סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יגאל ידין וקרבות לטרון

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין יגאל ידין וקרבות לטרון

יגאל ידין vs. קרבות לטרון

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות. קרבות לטרון היו סדרה של חמישה ניסיונות כושלים של כוחות צבא ישראליים, לכבוש את מתחם לטרון, שהוחזק על ידי כוחות צבא עבר הירדן, בין 25 במאי ל-18 ביולי 1948, במסגרת החזית הירדנית במלחמת העצמאות. אזור לטרון היה תא השטח היחיד לאורך כביש יפו-ירושלים - הכביש הראשי שחיבר את ירושלים העברית עם שפלת החוף - שנותר בשליטה ערבית, ולא ניתן היה לעקפו, באמצע מאי 1948, ומכאן נגזרה חשיבותו האסטרטגית. החל מ-17 במאי החלו כוחות הלגיון הערבי לתפוס את הרכס בין לטרון לשער הגיא, ששלט מצפון על הכביש לירושלים, והקימו שם מתחם הגנה מבוצר, שנועד למנוע העברת אספקה לירושלים העברית, ולאלץ אותה להיכנע. ההנהגה הישראלית ייחסה חשיבות עליונה לפריצת המצור הירדני על ירושלים, ולכן הורתה לפיקוד צה"ל לתקוף שוב ושוב את מתחם לטרון. בתקופה שבין פלישת הצבאות הערביים לשטח א"י (15 במאי) לכניסת ההפוגה השנייה ערכו הכוחות הישראלים חמש התקפות על מתחם לטרון, אך כולן נכשלו במחיר אבדות כבדות. פריצת דרך בורמה, שעקפה את חסימת הלגיון על הדרך לירושלים, הקטינה את החשיבות של כיבוש מתחם לטרון, ואזור לטרון נותר תחת שליטה ירדנית עד פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967.

דמיון בין יגאל ידין וקרבות לטרון

יגאל ידין וקרבות לטרון יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מערכות, משרד הביטחון, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, צה"ל, בית הקברות הצבאי בהר הרצל, דוד בן-גוריון, המרד הערבי הגדול, ההגנה, ירושלים.

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

יגאל ידין ומערכות · מערכות וקרבות לטרון · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

יגאל ידין ומשרד הביטחון · משרד הביטחון וקרבות לטרון · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

יגאל ידין ומלחמת ששת הימים · מלחמת ששת הימים וקרבות לטרון · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

יגאל ידין ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות וקרבות לטרון · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

יגאל ידין וצה"ל · צה"ל וקרבות לטרון · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי בהר הרצל

בית הקברות הצבאי בהר הרצל הוא בית הקברות הצבאי של ירושלים, המשמש גם כבית הקברות הצבאי המרכזי של מדינת ישראל ושל כוחות הביטחון והמשטרה.

בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויגאל ידין · בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקרבות לטרון · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

דוד בן-גוריון ויגאל ידין · דוד בן-גוריון וקרבות לטרון · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

המרד הערבי הגדול ויגאל ידין · המרד הערבי הגדול וקרבות לטרון · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

ההגנה ויגאל ידין · ההגנה וקרבות לטרון · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

יגאל ידין וירושלים · ירושלים וקרבות לטרון · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין יגאל ידין וקרבות לטרון

יש יגאל ידין 203 יחסים. יש יגאל ידין 92. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (203 + 92).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין יגאל ידין וקרבות לטרון. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »