גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
278 יחסים: ממצא ארכאולוגי, ממלכת החשמונאים, ממלכת ירושלים, ממזר, מנחם תלמי, מנהרה, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת תרומות, מסילת הרכבת החיג'אזית, מעריב, מעלות צלזיוס, מעגן (קיבוץ), מעיין חם, מצור, מצודות טגארט, מקדש, מקור ראשון, מרקוס ויפסניוס אגריפה, משרד הבריאות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת ההתשה בבקעת הירדן, מלחמת יום הכיפורים, מלון בוטיק, מזרקה, מחלת לב, מחלות עור, מחוז הצפון, מבוא חמה, מגנזיום, מדריך ארץ ישראל, מוסלמים, מועאויה הראשון, מועדון לילה, מכה, מי תהום, מינרל, מינהל מקרקעי ישראל, מיצר (קיבוץ), מיכה לבנה, אמוראים, אנטונינוס פיוס, אנטיוכוס השלישי, אפיק (קיבוץ), ארץ ישראל, ..., ארצות ערב, ארכאולוג, אריאל (הוצאת ספרים), אשלגן, אתר מרפא, אל-מדינה, אלעזר ליפא סוקניק, אלכסנדר ינאי, אלי שילר, אליה אודוקיה, אזור מפורז, אדריכלות, אהרן אהרנסון, אורניום, אוריגנס, אוגוסטוס קיסר, איטליה, איזוטופ, נאפולי, נפתלי, נתרן, נחמן אביגד, נחל בזק, נהר הירדן, נופש, ניל"י, ספא (מרחצאות), ספר יהושע, ספיקה, סוריה, סכר, סידן, עמנואל מזור, עמק הירדן, עמק יזרעאל, ערב הסעודית, עלייה לרגל, עברית, עבדות, עופות, עולה חדש, עין גב, עירוב תחומין, עירוב חצרות, פאן, פסל (יצירה), פסיפס, פעולות התגמול, פרובינקיה סוריה, פרוור, פלמ"ח, פוליס, פינת חי, פילבוקס, צמח (מרכז אזורי), צרעת, צבא סוריה, צבי אילן, צה"ל, קרינת השמש, קוניטרה, קיבוץ, רמת הגולן, רעידת אדמה, רצפת פסיפס, רשות העתיקות, רבי אמי, רבי אסי, רבי ירמיה, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה הנשיא, רבי יונתן בן אלעזר, רדון, רדיואקטיביות, רדיום, רכבת העמק, שנות ה-20 של המאה ה-20, שבת, שוטר, שיש, תאודוסיוס השני, תנינאים, תעתיק, תקופת המשנה, תקופת התלמוד, תרומות ומעשרות, תל, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחנת הרכבת אל חמה, תוכנית החלוקה, תיאטרון, לטינית, לחץ דם גבוה, לבנון, לורנס אוליפנט, לוח ערב, ליל הגשרים, טמפרטורה, טקטוניקת הלוחות, זאב ספיר, זאב ח' ארליך, זאב ח. ארליך, זאב וילנאי, חמאם, חמאם אל-מליח, חמתן, חמי טבריה, חלון, חטיבת גולני, חטיבת הנח"ל, חטיבת הצנחנים, חז"ל, חוות תנינאים, חיפה, חיל האוויר הישראלי, בניין בית המשפט העליון, בקעת הירדן, ברום, בריכה, בזלת, ביקרבונט, בית מרחץ, בית מלון, בית אומיה, בית תלמי, בית הארחה, בית כנסת, ביוגרף, ג'קוזי, גן חיות, גן השלושה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גשר, גדר (עיר מקראית), גופרה, גופרית, גובה פני הים, דמשק, דקאפוליס, דרעא, דת, דגניה א', דגניה ב', דונם, הממלכה המאוחדת, המאה ה-10, המאה ה-2, המאה ה-20, המאה ה-3, המאה ה-4, המאה ה-5, המאה ה-7, המאה ה-8, המאה ה-9, המאה השנייה, המנדט הבריטי, המזרח התיכון, המבול, המכון הגיאולוגי לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הסלאוקית, האימפריה העות'מאנית, הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה, העתק, התפרצות געשית, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התרבות ההלניסטית, הלוח האפריקאי, הלוח הלבנטיני, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה להגנת הטבע, הבקע הסורי-אפריקני, הגלעד, הורדוס, היריון, כפר חרוב, כלור, יסוד כימי, יצחק חופי, יצחקי גל, ירמוך, ירדן, ירושלים, ישראל, יזהר הירשפלד, יד לשבעה, יהודים, יוונית, 103 לפנה"ס, 138, 16 ביוני, 161, 17 ביוני, 18 באפריל, 1884, 1932, 1941, 1944, 1946, 1947, 1949, 1951, 1967, 1969, 1977, 1979, 2005, 2006, 2015, 2017, 218 לפנה"ס, 30 לפנה"ס, 4 לפנה"ס, 4 באפריל, 4 בנובמבר, 401, 450, 460, 570, 63 לפנה"ס, 76 לפנה"ס. להרחיב מדד (228 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
ממלכת ירושלים
המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וממלכת ירושלים · ראה עוד »
ממזר
לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד מגילוי עריות חמור, מאיסורי כריתות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וממזר · ראה עוד »
מנחם תלמי
מנחם תלמי בקפריסין, פברואר 1949 מנחם תַּלְמִי (19 בספטמבר 1926 – 28 במרץ 2018) היה סופר עברי, עיתונאי ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומנחם תלמי · ראה עוד »
מנהרה
מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה "האור בקצה המנהרה" מנהרה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומנהרה · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת תרומות
מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומסכת תרומות · ראה עוד »
מסילת הרכבת החיג'אזית
אימפריה העות'מאנית מסוף קו הרכבת החיג'אזית ברציף חיפה, תחילת המאה ה-20 מסמרי הידוק של מסילת רכבת העמק שנמצאו ליד כפר ברוך מסילת הרכבת החיג'אזית, ידועה גם בשמות: "המסילה החיג'אזית", "רכבת החג'" (בערבית: الخط الحديدي الحجازي; בטורקית: Hicaz Demiryolu), הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20 בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר אל-מדינה שבחג'אז (מאז 1932 חלק מערב הסעודית) על בסיס נתיב תעבורה עתיק שהוליך לאורך המורדות הפנימיים של הרכסים של החוף המזרחי של ים סוף עד לדרום־מערב ערב היא תימן של ימינו.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומסילת הרכבת החיג'אזית · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומעריב · ראה עוד »
מעלות צלזיוס
מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומעלות צלזיוס · ראה עוד »
מעגן (קיבוץ)
מַעֲגָן הוא קיבוץ הנמצא בחלקו הדרומי-מזרחי של אגם כנרת השייך למועצה אזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומעגן (קיבוץ) · ראה עוד »
מעיין חם
מעיין חם טבעי חיצוני, באזור וואקאיאמה, יפן מעיין חם הוא מעיין בו נובעים מי תהום חמים שהתחממו בעומק קרום כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומעיין חם · ראה עוד »
מצור
הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומצור · ראה עוד »
מצודות טגארט
#הפניה מצודות טיגארט.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומצודות טגארט · ראה עוד »
מקדש
מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומקדש · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומקור ראשון · ראה עוד »
מרקוס ויפסניוס אגריפה
פסל של מרקוס ויפסניוס אגריפה, בגלריית אופיצי שבפירנצה מרקוס ויפסניוס אגריפה (בלטינית: Marcus Vipsanius Agrippa; 63 לפנה"ס - מרץ 12 לפנה"ס), איש צבא ומדינאי רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה וראשית תקופת האימפריה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומרקוס ויפסניוס אגריפה · ראה עוד »
משרד הבריאות
הסמל הישן של משרד הבריאות משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומשרד הבריאות · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת ההתשה בבקעת הירדן
הפצצת חיל האוויר הישראלי, 1 בינואר 1969 חיילי צהל במרדף אחר אנשי פת"ח בבקעת הירדן מלחמת ההתשה בבקעת הירדן התרחשה בשנים 1967–1970 לאורך גבול ישראל-ירדן, במקביל למלחמת ההתשה שניהלו ישראל ומצרים סביב תעלת סואץ.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומלחמת ההתשה בבקעת הירדן · ראה עוד »
מלחמת יום הכיפורים
הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »
מלון בוטיק
מלון מדיסון בממפיס, טנסי מלון בוטיק הוא מונח רווח ופופולרי בארצות המערב לתיאור בתי מלון קטנים יחסית המצטיינים באינטימיות, ייחודיות ומגע של יוקרה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומלון בוטיק · ראה עוד »
מזרקה
קולות של מזרקה מזרקה רבת סילונים באוסלו מזרקת המלך פהד, ג'דה, ערב הסעודית – שיא הגובה העולמי מזרקת סילון המים באגם ז'נבה מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן הוא שבניגוד לנהוג במזרקות אחרות – היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל איסור איסור עשיית פסל) מִזרקה היא מתקן נוי מעשה ידי אדם העושה שימוש במים זורמים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומזרקה · ראה עוד »
מחלת לב
#הפניה מחלות לב.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומחלת לב · ראה עוד »
מחלות עור
#הפניה מחלת עור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומחלות עור · ראה עוד »
מחוז הצפון
מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומחוז הצפון · ראה עוד »
מבוא חמה
מְבוֹא חַמָּה הוא קיבוץ של התק"ם הנמצא בדרום רמת הגולן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומבוא חמה · ראה עוד »
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומגנזיום · ראה עוד »
מדריך ארץ ישראל
מדריך ארץ ישראל מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות לה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומדריך ארץ ישראל · ראה עוד »
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומוסלמים · ראה עוד »
מועאויה הראשון
מוּעַאוִיָה בֶּן אַבִּי סוּפְיָאן (בערבית: معاوية بن أبي سفيان; תעתיק מדויק: מעאויה בן אבי ספיאן; 602 – 6 במאי 680) או מועאויה הראשון היה הח'ליף הראשון משושלת בית אומיה ששלטה כ-90 שנה (750-661).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומועאויה הראשון · ראה עוד »
מועדון לילה
מבלים במועדון הלילה "הלונה" במתחם אל-פאשה, חיפה; יוני 2010 מועדון לילה הוא אולם או מתחם סגור קטן יותר, המשמש להצגת מופעי בידור ולריקודים, ופועל בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובסופי שבוע.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומועדון לילה · ראה עוד »
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומכה · ראה עוד »
מי תהום
מי תהום הם מים הנמצאים בחלל השוכן מתחת לפני האדמה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומי תהום · ראה עוד »
מינרל
מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומינרל · ראה עוד »
מינהל מקרקעי ישראל
מינהל מקרקעי ישראל הוא הגוף שניהל את קרקעות המדינה בישראל עד סוף פברואר 2013, מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומינהל מקרקעי ישראל · ראה עוד »
מיצר (קיבוץ)
#הפניה מיצר (מושב).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומיצר (קיבוץ) · ראה עוד »
מיכה לבנה
מיכה "מייק" לִבנֶה (31 באוקטובר 1932 – 25 באפריל 2011) היה איש ידיעת הארץ, מדריך טיולים, סופר, בוטנאי, ארכאולוג, סייר ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ומיכה לבנה · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואמוראים · ראה עוד »
אנטונינוס פיוס
טִִיטוּס אָוּרֶלְיוּס פוּלְבוּס בּוֹיוֹנְיוּס אַרְיוּס אַנְטוֹנִינוּס (לטינית: Titus Aurelius Fulvus Boionius Arrius Antoninus; 19 בספטמבר 86 – 7 במרץ 161), הידוע בשם אַנְטוֹנִינוּס פִּיוּס, היה קיסר רומא משנת 138 עד 161 לספירה, הרביעי מבין חמשת הקיסרים הטובים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואנטונינוס פיוס · ראה עוד »
אנטיוכוס השלישי
אנטיוכוס השלישי "הגדול" (ביוונית: Ἀντίoχoς Μέγας, אנטיוכוס "מגאס"; 242 – 187 לפנה"ס) היה המלך השישי בשושלת הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואנטיוכוס השלישי · ראה עוד »
אפיק (קיבוץ)
אֲפִיק הוא קיבוץ של התנועה הקיבוצית המאוחדת השוכן בדרום רמת הגולן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואפיק (קיבוץ) · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות ערב
אזורים עם מיעוט ערבי ארצות עֲרָב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וארצות ערב · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וארכאולוג · ראה עוד »
אריאל (הוצאת ספרים)
אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
אשלגן
אַשְׁלְגָן (באנגלית: Potassium, בלטינית: Kalium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי K ומספרו האטומי 19.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואשלגן · ראה עוד »
אתר מרפא
#הפניה מקום מרפא.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואתר מרפא · ראה עוד »
אל-מדינה
העיר בתמונה משנת 1926 לערך אל-מַדִינָה אל-מֻנַוַּרַה (בערבית: ٱلْمَدِيْنَة ٱلْمُنَوَّرَة, בתרגום מילולי: "העיר המוארת"; לרוב מכונה בקיצור "אל-מדינה" (المدينة)) היא העיר השנייה בקדושתה למוסלמים (משום ששם נמצא מסגד הנביא) אחרי מכה ובירת מחוז בעל שם זהה במערב ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואל-מדינה · ראה עוד »
אלעזר ליפא סוקניק
אוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935 אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואלעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואלי שילר · ראה עוד »
אליה אודוקיה
אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה (בלטינית: Aelia Eudocia, ביוונית: Εὐδοκία; בערך 401 - 20 באוקטובר 460) הייתה אשתו של קיסר ביזנטיון תאודוסיוס השני.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואליה אודוקיה · ראה עוד »
אזור מפורז
האזור המפורז הווייטנאמי שהפריד בין צפון וייטנאם לדרום וייטנאם אזור מפורז (באנגלית: Demilitarized zone; בראשי תיבות: DMZ או DZ) הוא שטח, בדרך כלל בין שני כוחות צבאיים או יותר, בו אסורה הכנסת צבא או כל פעולה צבאית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואזור מפורז · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואדריכלות · ראה עוד »
אהרן אהרנסון
אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואהרן אהרנסון · ראה עוד »
אורניום
אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואורניום · ראה עוד »
אוריגנס
אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואוריגנס · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואיטליה · ראה עוד »
איזוטופ
נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ואיזוטופ · ראה עוד »
נאפולי
נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונאפולי · ראה עוד »
נפתלי
פורטוגזי נַפְתָּלִי הוא בנו השישי של יַעֲקֹב, והוא נולד לבִּלְהָה, שפחתה של רָחֵל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונפתלי · ראה עוד »
נתרן
שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונתרן · ראה עוד »
נחמן אביגד
נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונחמן אביגד · ראה עוד »
נחל בזק
נַחַל בֶּזֶק (ואדי שובאש) הוא נחל אכזב הזורם מדרום לגלבוע, ומנקז את מימי הר הגלבוע והרי צפון-מזרח השומרון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונחל בזק · ראה עוד »
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונהר הירדן · ראה עוד »
נופש
נופשים באתר החרמון נופש הוא שם כולל לבילוי זמן מתוך תחושת הנאה, אשר מטרתו השגת רגיעה של הגוף והנפש.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ונופש · ראה עוד »
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וניל"י · ראה עוד »
ספא (מרחצאות)
ספא בבלגיה שעל שמה מכנים מרחצאות מסוימים בשם ספא ספא (spa) הוא כינוי לטיפול במים על ידי טבילה במימי מעיינות, בבריכות מלאכותיות או באמבטיות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וספא (מרחצאות) · ראה עוד »
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וספר יהושע · ראה עוד »
ספיקה
ספיקה היא כמות או מסת הזורם (נוזל, גז וכדומה) העובר דרך שטח חתך נתון ביחידת זמן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וספיקה · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וסוריה · ראה עוד »
סכר
סכר הובר, לאס וגאס, נבדה נבטי, פטרה, ירדןארצות הבריתנהר היאנגצה, סיןאתר ייצור החשמל הראשי, בסכר קניון גלן, ארצות הברית סכר שנוצר על ידי בונה קנדי בונה קנדי סֶכֶר הוא מחסום מלאכותי הנבנה לרוחבו של נתיב זרימת מים, למטרת בקרה על זרם המים, חסימתו או האטתו.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וסכר · ראה עוד »
סידן
סידן (Calcium) הוא יסוד מתכתי ממשפחת המתכות האלקליות העפרוריות שסמלו הכימי Ca ומספרו האטומי 20.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וסידן · ראה עוד »
עמנואל מזור
עמנואל מזור (30 במרץ 1933 – 20 באוגוסט 2020) היה פרופסור לגאולוגיה במכון ויצמן למדע, במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועמנואל מזור · ראה עוד »
עמק הירדן
עמק הירדן ודרום הכנרת עמק הירדן הוא אזור שבתחום המועצה האזורית עמק הירדן שמדרום לכנרת וצפונית לעמק בית שאן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועמק הירדן · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועמק יזרעאל · ראה עוד »
ערב הסעודית
צילום לווין של חצי האי ערב מלכה של ערב הסעודית איור משנת 1750 של מסגד הנביא במדינה ומסגד אל-חראם במכה, שני המסגדים הראשונים בחשיבותם באסלאם, הנמצאים בתחומי ערב הסעודית הממלכה הערבית הסעודית (בערבית חג'אזית:, אַלְמַמְלַכַּה (א)לְעַרַבִּיַּה (אל)סֻּעוּדִּיַּה; בקיצור: ٱلسَّعُودِيَّة, (אל)סַּעוּדִיַּה; שם חוץ רשמי: ערב הסעודית, العرب السّعوديّة) היא תאוקרטיה אסלאמית והמדינה בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וערב הסעודית · ראה עוד »
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועלייה לרגל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועברית · ראה עוד »
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועבדות · ראה עוד »
עופות
מיליון שנה לפני זמננו עופות (שם מדעי: Aves) היא מחלקה של בעלי חיים במערכת המיתרניים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועופות · ראה עוד »
עולה חדש
שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועולה חדש · ראה עוד »
עין גב
סוסיתא, מאי 2017 עֵין גֵּב הוא קיבוץ השוכן על הגדה המזרחית של הכנרת ומשתייך למועצה אזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועין גב · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועירוב תחומין · ראה עוד »
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ועירוב חצרות · ראה עוד »
פאן
מכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, באוניברסיטת חיפה. בניאס במיתולוגיה היוונית, פַּאן (ביוונית: Πάν) הוא אל הרועים ועדריהם ומייצג גם את המוזיקה הפסטורלית והשעשועים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופאן · ראה עוד »
פסל (יצירה)
#הפניה פיסול.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופסל (יצירה) · ראה עוד »
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופסיפס · ראה עוד »
פעולות התגמול
פעולות התגמול הוא השם שניתן בישראל בשנות החמישים והשישים לפעולות הרתעה של צה"ל, פשיטות שהתבצעו בעקבות פעולות טרור נגד תושבי ישראל ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופעולות התגמול · ראה עוד »
פרובינקיה סוריה
מפת פרובינקיה סוריה פרובינקיה סוריה (ביוונית: Συρίας; בלטינית: SYRIA) הייתה פרובינקיה רומית שהוקמה לאחר כיבושיו של פומפיוס במזרח התיכון בשנת 64 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופרובינקיה סוריה · ראה עוד »
פרוור
סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופרוור · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופלמ"ח · ראה עוד »
פוליס
שרידי האקרופוליס של אתונה, הפוליס היוונית המפורסמת ביותר פּוֹליס (ביוונית: πόλις, ברבים: פּוֹלֵייס πόλεις) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופוליס · ראה עוד »
פינת חי
פינת חי בבלגיה פינת ליטוף בגן החיות התנ"כי בירושלים פינת חי או משק חי היא שם כללי למסגרת בה מוחזקים בעלי חיים בשבי, למטרות חינוך, טיפול או בידור, שאינה חווה חקלאית או גן חיות של ממש.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופינת חי · ראה עוד »
פילבוקס
הפילבוקס המרובע באתר כריית החמרה צפונית-מזרחית לחדרה מראה פנימי של פילבוקס "חצי-ירח" בחוף Porthcurno (קורנוול) בבריטניה מיני-פילבוקס ברחוב רד"ק, ירושלים. המבנה הגן על ביה"ד הצבאי הבריטי ששכן במקום בין השנים 1939-1948. פילבוקס (באנגלית: Pillbox, בעברית: מצדית) הוא הכינוי שניתן לעמדות שמירה מבוצרות מסוג בלוקהאוס עשויות בטון שהקימו הבריטים בארץ ישראל בתקופת המנדט, החל במאורעות תרצ"ו.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ופילבוקס · ראה עוד »
צמח (מרכז אזורי)
מפת הקרן לחקר ארץ ישראל של אזור צמח משנת 1880 סמח' בשנת 1913 בית הספר אחד העם בתל אביב-יפו. אנדרטת הזיכרון בצומת צמח צמח הוא מרכז אזורי בעמק הירדן במקום בו הייתה העיירה ערבית בשם סמח' (سمخ).
חָדָשׁ!!: חמת גדר וצמח (מרכז אזורי) · ראה עוד »
צרעת
צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וצרעת · ראה עוד »
צבא סוריה
#הפניה הכוחות המזוינים של סוריה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וצבא סוריה · ראה עוד »
צבי אילן
צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וצבי אילן · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וצה"ל · ראה עוד »
קרינת השמש
השתקפות קרני שמש במימי אגם. חוף בת-ים, 2021 מהעננים. קרינת השמש היא הקרינה המגיעה מהשמש אל כדור הארץ ואל יתר מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וקרינת השמש · ראה עוד »
קוניטרה
הרחוב הראשי בקוניטרה קוניטרה, 1967 קוניטרה (בערבית: القنيطرة) הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וקוניטרה · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וקיבוץ · ראה עוד »
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורמת הגולן · ראה עוד »
רעידת אדמה
לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורעידת אדמה · ראה עוד »
רצפת פסיפס
#הפניה פסיפס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורצפת פסיפס · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורשות העתיקות · ראה עוד »
רבי אמי
רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורבי אמי · ראה עוד »
רבי אסי
רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורבי אסי · ראה עוד »
רבי ירמיה
רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורבי ירמיה · ראה עוד »
רבי יהודה נשיאה
רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יונתן בן אלעזר
רבי יונתן בן אלעזר (מוזכר בתלמוד לרוב בפשטות: רבי יונתן) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הראשון של האמוראים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורבי יונתן בן אלעזר · ראה עוד »
רדון
רדון (או ראדון; Radon) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת הגזים האציליים שסמלו הכימי Rn ומספרו האטומי 86.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורדון · ראה עוד »
רדיואקטיביות
סמל אזהרה לחומר רדיואקטיבי רדיואקטיביות היא פליטה של חלקיקים מגרעין אטום.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורדיואקטיביות · ראה עוד »
רדיום
רדיום (באנגלית: Radium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי ממשפחת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Ra ומספרו האטומי 88.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורדיום · ראה עוד »
רכבת העמק
רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחג'אז.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ורכבת העמק · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ושבת · ראה עוד »
שוטר
שוטרי סיור של משטרת ישראל. כמעט בכל העולם מזוהים השוטרים עם מדים בצבעי כחול, תכלת וגווניהם. רכב נוסע באמצעות מכמונת מהירות ידנית המבוססת לייזר שוטר הולנדי רכוב על אופנוע שוטר הוא עובד במשטרה שתפקידו ליישם, ישירות או בעקיפין, אחד או יותר מיעדיה המרכזיים של המשטרה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ושוטר · ראה עוד »
שיש
שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ושיש · ראה עוד »
תאודוסיוס השני
#הפניה תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותאודוסיוס השני · ראה עוד »
תנינאים
תנין היאור הוא התנינאי הידוע והקטלני ביותר. גולגולת של תנין הים, התנינאי הגדול ביותר כיום. תנינאים (שם מדעי: Crocodilia או Crocodylia) היא סדרה של בעלי חיים זוחלים בענף הארכוזאוריה, תת-קבוצה של הזאורופסידה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותנינאים · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותעתיק · ראה עוד »
תקופת המשנה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותקופת המשנה · ראה עוד »
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותקופת התלמוד · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תל
בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תֵּל (ברבים: תִּלִּים) הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישובים באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל שכבה נבנתה מעל חורבותיו של יישוב הקודם.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותל · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחנת הרכבת אל חמה
250px תחנת הרכבת אל חמה (El Hemme) היא התחנה האחרונה של רכבת העמק בגבולות ישראל לפני העלייה לדרעא וההתחברות של מסילת הרכבת דרעא-צמח לקו הראשי של מסילת הרכבת החיג'אזית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותחנת הרכבת אל חמה · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ותיאטרון · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ולטינית · ראה עוד »
לחץ דם גבוה
#הפניה יתר לחץ דם.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ולחץ דם גבוה · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ולבנון · ראה עוד »
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ולורנס אוליפנט · ראה עוד »
לוח ערב
#הפניה הלוח הערבי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ולוח ערב · ראה עוד »
ליל הגשרים
גשר אלנבי לאחר שפוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים גשר אלנבי לאחר ליל הגשרים ליל הגשרים (נקרא גם "מבצע מרכולת") הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ח בסיוון תש"ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946), שבמהלכה הותקפו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וליל הגשרים · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: חמת גדר וטמפרטורה · ראה עוד »
טקטוניקת הלוחות
מפת כדור הארץ בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ישנם תשעה לוחות טקטוניים עיקריים: הלוח האירואסייתי, הלוח ההודי, הלוח האוסטרלי, הלוח הערבי, הלוח האפריקאי, הלוח האנטארקטי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הדרום-אמריקאי והלוח הפסיפי טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: Τέκτων, טֶקְטוֹן - "בנאי"; τεκτονικός (tektonikos) – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה מדעית בתחום הגאולוגיה המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה, הקליפה החיצונית של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וטקטוניקת הלוחות · ראה עוד »
זאב ספיר
זאב ספיר (1900 - 26 במרץ 1984) היה יזם, ממקימי ממגורות התבואה בחיפה ויוזם הקמת מלון "מרפא" באל-חמה, היום חמת גדר.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וזאב ספיר · ראה עוד »
זאב ח' ארליך
#הפניה זאב חנוך ארליך.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וזאב ח' ארליך · ראה עוד »
זאב ח. ארליך
#הפניה זאב חנוך ארליך.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וזאב ח. ארליך · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וזאב וילנאי · ראה עוד »
חמאם
החדר החם בחמאם בהרמון. אבן השיש המוגבהת במרכזו של האולם ולאורך הקירות קבועים ברזי המים פנים חמאם מצרי בהדפס מאת ג'ובאני בטיסטה צ'קי אחרי ויוואן דנון מראה בחמאם החדר החם בחמאם ביי בסלוניקי תרשים של חמאם ביי בסלוניקי: בכתום החלק המיועד לגברים, בצהוב לנשים, ובאדום הבאר. שני חלקי המבנה (לגברים ולנשים) מחולקים לשלושה שלבים כל אחד חורבת החמאם הטורקי ברחוב יחזקאל בירושלים חמאם (בטורקית: Hamam; בערבית: حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחמאם · ראה עוד »
חמאם אל-מליח
חמאם אל-מליח (בערבית: حمامات المالح, תעתיק: חמאמאת אלמאלח) הוא אתר בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) במזרח השומרון, בו נובעים מים חמים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחמאם אל-מליח · ראה עוד »
חמתן
#הפניה צפון (עיר מקראית).
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחמתן · ראה עוד »
חמי טבריה
מעיינות חמי טבריה המחודשים מעיינות חמי טבריה - מבט מהמסעדה בריכה תרמו-מינרלית חיצונית המרחצאות. איור מספרו של ויקטור גרן משנות ה-80 של המאה ה-19 חברת „חמי טבריה בע"מ“. שנות ה-30 חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחמי טבריה · ראה עוד »
חלון
חלון חלון הוא פתח בקיר המאפשר מעבר אור, ציור משנת 1880 חלונות אלבסטר בכנסיית Santa Maria La Major בעיירה Morella (ספרד) חלון אלבסטר בקתדרלה של ולנסיה (ספרד). המבנה האסימטרי של פתח הקיר מאפשר לקרני השמש להגיע לאזור המזבח חלון גליל במגדלור Sumburgh Head (שטלנד) חלון הוא פתח מתוכנן בקיר או בתקרה של מבנה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחלון · ראה עוד »
חטיבת גולני
סיכת לוחם בחטיבת גולני חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל שהשתתפה בכל מלחמות ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחטיבת גולני · ראה עוד »
חטיבת הנח"ל
חטיבת הנח"ל (חטיבה 933) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחטיבת הנח"ל · ראה עוד »
חטיבת הצנחנים
'''סיכת הלוחם החדשה בחטיבת הצנחנים'''חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש ומהווה חלק מחיל הרגלים והצנחנים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחטיבת הצנחנים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחז"ל · ראה עוד »
חוות תנינאים
חוות תנינאים היא חווה חקלאית שבה מגדלים תנינאים כגון תנינים, גוויאלים, אליגטורים וקיימנים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחוות תנינאים · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחיפה · ראה עוד »
חיל האוויר הישראלי
F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, שידוע גם בשמו המקוצר "חיל האוויר", או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וחיל האוויר הישראלי · ראה עוד »
בניין בית המשפט העליון
צילום אווירי בעת שלג, 1998 מסדרון מסוגנן בקומת הכניסה פסיפס בית הכנסת מחמת גדר, המוצג במבואה מבט אל שביל הכניסה בית המשפט העליון של ישראל שוכן בגבעת רם שבירושלים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובניין בית המשפט העליון · ראה עוד »
בקעת הירדן
סיבה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובקעת הירדן · ראה עוד »
ברום
ברום (Bromine, מיוונית: βρῶμος (ורוֹמוֹס).
חָדָשׁ!!: חמת גדר וברום · ראה עוד »
בריכה
בריכה טבעית בצרפת בריכת נוי בברזיל בריכת דגים, פולין בריכה היא מאגר מים פתוח.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובריכה · ראה עוד »
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובזלת · ראה עוד »
ביקרבונט
ביקרבונט (מימן פחמתי, Bicarbonate) הוא יון שנוסחתו -HCO3 ומסתו המולרית 61.01 דלטון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וביקרבונט · ראה עוד »
בית מרחץ
בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובית מרחץ · ראה עוד »
בית מלון
חדר במלון בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובית מלון · ראה עוד »
בית אומיה
המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובית אומיה · ראה עוד »
בית תלמי
תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובית תלמי · ראה עוד »
בית הארחה
#הפניה בית מלון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובית הארחה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ובית כנסת · ראה עוד »
ביוגרף
#הפניה ביוגרפיה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וביוגרף · ראה עוד »
ג'קוזי
ג'קוזי באתר סקי בקנדה נער בג'קוזי, בישראל ג'קוזי באונייה קראון איריס ג'קוזי (בעברית: אַמְבַּט עִיסּוּי) הוא בריכה קטנה, מחוממת לטמפרטורות שבין 30 ל-40 מעלות צלזיוס, ובה משאבות משני סוגים: משאבות מים המפעילות פיות ("ג'טים - Jets") המותקנות בדופן הבריכה, ומפוח אוויר ("Blower") המזרים אוויר דרך חרירים בקרקעית הבריכה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וג'קוזי · ראה עוד »
גן חיות
נוף מגן החיות סאו פאולו שבברזיל. ביזון (מימין) בגן החיות שנברון. גן חיות, גן זואולוגי או בֵּיבָר הוא מקום שבו מוחזקים בעלי חיים (בעיקר חיות בר) בשביה דרך קבע, ומוצגים לעיני קהל למטרות בידור, מחקר, חינוך ושימור מינים הנתונים בסכנת הכחדה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגן חיות · ראה עוד »
גן השלושה
גן השלושה או הסַחְ'נֶה (בערבית: الساخنة, בתרגום מערבית: "החמה") הוא גן לאומי בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ ניר דוד.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגן השלושה · ראה עוד »
גנאיוס פומפיוס מגנוס
גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »
גשר
גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הרכבת מעל עמק הארזים הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 90 מטר גשר עכברה מדרום לצפת; לשעבר, הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 80 מטר גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגשר · ראה עוד »
גדר (עיר מקראית)
#הפניה גדר (עיר קדומה).
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגדר (עיר מקראית) · ראה עוד »
גופרה
#הפניה סולפט.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגופרה · ראה עוד »
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגופרית · ראה עוד »
גובה פני הים
ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו אבן הסימון הירדנית במקום גובה פני הים הוא מדד לגובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וגובה פני הים · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודמשק · ראה עוד »
דקאפוליס
ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודקאפוליס · ראה עוד »
דרעא
דַ֫רְעַא (בערבית درعا, שפירושה "מצודה") היא עיר בדרום סוריה, המשמשת כבירת מחוז דרעא.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודרעא · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודת · ראה עוד »
דגניה א'
מבט אווירי על דגניה ב', 1931 הצריף המשוחזר באום ג'וני בית המגורים הראשון בדגניה א', 2009 הכניסה לחצר ראשונים בדגניה א', 2008 דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודגניה א' · ראה עוד »
דגניה ב'
דְּגַנְיָה ב' היא קבוצה הנמצאת בעמק הירדן, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודגניה ב' · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ודונם · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-2 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-3 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-5 · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-7 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה ה-9 · ראה עוד »
המאה השנייה
#הפניההמאה ה-2.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמאה השנייה · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמזרח התיכון · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמבול · ראה עוד »
המכון הגיאולוגי לישראל
מיקרוסקופ אלקטרוני סורק במעבדת המכון הגיאולוגי לישראל המכון הגיאולוגי לישראל הוא מוסד מחקר ממלכתי בתחום מדעי האדמה, הפועל במסגרת מינהל מדעי האדמה במשרד האנרגיה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והמכון הגיאולוגי לישראל · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: חמת גדר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה הסלאוקית
#הפניה הממלכה הסלאוקית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והאימפריה הסלאוקית · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה
#הפניה הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות#ההסכם עם סוריה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה · ראה עוד »
העתק
העתק סן אנדראס בקליפורניה, ארצות הברית הֶעְתֵּק (קרוי גם שבר) הוא מונח בגאולוגיה מבנית, המתאר סדק שנוצר בסלעים של קרום כדור הארץ עקב לחצים הגורמים בין השאר לתזוזה בגושי הסלע שמשני צדי הסדק, זה לעומת זה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והעתק · ראה עוד »
התפרצות געשית
התפרצות געשית היא תהליך שגורם להתפרצות מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ולהיווצרות הרי געש.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתפרצות געשית · ראה עוד »
התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל
ח'ליפים השונים התקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל (מכונה גם התקופה המוסלמית הקדומה) תחילתה בשנת 638, כאשר האימפריה הביזנטית ששלטה בארץ ישראל נחלה תבוסות צבאיות קשות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הצלבנית בארץ ישראל
#הפניהממלכת ירושלים.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתקופה הצלבנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית
התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
הלוח האפריקאי
הלוח האפריקאי בימין המפה, בצבע כתום הלוח האפריקאי הוא אחד משלושת הלוחות הטקטוניים, אשר יחד עם לוח ערב והלוח ההודי, נעו צפונה במשך מיליוני שנים והביאו להתנגשות עם הלוח האירו-אסיאתי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והלוח האפריקאי · ראה עוד »
הלוח הלבנטיני
לוח הערבי צילום לוויין של נאס"א שבו נראה מערך הלוחות: הלוח האפריקאי (למטה), הלוח הלבנטיני (במרכז) והלוח הערבי (למעלה) הלוח הלבנטיני או תת-הלוח ישראל וסיני הוא חלק מהלוח האפריקאי ומחובר אליו ברצועה צרה בצפון תעלת סואץ.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והלוח הלבנטיני · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
החברה להגנת הטבע
כלניות בשמורת פורה במסגרת "הפנינג" שערכה החברה להגנת הטבע בפברואר 2011. הקמפיין של החברה להגנת הטבע כנגד קטיפת פרחי בר, הביא להתחדשות הצמיחה של פרחים רבים, ובין השאר ליצירת מרבדי ענק אדומים של כלניות. החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והחברה להגנת הטבע · ראה עוד »
הבקע הסורי-אפריקני
צילום לוויין של נאס"א שבו נראה חלקו הצפוני של הבקע הסורי-אפריקני. בתמונה: חצי האי סיני, ים המלח, עמק בקעת הירדן, והכנרתמפת השבר הבקע הסורי-אפריקני, השבר הסורי-אפריקני או מערכת השבירה הסורית-אפריקנית הם השמות לסדרה של העתקים ובקעים שכיוונה צפון-דרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לטנזניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע עד למוזמביק.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והבקע הסורי-אפריקני · ראה עוד »
הגלעד
נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והגלעד · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והורדוס · ראה עוד »
היריון
אישה בשלב מתקדם של היריון היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם.
חָדָשׁ!!: חמת גדר והיריון · ראה עוד »
כפר חרוב
כְּפַר-חָרוּב הוא קיבוץ בדרום רמת הגולן המשתייך ל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וכפר חרוב · ראה עוד »
כלור
כלור (Chlorine, מיוונית: chloros.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וכלור · ראה עוד »
יסוד כימי
אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויסוד כימי · ראה עוד »
יצחק חופי
יצחק (חקה) חופי (25 בינואר 1927 – 15 בספטמבר 2014) היה ראש המוסד, אלוף בצה"ל ואיש הפלמ"ח.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויצחק חופי · ראה עוד »
יצחקי גל
יצחקי גל מבט על גמלא לכיוון הכנרת יצחקי גל (נולד ב-4 ביולי 1944) הוא חבר קיבוץ אפיקים שתרם לגילוים של מספר אתרים ארכאולוגיים חשובים בגולן.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויצחקי גל · ראה עוד »
ירמוך
הַיַּרְמוּךְ (בערבית: نهر اليرموك) הוא נהר הזורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וירמוך · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: חמת גדר וישראל · ראה עוד »
יזהר הירשפלד
יזהר הירשפלד (1950 - 16 בנובמבר 2006) היה אחד מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, ערך חפירות באתרים ארכאולוגיים מרכזיים בארץ, כיהן כפרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב מומחה בינלאומי לתולדות האיסיים ומנזרי מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויזהר הירשפלד · ראה עוד »
יד לשבעה
יד לשבעה, סימני הירי מודגשים באדום יד לשבעה הוא אתר הנצחה לשבעת חיילי צה"ל שנהרגו על ידי חיילים סורים ב-4 באפריל 1951 (יום רביעי, כ"ז אדר ב' תשי"א) במה שנודע כתקרית אל-חמה.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויד לשבעה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויהודים · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ויוונית · ראה עוד »
103 לפנה"ס
#הפניה 109–100 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו103 לפנה"ס · ראה עוד »
138
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו138 · ראה עוד »
16 ביוני
16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו16 ביוני · ראה עוד »
161
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו161 · ראה עוד »
17 ביוני
17 ביוני הוא היום ה-168 בשנה (169 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו17 ביוני · ראה עוד »
18 באפריל
נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו18 באפריל · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1884 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1932 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1941 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1944 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1946 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1947 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1949 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1951 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1967 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1969 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1977 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו1979 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו2005 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו2006 · ראה עוד »
2015
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו2015 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו2017 · ראה עוד »
218 לפנה"ס
#הפניה210-219 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו218 לפנה"ס · ראה עוד »
30 לפנה"ס
#הפניה 39–30 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו30 לפנה"ס · ראה עוד »
4 לפנה"ס
#הפניה 9–1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו4 לפנה"ס · ראה עוד »
4 באפריל
4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו4 באפריל · ראה עוד »
4 בנובמבר
4 בנובמבר הוא היום ה-308 בשנה בלוח הגרגוריאני (309 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו4 בנובמבר · ראה עוד »
401
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו401 · ראה עוד »
450
אירופה בשנת 450.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו450 · ראה עוד »
460
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו460 · ראה עוד »
570
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו570 · ראה עוד »
63 לפנה"ס
#הפניה 69–60 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו63 לפנה"ס · ראה עוד »
76 לפנה"ס
#הפניה 79–70 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חמת גדר ו76 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חמת_גדר
