דמיון בין יהדות וספר תורה
יהדות וספר תורה יש להם 34 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצווה, משנה, משה, מזוזה, אשכנזים, אלוהים, נביא, סוכות, פוסק, פורים, רמ"א, רמב"ם, ראש חודש, ראשונים, שמחת תורה, שני וחמישי, שבת, שולחן ערוך, תענית, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תפילין, תשעה באב, תלמוד, תורה, חנוכה, חז"ל, בראשית, בית המקדש, בית כנסת, ..., גאונים, המאה ה-12, הטעמה, יד (תשמיש מצווה). להרחיב מדד (4 יותר) »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
יהדות ומצווה · מצווה וספר תורה ·
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
יהדות ומשנה · משנה וספר תורה ·
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
מזוזה
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.
יהדות ומזוזה · מזוזה וספר תורה ·
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
אשכנזים ויהדות · אשכנזים וספר תורה ·
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
אלוהים ויהדות · אלוהים וספר תורה ·
נביא
פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.
יהדות ונביא · נביא וספר תורה ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
יהדות וסוכות · סוכות וספר תורה ·
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
יהדות ופוסק · ספר תורה ופוסק ·
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
יהדות ופורים · ספר תורה ופורים ·
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
יהדות ורמ"א · ספר תורה ורמ"א ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
יהדות ורמב"ם · ספר תורה ורמב"ם ·
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
יהדות וראש חודש · ספר תורה וראש חודש ·
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
יהדות וראשונים · ספר תורה וראשונים ·
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
יהדות ושמחת תורה · ספר תורה ושמחת תורה ·
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
יהדות ושני וחמישי · ספר תורה ושני וחמישי ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
יהדות ושולחן ערוך · ספר תורה ושולחן ערוך ·
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
יהדות ותענית · ספר תורה ותענית ·
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
יהדות ותפילת שחרית · ספר תורה ותפילת שחרית ·
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
יהדות ותפילה (יהדות) · ספר תורה ותפילה (יהדות) ·
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
יהדות ותפילין · ספר תורה ותפילין ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
יהדות ותשעה באב · ספר תורה ותשעה באב ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
יהדות ותלמוד · ספר תורה ותלמוד ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
יהדות ותורה · ספר תורה ותורה ·
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חנוכה ויהדות · חנוכה וספר תורה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חז"ל ויהדות · חז"ל וספר תורה ·
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
בראשית ויהדות · בראשית וספר תורה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש ויהדות · בית המקדש וספר תורה ·
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
בית כנסת ויהדות · בית כנסת וספר תורה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
גאונים ויהדות · גאונים וספר תורה ·
המאה ה-12
טקסט.
המאה ה-12 ויהדות · המאה ה-12 וספר תורה ·
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
הטעמה ויהדות · הטעמה וספר תורה ·
יד (תשמיש מצווה)
אצבע לקריאה בספר התורה אצבע לקריאה בספר תורה בצילום תקריב קריאת מגילת אסתר בפורים. יד (או: אצבע) לקריאה בתורה היא תשמיש קדושה המשמש להצבעה על הטקסט במהלך קריאה בספר תורה על ידי בעל קורא.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה יהדות וספר תורה
- מה יש להם במשותף יהדות וספר תורה
- דמיון בין יהדות וספר תורה
השוואה בין יהדות וספר תורה
יש יהדות 365 יחסים. יש יהדות 209. כפי שיש להם במשותף 34, מדד הדמיון הוא = 34 / (365 + 209).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין יהדות וספר תורה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: