תוכן עניינים
65 יחסים: Hebrewbooks, HebrewBooks, מנשה קליין, מנחם ציוני, מנהג (יהדות), מקובל, מרדכי אליהו, מרכז זלמן שזר, משפחת קלונימוס, משה מקוצי, משה פיינשטיין, מונגולים, מוסר, מוסד הרב קוק, מוזיאון ישראל, מיסטיקה, אלעזר מוורמס, אחרונים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוצר החכמה, אור זרוע, איטליה, סמ"ג, ספר חסידים, עמק המלך (ספר), ערן ויזל, פיוט, צוואה, קלונימוס הזקן, קבלה, ראש ישיבה, רגנסבורג, שמואל החסיד, שפיירא, שבת זכור, שד (מיתולוגיה), שיר הכבוד, שירת הבאר, תפילה, תהלים, תורה מן השמים, טטרים, חסידות אשכנז, חתם סופר, חיים יוסף דוד אזולאי, ברוך שפינוזה, ביקורת המקרא, גרמניה, דוד, המאה ה-10, ... להרחיב מדד (15 יותר) »
- ילידי 1150
- נפטרים ב-1217
Hebrewbooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וHebrewbooks
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וHebrewBooks
מנשה קליין
האדמו"ר מאונגוואר בחופה בשמחת בר מצוה לנכדו (שני משמאל) קברו בבית הקברות העתיק בצפת הרב מנשה קליין (כינה עצמו: מנשה הקטן; א' בניסן תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ט באלול תשע"א, 28 בספטמבר 2011) היה רב חרדי בארצות הברית, רבה של "קהילת אונגוואר" וראש ישיבת בית שערים בברוקלין, ולאחר מכן בישראל.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומנשה קליין
מנחם ציוני
מנחם ציוני (או ציון, בין השנים 1340–1410 בערך) היה מקובל, ופייטן, מחכמי אשכנז.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומנחם ציוני
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומנהג (יהדות)
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומקובל
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומרדכי אליהו
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומרכז זלמן שזר
משפחת קלונימוס
משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומשפחת קלונימוס
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומשה מקוצי
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומשה פיינשטיין
מונגולים
המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומונגולים
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומוסר
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומוסד הרב קוק
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומוזיאון ישראל
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ומיסטיקה
אלעזר מוורמס
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ואלעזר מוורמס
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ואחרונים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ואוצר החכמה
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ואור זרוע
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ואיטליה
סמ"ג
#הפניה ספר מצוות גדול.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וסמ"ג
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וספר חסידים
עמק המלך (ספר)
#הפניה נפתלי הרץ בכרך.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ועמק המלך (ספר)
ערן ויזל
ערן ויזל (Eran Viezel; נולד ב-18 ביוני 1972) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר המקרא, סופר ומשורר ישראלי.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וערן ויזל
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ופיוט
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וצוואה
קלונימוס הזקן
קָלוֹנִימוּס בן יצחק הזקן היה רב ומקובל, מגדולי חכמי יהדות אשכנז בסוף המאה ה-11, בן למשפחת קלונימוס.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וקלונימוס הזקן
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וקבלה
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וראש ישיבה
רגנסבורג
רגנסבורג (בגרמנית:, בבווארית: Rengschburg, בלטינית: Ratisbona) היא עיר במדינת בוואריה שבגרמניה, על מפגש שבין נהר הדנובה לנהר הרגן.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ורגנסבורג
שמואל החסיד
רבי שמואל החסיד, בן המאה ה-12, ראשון חסידי אשכנז, היה מגדולי דורו, התפרסם כחסיד וקדוש.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ושמואל החסיד
שפיירא
#הפניה שפייר.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ושפיירא
שבת זכור
#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ושבת זכור
שד (מיתולוגיה)
מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ושד (מיתולוגיה)
שיר הכבוד
לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלודשיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ושיר הכבוד
שירת הבאר
#הפניה בארה של מרים#שירת הבאר קטגוריה:שירה בתנ"ך.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ושירת הבאר
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ותפילה
תהלים
#הפניה תהילים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ותהלים
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ותורה מן השמים
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וטטרים
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וחסידות אשכנז
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וחתם סופר
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וחיים יוסף דוד אזולאי
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וברוך שפינוזה
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וביקורת המקרא
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וגרמניה
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ודוד
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
לִרְאוֹת יהודה החסיד והמאה ה-10
המאה ה-12
טקסט.
לִרְאוֹת יהודה החסיד והמאה ה-12
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
לִרְאוֹת יהודה החסיד והמאה ה-13
הלל הגדול
#הפניה תהילים קל"ו.
לִרְאוֹת יהודה החסיד והלל הגדול
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד והלכה
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
לִרְאוֹת יהודה החסיד והזמנה לפיוט
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וכנסת הגדולה
כתב יד פארמה
טו).תמונה להחלפה כתב יד פארמה למשנה (כתב יד פארמה 3173 או דה רוסי 138) הוא אחד משלושת כתבי היד החשובים של כל המשנה (יחד עם כתב יד קאופמן, וכתב יד קיימברידג'), אשר השתמר בספריית פאלאטינה בעיר פארמה שבאיטליה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וכתב יד פארמה
יעקב ישראל סטל
יעקב ישראל סְטַל (נולד בי' בניסן ה'תשל"ז, בנתניה) הוא חוקר חרדי אוטודידקט, העוסק במחקר תורני, בההדרת כתבי ראשונים ובעיקר בתורתם של חסידי אשכנז מחוגו של רבי יהודה החסיד.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ויעקב ישראל סטל
יצחק בן משה
#הפניה יצחק מווינה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ויצחק בן משה
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וירושלים
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת יהודה החסיד וישראל מ' תא-שמע
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ויחזקאל לנדא
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ויהושע בן נון
יהודה החסיד (ירושלים)
רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ויהודה החסיד (ירושלים)
יוסף דן
יוסף דן (1935 – 23 ביולי 2022, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב) היה חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לחקר הקבלה על שם גרשם שלום.
לִרְאוֹת יהודה החסיד ויוסף דן
ראה גם
ילידי 1150
- בונה מפיזה
- הונוריוס השלישי
- יהודה החסיד
- פח'ר א-דין א-ראזי