סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון

חשמונאים vs. יוחנן הורקנוס הראשון

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי). שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

דמיון בין חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון

חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון יש להם 50 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת החשמונאים, מצרים, מצודת החקרא, מקבים א, מרד החשמונאים, מתתיהו הכהן, מודיעים, אנטיגונוס הראשון, אנטיוכוס השביעי, אסיה הקטנה, אלכסנדר באלאס, אלכסנדר ינאי, אדום (עם), איסיים, איל רגב, נמל, נבטים, סנהדרין, עקרון (עיר מקראית), עבר הירדן, פרושים, צדוקים, קדמוניות היהודים, שמעון התרסי, שר צבא, תל גזר, חז"ל, בצלאל בר כוכבא, בית סלאוקוס, בית תלמי, ..., בית המקדש, דמטריוס השני, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הפרתית, הורקנוס השני, הורקניה (מבצר), הורדוס, וסאל, כהן גדול, יפו, ירושלים, יריחו, יטורים, יהדות, יהודה המכבי, יונתן הוופסי, יוסף בן מתתיהו, 104 לפנה"ס, 134 לפנה"ס, 167 לפנה"ס. להרחיב מדד (20 יותר) »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חשמונאים וממלכת החשמונאים · יוחנן הורקנוס הראשון וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חשמונאים ומצרים · יוחנן הורקנוס הראשון ומצרים · ראה עוד »

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

חשמונאים ומצודת החקרא · יוחנן הורקנוס הראשון ומצודת החקרא · ראה עוד »

מקבים א

#הפניה ספר מקבים א'.

חשמונאים ומקבים א · יוחנן הורקנוס הראשון ומקבים א · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חשמונאים ומרד החשמונאים · יוחנן הורקנוס הראשון ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חשמונאים ומתתיהו הכהן · יוחנן הורקנוס הראשון ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חשמונאים ומודיעים · יוחנן הורקנוס הראשון ומודיעים · ראה עוד »

אנטיגונוס הראשון

אנטיגונוס הראשון (ביוונית: Αντίγονος; נהרג בשנת 104 לפנה"ס) היה מצביא חשמונאי, בנו של יוחנן הורקנוס.

אנטיגונוס הראשון וחשמונאים · אנטיגונוס הראשון ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

אנטיוכוס השביעי

מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.

אנטיוכוס השביעי וחשמונאים · אנטיוכוס השביעי ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

אסיה הקטנה וחשמונאים · אסיה הקטנה ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

אלכסנדר באלאס

אלכסנדר באלאס (ביוונית עתיקה: Ἀλέξανδρoς Bάλας) היה שליט הממלכה הסלאוקית בין השנים 152 או 150 לפנה"ס ו-146 לפנה"ס.

אלכסנדר באלאס וחשמונאים · אלכסנדר באלאס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

אלכסנדר ינאי וחשמונאים · אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

אדום (עם) וחשמונאים · אדום (עם) ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

איסיים וחשמונאים · איסיים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

איל רגב וחשמונאים · איל רגב ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חשמונאים ונמל · יוחנן הורקנוס הראשון ונמל · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חשמונאים ונבטים · יוחנן הורקנוס הראשון ונבטים · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חשמונאים וסנהדרין · יוחנן הורקנוס הראשון וסנהדרין · ראה עוד »

עקרון (עיר מקראית)

קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.

חשמונאים ועקרון (עיר מקראית) · יוחנן הורקנוס הראשון ועקרון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חשמונאים ועבר הירדן · יוחנן הורקנוס הראשון ועבר הירדן · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חשמונאים ופרושים · יוחנן הורקנוס הראשון ופרושים · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חשמונאים וצדוקים · יוחנן הורקנוס הראשון וצדוקים · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חשמונאים וקדמוניות היהודים · יוחנן הורקנוס הראשון וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חשמונאים ושמעון התרסי · יוחנן הורקנוס הראשון ושמעון התרסי · ראה עוד »

שר צבא

#הפניה שר צבא (תנ"ך).

חשמונאים ושר צבא · יוחנן הורקנוס הראשון ושר צבא · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חשמונאים ותל גזר · יוחנן הורקנוס הראשון ותל גזר · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חז"ל וחשמונאים · חז"ל ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

בצלאל בר כוכבא וחשמונאים · בצלאל בר כוכבא ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

בית סלאוקוס וחשמונאים · בית סלאוקוס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

בית תלמי וחשמונאים · בית תלמי ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

בית המקדש וחשמונאים · בית המקדש ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

דמטריוס השני

במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי דמטריוס השני "ניקטור" ("המנצח") (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס), בנו של דמטריוס הראשון ואחיו של אנטיוכוס השביעי, היה מלך בממלכה הסלאוקית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס.

דמטריוס השני וחשמונאים · דמטריוס השני ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

האוניברסיטה הפתוחה וחשמונאים · האוניברסיטה הפתוחה ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

האימפריה הפרתית וחשמונאים · האימפריה הפרתית ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

הורקנוס השני וחשמונאים · הורקנוס השני ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

הורקניה (מבצר)

הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.

הורקניה (מבצר) וחשמונאים · הורקניה (מבצר) ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

הורדוס וחשמונאים · הורדוס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

וסאל וחשמונאים · וסאל ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חשמונאים וכהן גדול · יוחנן הורקנוס הראשון וכהן גדול · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חשמונאים ויפו · יוחנן הורקנוס הראשון ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חשמונאים וירושלים · יוחנן הורקנוס הראשון וירושלים · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חשמונאים ויריחו · יוחנן הורקנוס הראשון ויריחו · ראה עוד »

יטורים

שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.

חשמונאים ויטורים · יוחנן הורקנוס הראשון ויטורים · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חשמונאים ויהדות · יהדות ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חשמונאים ויהודה המכבי · יהודה המכבי ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

חשמונאים ויונתן הוופסי · יוחנן הורקנוס הראשון ויונתן הוופסי · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חשמונאים ויוסף בן מתתיהו · יוחנן הורקנוס הראשון ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

104 לפנה"ס

#הפניה 109–100 לפנה"ס.

104 לפנה"ס וחשמונאים · 104 לפנה"ס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

134 לפנה"ס

#הפניה 139–130 לפנה"ס.

134 לפנה"ס וחשמונאים · 134 לפנה"ס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

167 לפנה"ס

#הפניה 169–160 לפנה"ס.

167 לפנה"ס וחשמונאים · 167 לפנה"ס ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון

יש חשמונאים 292 יחסים. יש חשמונאים 112. כפי שיש להם במשותף 50, מדד הדמיון הוא = 50 / (292 + 112).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »