סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה)

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה)

וקטור (פיזיקה) vs. מרחב (פיזיקה)

וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי. בפיזיקה, המרחב הוא ה"זירה" שבה מתרחשים כל האירועים הפיזיקליים ביקום.

דמיון בין וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה)

וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה) יש להם 12 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממד (פיזיקה), מערכת צירים קרטזית, מרחק, מרחב אוקלידי, מרחב וקטורי, מהירות, מכפלה סקלרית, פיזיקה, תאוצה, תנועה (פיזיקה), זמן, כוח (פיזיקה).

ממד (פיזיקה)

בפיזיקה, ממד של מערכת משקף דרגת חופש של תנועה במרחב.

וקטור (פיזיקה) וממד (פיזיקה) · ממד (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

מערכת צירים קרטזית

מערכת הצירים הקַרְטֶזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.

וקטור (פיזיקה) ומערכת צירים קרטזית · מערכת צירים קרטזית ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

מרחק

מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.

וקטור (פיזיקה) ומרחק · מרחב (פיזיקה) ומרחק · ראה עוד »

מרחב אוקלידי

נקודה במרחב האוקלידי התלת-ממדי מוגדרת בעזרת שלוש קואורדינטות. במתמטיקה, מרחב אוקלידי הוא הכללה לממד כללי של המישור וגם של המרחב התלת-ממדי, שהם הבסיס של הגאומטריה האוקלידית.

וקטור (פיזיקה) ומרחב אוקלידי · מרחב (פיזיקה) ומרחב אוקלידי · ראה עוד »

מרחב וקטורי

באלגברה ליניארית, מרחב וקטורי (קרוי גם מרחב ליניארי) הוא מערכת מתמטית מעל שדה, שבה מוגדרות פעולות של חיבור שני איברים, וכפל של איבר בסקלר מן השדה.

וקטור (פיזיקה) ומרחב וקטורי · מרחב (פיזיקה) ומרחב וקטורי · ראה עוד »

מהירות

בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.

וקטור (פיזיקה) ומהירות · מהירות ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

מכפלה סקלרית

מכפלה סקלרית היא פעולה על שני וקטורים מהמרחב האוקלידי \mathbb^n שמחזירה סקלר (ומכאן שמה).

וקטור (פיזיקה) ומכפלה סקלרית · מכפלה סקלרית ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

וקטור (פיזיקה) ופיזיקה · מרחב (פיזיקה) ופיזיקה · ראה עוד »

תאוצה

התאוצה הרגעית מתוארת בגרף זה על ידי המשיק (הירוק) לעקומת המהירות (הכחולה). העקומה הכחולה מראה את המהירות (בציר האנכי) כפונקציה של הזמן (בציר האופקי). בכל רגע נתון התאוצה, שהיא קצב השינוי של המהירות, היא השיפוע של העקומה באותו רגע. את השיפוע בנקודת זמן מסוימת מוצאים דרך מציאת המשיק לעקומה באותה נקודת זמן, והוא שווה לנגזרת באותה נקודה. שלושת הגרפים מתארים את המרחק (מקום), מהירות ותאוצה (אדום, ירוק וכחול בהתאמה) של אותו גוף ביחס לזמן (כך למשל, בנקודת ההתחלה, כאשר t.

וקטור (פיזיקה) ותאוצה · מרחב (פיזיקה) ותאוצה · ראה עוד »

תנועה (פיזיקה)

תנועה היא מושג מרכזי בפיזיקה, שמשמעותו שינוי במיקום של גוף במהלך הזמן ביחס לסביבתו, כפי שהמיקום נמדד על ידי צופה במערכת ייחוס מסוימת.

וקטור (פיזיקה) ותנועה (פיזיקה) · מרחב (פיזיקה) ותנועה (פיזיקה) · ראה עוד »

זמן

את הזמן ניתן למדוד באמצעות כרונומטר. שעון אטומי, מקליט את מחזורי הזמן של אטום הצסיום וממיר אותם למחזורים ארוכים יותר זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.

וקטור (פיזיקה) וזמן · זמן ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

כוח (פיזיקה)

הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.

וקטור (פיזיקה) וכוח (פיזיקה) · כוח (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה) · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה)

יש וקטור (פיזיקה) 76 יחסים. יש וקטור (פיזיקה) 40. כפי שיש להם במשותף 12, מדד הדמיון הוא = 12 / (76 + 40).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין וקטור (פיזיקה) ומרחב (פיזיקה). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »