גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
365 יחסים: ממצא ארכאולוגי, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מנחם קיסטר, מניין השנים בלוח העברי, מסורת, מסורת (יהדות), מסורתיים, מעמד הר סיני, מערת המכפלה, מעשה בראשית, מצה, מצוות שבין אדם למקום, מצוות שבין אדם לחברו, מצוות יישוב ארץ ישראל, מצווה, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי קפלן, מרידות יהודה ברומא, משנה, משפט (דין), משה, משיח, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מזרחים, מזוזה, מגן דוד, מגילת רות, מדרשי הלכה, מדינת לאום, מונותאיזם, מיסיון, מיתולוגיה כנענית, מיהו יהודי, אמנציפציה ליהודים, אסלאם, אפר פרה אדומה, אפיגראפיה, ארמית, ארמית יהודית, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבעת המינים, ארכאולוגיה, אשכנזים, אשכנזים (ישראל), ..., אתאיזם יהודי, אתרוג, אלוהים, אברהם, אביגדור שנאן, אגדה (יהדות), אדר א', אומה, אור כשדים, אורתודוקסיה מודרנית, איסיים, איטליה, נעמי, נצרות, נרות שבת, נרות שבת ויום טוב, נטלה, נטילת ידיים, נבואה, נביא, נביאי ישראל, נביאים, נדודי בני ישראל במדבר, נוסח המסורה, נוסח התפילה, נושאי כליו של השולחן ערוך, ניב (סיווג שפה), סמל, סנהדרין, סעודות שבת, ספר מקבים ב, ספר מקבים ד, ספר קודש, ספר תורה, ספרות עם ישראל, ספרות עבריות, ספרות חז"ל, סביבון, סדר עולם, סוכות, סיפר, עם עובד, ערב שבת, ערבית יהודית, עשרת הדיברות, עשרה בטבת, עבר הירדן, עברית, עברית משנאית, עבודה זרה, עיקרי האמונה היהודית, עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, פמוט, פסח, פסיקת הלכה, פרושים, פרובינקיה יודיאה, פוסק, פורטו, פורים, פילוסופיה, פילוסופיה יהודית, צפת, צלם אלוהים, צדוקים, צום גדליה, ציונות, ציונות דתית, קאנון ספרותי, קערת ליל הסדר, קבר רחל, קונפורמיות, קונצנזוס מדעי, קורבן (יהדות), קולקטיב, קודש הקודשים, קידוש, קידוש השם, רמ"א, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, ראשונים, ראשי תיבות, רם פרומן, רעשן, רפורמים, רב, רבי מאיר בעל הנס, רבי יהודה הנשיא, רומא, רות, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, שמע ישראל, שמחת תורה, שמואל, שמואל רוזנר, שמיני עצרת, שאלות ותשובות, שאול, שנת היובל, שני וחמישי, שנים עבריות א'תת"ק - א'תתקצ"ט, שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט, שער טיטוס, שפה, שלמה, שלוש רגלים, שלוש השבועות, שלושת האבות, שבע מצוות בני נח, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבתאות, שבתי צבי, שבט יהודה, שבוע, שבועות, שופר, שופט (תואר), שולחן ערוך, תאיזם, תנ"ך, תנאים, תנועת ההשכלה היהודית, תענית, תענית אסתר, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת נעילה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תפילין, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת האבות, תקופת השופטים, תקופת התנאים, תקיעת שופר, תרבות, תרי"ג מצוות, תשעה באב, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תחיית המתים, תומר פרסיקו, תור הזהב של יהדות ספרד, תורה, תורה מן השמים, תורה שבעל פה, תורה ומדע, תיקון עולם, ל"ג בעומר, לאדינו, לאומיות, לשון חז"ל, לבנט, לוח שנה, לוח ירחי-שמשי, לוחות הברית, ט"ו באב (מועד), ט"ו בשבט (מועד), טרטוליאנוס, טבריה, טומאת מת, זכריה פרנקל, חמישה חומשי תורה, חנוכה, חסידות, חשמונאים, חטא עץ הדעת, חז"ל, חברון, חגי ישראל ומועדיו, חומש (יהדות), חורבן בית המקדש השני, חכמת ישראל, חילונים, חילוניות יהודית, במדבר, בעל הטורים, בראשית, בריאת אדם וחוה, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), ברית מילה, בבל, בין אדם לחברו, ביקורת המקרא, בית דוד, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית כנסת, גן עדן, גאונים, גרמנית, גרמניה הנאצית, גלות עשרת השבטים, גלות בבל, גזרות ת"ח–ת"ט, גירוש ספרד, גיור, דמי חבר, דניאל שוורץ, דת, דת משה ויהודים, דת אתנית, דתות אברהמיות, דתיים לאומיים, דגל ישראל, דוגמה, דוד, דיני ממונות, הממלכה האחמנית, המאה ה-12, המאה ה-3, המאה ה-4, המאה ה-5 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המאה ה-9 לפנה"ס, המנורה, המפה, המרד הגדול, המשכן, האמהות, האר"י, האלף ה-2 לפנה"ס, האבות, האימפריה האשורית, האיחוד ליהדות רפורמית, האיגרת אל הגלטים, הנבואה במסורת ישראל, העת החדשה, העולם הבא, העידן החדש, הקסגרמה, הר הבית, הרא"ש, הרבנות הראשית לישראל, השמש, השואה, התנועה להתחדשות יהודית, התלמוד, התלמוד הבבלי, התחדשות יהודית (ישראל), התבוללות, התגלות, התורה, הלל נשיאה, הלוח העברי, הלכה, הטעמה, הזרם המרכזי, הברית החדשה, הבדלה, הגליל, הדת הישראלית הקדומה, הומניזם חילוני, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכותל המערבי, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריוגרפיה, הירח, כנען, כתובת (ארכאולוגיה), כתובים, כורש, כיפה (יהדות), ימי הביניים, יציאת מצרים, יציאת מצרים במחקר, ירושלים, יריחו, ישעיהו ליבמן, ישראל, ישיבה, יבנה, יד (תשמיש מצווה), יד יצחק בן-צבי, ידידיה יצחקי, יהדות משיחית, יהדות אורתודוקסית, יהדות נאולוגית, יהדות קראית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות רקונסטרוקציוניסטית, יהדות חרדית, יהדות חילונית, יהדות חילונית-הומניסטית, יהדות הלניסטית, יהדות כתרבות, יהדות ימי הביניים, יהושע עמיר, יהושע בן נון, יהודה (חבל ארץ), יהודה (דמות מקראית), יהודים, יום העצמאות, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הכיפורים, יום כיפור, יום ירושלים, יוסף קארו, יוונית, יין, ייחוד השם, יידיש, 2021, 586 לפנה"ס. להרחיב מדד (315 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: יהדות וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: יהדות וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת ישראל המאוחדת
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.
חָדָשׁ!!: יהדות וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהדות וממלכת יהודה · ראה עוד »
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יהדות ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: יהדות ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: יהדות ומסורת · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יהדות ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסורתיים
כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".
חָדָשׁ!!: יהדות ומסורתיים · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: יהדות ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: יהדות ומערת המכפלה · ראה עוד »
מעשה בראשית
מעשה בראשית הוא כינוי לספרות אזוטרית, הקשורה לתורת הסוד היהודית; כשהיא מתייחסת לדברים שהאל ברא בתחילת העולם, או למהות השמימית או לגורמי הטבע.
חָדָשׁ!!: יהדות ומעשה בראשית · ראה עוד »
מצה
צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.
חָדָשׁ!!: יהדות ומצה · ראה עוד »
מצוות שבין אדם למקום
#הפניהמצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: יהדות ומצוות שבין אדם למקום · ראה עוד »
מצוות שבין אדם לחברו
עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהדות ומצוות שבין אדם לחברו · ראה עוד »
מצוות יישוב ארץ ישראל
מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.
חָדָשׁ!!: יהדות ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ומצווה · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: יהדות ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהדות ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרדכי קפלן
מרדכי מנחם קפלן (11 ביוני 1881 – 8 בנובמבר 1983) היה רב, מנהיג והוגה מרכזי ביהדות ארצות הברית במאה ה-20, מייסד הזרם הרקונסטרוקציוניסטי ביהדות.
חָדָשׁ!!: יהדות ומרדכי קפלן · ראה עוד »
מרידות יהודה ברומא
מרידות יהודה ברומא היו סדרה של מרידות רחבות היקף של יהודי ארץ ישראל (אז, פרובינקיה יודיאה וסביבותיה) ומזרח אגן הים התיכון נגד האימפריה הרומית בין השנים 66 ל-136 לסה"נ.
חָדָשׁ!!: יהדות ומרידות יהודה ברומא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהדות ומשנה · ראה עוד »
משפט (דין)
משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין.
חָדָשׁ!!: יהדות ומשפט (דין) · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יהדות ומשה · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: יהדות ומשיח · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: יהדות ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהדות ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: יהדות ומזרח אירופה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: יהדות ומזרחים · ראה עוד »
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
חָדָשׁ!!: יהדות ומזוזה · ראה עוד »
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
חָדָשׁ!!: יהדות ומגן דוד · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהדות ומגילת רות · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: יהדות ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מדינת לאום
מדינת לאום היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית.
חָדָשׁ!!: יהדות ומדינת לאום · ראה עוד »
מונותאיזם
סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.
חָדָשׁ!!: יהדות ומונותאיזם · ראה עוד »
מיסיון
מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.
חָדָשׁ!!: יהדות ומיסיון · ראה עוד »
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
חָדָשׁ!!: יהדות ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »
מיהו יהודי
סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.
חָדָשׁ!!: יהדות ומיהו יהודי · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: יהדות ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: יהדות ואסלאם · ראה עוד »
אפר פרה אדומה
#הפניה פרה אדומה.
חָדָשׁ!!: יהדות ואפר פרה אדומה · ראה עוד »
אפיגראפיה
#הפניה אפיגרפיה.
חָדָשׁ!!: יהדות ואפיגראפיה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהדות וארמית · ראה עוד »
ארמית יהודית
הכרזת העצמאות הישראלית ב-1948 שפות ארמיות - יהודיות מייצגות קבוצה של ארמית וארמית חדשה, המושפעות כולן מעברית.
חָדָשׁ!!: יהדות וארמית יהודית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהדות וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יהדות וארצות הברית · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יהדות וארבעת המינים · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: יהדות וארכאולוגיה · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יהדות ואשכנזים · ראה עוד »
אשכנזים (ישראל)
אשכנזים בישראל הם קבוצה חברתית בחברה הישראלית הכוללים בעיקר את המהגרים והצאצאים של היהודים האשכנזים, אשר שוהים כיום במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ואשכנזים (ישראל) · ראה עוד »
אתאיזם יהודי
אתאיסט יהודי נודע אתאיזם יהודי הוא אתאיזם בקרב יהודים.
חָדָשׁ!!: יהדות ואתאיזם יהודי · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: יהדות ואתרוג · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: יהדות ואלוהים · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יהדות ואברהם · ראה עוד »
אביגדור שנאן
אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות ואביגדור שנאן · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יהדות ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: יהדות ואדר א' · ראה עוד »
אומה
אומה או לאום היא קבוצה אנושית בעלת זהות לאומית משותפת ששואפת או שזכתה להגדרה עצמית ולמדינה ריבונית בטריטוריה מסוימת.
חָדָשׁ!!: יהדות ואומה · ראה עוד »
אור כשדים
אור (דרום מסופוטמיה), ברקע שרידי הזיקורת אוּר כַּשְׂדִּים היא עיר מקראית במזרח הקדום; היא מוזכרת בסיפורי התנ"ך ארבע פעמים.
חָדָשׁ!!: יהדות ואור כשדים · ראה עוד »
אורתודוקסיה מודרנית
יהדות אורתודוקסית מודרנית (באנגלית: Modern Orthodox Judaism) היא זרם ביהדות האורתודוקסית הדוגל בשילוב של יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: יהדות ואורתודוקסיה מודרנית · ראה עוד »
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
חָדָשׁ!!: יהדות ואיסיים · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: יהדות ואיטליה · ראה עוד »
נעמי
יד ציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג בגלריה לאמנות בסאות'המפטון נָעֳמִי היא דמות מקראית הנזכרת במגילת רות, אשת אלימלך ואמם של מחלון וכליון.
חָדָשׁ!!: יהדות ונעמי · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ונצרות · ראה עוד »
נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: יהדות ונרות שבת · ראה עוד »
נרות שבת ויום טוב
פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.
חָדָשׁ!!: יהדות ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »
נטלה
כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: יהדות ונטלה · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: יהדות ונטילת ידיים · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: יהדות ונבואה · ראה עוד »
נביא
פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.
חָדָשׁ!!: יהדות ונביא · ראה עוד »
נביאי ישראל
#הפניה:קטגוריה:נביאים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהדות ונביאי ישראל · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: יהדות ונביאים · ראה עוד »
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
חָדָשׁ!!: יהדות ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: יהדות ונוסח המסורה · ראה עוד »
נוסח התפילה
#הפניה נוסח תפילה.
חָדָשׁ!!: יהדות ונוסח התפילה · ראה עוד »
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: יהדות ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: יהדות וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: יהדות וסמל · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהדות וסנהדרין · ראה עוד »
סעודות שבת
שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).
חָדָשׁ!!: יהדות וסעודות שבת · ראה עוד »
ספר מקבים ב
#הפניה ספר מקבים ב'.
חָדָשׁ!!: יהדות וספר מקבים ב · ראה עוד »
ספר מקבים ד
#הפניה ספר מקבים ד'.
חָדָשׁ!!: יהדות וספר מקבים ד · ראה עוד »
ספר קודש
#הפניה כתבי קודש.
חָדָשׁ!!: יהדות וספר קודש · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: יהדות וספר תורה · ראה עוד »
ספרות עם ישראל
ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.
חָדָשׁ!!: יהדות וספרות עם ישראל · ראה עוד »
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
חָדָשׁ!!: יהדות וספרות עבריות · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יהדות וספרות חז"ל · ראה עוד »
סביבון
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהדות וסביבון · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: יהדות וסדר עולם · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: יהדות וסוכות · ראה עוד »
סיפר
סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.
חָדָשׁ!!: יהדות וסיפר · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: יהדות ועם עובד · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: יהדות וערב שבת · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: יהדות וערבית יהודית · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: יהדות ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: יהדות ועשרה בטבת · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: יהדות ועבר הירדן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהדות ועברית · ראה עוד »
עברית משנאית
#הפניה לשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: יהדות ועברית משנאית · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות ועבודה זרה · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: יהדות ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון
שרידי בית הכנסת בגוש חלב. גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא עיר אשר על פי המסורת היהודית הייתה מוקפת חומה כאשר בני ישראל התנחלו בארץ ישראל בהנהגתו של יהושע בן נון.
חָדָשׁ!!: יהדות ועיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון · ראה עוד »
פמוט
צילום של פמוטים מזהב בשוק נצרת. פמוט הוא מעמד לנר, לעיתים לצורך קישוט, גוף תאורה או לטקסים דתיים. פמוט בעל שלושה קנים ללא נרות פמוט (ברבים: פמוטים או פמוטות) הוא מעמד לנר אחד או יותר, המשמש כגוף תאורה, לטקסים דתיים או למטרות נוי ודקורציה.
חָדָשׁ!!: יהדות ופמוט · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יהדות ופסח · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: יהדות ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יהדות ופרושים · ראה עוד »
פרובינקיה יודיאה
מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.
חָדָשׁ!!: יהדות ופרובינקיה יודיאה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יהדות ופוסק · ראה עוד »
פורטו
פּוֹרְטוּ (בפורטוגזית: Porto) היא עיר נמל בפורטוגל, והעיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בפורטוגל.
חָדָשׁ!!: יהדות ופורטו · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: יהדות ופורים · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יהדות ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: יהדות ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: יהדות וצפת · ראה עוד »
צלם אלוהים
צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.
חָדָשׁ!!: יהדות וצלם אלוהים · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יהדות וצדוקים · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: יהדות וצום גדליה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות וציונות · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: יהדות וציונות דתית · ראה עוד »
קאנון ספרותי
קאנון ספרותי הוא קובץ של יצירות ספרותיות אשר יש הסכמה בקרב חוקרים ומבקרי ספרות כי הן מייצגות תחום דעת מסוים.
חָדָשׁ!!: יהדות וקאנון ספרותי · ראה עוד »
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: יהדות וקערת ליל הסדר · ראה עוד »
קבר רחל
250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).
חָדָשׁ!!: יהדות וקבר רחל · ראה עוד »
קונפורמיות
ציור של לואי-לאופולד בואיי, 1830 קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם (בעברית: תַּלְמָנוּת) היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה.
חָדָשׁ!!: יהדות וקונפורמיות · ראה עוד »
קונצנזוס מדעי
מחקרים שונים. קונצנזוס מדעי (או מִסְכָּם מדעי) הוא העמדה המוסכמת על הקהילה המדעית בתחום מסוים של מחקר מדעי.
חָדָשׁ!!: יהדות וקונצנזוס מדעי · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: יהדות וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קולקטיב
קולקטיב (Collective) הוא קבוצת אנשים הפועלת לאורו של רעיון משותף, או לשם הגשמת מטרה משותפת, תוך קיום שוויון חברתי בין חברי הקבוצה - לכל חברי הקבוצה משקל שווה בקבלת החלטות, והם מתחלקים שווה בשווה בהכנסות הקבוצה (כאשר יש לה הכנסות).
חָדָשׁ!!: יהדות וקולקטיב · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יהדות וקודש הקודשים · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: יהדות וקידוש · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: יהדות וקידוש השם · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: יהדות ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: יהדות ורמב"ם · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: יהדות וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: יהדות וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יהדות וראשונים · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: יהדות וראשי תיבות · ראה עוד »
רם פרומן
רם פרומן (נולד ב-30 ביולי 1968) הוא פעיל חברתי ישראלי בולט בנושא דת ומדינה, מקים עמותת הפורום החילוני.
חָדָשׁ!!: יהדות ורם פרומן · ראה עוד »
רעשן
רעשן רעשן הוא כלי נגינה המשמש כצעצוע, כלי-שעשועים המשמיע רעש, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: יהדות ורעשן · ראה עוד »
רפורמים
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: יהדות ורפורמים · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהדות ורב · ראה עוד »
רבי מאיר בעל הנס
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.
חָדָשׁ!!: יהדות ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: יהדות ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: יהדות ורומא · ראה עוד »
רות
וורשה. הציור משנת 1853 דמותה של רות בכנסיית הדורמיציון בירושלים רות מפצירה בנעמי להישאר עמה. ציור מעשה ידי יאן ויקטורס, משנת 1653. שמן על בד. רוּת המואבייה (בפשיטתא: רעות) היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, וסבתא רבתא של דוד המלך.
חָדָשׁ!!: יהדות ורות · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: יהדות ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות ורי"ף · ראה עוד »
שמע ישראל
מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.
חָדָשׁ!!: יהדות ושמע ישראל · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: יהדות ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.
חָדָשׁ!!: יהדות ושמואל · ראה עוד »
שמואל רוזנר
שמואל רוזנר (נולד ב-22 באפריל 1968) הוא חוקר, עורך ובעל טור.
חָדָשׁ!!: יהדות ושמואל רוזנר · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יהדות ושמיני עצרת · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהדות ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: יהדות ושאול · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: יהדות ושנת היובל · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: יהדות ושני וחמישי · ראה עוד »
שנים עבריות א'תת"ק - א'תתקצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות ושנים עבריות א'תת"ק - א'תתקצ"ט · ראה עוד »
שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהדות ושנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט · ראה עוד »
שער טיטוס
שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.
חָדָשׁ!!: יהדות ושער טיטוס · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: יהדות ושפה · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: יהדות ושלמה · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות ושלוש רגלים · ראה עוד »
שלוש השבועות
שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לדברי חז"ל בתלמוד הבבלי ועוד, הנדרשים על פסוקים בשיר השירים העוסקים בשבועות שהשביעה הרעיה את בנות ירושלים בצביים ואיילות השדה, שעל פי הנמשל מיוחסות לשבועות שהשביע ה' את ישראל ואת אומות העולם.
חָדָשׁ!!: יהדות ושלוש השבועות · ראה עוד »
שלושת האבות
שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.
חָדָשׁ!!: יהדות ושלושת האבות · ראה עוד »
שבע מצוות בני נח
שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבת · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבתאות · ראה עוד »
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבתי צבי · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבט יהודה · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבוע · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: יהדות ושבועות · ראה עוד »
שופר
מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.
חָדָשׁ!!: יהדות ושופר · ראה עוד »
שופט (תואר)
שופט (ברבים שופטים) הוא תוארם של מנהיגים פוליטיים, צבאיים ומשפטיים במספר תרבויות ושפות שמיות עתיקות, הנובע מהשורש "ש-פ-ט", שמשמעו "לדון".
חָדָשׁ!!: יהדות ושופט (תואר) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יהדות ושולחן ערוך · ראה עוד »
תאיזם
תאיזם, במובנו הרחב, הוא עמדה לפיה קיים אל אחד לפחות.
חָדָשׁ!!: יהדות ותאיזם · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יהדות ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: יהדות ותנאים · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יהדות ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: יהדות ותענית · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: יהדות ותענית אסתר · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילת נעילה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: יהדות ותפילין · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהדות ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת האבות
תקופת האבות היא תקופה מקראית בה, לפי המקרא, חיו אבות עם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב.
חָדָשׁ!!: יהדות ותקופת האבות · ראה עוד »
תקופת השופטים
תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ותקופת השופטים · ראה עוד »
תקופת התנאים
#הפניהתנאים.
חָדָשׁ!!: יהדות ותקופת התנאים · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותקיעת שופר · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהדות ותרבות · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: יהדות ותשעה באב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: יהדות ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותחיית המתים · ראה עוד »
תומר פרסיקו
תומר פֶּרְסיקוֹ (נולד ב-7 במאי 1974) הוא חוקר ומרצה בתחומי דתות העולם, העידן החדש והיהדות.
חָדָשׁ!!: יהדות ותומר פרסיקו · ראה עוד »
תור הזהב של יהדות ספרד
#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.
חָדָשׁ!!: יהדות ותור הזהב של יהדות ספרד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותורה · ראה עוד »
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ותורה מן השמים · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תורה ומדע
#הפניה דת ומדע#גישות ליישוב קונפליקטים ביהדות.
חָדָשׁ!!: יהדות ותורה ומדע · ראה עוד »
תיקון עולם
תיקון עולם הוא מושג ביהדות שמשמעותו הוא טיפוח ושיפור של אורחות החיים של האנושות; בעברית החדשה משמעותו שיפור, תמורה ואף מהפכה.
חָדָשׁ!!: יהדות ותיקון עולם · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: יהדות ול"ג בעומר · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: יהדות ולאדינו · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: יהדות ולאומיות · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: יהדות ולשון חז"ל · ראה עוד »
לבנט
קו חיצוני.
חָדָשׁ!!: יהדות ולבנט · ראה עוד »
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
חָדָשׁ!!: יהדות ולוח שנה · ראה עוד »
לוח ירחי-שמשי
לוח ירחי-שמשי הוא לוח שנה שבו החודשים מבוססים על מופע הירח אבל אורך השנה, בממוצע, מבוסס על שנת החמה.
חָדָשׁ!!: יהדות ולוח ירחי-שמשי · ראה עוד »
לוחות הברית
ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: יהדות ולוחות הברית · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: יהדות וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
טרטוליאנוס
קווינטוס ספטימיוס פלורנס טרטוליאנוס (בלטינית: Quintus Septimius Florens Tertullianus; בערך 220-155 לספירה) היה תאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה.
חָדָשׁ!!: יהדות וטרטוליאנוס · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: יהדות וטבריה · ראה עוד »
טומאת מת
טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.
חָדָשׁ!!: יהדות וטומאת מת · ראה עוד »
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: יהדות וזכריה פרנקל · ראה עוד »
חמישה חומשי תורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: יהדות וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: יהדות וחנוכה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהדות וחסידות · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: יהדות וחשמונאים · ראה עוד »
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור מקראי בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים ועל העונש שקיבלו אדם, חוה והנחש.
חָדָשׁ!!: יהדות וחטא עץ הדעת · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יהדות וחז"ל · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות וחברון · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: יהדות וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: יהדות וחומש (יהדות) · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: יהדות וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהדות וחכמת ישראל · ראה עוד »
חילונים
חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: יהדות וחילונים · ראה עוד »
חילוניות יהודית
אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים-החילוניים ומייסדי הציונות חִילוֹניוּת יהודית היא התייחסות חילונית עקרונית למורשת, לזהות, ולהוויה היהודיות והגדרתם במנותק מאמונה דתית כלשהי.
חָדָשׁ!!: יהדות וחילוניות יהודית · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יהדות ובמדבר · ראה עוד »
בעל הטורים
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: יהדות ובעל הטורים · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יהדות ובראשית · ראה עוד »
בריאת אדם וחוה
בריאת האדם היא חלק מסיפורי הבריאה המקראיים המופיעים בפרשת בראשית.
חָדָשׁ!!: יהדות ובריאת אדם וחוה · ראה עוד »
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: יהדות ובריאת העולם · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: יהדות ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: יהדות וברית מילה · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יהדות ובבל · ראה עוד »
בין אדם לחברו
#הפניה מצוות שבין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: יהדות ובין אדם לחברו · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יהדות וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: יהדות ובית דוד · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: יהדות ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: יהדות ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: יהדות ובית כנסת · ראה עוד »
גן עדן
"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: יהדות וגן עדן · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: יהדות וגאונים · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יהדות וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: יהדות וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גלות עשרת השבטים
#הפניה עשרת השבטים.
חָדָשׁ!!: יהדות וגלות עשרת השבטים · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: יהדות וגלות בבל · ראה עוד »
גזרות ת"ח–ת"ט
תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יהדות וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: יהדות וגירוש ספרד · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: יהדות וגיור · ראה עוד »
דמי חבר
דף בפנקס חבר של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ובו בולים של תשלום דמי חבר ("מס אחיד") חודשיים בשנים 1954–1955 ДОСААФ בברית המועצות דמי חבר הם תשלום שגובה ארגון מהחברים בו, לשם מימון פעילותו.
חָדָשׁ!!: יהדות ודמי חבר · ראה עוד »
דניאל שוורץ
דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות ודניאל שוורץ · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: יהדות ודת · ראה עוד »
דת משה ויהודים
#הפניה עוברת על דת משה ויהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות ודת משה ויהודים · ראה עוד »
דת אתנית
במדע הדתות, דת אתנית היא דת או אמונה הקשורה בקבוצה אתנית או אתנו-דתית מסוימת.
חָדָשׁ!!: יהדות ודת אתנית · ראה עוד »
דתות אברהמיות
הדתות האברהמיות הן דתות מונותאיסטיות המדגישות ומזהות את מקורן עם אלוהי אברהם או שהמסורת הרוחנית שלהן מזוהה עמו.
חָדָשׁ!!: יהדות ודתות אברהמיות · ראה עוד »
דתיים לאומיים
דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: יהדות ודתיים לאומיים · ראה עוד »
דגל ישראל
דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.
חָדָשׁ!!: יהדות ודגל ישראל · ראה עוד »
דוגמה
דּוֹגְמָה (מיוונית Δόγμα - דעה) היא אמונה, דוקטרינה או עיקרון שדוגל בהם ארגון דתי או אחר.
חָדָשׁ!!: יהדות ודוגמה · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: יהדות ודוד · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: יהדות ודיני ממונות · ראה עוד »
הממלכה האחמנית
#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.
חָדָשׁ!!: יהדות והממלכה האחמנית · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהדות והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: יהדות והמאה ה-3 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: יהדות והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה ה-5 לפנה"ס
המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהדות והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהדות והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-9 לפנה"ס
המאה ה-9 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 801 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יהדות והמאה ה-9 לפנה"ס · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יהדות והמנורה · ראה עוד »
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יהדות והמפה · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות והמרד הגדול · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: יהדות והמשכן · ראה עוד »
האמהות
#הפניה ארבע האמהות.
חָדָשׁ!!: יהדות והאמהות · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: יהדות והאר"י · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: יהדות והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
האבות
#הפניה שלושת האבות.
חָדָשׁ!!: יהדות והאבות · ראה עוד »
האימפריה האשורית
#הפניה אשור.
חָדָשׁ!!: יהדות והאימפריה האשורית · ראה עוד »
האיחוד ליהדות רפורמית
האיחוד ליהדות רפורמית (באנגלית: Union for Reform Judaism) הוא ארגון הגג של קהילות היהדות הרפורמית בצפון אמריקה.
חָדָשׁ!!: יהדות והאיחוד ליהדות רפורמית · ראה עוד »
האיגרת אל הגלטים
כתב-יד 6238 המתוארך בין 150 ל-250 לספירה. בחציו התחתון: תחילת האיגרת אל הגלטים, פסוקים א'-ח' בפרק הראשון. האיגרת אל הגלטים היא מכתב של פאולוס אל הקהילה הנוצרית בפרובינקיה הרומית גלטיה שבאנטליה, והוא אחד מספרי הברית החדשה – כתבי הקודש של הנצרות.
חָדָשׁ!!: יהדות והאיגרת אל הגלטים · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: יהדות והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: יהדות והעת החדשה · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: יהדות והעולם הבא · ראה עוד »
העידן החדש
תקופת העידן החדש, או ניו אייג' (באנגלית: New Age), היא שם כולל למחצית השנייה של המאה העשרים ותחילת המאה ה-21 בה החלה לפרוח רוחניות חילונית בעולם המערבי, שהגיעה בעיקר מתורות המזרח הרחוק, כמו הבודהיזם וכן מתורות עתיקות אחרות, כמו הקבלה ומסורות ממסו-אמריקה.
חָדָשׁ!!: יהדות והעידן החדש · ראה עוד »
הקסגרמה
הקסגרמה (באנגלית: Hexagram) היא צורה גאומטרית של כוכב בעל שישה קודקודים, עם סימון שלפלי, 2 או.
חָדָשׁ!!: יהדות והקסגרמה · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהדות והר הבית · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: יהדות והרא"ש · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: יהדות והשמש · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יהדות והשואה · ראה עוד »
התנועה להתחדשות יהודית
ארתור וסקו, מהוגיה הבולטים של התנועה. התנועה להתחדשות יהודית (אנגלית: Jewish Renewal) היא זרם דתי יהודי-אמריקני המתמקד בהיבטים המיסטיים והרוחניים במורשת היהודית ובחוויה הבלתי-אמצעית של האלוהי.
חָדָשׁ!!: יהדות והתנועה להתחדשות יהודית · ראה עוד »
התלמוד
#הפניה תלמוד.
חָדָשׁ!!: יהדות והתלמוד · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יהדות והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
התחדשות יהודית (ישראל)
התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: יהדות והתבוללות · ראה עוד »
התגלות
סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.
חָדָשׁ!!: יהדות והתגלות · ראה עוד »
התורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: יהדות והתורה · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות והלל נשיאה · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: יהדות והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יהדות והלכה · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: יהדות והטעמה · ראה עוד »
הזרם המרכזי
#הפניה מיינסטרים.
חָדָשׁ!!: יהדות והזרם המרכזי · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: יהדות והברית החדשה · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: יהדות והבדלה · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות והגליל · ראה עוד »
הדת הישראלית הקדומה
כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.
חָדָשׁ!!: יהדות והדת הישראלית הקדומה · ראה עוד »
הומניזם חילוני
הומניזם חילוני הוא זרם מוסרי הנכלל בהומניזם, המתבסס על ערכים נטורליסטיים.
חָדָשׁ!!: יהדות והומניזם חילוני · ראה עוד »
הכרונולוגיה המקראית והמסורתית
הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.
חָדָשׁ!!: יהדות והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהדות והכותל המערבי · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: יהדות והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: יהדות והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: יהדות והירח · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות וכנען · ראה עוד »
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
חָדָשׁ!!: יהדות וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: יהדות וכתובים · ראה עוד »
כורש
כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.
חָדָשׁ!!: יהדות וכורש · ראה עוד »
כיפה (יהדות)
כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.
חָדָשׁ!!: יהדות וכיפה (יהדות) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יהדות וימי הביניים · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: יהדות ויציאת מצרים · ראה עוד »
יציאת מצרים במחקר
סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.
חָדָשׁ!!: יהדות ויציאת מצרים במחקר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהדות וירושלים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: יהדות ויריחו · ראה עוד »
ישעיהו ליבמן
ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן (20 באוקטובר 1934 – 4 בספטמבר 2003) היה פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהדות וישעיהו ליבמן · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהדות וישראל · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות וישיבה · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: יהדות ויבנה · ראה עוד »
יד (תשמיש מצווה)
אצבע לקריאה בספר התורה אצבע לקריאה בספר תורה בצילום תקריב קריאת מגילת אסתר בפורים. יד (או: אצבע) לקריאה בתורה היא תשמיש קדושה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל קורא.
חָדָשׁ!!: יהדות ויד (תשמיש מצווה) · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: יהדות ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
ידידיה יצחקי
ידידיה יצחקי (31 במאי 1929 – 20 בנובמבר 2023) היה אדריכל, חוקר, מבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהדות וידידיה יצחקי · ראה עוד »
יהדות משיחית
יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות משיחית · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות נאולוגית
נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות נאולוגית · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות רקונסטרוקציוניסטית
יהדות רקונסטרוקציוניסטית (או יהדות רקונסטרוקטיבית באנגלית: Reconstructionist Judaism) או התנועה ליהדות מתחדשת היא ענף ביהדות המודרנית, בייחוד ביהדות ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות רקונסטרוקציוניסטית · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות חילונית
#הפניה חילוניות יהודית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות חילונית · ראה עוד »
יהדות חילונית-הומניסטית
"מנורת האדם" (Humanorah), סמל המזוהה עם הזרם. יהדות חילונית-הומניסטית, ולעיתים פשוט יהדות הומניסטית (באנגלית: Secular Humanistic Judaism), היא זרם הרואה את היהדות כמורשת שאינה דתית ואינה תלויה באל.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות חילונית-הומניסטית · ראה עוד »
יהדות הלניסטית
היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות הלניסטית · ראה עוד »
יהדות כתרבות
יהדות כתרבות או יהדות כציווילזציה היא תפישה של המורשת היהודית כהוויה תרבותית ואתנית שהתפתחה מאליה, לא כמסורת דתית שהיא פרי התגלות אלוהית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות כתרבות · ראה עוד »
יהדות ימי הביניים
#הפניה ימי הביניים#היהודים בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהדות ימי הביניים · ראה עוד »
יהושע עמיר
יהושע עמיר (נולד בשם: Hermann Falk Neumark; 1911–2002) היה רב קונסרבטיבי, היסטוריון ומתרגם ישראלי ממוצא גרמני.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהושע עמיר · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודה (דמות מקראית)
יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהודה (דמות מקראית) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהדות ויהודים · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יהדות ויום העצמאות · ראה עוד »
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: יהדות ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהדות ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: יהדות ויום הכיפורים · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יהדות ויום כיפור · ראה עוד »
יום ירושלים
יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: יהדות ויום ירושלים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: יהדות ויוסף קארו · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהדות ויוונית · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: יהדות ויין · ראה עוד »
ייחוד השם
ביהדות, ייחוד השם או אמונת היחוד היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באל אחד ויחיד, ללא שיתוף כלל.
חָדָשׁ!!: יהדות וייחוד השם · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יהדות ויידיש · ראה עוד »
2021
ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ. 24 במרץ 2021.
חָדָשׁ!!: יהדות ו2021 · ראה עוד »
586 לפנה"ס
#הפניה 580-589 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יהדות ו586 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות
