סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי

אגף המודיעין vs. חיל האיסוף הקרבי

אגף המודיעין (בראשי תיבות: אמ"ן) של צה"ל הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית, האחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. קיסריה חיל האיסוף הקרבי (לשעבר חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) היה חיל בזרוע היבשה של צה"ל.

דמיון בין אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי

אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי יש להם 32 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מפקדה, מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מודיעין צבאי, מודיעין חזותי, סוריה, פיקוד המרכז, פיקוד הצפון, פיקוד הדרום, צה"ל, ראשי תיבות, רצועת עזה, רצועת הביטחון, שנות ה-90 של המאה ה-20, תעלת סואץ, תצפיתנית, תת-אלוף, תג יחידה, לבנון, חמאס, חיל המודיעין, בקעת הירדן, דרגות צה"ל, דובר צה"ל, המרכז למורשת המודיעין, האינתיפאדה הראשונה, הסכמי אוסלו, ..., ועדת אגרנט, יהודה ושומרון. להרחיב מדד (2 יותר) »

מפקדה

מפקדה צבאית אופיינית בזמן מלחמת העולם הראשונה -גרמניה מפקדת פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (NORAD), ארצות הברית, 2006 מפקדה היא מרכז פיקוד, שליטה ובקרה; מפקדה היא דרג הקובע מדיניות ונושא באחריות ההחלטות בתחום המדיניות.

אגף המודיעין ומפקדה · חיל האיסוף הקרבי ומפקדה · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

אגף המודיעין ומלחמת ששת הימים · חיל האיסוף הקרבי ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת לבנון השנייה

אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל.

אגף המודיעין ומלחמת לבנון השנייה · חיל האיסוף הקרבי ומלחמת לבנון השנייה · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

אגף המודיעין ומלחמת חרבות ברזל · חיל האיסוף הקרבי ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה (בערבית: حرب الاستنزاف, חַרְבּ אֶל־אִסְתִנְזַאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת.

אגף המודיעין ומלחמת ההתשה · חיל האיסוף הקרבי ומלחמת ההתשה · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

אגף המודיעין ומלחמת יום הכיפורים · חיל האיסוף הקרבי ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מודיעין צבאי

המודיעין הצבאי נועד לספק לגוף הממונה (מדרג הגדוד ועד לדרג המדינה) בזמנים שנקבעו ורלוונטיים, מידע אמין ומדויק ככל האפשר בנוגע למושא המחקר, כגון כוונותיו, האינטרסים שלו, יכולותיו וחולשותיו.

אגף המודיעין ומודיעין צבאי · חיל האיסוף הקרבי ומודיעין צבאי · ראה עוד »

מודיעין חזותי

מודיעין חזותי, או ויזינט (VISINT, קיצור של Visual Intelligence), הוא מודיעין המתמקד במידע חזותי.

אגף המודיעין ומודיעין חזותי · חיל האיסוף הקרבי ומודיעין חזותי · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

אגף המודיעין וסוריה · חיל האיסוף הקרבי וסוריה · ראה עוד »

פיקוד המרכז

פיקוד המרכז (בראשי תיבות: פַּקְמָ"ז) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל.

אגף המודיעין ופיקוד המרכז · חיל האיסוף הקרבי ופיקוד המרכז · ראה עוד »

פיקוד הצפון

פיקוד הצפון (בר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל.

אגף המודיעין ופיקוד הצפון · חיל האיסוף הקרבי ופיקוד הצפון · ראה עוד »

פיקוד הדרום

פיקוד הדרום (בר"ת: פָּדָ"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל.

אגף המודיעין ופיקוד הדרום · חיל האיסוף הקרבי ופיקוד הדרום · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

אגף המודיעין וצה"ל · חיל האיסוף הקרבי וצה"ל · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

אגף המודיעין וראשי תיבות · חיל האיסוף הקרבי וראשי תיבות · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

אגף המודיעין ורצועת עזה · חיל האיסוף הקרבי ורצועת עזה · ראה עוד »

רצועת הביטחון

רצועת הביטחון בדרום לבנון. רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל, שבו שהו צה"ל וצד"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבין-לאומי ב-24 במאי 2000.

אגף המודיעין ורצועת הביטחון · חיל האיסוף הקרבי ורצועת הביטחון · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

אגף המודיעין ושנות ה-90 של המאה ה-20 · חיל האיסוף הקרבי ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

תעלת סואץ

מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה עיתון החבצלת, ספטמבר 1871 חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979 תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה.

אגף המודיעין ותעלת סואץ · חיל האיסוף הקרבי ותעלת סואץ · ראה עוד »

תצפיתנית

שדרוג מערך ההכשרה של התצפיתניות סיכת תצפיתנית תצפיתנית ובקרית איסוף יבשתית (בקא"סית) הם תפקידים בצה"ל שמטרתם היא למנוע ניסיונות פגיעה וניסיונות חדירה למדינת ישראל של גורמים הממוקמים בסמוך לגבולות המדינה, באמצעות שימוש במערכות מעקב ממוחשבות.

אגף המודיעין ותצפיתנית · חיל האיסוף הקרבי ותצפיתנית · ראה עוד »

תת-אלוף

#הפניה דרגות צה"ל#תת-אלוף.

אגף המודיעין ותת-אלוף · חיל האיסוף הקרבי ותת-אלוף · ראה עוד »

תג יחידה

סמל ראשון ב'''חטיבה 7'''. בתמונה ניתן לראות (עם כיוון השעון) את כומתת חיל השריון השחורה, '''תג היחידה''' של חטיבה 7, דרגת סמ"ר, סיכת לוחם שריון ("צפרגול") עם רקע ירוק (8 חודשים בפלוגה מבצעית) וסיכת חובש. תג היחידה נענד על כתף שמאל של החולצה. חיל משטרה צבאית. שרוכים: כחול-אדום - משטרה צבאית, כחול - מאבחנת פסיכוטכנית, תכלת-צהוב - מחלקת נפגעים, חום - מפקדי גדנ"ע ועוד, סגול - ת"ש ואפור - חיל חינוך תג יחידה חדש ראשון ליחידת דובר צה"ל מוענק לאפרים לפיד על ידי סא"ל אלי דורי, ותיק החיילים המשרתים ביחידה, 1986 תג יחידה הוא סמל צבאי, צבעוני בדרך כלל, המייצג את שיוכו החיילי של חייל בצה"ל ליחידה מסוימת.

אגף המודיעין ותג יחידה · חיל האיסוף הקרבי ותג יחידה · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

אגף המודיעין ולבנון · חיל האיסוף הקרבי ולבנון · ראה עוד »

חמאס

חמאס (בערבית: حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية – בתעתיק מדויק: חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה – "תנועת ההתנגדות האסלאמית"; פירוש המילה "חמאס": התלהבות, גבורה, קנאות) הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987.

אגף המודיעין וחמאס · חיל האיסוף הקרבי וחמאס · ראה עוד »

חיל המודיעין

חיל המודיעין (בראשי תיבות: חמ"ן) בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין (אמ"ן).

אגף המודיעין וחיל המודיעין · חיל האיסוף הקרבי וחיל המודיעין · ראה עוד »

בקעת הירדן

סיבה.

אגף המודיעין ובקעת הירדן · בקעת הירדן וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

דרגות צה"ל

סרטונים דרגות צה"ל - וידאו הדרָגות בצה"ל מבטאות את מדרגו של הפרט בצבא.

אגף המודיעין ודרגות צה"ל · דרגות צה"ל וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

דובר צה"ל

מערך דובר צה"ל (בראשי תיבות: מערך דו"ץ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל, המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת.

אגף המודיעין ודובר צה"ל · דובר צה"ל וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

המרכז למורשת המודיעין

אתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין רחבת הטקסים במקום. הרחבה משמשת את חיל המודיעין, וכן את חיל האיסוף הקרבי, לטקסים רשמיים, ובפרט לטקסי הסמכה ("סוף מסלול") המרכז למורשת המודיעין (בראשי תיבות: מל"מ) הוא עמותה שמטרתה לתעד ולשמר את מורשת קהילת המודיעין הישראלית ולהנציח את חלליה.

אגף המודיעין והמרכז למורשת המודיעין · המרכז למורשת המודיעין וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה הראשונה (בערבית: الانتفاضة الفلسطينية الأولى, תעתיק מדויק: אלאנתפאצ'ה אלפלסטיניה אלאולא) הייתה התקוממות אלימה ברובה של התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל.

אגף המודיעין והאינתיפאדה הראשונה · האינתיפאדה הראשונה וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

הסכמי אוסלו

ראש הממשלה יצחק רבין, יאסר ערפאת ונשיא ארצות הברית ביל קלינטון בעת לחיצת היד ב-13 בספטמבר 1993 הסכמי אוסלו (באופן רשמי: "הסכם העקרונות") הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

אגף המודיעין והסכמי אוסלו · הסכמי אוסלו וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

ועדת אגרנט

ועדת החקירה – מלחמת יום הכִפורים, הידועה בכינויה ועדת אַגְרָנָט, הייתה ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה ב־21 בנובמבר 1973 כדי לחקור את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

אגף המודיעין וועדת אגרנט · ועדת אגרנט וחיל האיסוף הקרבי · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).

אגף המודיעין ויהודה ושומרון · חיל האיסוף הקרבי ויהודה ושומרון · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי

יש אגף המודיעין 307 יחסים. יש אגף המודיעין 163. כפי שיש להם במשותף 32, מדד הדמיון הוא = 32 / (307 + 163).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »