גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
62 יחסים: מ, מזל עקרב, מזל קשת, מים, א' בחשוון, ארץ ישראל, אלפבית עברי, אליהו כי טוב, אברהם אפשטיין, אכדית, ספר יצירה, סתיו, סיגד, עיצורים שפתיים, עילמית, פסיפס, ציפורי (יישוב עתיק), ראש חודש, רשת מורשה, רחל, רבי אליעזר, רד"ק, שמואל זנוויל כהנא, שאילת גשמים, תנ"ך, תענית בה"ב, תקופת תשרי, תרגום יונתן בן עוזיאל, תלמוד, לוח השנה של ביתא ישראל, לוח השנה במגילות קומראן, טיפה, ז' בחשוון, חז"ל, חג, חודש, בראשית רבה, בית המקדש, ביתא ישראל, גשם, גלגל המזלות, גט, ה'ר"ט, ה'רי"א, המאה ה-15, המבול, הלוח העברי, הלוח הבבלי, ו, כ"ט בחשוון, ..., כתובת אשמן מארח, י"א בחשוון, י"ז בחשוון, י"ב בחשוון, יצחק רבין, ילקוט שמעוני, יהדות אשכנז, יהדות תימן, יום רביעי, יום שני, יום חמישי, יום השבת. להרחיב מדד (12 יותר) »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חשוון ומ · ראה עוד »
מזל עקרב
סמל מזל עקרב עקרב בול ישראלי המוקדש למזל עקרב מזל עקרב הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: חשוון ומזל עקרב · ראה עוד »
מזל קשת
סמל מזל קשת קשת בול ישראלי המוקדש למזל קשת שלט רחוב מזל קשת בירושלים מזל קֶשֶׁת הוא אחד משנים עשר המזלות שבגלגל המזלות.
חָדָשׁ!!: חשוון ומזל קשת · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: חשוון ומים · ראה עוד »
א' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.
חָדָשׁ!!: חשוון וא' בחשוון · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חשוון וארץ ישראל · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: חשוון ואלפבית עברי · ראה עוד »
אליהו כי טוב
הרב אברהם אליהו כי טוב (לשעבר מוקוטובסקי; ד' בניסן ה'תרע"ב - ו' באדר א' ה'תשל"ו; 22 במרץ 1912 - 7 בפברואר 1976) היה עסקן ציבורי, איש חינוך ומחבר ספרות תורנית חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: חשוון ואליהו כי טוב · ראה עוד »
אברהם אפשטיין
אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון ואברהם אפשטיין · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: חשוון ואכדית · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: חשוון וספר יצירה · ראה עוד »
סתיו
שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.
חָדָשׁ!!: חשוון וסתיו · ראה עוד »
סיגד
ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון וסיגד · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: חשוון ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עילמית
עֵילמית היא שפה נכחדת שדוברה בפי תרבות עילם העתיקה.
חָדָשׁ!!: חשוון ועילמית · ראה עוד »
פסיפס
קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.
חָדָשׁ!!: חשוון ופסיפס · ראה עוד »
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
חָדָשׁ!!: חשוון וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: חשוון וראש חודש · ראה עוד »
רשת מורשה
רשת מורשה היא רשת בתי ספר למורשת היהדות ולמעורבות קהילתית.
חָדָשׁ!!: חשוון ורשת מורשה · ראה עוד »
רחל
קצר.
חָדָשׁ!!: חשוון ורחל · ראה עוד »
רבי אליעזר
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: חשוון ורבי אליעזר · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: חשוון ורד"ק · ראה עוד »
שמואל זנוויל כהנא
הרב ד"ר כהנא (1970) הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא (שז"ך; ה'תרס"ו – א' בתמוז ה'תשנ"ח; 1905 – 25 ביוני 1998) היה מנכ"ל משרד הדתות וכותב פורה.
חָדָשׁ!!: חשוון ושמואל זנוויל כהנא · ראה עוד »
שאילת גשמים
#הפניה ותן טל ומטר.
חָדָשׁ!!: חשוון ושאילת גשמים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חשוון ותנ"ך · ראה עוד »
תענית בה"ב
תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.
חָדָשׁ!!: חשוון ותענית בה"ב · ראה עוד »
תקופת תשרי
#הפניה ארבע התקופות.
חָדָשׁ!!: חשוון ותקופת תשרי · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: חשוון ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: חשוון ותלמוד · ראה עוד »
לוח השנה של ביתא ישראל
#הפניה היימנות#לוח שנה.
חָדָשׁ!!: חשוון ולוח השנה של ביתא ישראל · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: חשוון ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
טיפה
טיפות על קורי עכביש טיפות על דשא טיפה היא נפח קטן ומתוחם של נוזל שאינו מתפזר בזכות מתח הפנים שלו.
חָדָשׁ!!: חשוון וטיפה · ראה עוד »
ז' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
חָדָשׁ!!: חשוון וז' בחשוון · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: חשוון וחז"ל · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: חשוון וחג · ראה עוד »
חודש
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: חשוון וחודש · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: חשוון ובראשית רבה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: חשוון ובית המקדש · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: חשוון וביתא ישראל · ראה עוד »
גשם
גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.
חָדָשׁ!!: חשוון וגשם · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: חשוון וגלגל המזלות · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: חשוון וגט · ראה עוד »
ה'ר"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חשוון וה'ר"ט · ראה עוד »
ה'רי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חשוון וה'רי"א · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: חשוון והמאה ה-15 · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: חשוון והמבול · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: חשוון והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: חשוון והלוח הבבלי · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חשוון וו · ראה עוד »
כ"ט בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.
חָדָשׁ!!: חשוון וכ"ט בחשוון · ראה עוד »
כתובת אשמן מארח
בסיס העמוד עם הכתובות Giovanni Spano משנת 1862 כתובת אֶשְמֻן מארח או הכתובת התלת־לשונית מפאולי ג'ריי היא כתובת עתיקה ביוונית עתיקה, לטינית ופיניקית על בסיס עמוד ברונזה שנמצא בסן ניקולו ג'ריי, פאולי ג'ריי בסרדיניה, ב־1861.
חָדָשׁ!!: חשוון וכתובת אשמן מארח · ראה עוד »
י"א בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"א בחשוון · ראה עוד »
י"ז בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ז בחשוון · ראה עוד »
י"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: חשוון וי"ב בחשוון · ראה עוד »
יצחק רבין
ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.
חָדָשׁ!!: חשוון ויצחק רבין · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: חשוון וילקוט שמעוני · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: חשוון ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: חשוון ויהדות תימן · ראה עוד »
יום רביעי
אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: חשוון ויום רביעי · ראה עוד »
יום שני
אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: חשוון ויום שני · ראה עוד »
יום חמישי
בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: חשוון ויום חמישי · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: חשוון ויום השבת · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חשוון
