גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
27 יחסים: מנצ'וריה, מנדוחאי חאטון, מרכז אסיה, מלך, מונגולית, מונגוליה, אורדת הזהב, אויגורים, סלג'וקים, סולטאן, סין (אזור), עמים טורקיים, קובלאי חאן, שפות אלטאיות, שושלת יואן, טטרים, טורקית, חאן סאהיב, חאנות, חאנים מונגולים, בוריס הראשון, שליט בולגריה, בולגרים (עם טורקי), ג'ינגיס חאן, האימפריה המונגולית, האימפריה העות'מאנית, התנצרות, כגן.
מנצ'וריה
אזור מנצ'וריה מַנְצ'וּריה וצפון־מזרח סין הם שמותיו של חבל ארץ בצפון־מזרח סין שכיום מצוי בשטחה של הרפובליקה העממית של סין וגובל ברוסיה ובקוריאה הצפונית.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ומנצ'וריה · ראה עוד »
מנדוחאי חאטון
מנדוחאי חאטון (במונגולית: Мандухай хатан, ᠮᠠᠨᠳᠤᠬᠠᠢ ᠰᠡᠴᠡᠨ ᠬᠠᠲᠤᠨ; בסינית: 满都海哈屯, בפיניין: Mǎndūhǎi Hātún), הידועה גם בשם מנדוחאי סצ'ן חאטון, המלכה מנדוחאי החכמה, (בערך 1449 – 1510) הייתה החאטון (ההטיה בנקבה של המילה חאן) של שושלת יואן הצפונית המבוססת במונגוליה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ומנדוחאי חאטון · ראה עוד »
מרכז אסיה
מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ומרכז אסיה · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ומלך · ראה עוד »
מונגולית
השפות המונגוליות (בכתב מונגולי) (בכתב קירילי: Монгол хэл) הן קבוצת שפות המדוברות במרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ומונגולית · ראה עוד »
מונגוליה
מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ומונגוליה · ראה עוד »
אורדת הזהב
אורדת הזהב (בטטרית: Altın Urda; במונגולית: Алтан Ордын улс) הייתה חאנות שנוסדה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-13 על ידי באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ואורדת הזהב · ראה עוד »
אויגורים
אויגורים ממחוז טורפן, דרום-מערב שינג'יאנג האוּיְגוּרִים (באויגורית: ئۇيغۇر, הגייה:, בסינית: 维吾尔) הם עם טורקי ממרכז אסיה, הנאמד בכ-10 מיליון נפשות.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ואויגורים · ראה עוד »
סלג'וקים
#הפניה השושלת הסלג'וקית.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וסלג'וקים · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וסולטאן · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וסין (אזור) · ראה עוד »
עמים טורקיים
450px העמים הטורקיים או לחלופין העמים הטוראנים (באנגלית: Turkic peoples) הם קבוצה אתנית-לשונית הנפוצה בעיקר בערבה האירואסייתית.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ועמים טורקיים · ראה עוד »
קובלאי חאן
קוּבּלַאי חַאן (במונגולית:Хубилай хаан, סינית מסורתית: 忽必烈; 1215 – 1294) היה מנהיג צבאי, חאן האימפריה המונגולית בשנים 1260–1294, מייסד שושלת יואן הסינית והקיסר הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וקובלאי חאן · ראה עוד »
שפות אלטאיות
שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ושפות אלטאיות · ראה עוד »
שושלת יואן
קובלאי חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן ומייסד שושלת יואן שושלת יואן (במונגולית:, ИхЮань Улс, במנדרינית תקנית: 元朝, בפין-יין: Yuán Cháo) הייתה אימפריה של שושלת קיסרים ממוצא מונגולי ששלטה בסין בין תחילת המאה ה-13 לאמצע המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ושושלת יואן · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וטטרים · ראה עוד »
טורקית
בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וטורקית · ראה עוד »
חאן סאהיב
תעודת חאן סאהיב תואר חאן סאהיב של קולונל חאן מוחמד חאן חאן סאהיב הוא תואר כבוד שניתן על ידי שלטון הראג' הבריטי עד לשנת 1947.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וחאן סאהיב · ראה עוד »
חאנות
חאנות (גם: ח'אנות; טורקית Kağanlık או Hanlık; אזרית Xanlıq; מונגולית Xанлиг) היא ישות פוליטית, בדרך כלל של עמים טורקים או מונגולים, הנשלטת בידי חאן.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וחאנות · ראה עוד »
חאנים מונגולים
אחרי שהצליח לאחד את השבטים המונגולים, נבחר טמוצ'ין בקורילטאי בשנת 1206 לעמוד בראש האימפריה המונגולית המתהווה וקיבל את התואר ג'ינגיס חאן.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וחאנים מונגולים · ראה עוד »
בוריס הראשון, שליט בולגריה
בולגריה בתקופת שלטונו של בוריס הראשון בוריס מיכאיל הראשון (בבולגרית: Борис Михаил) היה קניאז האימפריה הבולגרית הראשונה מ-852 ועד 889 וכן לתקופה קצרה ב-893.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ובוריס הראשון, שליט בולגריה · ראה עוד »
בולגרים (עם טורקי)
#הפניה בולגרים (שבטים טורקים).
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) ובולגרים (עם טורקי) · ראה עוד »
ג'ינגיס חאן
פסל בדמותו של ג'ינגיס חאן, בארמון הנשיאותי באולן בטור, בירת מונגוליה. מטבע זהב של ג'ינגיס חאן ג'ינגיס חאן (במונגולית: 12px צ'ינגיס חאן,; 1162 – 18 באוגוסט 1227) היה מגדולי המצביאים בהיסטוריה, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ונחשב לאבי האומה המונגולית.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וג'ינגיס חאן · ראה עוד »
האימפריה המונגולית
האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) והאימפריה המונגולית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
התנצרות
#הפניה המרת דת#הצטרפות לנצרות.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) והתנצרות · ראה עוד »
כגן
כגן או כאקאן (בכתב טורקי עתיק: 𐰴𐰍𐰣 ובתעתיק qaɣan. במונגולית: Хаган או) היה תוארו של השליט העליון בעיקר אצל עמים טורקו-מונגוליים של הערבה האירואסייתית.
חָדָשׁ!!: חאן (תואר) וכגן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חאן_(תואר)
