סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חבת

מַדָד חבת

חבת (רוכבת על נמר) ותשוב בתבליט הסלע ביזיליקיאה חֶבָּת (בחורית: 𒀭𒄭𒁁, DHe-pát; באוגריתית: 𐎃𐎁𐎚, חֿבת; מוכרת גם בשמות חֵפָה, חֵפָאת, חֱבָּה) היא אלת אם בדת החורית והחתית וזוגתו של בכיר האלים החורי, תֱשוּבּ. [1]

46 יחסים: ממלכת יהודה, מרדוך, משה דוד קאסוטו, מוסד ביאליק, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מכתבי אל-עמארנה, מיתני, אנציקלופדיה מקראית, אנליל, ארמים, ארינה, אל הסער האנטולי, אל השמש, אללח', אבלה, אוריה החתי, אוגרית, אוגריתית, אכד, נוזי, סינקרטיזם, עשתר, עבדיחבה, פודוחפה, פיניקים, קפדוקיה, קרתגו, שמיים (עמים), שופילוליומש הראשון, שיבת ציון, תשוב, תבליט פירקטין, חתים, חלב (עיר), חורים, חוה, בעל (אל), דוד, המאה ה-14 לפני הספירה, האלה האם, הדד, ונוס, כנען, כרכמיש, ירושלים, יבוסים.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חבת וממלכת יהודה · ראה עוד »

מרדוך

מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדָךְ, מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, משמעו עגל השמש) המכונה גם בֵּל (.

חָדָשׁ!!: חבת ומרדוך · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: חבת ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: חבת ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוזיאון המטרופוליטן לאמנות

אולם הכניסה למוזיאון. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בלילה. מוזיאון מטרופוליטן של האמנות ההיסטורית (באנגלית: Metropolitan Museum Of History Art) המכונה בפשטות "המט" (באנגלית: The Met), הוא מוזיאון האמנות הגדול בעולם, ואחד המוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם.

חָדָשׁ!!: חבת ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות · ראה עוד »

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

חָדָשׁ!!: חבת ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »

מיתני

מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס מכתבו של תושרתה מלך מיתני לאמנחותפ השלישי מלך מצרים מיתַני הייתה ממלכה חורית קדומה ששכנה בצפון מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: חבת ומיתני · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: חבת ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנליל

אֶנְלִיל (מילולית: אדון הרוח-EN.LÍL) הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.

חָדָשׁ!!: חבת ואנליל · ראה עוד »

ארמים

ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.

חָדָשׁ!!: חבת וארמים · ראה עוד »

ארינה

צלמית זהב של "אלת השמש של ארינה", מתוארכת למאה ה-15 עד המאה ה-13 לפנה"ס. אוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. תגליף של אלת השמש של ארינה יושבת על גבי האורטוסטאט משמאל, באתר הארכאולוגי אלג'הויוק. מקומה המשוער של ארינה אַרִינַה הייתה עיר קדושה חשובה ומרכזית בעולם החתי, ששימשה כמרכז דתי לאלת השמש במיתולוגיה החתית.

חָדָשׁ!!: חבת וארינה · ראה עוד »

אל הסער האנטולי

מוזיאון הלאומי של חלב – התקופה החתית שנמצא ליד תיל ברסיפ. תבליט פסילאר, תבליט של אל הסער האנטולי שוכב על צידו על צלע ההר באנטוליה. מתוארך לסוף המאה ה-13 לפנה"ס בתרבויות האנטוליות הקדומות שימשו שורה של אלים כאלי סער, מזג אוויר ומים: תַרֻ, אל המים והסער בתרבות החׇאתִית-לוּוִית, תַרְחֻנְת, אל הסער בתרבות החִתִית הקדומה (מוכר גם בשמות תַרְחֻ, תַרְחֻנ ותַרְחֻנְזַס) ותֶשוּבּ, אל הסער בתרבויות החורית והחתית.

חָדָשׁ!!: חבת ואל הסער האנטולי · ראה עוד »

אל השמש

במרכז, אל השמש הליוס, רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא. מיתולוגיה המצרית. אל השמש בתרבויות ודתות קדומות ומודרניות רבות הוא ישות האחראית על השמש או על נושאים מסוימים הקשורים אליה.

חָדָשׁ!!: חבת ואל השמש · ראה עוד »

אללח'

מפת סוריה באלף השני לפנה"ס תוכנית הארמון משכבה VII פסלו של אד-רימי עם הכתובת המפרטת את קורות חייו. המוזיאון הבריטי אַלַלַח' היא עיר עתיקה ששכנה בעמק אמוק נמצא ליד העיר אנטקיה שבטורקיה ליד מפרץ איסכנדרון.

חָדָשׁ!!: חבת ואללח' · ראה עוד »

אבלה

סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חבת ואבלה · ראה עוד »

אוריה החתי

דוד מוסר את המכתב לאוריה, ציור מאת פיטר לאסטמן, שנת 1611. הקפלה הסיסטינית, פרסקו מיכלאנג'לו: מותו של אוריה (1509) אוּרִיָּה הַחִיתִּי, דמות מקראית, היה אחד משלושים ושבעה גיבורי דוד, ובעלה הראשון של בת שבע, אימו לעתיד של שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: חבת ואוריה החתי · ראה עוד »

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.

חָדָשׁ!!: חבת ואוגרית · ראה עוד »

אוגריתית

רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.

חָדָשׁ!!: חבת ואוגריתית · ראה עוד »

אכד

מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.

חָדָשׁ!!: חבת ואכד · ראה עוד »

נוזי

אלף השני לפנה"ס נוזי היא עיר עתיקה בעיראק, כ-15 ק"מ דרומית מערבית לכירכוכ, ממזרח לחידקל.

חָדָשׁ!!: חבת ונוזי · ראה עוד »

סינקרטיזם

סינקרטיזם (ביוונית: Συγκρητισμός, סינקרטיסמוס פירושו "איחוד קהילות כרתים") הוא מונח המתאר ניסיון ליישב בין אמונות שונות ואפילו מנוגדות על מנת ליצור מיזוג בין האסכולות השונות.

חָדָשׁ!!: חבת וסינקרטיזם · ראה עוד »

עשתר

#הפניה אשתר.

חָדָשׁ!!: חבת ועשתר · ראה עוד »

עבדיחבה

אוּרוּשלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61 עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.

חָדָשׁ!!: חבת ועבדיחבה · ראה עוד »

פודוחפה

מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: חבת ופודוחפה · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: חבת ופיניקים · ראה עוד »

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: חבת וקפדוקיה · ראה עוד »

קרתגו

קרתחדשת (בפיניקית: 𐤒𐤓𐤕𐤇𐤃𐤔𐤕 (Qart-ḥadašt); כלומר "קרת חדשה"; ביוונית: Καρχηδών), הידועה גם בשמה הרומאי קרתגו (בלטינית: Carthago; בערבית قرطاج או قرطاجة), הייתה עיר עתיקה לחופי הים התיכון, ממנה יצאה אימפריית קרתגו.

חָדָשׁ!!: חבת וקרתגו · ראה עוד »

שמיים (עמים)

פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.

חָדָשׁ!!: חבת ושמיים (עמים) · ראה עוד »

שופילוליומש הראשון

שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון היה אחד מבין המפורסמים שבמלכי החתים בתקופת האימפריה החתית.

חָדָשׁ!!: חבת ושופילוליומש הראשון · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חבת ושיבת ציון · ראה עוד »

תשוב

#הפניה אל הסער האנטולי.

חָדָשׁ!!: חבת ותשוב · ראה עוד »

תבליט פירקטין

בתבליט אל הסערה, חתושיליש השלישי, אלת השמש חבת ופודוחפה חבת והמשרתת שלה, פודוחפה העתק הכתובת במוזיאון קייסרי תבליט פירקטין הוא תבליט חתי על גבי מצוק סלע, השוכן כ-50 ק"מ דרומית לעיר קייסרי בנפת קייסרי  במרכז אנטוליה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: חבת ותבליט פירקטין · ראה עוד »

חתים

פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חבת וחתים · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: חבת וחלב (עיר) · ראה עוד »

חורים

מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.

חָדָשׁ!!: חבת וחורים · ראה עוד »

חוה

כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.

חָדָשׁ!!: חבת וחוה · ראה עוד »

בעל (אל)

בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).

חָדָשׁ!!: חבת ובעל (אל) · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: חבת ודוד · ראה עוד »

המאה ה-14 לפני הספירה

#הפניה המאה ה-14 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חבת והמאה ה-14 לפני הספירה · ראה עוד »

האלה האם

ונוס מווילנדורף. האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים.

חָדָשׁ!!: חבת והאלה האם · ראה עוד »

הדד

הׇדַד (מוכר גם בשמות הׇדַה, הׇדוּ ורַמׇן, וחַדַד בשפה הארמית הסורית) הוא אל הסער ובכיר האלים בתרבויות הארמיות והאמוריות הקדומות שבצפון הלבנט.

חָדָשׁ!!: חבת והדד · ראה עוד »

ונוס

"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: חבת וונוס · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חבת וכנען · ראה עוד »

כרכמיש

תל כרכמיש ונהר הפרת הזורם לידו סוריה באלף השני לפנה"ס כָּרכּמיש (מחתית: 𔑵𔗧𔖻𔑺) הייתה עיר-מדינה עתיקה ששכנה על גדתו המערבית של נהר הפרת על הגבול בין טורקיה לבין סוריה של היום.

חָדָשׁ!!: חבת וכרכמיש · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: חבת וירושלים · ראה עוד »

יבוסים

יְבוּסִים, על פי המקרא הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חבת ויבוסים · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חבת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »