דמיון בין חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית
חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית יש להם 30 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצדה, מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, מלחמת יום הכיפורים, מילואים, אנדרטה, אלוף-משנה, נשק קל, נגמ"ש, עוצבת הגליל, עיטורי צה"ל, פיקוד המרכז, פיקוד הצפון, צה"ל, רמת הגולן, שירות המילואים בישראל, לבנון, טרקטור, חטיבת גולני, חטיבה, חזבאללה, חיל רגלים, חיל הרגלים, במחנה, הלגיון הערבי, ההגנה, ירושלים.
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חטיבת אלכסנדרוני ומצדה · חיל ההנדסה הקרבית ומצדה ·
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חטיבת אלכסנדרוני ומלחמת ששת הימים · חיל ההנדסה הקרבית ומלחמת ששת הימים ·
מלחמת לבנון הראשונה
יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.
חטיבת אלכסנדרוני ומלחמת לבנון הראשונה · חיל ההנדסה הקרבית ומלחמת לבנון הראשונה ·
מלחמת לבנון השנייה
אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל.
חטיבת אלכסנדרוני ומלחמת לבנון השנייה · חיל ההנדסה הקרבית ומלחמת לבנון השנייה ·
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
חטיבת אלכסנדרוני ומלחמת חרבות ברזל · חיל ההנדסה הקרבית ומלחמת חרבות ברזל ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חטיבת אלכסנדרוני ומלחמת העצמאות · חיל ההנדסה הקרבית ומלחמת העצמאות ·
מלחמת יום הכיפורים
הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
חטיבת אלכסנדרוני ומלחמת יום הכיפורים · חיל ההנדסה הקרבית ומלחמת יום הכיפורים ·
מילואים
#הפניה שירות המילואים בישראל.
חטיבת אלכסנדרוני ומילואים · חיל ההנדסה הקרבית ומילואים ·
אנדרטה
אנדרטת השואה והתקומה בתל אביב נשר. מבנה האנדרטה נבנה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כעמדה מבוצרת להגן על תושבי שכונת נשר מפני התקפות תושבי בלד א-שייח' אנדרטה (נהגית אַנְדַּרְטָה, אך גם אַנְדְּרָטָה), גַּלְעֵד או יָד הם פסלים, פסל סביבתי, מיצב או מבנה המוצב במקום מסוים, שמטרתו להנציח אישים חשובים, מאורעות היסטוריים וכדומה.
אנדרטה וחטיבת אלכסנדרוני · אנדרטה וחיל ההנדסה הקרבית ·
אלוף-משנה
#הפניה דרגות צה"ל#אלוף-משנה.
אלוף-משנה וחטיבת אלכסנדרוני · אלוף-משנה וחיל ההנדסה הקרבית ·
נשק קל
נשק קל במוזיאון בראונשווייג נשק קל (בראשי תיבות נפוצים: נק"ל) הוא שם כולל לכלי ירייה קלים היורים תחמושת קליעית ומיועד בדרך כלל לפגיעה ישירה ביצורים חיים.
חטיבת אלכסנדרוני ונשק קל · חיל ההנדסה הקרבית ונשק קל ·
נגמ"ש
נגמ"ש (ראשי תיבות של נושא גייסות משוריין או נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת מְשֻׁרְיֶנֶת) הוא רכב קרבי משוריין (רק"ם), שמטרתו העיקרית היא תובלה ממוגנת של כוחות אל שדה הקרב ובחזרה ממנו.
חטיבת אלכסנדרוני ונגמ"ש · חיל ההנדסה הקרבית ונגמ"ש ·
עוצבת הגליל
עוצבת הגליל (אוגדה 91) היא אוגדה מרחבית בפיקוד הצפון בצבא ההגנה לישראל.
חטיבת אלכסנדרוני ועוצבת הגליל · חיל ההנדסה הקרבית ועוצבת הגליל ·
עיטורי צה"ל
עיטורי צה"ל הם אותות ועיטורים המוענקים לחיילי וקציני צה"ל, שהפגינו אומץ לב וגבורה יוצאי דופן, בדרך כלל בשעת לחימה.
חטיבת אלכסנדרוני ועיטורי צה"ל · חיל ההנדסה הקרבית ועיטורי צה"ל ·
פיקוד המרכז
פיקוד המרכז (בראשי תיבות: פַּקְמָ"ז) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל.
חטיבת אלכסנדרוני ופיקוד המרכז · חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד המרכז ·
פיקוד הצפון
פיקוד הצפון (בר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל.
חטיבת אלכסנדרוני ופיקוד הצפון · חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הצפון ·
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חטיבת אלכסנדרוני וצה"ל · חיל ההנדסה הקרבית וצה"ל ·
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
חטיבת אלכסנדרוני ורמת הגולן · חיל ההנדסה הקרבית ורמת הגולן ·
שירות המילואים בישראל
חיילי מילואים של צה"ל חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל חצי האי סיני ממצרים לאחר מלחמת יום כיפור, אפריל 1974 שירות מילואים בישראל הוא מילוי החובה האזרחית לפעול בכוחות הביטחון של המדינה, לרוב במסגרת צבא ההגנה לישראל, אשר חלה על כל אזרח או תושב קבע שלא קיבל פטור משירות ושאינו נמצא בשירות סדיר.
חטיבת אלכסנדרוני ושירות המילואים בישראל · חיל ההנדסה הקרבית ושירות המילואים בישראל ·
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חטיבת אלכסנדרוני ולבנון · חיל ההנדסה הקרבית ולבנון ·
טרקטור
טרקטור למגוון עבודות בשדה ולעיבודי קרקע קלים מפעל טרקטורים בצ'ליאבינסק טרקטור (מלטינית: Trahō, "גורר" או "מושך") הוא כלי רכב כבד, שייעודו העיקרי הוא גרירת ומשיכת כלים אחרים שנועדו למשימות ייעודיות שונות.
חטיבת אלכסנדרוני וטרקטור · חיל ההנדסה הקרבית וטרקטור ·
חטיבת גולני
סיכת לוחם בחטיבת גולני חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל שהשתתפה בכל מלחמות ישראל.
חטיבת אלכסנדרוני וחטיבת גולני · חטיבת גולני וחיל ההנדסה הקרבית ·
חטיבה
סימון נאט"ו לחטיבת חי"ר ידידותית חטיבה או בריגדה (באנגלית: Brigade) היא יחידה צבאית שכפופה לאוגדה (דיוויזיה), מורכבת משניים עד חמישה רגימנטים או גדודים ומפקדת חטיבה אחת.
חטיבה וחטיבת אלכסנדרוני · חטיבה וחיל ההנדסה הקרבית ·
חזבאללה
חִזְבְּאַללַּה (בערבית: حزب الله – "אנשי האל" או "מפלגת האל", בתעתיק מדויק: חזב אללה) היא מיליציית גרילה וטרור ומפלגה אסלאמיסטית שיעית פוליטית בלבנון.
חזבאללה וחטיבת אלכסנדרוני · חזבאללה וחיל ההנדסה הקרבית ·
חיל רגלים
חיל רגלים ישראלי עם ציוד מלא סימון כוח חי"ר במפות חיל רגלִים (בראשי תיבות: חי"ר) הוא החיל העתיק ביותר ובדרך כלל הגדול ביותר בחילות הלוחמים בצבא המודרני.
חטיבת אלכסנדרוני וחיל רגלים · חיל ההנדסה הקרבית וחיל רגלים ·
חיל הרגלים
חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צה"ל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית.
חטיבת אלכסנדרוני וחיל הרגלים · חיל ההנדסה הקרבית וחיל הרגלים ·
במחנה
במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה שער במחנה של גיליון 1 באוגוסט 2013 שער עיתון במחנה מיוני 2011. בשער האלופה הראשונה בצה"ל אורנה ברביבאי במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע.
במחנה וחטיבת אלכסנדרוני · במחנה וחיל ההנדסה הקרבית ·
הלגיון הערבי
הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.
הלגיון הערבי וחטיבת אלכסנדרוני · הלגיון הערבי וחיל ההנדסה הקרבית ·
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
ההגנה וחטיבת אלכסנדרוני · ההגנה וחיל ההנדסה הקרבית ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית
- מה יש להם במשותף חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית
- דמיון בין חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית
השוואה בין חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית
יש חטיבת אלכסנדרוני 258 יחסים. יש חטיבת אלכסנדרוני 588. כפי שיש להם במשותף 30, מדד הדמיון הוא = 30 / (258 + 588).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חטיבת אלכסנדרוני וחיל ההנדסה הקרבית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: