גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין טעמי המקרא ומסורה
טעמי המקרא ומסורה יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מרדכי ברויאר, מדרש, ארץ ישראל, אליהו בחור, אהרן בן אשר, ניקוד, ניקוד טברני, תנ"ך, תרביץ, תהילים, חומש (יהדות), גאונים, דקדוקי הטעמים, ישראל ייבין, יהדות תימן, יוסף עופר (חוקר תנ"ך).
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
טעמי המקרא ומרדכי ברויאר · מסורה ומרדכי ברויאר ·
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
טעמי המקרא ומדרש · מדרש ומסורה ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל וטעמי המקרא · ארץ ישראל ומסורה ·
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
אליהו בחור וטעמי המקרא · אליהו בחור ומסורה ·
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
אהרן בן אשר וטעמי המקרא · אהרן בן אשר ומסורה ·
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
טעמי המקרא וניקוד · מסורה וניקוד ·
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
טעמי המקרא וניקוד טברני · מסורה וניקוד טברני ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
טעמי המקרא ותנ"ך · מסורה ותנ"ך ·
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
טעמי המקרא ותרביץ · מסורה ותרביץ ·
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
טעמי המקרא ותהילים · מסורה ותהילים ·
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חומש (יהדות) וטעמי המקרא · חומש (יהדות) ומסורה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים וטעמי המקרא · גאונים ומסורה ·
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
דקדוקי הטעמים וטעמי המקרא · דקדוקי הטעמים ומסורה ·
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
טעמי המקרא וישראל ייבין · ישראל ייבין ומסורה ·
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
טעמי המקרא ויהדות תימן · יהדות תימן ומסורה ·
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
טעמי המקרא ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · יוסף עופר (חוקר תנ"ך) ומסורה ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה טעמי המקרא ומסורה
- מה יש להם במשותף טעמי המקרא ומסורה
- דמיון בין טעמי המקרא ומסורה
השוואה בין טעמי המקרא ומסורה
יש טעמי המקרא 187 יחסים. יש טעמי המקרא 56. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (187 + 56).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין טעמי המקרא ומסורה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
