סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהוסף שוורץ

מַדָד יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה. [1]

103 יחסים: ממלכת בוואריה, מצוות התלויות בארץ, מראה מקום המקדש וירושלים, משה אליעזר דן רלב"ג, מלך, מחנה יהודה (ירושלים), מוסלמים, מוזיאון ישראל, אנגלית, אסטרונומיה, אפיטף, ארץ ישראל, אליעזר שטיינמן, אליעזר ברגמן, אבראהים פאשא, אברהם, אברהם בינג, אברהם יערי, אונקלוס, אוניברסיטת וירצבורג, אוסטריה, איטליה, נתן אדלר, נתן אדלר (השני), עבדאללה פאשא, עכו, פרנקים (כינוי), צייר, רמב"ם, שאלות ותשובות, שחור, שחיטה, שבט מנשה, שבט אפרים, שד"ר, שושנת יריחו, שוהם (אבן חן מקראית), תרכ"ה, תל אביב-יפו, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, ט' בשבט, זכרונות ארץ ישראל, חצר ראנד, חושן, חידושי תורה, חיים פרחי, בשר, בוהמיה, בוואריה, ..., בית הספר למל, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכנסת החורבה, בית כנסת, גאוגרף, גאוגרפיה, גצל קרסל, גרמנית, גרמניה, דורש ציון, ה'תקס"ה, ה'תר"ט, ה'תרכ"ה, ה'תשע"ז, האימפריה העות'מאנית, הנץ החמה, הספרייה הלאומית, העת החדשה, הר הבית, הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הונגריה, הים התיכון, היסטוריון, וירצבורג, כ"ג בחשוון, כהן גדול, כולרה, כולל הולנד ודויטשלנד, י"ז בחשוון, ים המלח, יעקב אטלינגר, יעקב ספיר, יפו, יצחק טריואקס, יצחק דב במברגר, ירושלים, ישראל, יחיאל מיכל פינס, יוסף, יוסף ריבלין, 1804, 1829, 1833, 1836, 1837, 1849, 1856, 1865, 1866, 22 באוקטובר, 28 באוקטובר, 5 בפברואר. להרחיב מדד (53 יותר) »

ממלכת בוואריה

ממלכת בוואריה (בגרמנית: Königreich Bayern; קֶניגְרַייךְ בָאיֶירְן) הייתה ממלכה שהתקיימה בין השנים 1806–1918 כחברה עצמאית במסגרת הקונפדרציה של הריין.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וממלכת בוואריה · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מראה מקום המקדש וירושלים

"מראה מקום המקדש וירושלים" הוא כינוי להדפס אבן המציג את ירושלים, שיצר יהוסף שוורץ בשנים 1836–1837.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומראה מקום המקדש וירושלים · ראה עוד »

משה אליעזר דן רלב"ג

#הפניהאליעזר דן רלב"ג.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומשה אליעזר דן רלב"ג · ראה עוד »

מלך

המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומלך · ראה עוד »

מחנה יהודה (ירושלים)

מחנה יהודה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת מחנה יהודה, 2018 מחנה יהודה היא שכונה יהודית במרכז ירושלים, והיחידה בגוש הנחלאות השוכנת מצפון לרחוב יפו.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומחנה יהודה (ירושלים) · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומוסלמים · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואנגלית · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואסטרונומיה · ראה עוד »

אפיטף

אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואפיטף · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואליעזר שטיינמן · ראה עוד »

אליעזר ברגמן

הרב אליעזר בֶּרגמן, נודע בכינוי איש ירושלים (כ"ט בתמוז ה'תקנ"ט - י"ט בניסן ה'תרי"ב; 1 באוגוסט 1799 – 8 באפריל 1852), היה דרשן ושד"ר, ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד ומבוני היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואליעזר ברגמן · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואברהם · ראה עוד »

אברהם בינג

הרב אברהם הלוי בינג ידוע גם בתור מורנו רבי אברהם סג"ל בינגא (ה'תקי"ב, 1752, פרנקפורט – ה' באדר ה'תר"א, 26 בפברואר 1841, הכברג-וירצבורג).

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואברהם בינג · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואברהם יערי · ראה עוד »

אונקלוס

אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואונקלוס · ראה עוד »

אוניברסיטת וירצבורג

אוניברסיטת יוליוס מקסימיליאן מווירצבורג (בגרמנית: Julius-Maximilians-Universität Würzburg) היא אוניברסיטה ציבורית העוסקת במחקר ושוכנת בעיר וירצבורג בצפון בוואריה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואוניברסיטת וירצבורג · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואוסטריה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ואיטליה · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן אדלר (השני)

#הפניה נתן מרקוס אדלר.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ונתן אדלר (השני) · ראה עוד »

עבדאללה פאשא

בית עבדאללה פאשא בעכו עבדאללה פאשא (בערבית: عبدالله باشا; 1801–1833 (?)) היה מושל עכו כוואלי של צידון בשנים 1831-1819.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ועבדאללה פאשא · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ועכו · ראה עוד »

פרנקים (כינוי)

פרנקים או פרנג'ים, הוא כינוי לאירופאים הנפוץ בשפות, תרבויות ואזורים שונים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ופרנקים (כינוי) · ראה עוד »

צייר

ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וצייר · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ורמב"ם · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שחור

עורב שחור אישה לבושה בבגדים שחורים שחור הוא הצבע הכהה ביותר.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושחור · ראה עוד »

שחיטה

שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושחיטה · ראה עוד »

שבט מנשה

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפרים שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושבט מנשה · ראה עוד »

שבט אפרים

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושבט אפרים · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושד"ר · ראה עוד »

שושנת יריחו

מחזור החיים של שושנת יריחו שושנת יריחו (בלועזית: לישמניאזיס, Cutaneous leishmaniasis; נקראת גם מחלת זבובון החול) היא מחלה טרופית וסובטרופית הנגרמת על ידי הפרוטיסט לישמניה (Leishmania), אשר מועבר אל האדם באמצעות עקיצת זבוב החול (בקה) הנושא את המחלה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושושנת יריחו · ראה עוד »

שוהם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ושוהם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

תרכ"ה

#הפניה ה'תרכ"ה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ותרכ"ה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ותלמיד חכם · ראה עוד »

ט' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וט' בשבט · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

חצר ראנד

מפת הרובע המוסלמי שנת 1893. מצד ימין, הכניסה ל'''חצר ראנד''' שלמה ראטה, מנהל "בית התבשיל", תושב '''חצר ראנד''' חצר ראנד הוא מתחם יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בצמוד לשוק הכתנים וסמוך להר הבית.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחצר ראנד · ראה עוד »

חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן שיצר האמן משה סעידי חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחושן · ראה עוד »

חידושי תורה

חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחידושי תורה · ראה עוד »

חיים פרחי

חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וחיים פרחי · ראה עוד »

בשר

בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017.  בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובשר · ראה עוד »

בוהמיה

העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובוהמיה · ראה עוד »

בוואריה

רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובוואריה · ראה עוד »

בית הספר למל

הכניסה לבית הספר בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית הספר למל · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ובית כנסת · ראה עוד »

גאוגרף

הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגאוגרף · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגאוגרפיה · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגצל קרסל · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וגרמניה · ראה עוד »

דורש ציון

בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ודורש ציון · ראה עוד »

ה'תקס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וה'תקס"ה · ראה עוד »

ה'תר"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וה'תר"ט · ראה עוד »

ה'תרכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וה'תרכ"ה · ראה עוד »

ה'תשע"ז

ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וה'תשע"ז · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הנץ החמה

הנץ החמה בים המלח. הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והנץ החמה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והעת החדשה · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והר הבית · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והרובע היהודי · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והונגריה · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ והיסטוריון · ראה עוד »

וירצבורג

מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ווירצבורג · ראה עוד »

כ"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכ"ג בחשוון · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכהן גדול · ראה עוד »

כולרה

כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכולרה · ראה עוד »

כולל הולנד ודויטשלנד

כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »

י"ז בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וי"ז בחשוון · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וים המלח · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יעקב ספיר

הרב יעקב הלוי ספיר (התקפ"ב, 1822 אשמיאני, האימפריה הרוסית – ה'תרמ"ה, 1885 ירושלים) היה תלמיד חכם, שד"ר, חוקר כתבי יד ותייר.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויעקב ספיר · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויפו · ראה עוד »

יצחק טריואקס

אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויצחק טריואקס · ראה עוד »

יצחק דב במברגר

הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויצחק דב במברגר · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ וישראל · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יוסף

גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויוסף · ראה עוד »

יוסף ריבלין

רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ויוסף ריבלין · ראה עוד »

1804

12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1804 · ראה עוד »

1829

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1829 · ראה עוד »

1833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1833 · ראה עוד »

1836

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1836 · ראה עוד »

1837

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1837 · ראה עוד »

1849

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1849 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1856 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1865 · ראה עוד »

1866

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו1866 · ראה עוד »

22 באוקטובר

22 באוקטובר הוא היום ה-295 בשנה (296 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו22 באוקטובר · ראה עוד »

28 באוקטובר

28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו28 באוקטובר · ראה עוד »

5 בפברואר

5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יהוסף שוורץ ו5 בפברואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תבואות הארץ.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהוסף_שוורץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »