
רישום זכויות במקרקעין בישראל, שהוא רישום וקביעת הבעלות על מקרקעין בישראל נעשה כיום בעיקר על פי שיטת טורנס, אך היות שכ־5% מהקרקעות בישראל טרם מופו והוסדרו כהלכה (מספר זה הולך ופוחת עם השנים), מתקיים במקביל גם רישום ציבורי של עסקאות בקרקעות אלו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ורישום זכויות במקרקעין בישראל · ראה עוד »
שער השלשלת
שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושער השלשלת · ראה עוד »
שער הגיא
קטע הכביש הסמוך לשער הגיא שער הַגַּיְא (בערבית: باب الواد – בָּאב אל-וָאד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים המצוי כיום בכביש 1, בקילומטר ה-35 מתל אביב.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושער הגיא · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושער יפו · ראה עוד »
שרה אהרנסון
אהרנסון ביום חתונתה, 1914 קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב שרה אהרנסון (5 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן – 9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח) הייתה מראשי מחתרת ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד הטורקים שליטי ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושרה אהרנסון · ראה עוד »
שריעה
השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושריעה · ראה עוד »
שלחין
#הפניה חקלאות שלחין.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושלחין · ראה עוד »
שטר קניין
שטר, בדיני הקניין, הוא מסמך המעיד על יצירת או העברת זכות בקניין, במיוחד במקרקעין.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושטר קניין · ראה עוד »
שבר עשרוני
במתמטיקה, שבר עשרוני הוא שיטה לרישום מספרים ממשיים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושבר עשרוני · ראה עוד »
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושבתי צבי · ראה עוד »
שוק מחנה יהודה
דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושוחד · ראה עוד »
שכונת מחלול
שרידים בבית הקברות המוסלמי הישן צריף בשכונת מחלול, בשנת 1958 גן העצמאות בחלקו הדרומי של מלון הילטון תל אביב. בקדמת התמונה משמאל נראים שרידי בית הקברות המוסלמי הישן שכונת מַחְלוּל הייתה שכונה שהתקיימה משנות ה-20 ועד תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 לאורך חוף תל אביב כ-500 מטרים על מצוק הכורכר, במקביל לרצועת חוף הים, ונתחמה מעט דרומה מרחוב גורדון ומעט צפונה משדרות קק"ל (כיום שדרות בן-גוריון).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושכונת מחלול · ראה עוד »
שייח'
שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ושייח' · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותעתיק · ראה עוד »
תרבוש
יצחק בן צבי (מימין) ודוד בן-גוריון (משמאל) חובשים תרבושים בתקופת לימודם באיסטנבול, 1912 תרבוש (ערבית: طربوش) או פז (טורקית: Fes, ערבית: فاس) הוא כובע טורקי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותרבוש · ראה עוד »
תת-אלוף
#הפניה דרגות צה"ל#תת-אלוף.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותת-אלוף · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תוגרמה (דמות מקראית)
'''אדום:''' בני יפת, '''צהוב:''' בני חם. '''כחול:''' בני שם תוגרמה (ניתן לרשום: תֹּגַרְמָה) הוא דמות ב"לוח העמים" בספר בראשית פרק י', ברשימת צאצאי נח שמייצגת את העמים הידועים לעברים הקדמונים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותוגרמה (דמות מקראית) · ראה עוד »
תימאר
#הפניה טימאר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותימאר · ראה עוד »
תיירות צליינית לארץ ישראל
נוצרית-אורתוקסית בהר הזיתים בירושלים צליינים רוסים בירושלים, 1880 תיירות צליינית לארץ ישראל היא תיירות נוצרית, במסגרתה התייר עולה לרגל לאתרים הקדושים לנצרות בארץ ישראל, כמו כנסיות ואתרים אחרים שישו וקדושים נוצריים אחרים ביקרו בהם או שהו בהם, וכן אתרי סיפורי המקרא והברית החדשה, שנמצאים כיום במדינת ישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ותיירות צליינית לארץ ישראל · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ולאדינו · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ולטינית · ראה עוד »
לבוש מסורתי ביישוב הישן
300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »
להג
#הפניה ניב (סיווג שפה).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ולהג · ראה עוד »
ליוואן
ציור אדריכלי של בית לבנטיני טיפוסי, עם שטח ליוואן בתכלת ליוואן (בערבית: ليوان; בפרסית: iwān) הוא חדר מרכזי בבית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וליוואן · ראה עוד »
טאבור עמליה
טאבור עֲמָלִיָה (בטורקית: Tabur Ameliyat) הוא שמם של גדודי עובדים שפעלו עבור הצבא העות'מאני בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטאבור עמליה · ראה עוד »
טנזימאט
מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטנזימאט · ראה עוד »
טרסה
גפנים איסטנבול, טורקיה, 2004: במקומות רבים לאורך החומה העתיקה של קונסטנטינופול, עושים עד היום חקלאים מקומיים שימוש בשיטת הטרסות הקדומה לצורך גידולים שונים טֶרָסָה, או מדרגה חקלאית, היא שיטה לעיבוד חקלאי של קרקע בצלעי הרים וגבעות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטרסה · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטורקית · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
טורבן
מוכר טורבנים טוארג בשוק ליד טימבוקטו. טורבן (בסינית: 巾 (ג'ין); בערבית: عمامة - עִמאמה; בטורקית: tülbent; בפרסית: عمامه או دستار או دلبنت) הוא כיסוי ראש אסייתי ומזרח אסייתי מסורתי הנלבש כמעט ורק על ידי גברים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטורבן · ראה עוד »
טוגרא
#הפניה טורה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטוגרא · ראה עוד »
טימאר
טימאר (בטורקית: tımar, המקור פרסי: تيمار) הוא יחידת שטח שהייתה נהוגה באימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וטימאר · ראה עוד »
זאב צחור
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וזאב צחור · ראה עוד »
זאווייה
זַאוִיַה (מערבית: زاوية, מילולית: פינה, זווית) היא תא תפילה והתבודדות לדרווישים צופים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וזאווייה · ראה עוד »
זנב
זנב של סוסים זנב של אליגטור אמריקאי הזנב הוא חלק גמיש בגופם של בעלי חיים, היוצא בחלקו האחורי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וזנב · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וזהב · ראה עוד »
חמאם
החדר החם בחמאם בהרמון. אבן השיש המוגבהת במרכזו של האולם ולאורך הקירות קבועים ברזי המים פנים חמאם מצרי בהדפס מאת ג'ובאני בטיסטה צ'קי אחרי ויוואן דנון מראה בחמאם החדר החם בחמאם ביי בסלוניקי תרשים של חמאם ביי בסלוניקי: בכתום החלק המיועד לגברים, בצהוב לנשים, ובאדום הבאר. שני חלקי המבנה (לגברים ולנשים) מחולקים לשלושה שלבים כל אחד חורבת החמאם הטורקי ברחוב יחזקאל בירושלים חמאם (בטורקית: Hamam; בערבית: حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחמאם · ראה עוד »
חמסה
חמסה עם עין במרכזה חמסה עם עין, דגים, המילה "חי" וקישוטי צמחים חמסה עשויה פימו- חמר פולימרי חמסה (מערבית: خمسة - חמישה) הוא סמל בצורת כף יד בעלת חמש אצבעות פרושות שישמש כהגנה מאגית בעיקר מפני עין הרע.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחמסה · ראה עוד »
חמולה
#הפניה קלאן.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחמולה · ראה עוד »
חאן (מבנה)
תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחאן (מבנה) · ראה עוד »
חפיר
חפיר "רטוב" בטירת בומריס חפיר "יבש" במגדל דוד בירושלים חפיר "רטוב" בטירת בודיאם חפיר הוא מכשול בדמותו של חתך עמוק או תעלה מחוץ לחומות, לשערים, מבצר, טירה או כל מקום הגנתי דומה, בין שנחפר, נחצב ולעיתים שולבה בו בנייה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחפיר · ראה עוד »
חצי האי האיברי
חצי האי האִיבֶּרִי (במירנדזית: Península Eibérica; בספרדית, באסטורית, בפורטוגזית, ובגליסית: Península Ibérica; באיטלקית: Penisola Iberica; בקטלאנית: Península Ibèrica; באראגונית ובאוקסיטנית: Peninsula Iberica; בצרפתית: Péninsule Ibérique; בבסקית: Iberiar Penintsula) הוא חצי אי בדרום-מערב אירופה, המכונה לעיתים איבריה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחצי האי האיברי · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחקלאות · ראה עוד »
חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
חטיבה
סימון נאט"ו לחטיבת חי"ר ידידותית חטיבה או בריגדה (באנגלית: Brigade) היא יחידה צבאית שכפופה לאוגדה (דיוויזיה), מורכבת משניים עד חמישה רגימנטים או גדודים ומפקדת חטיבה אחת.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחטיבה · ראה עוד »
חג'
חָג' (ערבית: حجّ) הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחג' · ראה עוד »
חופש
פסל החופש, של הפסל תומאס קרופורד חופש הוא מושג מופשט אשר מתאר, באופן כללי, היעדר אילוצים, הכרחה או כפייה, ואפשרויות פעולה לא מוגבלות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחופש · ראה עוד »
חוק המקרקעין
חוק המקרקעין הוא חוק המסדיר במדינת ישראל את ענייני המשפט האזרחי הנוגעים למקרקעין.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחוק המקרקעין · ראה עוד »
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחוקה · ראה עוד »
חושה
חושה באום ג'וני, שבה הוקמה דגניה א', ולידה יוסף ברץ (צולם לפני 1914) חוּשָה (בטורקית: havşa, תעתיק טורקי: הָוְשׁ) הוא מעון עשוי מחימר וקש.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחושה · ראה עוד »
חכם באשי
חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחכם באשי · ראה עוד »
חכירה
חכירה (באנגלית: Lease) היא חוזה המעביר מאדם או גוף לאחר את הזכות לעשות שימוש בנכס בדרך כלל לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים) תמורת דמי חכירה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחכירה · ראה עוד »
חי"ר
#הפניה חיל רגלים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחי"ר · ראה עוד »
חיל פרשים
הוסר מהמאה ה-19 ציור המתאר קרב בין שני חילות פרשים כבדים מהמאה ה-15 חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים חיילים הרכובים על גבי סוסים, ולעיתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחיל פרשים · ראה עוד »
חייל
טקסט.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וחייל · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובן-ציון דינור · ראה עוד »
באר מים
ההבדל בין באר לבור - מקור המים באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובאר מים · ראה עוד »
ברכה חבס
ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וברכה חבס · ראה עוד »
בדואים
חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובדואים · ראה עוד »
בור ספיגה
חפירת בור ספיגה בגמביה בור ספיגה, או בור סופג, הוא בור דמוי באר יבשה, ללא תחתית בנויה היכול לשמש לאיסוף ואחסון של שפכים, פסולת ביתית נוזלית, כולל הפרשות אדם, כדי לאפשר חלחול הנוזלים לקרקע, כחלק ממערכת ביוב ביתית שאינה תלויה בתשתיות עירוניות. באופן מסורתי, צורתו של בור ספיגה היא גליל הנחפר עמוק אל האדמה, בקוטר של כמטר ובעומק של 2–3 מטרים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובור ספיגה · ראה עוד »
בית מכס
בית המכס בבריזבן, אוסטרליה טמפרה, פינלנד בית המכס בסנקט פטרבורג בית מכס הוא בניין ממשלתי שמפקח ואחראי על המכס במדינה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובית מכס · ראה עוד »
בית סוהר
כלא אלקטרז, אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר בעולם בית סוהר (מכונה גם בית כלא, כלא ובית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חירויות שונות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובית סוהר · ראה עוד »
בית שאן
בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ובית שאן · ראה עוד »
גנזך המדינה
#הפניה ארכיון המדינה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וגנזך המדינה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וגרמנית · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וגרשם שלום · ראה עוד »
גרוש
גְרוּש, גוּרוּש, גֶרְש, קירִש וקוּרוּש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וגרוש · ראה עוד »
גד פרומקין
גד פְרוּמְקִין (2 באוגוסט 1887 – 10 במרץ 1960) היה משפטן יהודי ישראלי ושופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וגד פרומקין · ראה עוד »
דנאריוס
הרומי גטה דנארי מתקופות שונות דנאריוס או דנריוס (בלטינית: denarius, ריבוי: denarii) היה שמו של אחד המטבעות במערכת הכספים הרומית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודנאריוס · ראה עוד »
דפתרדאר
דִפְתִרְדַאר (בטורקית עות'מאנית: دفتردار, בטורקית: Defterdar) פירושו "נושא הפנקס".
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודפתרדאר · ראה עוד »
דרך שופט בירושלים
דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »
דרגה צבאית
דרגה היא הביטוי להיררכיה הצבאית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודרגה צבאית · ראה עוד »
דרגומן
רוסי מאת הארכימנדריט פלאדיוס וממשיכו הדרגומן פאבל סטפנוביץ' פופוב, שראה אור בשנת 1888 בבייג'ינג מלטזי וינצ'נצו בֶּלוּטי, מנהל מסעהּ הראשון של קתרין טובין בלבנט ב-1853 François Mulard,כ 1810 דְרָגוֹמָן (או דרוגמן) היה בעבר אדם ששימש במקצועו מתורגמן ומתרגם באזור המזרח התיכון, בעיקר מהשפות ערבית, טורקית ופרסית, והתמקצע גם כפרשן ומדריך.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודרגומן · ראה עוד »
דרוויש
Sufi whirling בטורקיה דרוויש (מפרסית: درویش), הוא מושג המתייחס לאיש דת מוסלמי, לעיתים קרובות סופי, החי חיי התמסרות לדת ולהגות, לעיתים תוך כדי סגפנות, ודרווישים רבים חיים חיי עוני וקבצנות מבחירה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודרוויש · ראה עוד »
דונמה
דוֹנְמֶה (או דֶנְמֶה. בטורקית dönme. בתרגום לעברית: "מהופך" או "מומר") היא כת שבתאית בעלת מאפיינים מוסלמיים ויהודיים שחבריה מתגוררים ומנהלים את אורח חייהם הדואליסטי בעיקר באיסטנבול ובאנקרה שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודונמה · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
דוד תדהר
דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ודוד תדהר · ראה עוד »
ה'שפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וה'שפ"ז · ראה עוד »
ה'שפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וה'שפ"ה · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמאה ה-16 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמרת דת · ראה עוד »
המג'לה
#הפניה מג'לה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמג'לה · ראה עוד »
המוסד ללשון הטורקית
המוסד ללשון הטורקית (בטורקית: Türk Dil Kurumu; בראשי תיבות: TDK) הוא מוסד ציבורי-ממלכתי האמון על חקר השפה הטורקית וטיפוחה, והוא הגוף הסטטוטורי המפקח על השפה הטורקית בטורקיה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמוסד ללשון הטורקית · ראה עוד »
המועצה האימפריאלית
#הפניה המועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והמועצה האימפריאלית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והעת העתיקה · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והעת החדשה · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והעלייה השנייה · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והעיר העתיקה · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והר הבית · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והראשון לציון · ראה עוד »
הרפובליקה הטורקית
#הפניה טורקיה#הרפובליקה הטורקית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והרפובליקה הטורקית · ראה עוד »
הרשות הפלסטינית
השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והרשות הפלסטינית · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והשומר · ראה עוד »
התעת'מנות
"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והתעת'מנות · ראה עוד »
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הערבית בארץ ישראל
#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הצלבנית בארץ ישראל
#הפניהממלכת ירושלים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והתקופה הצלבנית בארץ ישראל · ראה עוד »
הטורקים הצעירים
הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והטורקים הצעירים · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת מצפה
שמאל הוצאת מצפה הייתה הוצאת ספרים עברית, אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות שפעלו בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והוצאת מצפה · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת כתר
#הפניה כתר הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והוצאת כתר · ראה עוד »
הכעבה
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة, "אל-כעבה" – מילולית: הקובייה, נקראת גם الكعبة المشرفة "אל-כעבה אלמֻשַׁ֫רַּפַה" – הקובייה המבורכת) היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והכעבה · ראה עוד »
הים השחור
הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והים השחור · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והים התיכון · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה ישראלית
עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »
הילך חוקי
הֵילָך חוקי הוא אמצעי תשלום (כגון כסף) שמשמש לרוב בעסקאות קניה או לפירעון חוב, אשר לא ניתן לסרב, על פי דין, לקבלו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והילך חוקי · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים והיישוב · ראה עוד »
ואלי (תואר שלטוני)
וָאלִי (בערבית: وَالِي (وَالٍ); בטורקית: Vali) מילה שמשמעותה מושל או נציב.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וואלי (תואר שלטוני) · ראה עוד »
ואדי
גביו. נחל גשרון (ואדי ג'סריה) ואדי (מערבית: وادي) הוא נחל או גיא המנקזים מי גשמים או מי מעיינות עונתיים, אולם נותרים יבשים בהיעדר גשמים, כיוון שאינם מוזנים ממעיין או ממקור מים קבוע אחר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וואדי · ראה עוד »
ונטית (שפה רומאנית)
ונטית (בוונטית: Vèneto או Łéngua vèneta; באיטלקית: Veneto) היא שפה המדוברת בפי כ-2,200,000 איש בצפון איטליה, בעיקר במחוז ונטו, ובפי כ-100,000 דוברים נוספים בסלובניה ובקרואטיה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וונטית (שפה רומאנית) · ראה עוד »
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ווקף · ראה עוד »
וזיר
סמלו של וזיר גדול עות'מאני. הכיתוב במרכז הסמל "نشان افتخار", ובאותיות לטיניות Nişan-ı İftihar, משמעו: עיטור הכבוד. וזיר (בערבית: وزير) הוא יועץ מדיני רם מעלה, או שר בממשלה מוסלמית.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ווזיר · ראה עוד »
וילאייט
וילאייט (בטורקית: Vilayet, המקור מערבית ولاية – "וילאיה") הייתה, החל משנת 1864, היחידה המנהלית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית שהחליפה את האיילט, כחלק מרפורמת הטנזימאט.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ווילאייט · ראה עוד »
כסף (אמצעי תשלום)
שטרות כסף בכלכלה, כסף הוא אמצעי-חליפין פיזי או רשומה ממוחשבת שתמורתה ניתן לקבל טובין.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וכסף (אמצעי תשלום) · ראה עוד »
כסף (יסוד)
כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וכסף (יסוד) · ראה עוד »
כפר
הכפר העתיק הולוקה, הונגריה כפר הוא דפוס התיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס על חקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזור ספר.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וכפר · ראה עוד »
כפר גלעדי
התחשיבה - הצריף הראשון של כפר גלעדי, 1918 חדר האוכל הישן של כפר גלעדי (2007) מוזיאון "בית השומר" (2011) אנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות בכפר גלעדי (2004) חלקת "השומר" בבית הקברות (2006) אנדרטה ל-12 הצנחנים שנהרגו מרקטה ב-2006, ליד בית הקברות בכפר גלעדי (2009) כפר גלעדי, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1937-1938 כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וכפר גלעדי · ראה עוד »
כוחלה
כוחלה ישרה, ממילא ירושלים כוחלה בולטת, בית הנסן ירושלים כּוּחלֵה (במקור מערבית) היא מלט המשמש למילוי מישקים בין אבנים בחיפוי קירות או בריצוף.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וכוחלה · ראה עוד »
כובע טמבל
חולצות רקומות, בכנס של הבונדס הישראלי, בהולנד, 1974 הדמות שרוליק של הקריקטוריסט דוש, עם כובע טמבל כותל המערבי, מיד עם שחרורו, בשנת 1967. כובע־טֶמְבֵּל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וכובע טמבל · ראה עוד »
יניצ'ר
#הפניה יניצ'רים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויניצ'ר · ראה עוד »
יניצ'רים
יניצ'ר (A) וסיפאהי (B) בציור מספרו של סלומון שווייגר, 1608 פטרול של יניצ'רים, ציור של אלכסנדר-גבריאל דקאן משנת 1828 היֶנִיצֵ'רִים (מטורקית עות'מאנית: يڭيچرى - חיילים חדשים) היו אחד מסוגי חיל הרגלים של האימפריה העות'מאנית, ששירתו במתכונת של צבא קבע.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויניצ'רים · ראה עוד »
יעקב שטיינברג
יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויעקב שטיינברג · ראה עוד »
יעקב יערי-פולסקין
יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויעקב יערי-פולסקין · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויפו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו פרס
ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וישעיהו פרס · ראה עוד »
ישראל ברטל
ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וישראל ברטל · ראה עוד »
ישילאירמאק
נהר ישילאירמאק (בטורקית: Yeşilırmak - "הנהר הירוק") הוא הנהר הרביעי באורכו בטורקיה ואורכו 520 ק"מ.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים וישילאירמאק · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהושע קניאל
יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויהושע קניאל · ראה עוד »
יהושע ילין
יהושע ילין יהושע ילין יהושע ילין (בכתיב יידי: יעלין; כ"ג בתמוז ה'תר"ג, 1843 – ז' באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב הישן ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויהושע ילין · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ויוונית · ראה עוד »
1070
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1070 · ראה עוד »
1481
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1481 · ראה עוד »
1517
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1517 · ראה עוד »
1683
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1683 · ראה עוד »
1741
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1741 · ראה עוד »
1839
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1839 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1840 · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1842 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1858 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1876 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים ו1917 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/התקופה_העות'מאנית_בארץ_ישראל_-_מונחים
