גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
265 יחסים: ממלוכים, ממלכת פרס, ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, ממוצע, מאה שערים, מאיר בן דב, מאיר בן-דב, מנשה (מלך יהודה), מסע הצלב הראשון, מסע הצלב השישי, מסעי הצלב, מסחר, מערב, מפת מידבא, מפה, מצביא, מרד בר כוכבא, מרינו סנוטו, משה שרון, משכנות שאננים, מטר, מזרח, מחקר, מגן ברושי, מגדל טנקרד, מגדל דוד, מגדל החסידות, מיכאל אבי-יונה, אמנון כהן (מזרחן), אפיפיור, ארמית, ארץ ישראל, ארתחששתא הראשון, ארכאולוג, ארכאולוגיה, אשור, אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא, אלעזר ליפא סוקניק, אלוהים, אלוהים (יהדות), אלכסנדר ינאי, אלי שילר, אליפסה, אליה אודוקיה, אברהם משה לונץ, אגריפס הראשון, אגדה אורבנית, ..., אדריאנוס, אדריכל, איסטנבול, אירופה, איש צבא, איל ניגוח, איליה קפיטולינה, נצרות, נקבת חזקיהו, נקודת תורפה, נתן שור, נחמיה, נחל, נחל צולב, נחל קדרון, נחל בית זיתא, נבוכדנצר השני, סמל, סנחריב, סנבלט, ספר מקבים א', ספר מלכים, סרגון השני, סולטאן, סולטאן עות'מאני, סולימאן הראשון, סובב חומות ירושלים, עמוד, ערבית, עלייה לרגל, עדות, עובדיה מברטנורא, עיר דוד, פקיד, פרוור, פליט, פועל בניין, פיר, צפון, צריח (מגדל שמירה), צלאח א-דין, צליבת ישו, ציון (כתב עת), קמרון (אדריכלות), קארדו, קתלין קניון, קלאודיוס, קברי המהנדסים בשער יפו, קדמוניות, קהיר, קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, קיסר האימפריה הביזנטית, קיסרי ביזנטיון, קיר, קילומטר רבוע, רמב"ן, רעידת אדמה, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, רחוב דוד, רבשקה, רוני רייך, ריכב רובין, שמעון התרסי, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שער (מבנה), שער ניצחון, שער ציון, שער שכם, שער האשפות, שער הפרחים, שער הבורסקאים, שער יפו, שערי ירושלים, שלמה, שטח, שטח פתוח, שבט בנימין, שבט יהודה, שושלת, שוד, שימוש משני, שיבת ציון, תאודוסיוס השני, תנ"ך, תפילה, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת הברונזה, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תיירות, ליאון אריה מאיר, טופוגרפיה, טכנולוגיה, טיטוס, ח'ליפה, חפיר, חקלאות, חרך ירי, חשמונאים, חלב (עיר), חזקיהו, חומת ירושלים העות'מאנית, חומה, חורבן בית שני, חורבן ירושלים, חורבות, חיל פרשים, בר כוכבא, ברביקן (אדריכלות), ברדלס, בריכת השילוח, בגדאד, בית עבאס, ביברס, גן התקומה, גאוגרפיה, גלות בבל, גבעת הגולגולתא, גבריאל ברקאי, גבול, גג, גדעון ביגר, גיא בן הינום, דן בהט, דמוגרפיה, דמיון, דרך שכם, דרום, דונם, דוד קרויאנקר, המאה ה-1, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-16, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-6, המאה ה-7 לפנה"ס, המאה ה-8, המאה הראשונה לפנה"ס, המאה השמינית, המאה השנייה לפנה"ס, המאה השביעית, המאה השישית, המאה החמישית, המצור על ירושלים (1099), המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה העות'מאנית, העיר העתיקה, העיר העליונה, הקארדו (ירושלים), הר ציון, הר הבית, הרובע הנוצרי, הרובע היהודי, השושלת האיובית, השושלת הסלג'וקית, השושלת הפאטמית, התנחלות השבטים, התקופה הערבית הקדומה, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, הלגיון העשירי פרטנסיס, החומה הרחבה, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגבעה המערבית, הגבעה המזרחית, הוצאת משרד הביטחון, הוצאת אריאל, הוצאת כרטא, הורדוס, היסטוריון, היציאה מן החומות, ויליאם מצור, כנסיית הקבר, כנסייה, כנענים, כהן גדול, כיבוש ירושלים בידי דוד, כיכר צה"ל, ימי הביניים המאוחרים, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה הצלבנית, ישעיהו, יבוסים, יגאל שילה, יהושע פראוור, יהושע בן נון, יהודה המכבי, יונתן הוופסי, יוסף בן מתתיהו, יורם צפריר, יוחנן הורקנוס הראשון, יוון העתיקה, יוונית, 1033, 1055, 1099, 1187, 1219, 1267, 130, 1310, 135, 1440, 1488, 1514, 1538, 1542, 570. להרחיב מדד (215 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממלוכים · ראה עוד »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממלכת פרס · ראה עוד »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת ישראל המאוחדת
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממלכת יהודה · ראה עוד »
ממוצע
במתמטיקה, ממוצע הוא מספר שמחושב מתוך אוסף סופי של מספרים, ומתאר את "מרכז" האוסף מבחינת גודל המספרים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וממוצע · ראה עוד »
מאה שערים
ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומאה שערים · ראה עוד »
מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומאיר בן דב · ראה עוד »
מאיר בן-דב
#הפניה מאיר בן דב.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומאיר בן-דב · ראה עוד »
מנשה (מלך יהודה)
מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »
מסע הצלב הראשון
מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »
מסע הצלב השישי
פרידריך השני והסולטאן המצרי אל-מלכרווח קשיחאל-כאמל נפגשים ליד חומות ירושלים מסע הצלב השישי היה מסע צלב בהנהגת פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שיצא מאיטליה אל ארץ ישראל בשנת 1228.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומסע הצלב השישי · ראה עוד »
מסעי הצלב
אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומסעי הצלב · ראה עוד »
מסחר
Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומסחר · ראה עוד »
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומערב · ראה עוד »
מפת מידבא
צילום כל המפה ששרדה איור של מפת מידבא (למעלה - מזרח, שמאלה - צפון ירושלים וסביבתה בפסיפס מפת מידבא כנסיית גאורגיוס הקדוש במידבא הכנסייה המודרנית בה נמצאת מפת מידבא קארדו בירושלים, המתאר את ירושלים כפי שמופיעה במפת מידבא מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומפת מידבא · ראה עוד »
מפה
מפה של העולם שהכין יוהאנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומפה · ראה עוד »
מצביא
מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומצביא · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרינו סנוטו
#הפניה מרינו סנודו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומרינו סנוטו · ראה עוד »
משה שרון
משה שרון (נולד ב-18 בדצמבר 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ללימודי אסיה ואפריקה, מייסד ומופקד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומשה שרון · ראה עוד »
משכנות שאננים
משכנות שאננים היה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומשכנות שאננים · ראה עוד »
מטר
מוט מטר תקני רשמי ספקטרום האלקטרומגנטי המבוטאים ביחידות מֶטֶר. מֶטֶר (באיות הלטיני הבין-לאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומטר · ראה עוד »
מזרח
הזריחה על רקע ים המלח כפי שצולמה ממצדה. בעברית האטימולוגיה של מזרח היא כיוון זריחת השמש מִזְרָח הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומזרח · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומחקר · ראה עוד »
מגן ברושי
מגן ישראל ברושי (1929 – 14 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומגן ברושי · ראה עוד »
מגדל טנקרד
מבט על הפינה הצפונית של החומה. בחלק התחתון שרידי מגדל טנקרד ומשמאל הפתח הקטן בחומה אליו נכנס מוביל המים העתיק מבט על הפינה הצפונית של חומת ירושלים. מעל החומה בית הספר פ'רייר (קולג דה פרנס) ובחזית שרידי החפיר מהתקופה הצלבנית. מגדל טנקרד (בלטינית: Turris Tancredi) הוא שמו הצלבני של מגדל מבוצר בקצה הצפון־מערבי של חומת ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומגדל טנקרד · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומגדל דוד · ראה עוד »
מגדל החסידות
צילום של האזור מגדל החסידות (בערבית בֻּרג' א-לקלק, برج اللقلق) הוא מגדל הניצב בפינה הצפון-מזרחית של חומת ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומגדל החסידות · ראה עוד »
מיכאל אבי-יונה
מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »
אמנון כהן (מזרחן)
אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואפיפיור · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וארץ ישראל · ראה עוד »
ארתחששתא הראשון
טקסט.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וארתחששתא הראשון · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וארכאולוג · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וארכאולוגיה · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואשור · ראה עוד »
אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא
אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא שרף א-דין (בערבית: الملك المعظمعيسى شرف الدين, נהגה: אל-מַלֶכּ אלמוּעַזם עיסא שַרַף א-דין; נפטר ב-1227) היה הסולטאן האיובי ששלט בדמשק בשנים 1227-1218, בנו של אל-מלכ אל-עאדל ואחיינו של צלאח א-דין מייסד השושלת.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואל-מלכ אל-מעט'ם עיסא · ראה עוד »
אלעזר ליפא סוקניק
אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואלעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואלוהים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואלי שילר · ראה עוד »
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואליפסה · ראה עוד »
אליה אודוקיה
אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה (בלטינית: Aelia Eudocia, ביוונית: Εὐδοκία; בערך 401 - 20 באוקטובר 460) הייתה אשתו של קיסר ביזנטיון תאודוסיוס השני.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואליה אודוקיה · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אגריפס הראשון
אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואגריפס הראשון · ראה עוד »
אגדה אורבנית
אגדה אוּרבנית או אגדה עירונית היא סוג של אגדה או אנקדוטה שייחודה בהעברתה מפה לאוזן בטענה שמדובר בסיפור אמיתי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואגדה אורבנית · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואדריאנוס · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואדריכל · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואיסטנבול · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואירופה · ראה עוד »
איש צבא
#הפניה חייל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואיש צבא · ראה עוד »
איל ניגוח
איל ניגוח משוחזר אֵיל נִגּוּחַ הוא כלי מצור ששימש לפריצת שערי מבצר וביקוע חומות בעת העתיקה, מתקופות פרהיסטוריות ועד ימי הביניים המאוחרים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואיל ניגוח · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונצרות · ראה עוד »
נקבת חזקיהו
#הפניה נקבת השילוח.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונקבת חזקיהו · ראה עוד »
נקודת תורפה
דוגמה לתרשים של נקודות תורפה נקודת תורפה היא מושג הקשור גם ללחימה בידיים ריקות וגם מושג בתורת הלחימה הצבאית, המציין מיקום רגיש בגוף היריב שהתקפה מסוימת תגרום להשפעה רצויה עליו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונקודת תורפה · ראה עוד »
נתן שור
נתן שוּר (19 באוגוסט 1923 - 12 באפריל 2012) היה היסטוריון ישראלי, שחקר – בין היתר – את ספרות הנוסעים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונתן שור · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונחמיה · ראה עוד »
נחל
פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונחל · ראה עוד »
נחל צולב
נחל צולב ביחס לגאיות העיר העתיקה שלט רחוב מהתקופה המנדטורית. הכיתוב בעברית (התחתון) נמחק בתקופת שלטון ירדן לעומת כיתוב אחיד ברחוב דוד קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 נתיב הנחל כיום (רחוב דוד) בשעת בוקר קודם פתיחת חנויות השוק רחוב דוד מגגות השוק נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונחל צולב · ראה עוד »
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונחל קדרון · ראה עוד »
נחל בית זיתא
נחל בית זיתא הוא עמק בעיר העתיקה בירושלים, שהיה גלוי לעין בתקופה קדומה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונחל בית זיתא · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסמל · ראה עוד »
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסנחריב · ראה עוד »
סנבלט
סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי) היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסנבלט · ראה עוד »
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וספר מקבים א' · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וספר מלכים · ראה עוד »
סרגון השני
סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסרגון השני · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסולטאן · ראה עוד »
סולטאן עות'מאני
סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסולימאן הראשון · ראה עוד »
סובב חומות ירושלים
שטח הגן מחוץ לחומת העיר צמחייה מחוץ לחומה, סמוך לשער ציון. צמחייה מחוץ לחומות. סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וסובב חומות ירושלים · ראה עוד »
עמוד
עמוד בג'רש באדריכלות ובהנדסה אזרחית עמוד הוא רכיב אנכי התומך במשקל הפועל מעליו כלפי מטה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ועמוד · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וערבית · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ועלייה לרגל · ראה עוד »
עדות
סנאט דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בירושלים מרדכי אליעזר גרישפן, אחיו של הרשל גרינשפן, מעיד במשפט אייכמן בירושלים עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ועדות · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ועיר דוד · ראה עוד »
פקיד
פקיד הוא תוארו של מי שמחזיק במשרה הכרוכה בביצוע משימות משרדיות או הקשורות במכירות או קניינות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ופקיד · ראה עוד »
פרוור
סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ופרוור · ראה עוד »
פליט
פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ופליט · ראה עוד »
פועל בניין
#הפניה בנאי (מקצוע).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ופועל בניין · ראה עוד »
פיר
פִּיר (באנגלית: Pierre) היא עיר הבירה של מדינת דקוטה הדרומית בארצות הברית, וכן בירתו של מחוז יוז.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ופיר · ראה עוד »
צפון
קוטב הצפוני של כדור הארץ צפון הוא אחד מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וצפון · ראה עוד »
צריח (מגדל שמירה)
הצריח האדום באלניה שומר על הנמל מבצר מונפור צריח (שחמט) מבוסס על צריח עגול עם שינות. צריח משמש לעיתים קרובות כשם למגדל מבוצר המשובץ בחומה ומתנשא מעליה (בניגוד לבאסטיון).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וצריח (מגדל שמירה) · ראה עוד »
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וצלאח א-דין · ראה עוד »
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וצליבת ישו · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קמרון (אדריכלות)
קמרון צלעות בכנסייה באולומואוץ, צ'כיה קמרון סקספרטייט בקתדרלת סן ז'אן בליון, צרפת קמרונות מניפה בכנסיית מנזר באת' שבאנגליה קִמְרוֹן הוא קירוי קשתי מוארך, לרוב בהקשר של בנייה מסורתית מאבן או בנייה בלבנים ומשולב כיום גם באדריכלות מודרנית תוך שימוש בחומרי בנייה מגוונים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקמרון (אדריכלות) · ראה עוד »
קארדו
הקארדו בפטרה קארדו (לטינית: Cardo) הוא כינויו של הציר הראשי שחצה ערים ומחנות צבא ברחבי האימפריה הרומית מצפון לדרום.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקארדו · ראה עוד »
קתלין קניון
קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקתלין קניון · ראה עוד »
קלאודיוס
מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקלאודיוס · ראה עוד »
קברי המהנדסים בשער יפו
מפת פרנס הוגנברג משנת 1572. הקבר בפתח שער יפו מודגש בצהוב אחד משני הקברים ליד שער יפו, ערב השימור. ניתן לראות את עץ התאנה, פסולת רבה וצנרת מודרנית קברי המהנדסים בשער יפו הם שני קברים טורקיים, הצמודים לשער יפו מצדה הפנימי של החומה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקברי המהנדסים בשער יפו · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקדמוניות · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקהיר · ראה עוד »
קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, קיסר האימפריה הביזנטית
קונסטנטינוס התשיעי מונומכוס (ביוונית: Κωνσταντῖνος Θ΄ Μονομάχος; 1000 לערך – 11 בינואר 1055), היה קיסר האימפריה הביזנטית מן ה-11 ביוני 1042 ועד מותו; מלך בצוותא עם רעייתו הקיסרית זואי עד מותה ב-1050 ומאז לצידה של אחותה, תאודורה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקונסטנטינוס התשיעי מונומכוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
קיסרי ביזנטיון
#הפניה קיסרי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקיסרי ביזנטיון · ראה עוד »
קיר
קיר לבנים קיר אבנים קיר הוא אלמנט אדריכלי בסיסי של מבנים המשמש לשתי מטרות עיקריות: הפרדה בין חללי המבנה (בין לצורכי בידוד תרמי ובידוד אקוסטי ובין לצורכי תיחום אזורים והגדרת חללים) ותמיכה סטטית בעומסים כחלק משלד המבנה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקיר · ראה עוד »
קילומטר רבוע
קילומטר רבוע (סמל: ק"מ² או קמ"ר) היא יחידת מידה השייכת למערכת היחידות הבינלאומית (SI) למדידת שטח של משטח כלשהו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וקילומטר רבוע · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורמב"ן · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורעידת אדמה · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורשות העתיקות · ראה עוד »
רשות הטבע והגנים
דגל רשות הטבע והגנים לצד דגל ישראל חוות משמר הכרמל המשמשת כמרכז הטיולים והפעילות של רשות הטבע והגנים שלט מידע של רשות הטבע והגנים חי-בר כרמל, מוסד זואולוגי שנוסד על ידי רשות שמורות הטבע במטרה להגן ולהשיב לטבע בעלי חיים שחיו בעבר בצפון ישראל שמורת עין אפק, אותה מנהלת רשות הטבע והגנים גן לאומי קיסריה, אותו מנהלת רשות הטבע והגנים אתר לאומי הקסטל אותו מנהלת רשות הטבע והגנים גן לאומי אשכול, אותו מנהלת רשות הטבע והגנים שלט של רשות הטבע והגנים עובד של רשות הטבע והגנים אוסף ביצים של צב ים, שהוטלו בחולות חוף בית ינאי - שמורת נחל אלכסנדר דגל רשות הטבע והגנים הקודם רשות הטבע והגנים (בראשי תיבות: רט"ג, נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם) היא הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורשות הטבע והגנים · ראה עוד »
רחוב דוד
#הפניה נחל צולב.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורחוב דוד · ראה עוד »
רבשקה
לוחמים יהודים מקשיבים לנאום רבשקה. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד רַבשָׁקֵה או רַב-שָׁקֵה (מאכדית: Rab šaqē – "שר המשקים") הוא תוארו של שר בכיר בממלכת אשור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורבשקה · ראה עוד »
רוני רייך
רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ורוני רייך · ראה עוד »
ריכב רובין
ריכב (בוני) רובין (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לגאוגרפיה היסטורית יישובית ולמפות עתיקות של ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט, וראש המכון לחקר ארץ-ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וריכב רובין · ראה עוד »
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושמעון התרסי · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שער (מבנה)
שער בתל אביב שער במסגד אל-נור בווייטנאם שער הוא פתח בקיר של מבנה, חומה או גדר המקיפים שטח תחום.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער (מבנה) · ראה עוד »
שער ניצחון
שער הניצחון בפריז שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער ניצחון · ראה עוד »
שער ציון
שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008 תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי שער ציון (בערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער ציון · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער שכם · ראה עוד »
שער האשפות
שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער האשפות · ראה עוד »
שער הפרחים
שנות ה-40 שער הפרחים ב-2011 שער הפרחים בשנת 2007 שער הפרחים (בערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב א (ל) סאהרה"), ידוע גם בשם שער הורדוס, הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער הפרחים · ראה עוד »
שער הבורסקאים
שער הבורסקאים וסביבתו שער הבורסקאים (או פשפש הבורסקאים) הוא שמו של שער צלבני קדום בחומות ירושלים, ששכן בסמוך לשער האשפות של ימינו, בדרום-מזרח העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער הבורסקאים · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושער יפו · ראה עוד »
שערי ירושלים
שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושערי ירושלים · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושלמה · ראה עוד »
שטח
שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושטח · ראה עוד »
שטח פתוח
פריחה וטבע לצד עתיקות. פארק האגם בראשון לציון (בחולות שליד הסופרלנד): האגם משמש נקודת מנוחה, הזנה והתרעננות למיני ציפורים וחרקים רבים, ובחורף ובאביב מאופיין בפריחה רבה (בתמונה: פריחת חרצית עטורה). השטח הפתוח בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים שטח פתוח הוא הגדרה של אזור גאוגרפי על פי שימושי הקרקע שלו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושטח פתוח · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושבט יהודה · ראה עוד »
שושלת
שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושושלת · ראה עוד »
שוד
גבר נשדד באיומי אקדח שוד הוא לקיחת חפץ מבעליו בניגוד לרצונו ולא על פי חוק תוך שימוש באלימות או באיומים, לעיתים תוך שימוש בכלי נשק.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושוד · ראה עוד »
שימוש משני
התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושימוש משני · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ושיבת ציון · ראה עוד »
תאודוסיוס השני
#הפניה תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותאודוסיוס השני · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותנ"ך · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותפילה · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותקופת הברונזה · ראה עוד »
תולדות מלחמת היהודים ברומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותולדות מלחמת היהודים ברומאים · ראה עוד »
תיירות
תיירים בירושלים, 2007 תיירת מביטה בתצפית על רומא מגבעת ג'אניקולו תיירות היא ענף כלכלי, שבדרך כלל מיוחס לטיול, נסיעה, שהייה וביקור של אנשים ומחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה (בדרך כלל עד שנה).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ותיירות · ראה עוד »
ליאון אריה מאיר
#הפניה ליאו אריה מאיר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וליאון אריה מאיר · ראה עוד »
טופוגרפיה
מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וטופוגרפיה · ראה עוד »
טכנולוגיה
טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וטכנולוגיה · ראה עוד »
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וטיטוס · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וח'ליפה · ראה עוד »
חפיר
חפיר "רטוב" בטירת בומריס חפיר "יבש" במגדל דוד בירושלים חפיר "רטוב" בטירת בודיאם חפיר הוא מכשול בדמותו של חתך עמוק או תעלה מחוץ לחומות, לשערים, מבצר, טירה או כל מקום הגנתי דומה, בין שנחפר, נחצב ולעיתים שולבה בו בנייה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחפיר · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחקלאות · ראה עוד »
חרך ירי
חרך ירי בטירת קורף, מבט מבפנים קו העירוני במוסררה חֲרַך ירי (בנטייה: חֲרַכֵּי ירי) הוא חריץ צר במעטה שריון של כלי רכב משוריין, חומה או קיר שמטרתו לאפשר ירי על האויב.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחרך ירי · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחשמונאים · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחלב (עיר) · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחזקיהו · ראה עוד »
חומת ירושלים העות'מאנית
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »
חומה
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחומה · ראה עוד »
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחורבן בית שני · ראה עוד »
חורבן ירושלים
#הפניה המצור על ירושלים (70).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחורבן ירושלים · ראה עוד »
חורבות
הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחורבות · ראה עוד »
חיל פרשים
הוסר מהמאה ה-19 ציור המתאר קרב בין שני חילות פרשים כבדים מהמאה ה-15 חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים חיילים הרכובים על גבי סוסים, ולעיתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וחיל פרשים · ראה עוד »
בר כוכבא
ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ובר כוכבא · ראה עוד »
ברביקן (אדריכלות)
ברביקן בקרקוב. ברביקן (בלטינית: Barbecana) הוא מבנה קדמי מבוצר או מבנה שער מבוצר, המהווה חלק מביצורי עיר או ביצורי טירה או מצודה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וברביקן (אדריכלות) · ראה עוד »
ברדלס
סרטונים ריצת ברדלס בוגר - וידאו ברדלס בקניה בַּרְדְּלָס ערבות (או צִ'יטָה, או בקיצור ברדלס; שם מדעי: Acinonyx jubatus) הוא מין בסוג ברדלס שבמשפחת החתוליים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וברדלס · ראה עוד »
בריכת השילוח
בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ובריכת השילוח · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ובגדאד · ראה עוד »
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ובית עבאס · ראה עוד »
ביברס
מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וביברס · ראה עוד »
גן התקומה
מפת הרובע היהודי מתקני ספורט בתחומי הגן שרידי כנסיית סטפנוס הקדוש התיאטרון הפתוח מעל קמרונות כנסיית הניאה גן התקומה שוכן בשולי הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ומהווה אתר ארכאולוגי ומקום לפעילות ספורט ופנאי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגן התקומה · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגאוגרפיה · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגלות בבל · ראה עוד »
גבעת הגולגולתא
האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה מפת הרובע הנוצרי גלגותא, ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1867 גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגבעת הגולגולתא · ראה עוד »
גבריאל ברקאי
גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגבריאל ברקאי · ראה עוד »
גבול
חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל-מצרים בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגבול · ראה עוד »
גג
גגות בעיר מייסן בגרמניה גג של מקדש סיני מסורתי גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגג · ראה עוד »
גדעון ביגר
גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגדעון ביגר · ראה עוד »
גיא בן הינום
הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וגיא בן הינום · ראה עוד »
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודן בהט · ראה עוד »
דמוגרפיה
דֶּמוֹגְרַפְיָה (מיוונית דמוס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודמוגרפיה · ראה עוד »
דמיון
דמיון הוא התהליך ההכרתי שמתחולל כאשר אדם מרגיש תחושות וחווה מאורעות שאינם קשורים ישירות למציאות סביבו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודמיון · ראה עוד »
דרך שכם
דרך שכם בשלהי התקופה העות'מאנית - מבט מצפון לעבר ירושלים העתיקה דרך שכם הוא שמו של רחוב בירושלים, על תוואי הדרך ההיסטורית שיצאה מירושלים צפונה לעבר העיר שכם.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודרך שכם · ראה עוד »
דרום
דרום הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודרום · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודונם · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-6 · ראה עוד »
המאה ה-7 לפנה"ס
המאה ה-7 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 601 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-7 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה הראשונה לפנה"ס
#הפניההמאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה הראשונה לפנה"ס · ראה עוד »
המאה השמינית
#הפניההמאה ה-8.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה השמינית · ראה עוד »
המאה השנייה לפנה"ס
#הפניההמאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה השנייה לפנה"ס · ראה עוד »
המאה השביעית
#הפניההמאה ה-7.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה השביעית · ראה עוד »
המאה השישית
#הפניההמאה ה-6.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה השישית · ראה עוד »
המאה החמישית
#הפניההמאה ה-5.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמאה החמישית · ראה עוד »
המצור על ירושלים (1099)
מצור על ירושלים בשנת 1099, איור בכתב יד מהמאה ה-14 המצור על ירושלים בשנת 1099 הוא מצור שערכו הצלבנים על ירושלים במסגרת מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמצור על ירושלים (1099) · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והמרד הגדול · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והעיר העתיקה · ראה עוד »
העיר העליונה
העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והעיר העליונה · ראה עוד »
הקארדו (ירושלים)
מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והקארדו (ירושלים) · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והר ציון · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והר הבית · ראה עוד »
הרובע הנוצרי
250x250 פיקסלים הרובע הנוצרי במבט ממגדל דוד כנסיית הקבר בלב הרובע הנוצרי חיי לילה ברובע הנוצרי. הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והרובע הנוצרי · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והרובע היהודי · ראה עוד »
השושלת האיובית
השושלת האַיוּבִּית (בערבית: الأيوبيون – al-Ayyūbīyūn; בכורדית: ئەیووبیەکان,Eyûbiyan) הייתה השושלת המייסדת של הסולטנות של מצרים שהקים צלאח א-דין ב-1174 לאחר חיסולה של השושלת הפאטמית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והשושלת האיובית · ראה עוד »
השושלת הסלג'וקית
השושלת הסֵלג'וּקית הייתה משפחה ממוצא טורקי, שהשתלטה על מרבית עולם האסלאם והרחיבה את גבולותיו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והשושלת הסלג'וקית · ראה עוד »
השושלת הפאטמית
הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והשושלת הפאטמית · ראה עוד »
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והתנחלות השבטים · ראה עוד »
התקופה הערבית הקדומה
#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והתקופה הערבית הקדומה · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלגיון העשירי פרטנסיס
כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביאנוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »
החומה הרחבה
מיקום החומה הרחבה בירושלים וגודלה. מפה המוצגת במקום מפת הרובע היהודי קטע משרידי החומה הרחבה גובהה המשוער של החומה לפני שנהרסה "ותתצו הבתים לבצר החומה" – שרידי מבנים קדומים, עליהם עוברת החומה סימון על מדרכה ברובע היהודי המתאר את מהלכה של החומה הרחבה. החומה הרחבה היא ביצור מחומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון, השוכן ברובע היהודי בירושלים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והחומה הרחבה · ראה עוד »
הגן הארכאולוגי ירושלים
מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »
הגבעה המערבית
הגבעה המערבית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שוכנים בימינו הרובע היהודי, הרובע הארמני, והר ציון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והגבעה המערבית · ראה עוד »
הגבעה המזרחית
הגבעה המזרחית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שכנו הר הבית, המילוא ועיר דוד.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והגבעה המזרחית · ראה עוד »
הוצאת משרד הביטחון
#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »
הוצאת אריאל
#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והוצאת אריאל · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והוצאת כרטא · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והורדוס · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והיסטוריון · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים והיציאה מן החומות · ראה עוד »
ויליאם מצור
בלדווין הרביעי יש צרעת. ציור מסביבות 1250 ויליאם או גיום מצור (בלטינית: Willermus Tyrensis; 1130 בערך – 29 בספטמבר 1186) היה הארכיבישוף של העיר צור וההיסטוריון החשוב ביותר בתקופת מסעי הצלב המוקדמת.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וויליאם מצור · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וכנסייה · ראה עוד »
כנענים
#הפניהכנען.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וכנענים · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וכהן גדול · ראה עוד »
כיבוש ירושלים בידי דוד
כיבוש ירושלים בידי דוד הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמואל ובספר דברי הימים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וכיבוש ירושלים בידי דוד · ראה עוד »
כיכר צה"ל
#הפניה כיכר צה"ל (ירושלים).
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וכיכר צה"ל · ראה עוד »
ימי הביניים המאוחרים
#הפניה שלהי ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וימי הביניים המאוחרים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הצלבנית
פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים וישעיהו · ראה עוד »
יבוסים
יְבוּסִים, על פי המקרא הוא שבט כנעני שחי בשלהי האלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויבוסים · ראה עוד »
יגאל שילה
יגאל שילה (6 ביולי 1937 - 14 בנובמבר 1987) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויגאל שילה · ראה עוד »
יהושע פראוור
יהושע פרַאוֶור (כ"ה בחשוון תרע"ח, נובמבר 1917 – ו' באייר ה'תש"ן, 30 באפריל 1990) היה היסטוריון ישראלי חשוב, מגדולי חוקרי ממלכת ירושלים והצלבנים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויהושע פראוור · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויהודה המכבי · ראה עוד »
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויונתן הוופסי · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יורם צפריר
יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויורם צפריר · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויוון העתיקה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ויוונית · ראה עוד »
1033
שנה זו הייתה שנת האלף לצליבתו של ישו (3 באפריל 33), לכן הייתה ציפייה בעולם הנוצרי לאירועים בעלי חשיבות.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1033 · ראה עוד »
1055
הקמת כנסייה ומנזר בטיהאן שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1055 · ראה עוד »
1099
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1099 · ראה עוד »
1187
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1187 · ראה עוד »
1219
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1219 · ראה עוד »
1267
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1267 · ראה עוד »
130
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו130 · ראה עוד »
1310
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1310 · ראה עוד »
135
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו135 · ראה עוד »
1440
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1440 · ראה עוד »
1488
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1488 · ראה עוד »
1514
מלנכוליה, אלברכט דירר.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1514 · ראה עוד »
1538
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1538 · ראה עוד »
1542
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו1542 · ראה עוד »
570
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חומות ירושלים ו570 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
חומת ירושלים, חומות העיר העתיקה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חומות_ירושלים
