אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל vs. רצועת עזה

במלחמת חרבות ברזל לחם חיל ההנדסה הקרבית במספר רב של קרבות, במתקפת הפתע על ישראל, ביום הראשון של המלחמה, בו סייעה החיל רבות בהדיפת מתקפת הטרור של חמאס ובטיהור וזיכוי יישובים ממחבלים ומטענים. מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

דמיון בין חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מעבר ארז, מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל, מטען חבלה, מחנה הפליטים ג'באליה, אמיר בוחבוט, אל-בורייג', עזה, עוטף עזה, צה"ל, קילומטר, טנק, ח'אן יונס, חמאס, ג'רוזלם פוסט, ג'באליה, דיר אל-בלח, כלי נשק, יד מרדכי.

מעבר ארז

16 בדצמבר 1958: דייגי הספינה "מסעוד", אשר חצו את הגבול הימי לישראל, שבים לרצועת עזה במעבר ארז שילוט עזה (ימינה-דרומה), ישראל (שמאלה-צפונה) מעבר ארז (בעבר "מחסום ארז") היה מעבר גבול להולכי רגל הנמצא בצפון רצועת עזה, בסמוך לגדר המערכת של ציר הוברס.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ומעבר ארז · מעבר ארז ורצועת עזה · ראה עוד »

מתקפת הפתע על ישראל (2023)

צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע. בכיכר החטופים מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם טבח 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה והשבת השחורה) הייתה מתקפה רחבת היקף של חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת ה'תשפ"ד.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ומתקפת הפתע על ישראל (2023) · מתקפת הפתע על ישראל (2023) ורצועת עזה · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ומלחמת חרבות ברזל · מלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה · ראה עוד »

מטען חבלה

מטען חבלה מאולתר דוגמה למטען צינור עם הצתה אלקטרונית מחבלים פלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה. מטען חבלה שהטמין חזבאללה מוסווה כסלע מטען חבלה או מטען נפץ (בשפה בלתי מקצועית: "פצצה") הוא מתקן הכולל חומר נפץ, נפץ-יזם ומערכת הפעלה אשר קיימת זיקה ביניהם ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ומטען חבלה · מטען חבלה ורצועת עזה · ראה עוד »

מחנה הפליטים ג'באליה

מחנה הפליטים ג'באליה (בערבית: مخيّمجباليا) הוא מחנה פליטים פלסטיני הממוקם בצפון רצועת עזה כ-3 קילומטרים מצפון לעיר ג'באליה.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ומחנה הפליטים ג'באליה · מחנה הפליטים ג'באליה ורצועת עזה · ראה עוד »

אמיר בוחבוט

אמיר בוחבוט (נולד בשנת 1974) הוא כתב, עיתונאי ופרשן ישראלי.

אמיר בוחבוט וחיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל · אמיר בוחבוט ורצועת עזה · ראה עוד »

אל-בורייג'

אל-בורייג' (בערבית: البريج) הוא מחנה פליטים פלסטינים הממוקם במרכז רצועת עזה, ממזרח לדרך צלאח א-דין, מדרום לנחל הבשור ומצפון למחנה הפליטים מע'אזי.

אל-בורייג' וחיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל · אל-בורייג' ורצועת עזה · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ועזה · עזה ורצועת עזה · ראה עוד »

עוטף עזה

מפת עוטף עזה המציגה את טווחי הרקטות מהרצועה עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ועוטף עזה · עוטף עזה ורצועת עזה · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל וצה"ל · צה"ל ורצועת עזה · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל וקילומטר · קילומטר ורצועת עזה · ראה עוד »

טנק

מעיל רוח ומערכת ניהול קרב דיגיטלית צי"ד. בצרה עיראק ב-2008 טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל וטנק · טנק ורצועת עזה · ראה עוד »

ח'אן יונס

חַ'אן יוּנֶס (בערבית: خان يونس) היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה ובירת נפת ח'אן יונס.

ח'אן יונס וחיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל · ח'אן יונס ורצועת עזה · ראה עוד »

חמאס

חמאס (בערבית: حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية – בתעתיק מדויק: חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה – "תנועת ההתנגדות האסלאמית"; פירוש המילה "חמאס": התלהבות, גבורה, קנאות) הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל וחמאס · חמאס ורצועת עזה · ראה עוד »

ג'רוזלם פוסט

ג'רוזלם פוסט (באנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית.

ג'רוזלם פוסט וחיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל · ג'רוזלם פוסט ורצועת עזה · ראה עוד »

ג'באליה

ג'באליה (בערבית: جباليا, תעתיק מדויק: ג'באליא) היא עיר בצפון רצועת עזה, כ-4 ק"מ צפונית לעיר עזה.

ג'באליה וחיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל · ג'באליה ורצועת עזה · ראה עוד »

דיר אל-בלח

בית הקברות – 1918 דֵיר אל-בַּ֫לַח (ערבית: دير البلح) היא עיר השוכנת במרכז רצועת עזה.

דיר אל-בלח וחיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל · דיר אל-בלח ורצועת עזה · ראה עוד »

כלי נשק

מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל וכלי נשק · כלי נשק ורצועת עזה · ראה עוד »

יד מרדכי

מגדל המים באתר "מצפה הים" בצפונה של נתניה יד מרדכי - מבט מגבעת הפסל שקמה" יַד-מָרְדְּכַי הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי, כעשרה קילומטרים מדרום לאשקלון.

חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ויד מרדכי · יד מרדכי ורצועת עזה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה

יש חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל 113 יחסים. יש חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל 343. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (113 + 343).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חיל ההנדסה במלחמת חרבות ברזל ורצועת עזה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: