גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: מעשה שבת, מעלית שבת, מצוות לא תעשה, משומד לדבר אחד, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מזיד, מחלל שבת בפרהסיא, מחלוקת, מדאורייתא, מדינת ישראל, מכשירים חשמליים, מכתב הסטטוס קוו, מינות (יהדות), ארץ ישראל, אליעזר מלמד, אילת, נצרות, ספק (הלכה), סקילה (הלכה), סתם יינם, סטטוס קוו, סטטוס קוו (ישראל), עירוב, פניני הלכה, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פתחי תשובה, פלטת שבת, פיקוח נפש דוחה שבת, קורבן חטאת, קיצור שולחן ערוך, קידוש החודש, רשב"א, שמירת שבת, שעון שבת, שבת, שבות, תלמוד בבלי, תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית בשבת, תחבורה ציבורית בישראל, תחום שבת, תורה, תולדות מלאכות שבת, ל"ט אבות מלאכה, חז"ל, חזון איש, חגי ישראל, חוק שעות עבודה ומנוחה, חיפה, חילול שבת בשוגג, ..., בית יוסף, גוי, גוי של שבת, דמוקרטיה הסדרית, דעת (אתר אינטרנט), דת, המנדט הבריטי, המקושש, הלכה, כרת, יין נסך. להרחיב מדד (11 יותר) »
מעשה שבת
מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומעשה שבת · ראה עוד »
מעלית שבת
מציין פיקוד שבת למעלית מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומעלית שבת · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
משומד לדבר אחד
משומד לדבר אחד (בעקבות הצנזורה הנוצרית נקרא גם מומר לדבר אחד) הוא מונח הלכתי תלמודי, המתאר יהודי אשר הוחזק כמשומד, למצווה מסוימת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומשומד לדבר אחד · ראה עוד »
מלאכת הוצאה מרשות לרשות
מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
מזיד
ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומזיד · ראה עוד »
מחלל שבת בפרהסיא
#הפניה חילול שבת#חילול שבת בפרהסיה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומחלל שבת בפרהסיא · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומחלוקת · ראה עוד »
מדאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומדאורייתא · ראה עוד »
מדינת ישראל
#הפניה ישראל.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומדינת ישראל · ראה עוד »
מכשירים חשמליים
#הפניה מכשיר חשמלי.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומכשירים חשמליים · ראה עוד »
מכתב הסטטוס קוו
מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוס קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומכתב הסטטוס קוו · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ומינות (יהדות) · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אילת
אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ואילת · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ונצרות · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וספק (הלכה) · ראה עוד »
סקילה (הלכה)
#הפניה ארבע מיתות בית דין.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וסקילה (הלכה) · ראה עוד »
סתם יינם
סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וסתם יינם · ראה עוד »
סטטוס קוו
סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".
חָדָשׁ!!: חילול שבת וסטטוס קוו · ראה עוד »
סטטוס קוו (ישראל)
הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: חילול שבת ועירוב · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ופניני הלכה · ראה עוד »
פקודת סדרי השלטון והמשפט
פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-19 במאי 1948.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »
פתחי תשובה
#הפניה אברהם צבי הירש אייזנשטט.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ופתחי תשובה · ראה עוד »
פלטת שבת
פלטת שבת פְּלָטַת שַׁבָּת (בקיצור: פְּלָטַה) או כִּירַת שַׁבָּת היא כירה חשמלית – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ופלטת שבת · ראה עוד »
פיקוח נפש דוחה שבת
#הפניה פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ופיקוח נפש דוחה שבת · ראה עוד »
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וקורבן חטאת · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וקידוש החודש · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ורשב"א · ראה עוד »
שמירת שבת
מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ושמירת שבת · ראה עוד »
שעון שבת
שעון שבת ידני פשוט ללא מחוגים שמתחבר לשקע שעון שבת הקבוע בלוח חשמלי שעון שבת הוא התקן הכולל שעון ומפסק המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר זרם חשמלי אליהם.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ושעון שבת · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ושבת · ראה עוד »
שבות
"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ושבות · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחבורה ציבורית
בתוך רכבת תחתית בדנמרק הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן בהרצה, רחוב הרצל, בת-ים תחבורה ציבורית (ראשי תיבות: תחב"צ) היא מערך תחבורה המסיע אנשים שלא ברכבם הפרטי.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותחבורה ציבורית · ראה עוד »
תחבורה ציבורית בשבת
#הפניה הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת#תחבורה ציבורית.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותחבורה ציבורית בשבת · ראה עוד »
תחבורה ציבורית בישראל
שדרות הרצל בירושלים התחבורה הציבורית הפנים-ארצית בישראל מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות, רכבות בין עירוניות ושני קווי רכבת קלה, בירושלים ובגוש דן.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותחבורה ציבורית בישראל · ראה עוד »
תחום שבת
תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותחום שבת · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותורה · ראה עוד »
תולדות מלאכות שבת
תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וחז"ל · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: חילול שבת וחזון איש · ראה עוד »
חגי ישראל
#הפניה חגי_ישראל_ומועדיו.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וחגי ישראל · ראה עוד »
חוק שעות עבודה ומנוחה
חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וחוק שעות עבודה ומנוחה · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וחיפה · ראה עוד »
חילול שבת בשוגג
בהלכה, קיימת התייחסות מפורטת להלכות חילול שבת בשוגג הקובעת את דיניו של המחלל שבת בשוגג, אם מפאת ששכח את עיקר השבת, אם מפאת ששכח כי היום שבת, ואם מפאת ששכח את הלכות שבת ולא ידע כי המלאכה אסורה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וחילול שבת בשוגג · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ובית יוסף · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וגוי · ראה עוד »
גוי של שבת
מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).
חָדָשׁ!!: חילול שבת וגוי של שבת · ראה עוד »
דמוקרטיה הסדרית
דמוקרטיה הסדרית היא מודל שהוצע לראשונה על ידי החוקר ארנד ליפהרט, איש מדע המדינה מהולנד, תחת המונח "consociational democracy" (דמוקרטיה קונסוציונלית).
חָדָשׁ!!: חילול שבת ודמוקרטיה הסדרית · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ודת · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חילול שבת והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המקושש
הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.
חָדָשׁ!!: חילול שבת והמקושש · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: חילול שבת והלכה · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: חילול שבת וכרת · ראה עוד »
יין נסך
סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.
חָדָשׁ!!: חילול שבת ויין נסך · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חילול_שבת
