גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
266 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מאוריצי גוטליב, מנחם המאירי, מנהג (יהדות), מעשה בני האלוהים, מפעל נשר רמלה, מקווה, מראה כהן, מרדוך, מרדכי אליהו, משנת ארץ ישראל, משנה, משטרת ישראל, מלאך, מלקות (הלכה), מלחמת יום הכיפורים, מזבח העולה, מגן דוד אדום, מגילת המקדש, מהרי"ל, מוסד ביאליק, מורה הנבוכים, מוחמד, מוחרם, מוות, מכירת יוסף, מיכאל שורץ, אמצעי תקשורת, אמבולנס, אמוראים, אנציקלופדיה מקראית, אסלאם, אפולוגטיקה, ארמית, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ארבע תעניות, ארון הברית, אשכנזים, אל נורא עלילה, אלדד אמיר, אברהם סתיו, אבלות (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, אופניים, אור זרוע, אולימפיאדת סיאול (1988), אוכל נפש, אכד, אכדית, ..., אכילה, איסור עריות, איסיים, איזידור קאופמן, נתיבי איילון, נחמיה, נבו (אל), נוסח רומניא, ניסן, סעודה מפסקת, ספר אבישע, ספר נחמיה, ספר היובלים, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספר יונה, סקילה (עונש מוות), סרך היחד, סליחה, סדר העבודה, סורת אל-בקרה, סוכה, סוכות, סיון רהב-מאיר, עם עובד, ערב ראש השנה, ערב חג, ערב יום הכיפורים, עשרה בטבת, עשוראא, עלייה לקבר, עלייה לתורה, עזאזל, עזרא, עזרא הסופר, עבדות, עדין אבן ישראל, עונג שבת, עיבור השנה, פניני הלכה, פר, פרשת אחרי מות, פרשת פינחס, פרושים, פולמוס השבת ביפן, פולחן קברי צדיקים ביהדות, פוליתאיזם, פודקאסט, פיקוח נפש, פילון האלכסנדרוני, צאת הכוכבים, צדוקים, צום, ציור, קריאת שמע, קריאת התורה, קריית לוזה, קטורת (בית המקדש), קטורת הסמים, קבלת עול מלכות שמיים, קדמוניות, קדמוניות היהודים, קו התאריך בהלכה, קורבן (יהדות), קורבן עולה, קורבן חטאת, קודש הקודשים, קודש וחול ביהדות, קיטל, קידוש החודש, רמ"א, רמב"ם, רמדאן, ראש השנה, ראשונים, רשב"א, רחל אליאור, רחיצה, רב שמואל בר רב יצחק, רבי יוחנן, רדיו, רדיו א-שמס, שמע קולי, שמריהו טלמון, שמואל יוסף עגנון, שנת שמש, שנת היובל, שנת ירח, שנה טרופית, שערי תשובה, שעיר לעזאזל (מצווה), שתייה, שלמה, שבת, שומרונים, שוט, תענית, תענית אסתר, תענית ציבור, תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת נעילה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילה (יהדות), תפילה זכה, תקופת בית שני, תקיעה בשופר, תרנגול הבית, תשמיש המיטה, תשעה באב, תשרי, תשובה (יהדות), תלמוד בבלי, תחבורה ציבורית בישראל, תורה, ל"ט אבות מלאכה, לך אלי תשוקתי, לבן, לוח השנה במגילות קומראן, לוח ירחי-שמשי, לוחות הברית, ט"ו באב (מועד), ט' בתשרי, טלוויזיה בישראל, טבילה (יהדות), זרובבל בן שאלתיאל, זיהום אוויר, חמשת העינויים, חסידות אשכנז, חצי שיעור, חצי האי ערב, חרטה, חשבון נפש, חטא, חטא העגל, חז"ל, חזרה בתשובה, חגי ישראל ומועדיו, חוקר המקרא, חילונים, חילול שבת, ב' בתשרי, בן סירא, במדבר, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ברכת המזון, ברכת הבנים, בת קול, בבל, בין השמשות (יהדות), בית המקדש, בית כנסת, גלגיליות, דן טורטן, דרכי האמורי, דוד אבודרהם, ה'תשנ"ח, המפה, המשרד להגנת הסביבה, המזרח הקדום, הנני העני ממעש, הספרייה הלאומית, הפטרה, התבטלות, הלוח המוסלמי, הלוח העברי, הלוח הקראי, הלכה, ההגירה, הוצאת שוקן, הושענא רבה, הוועד האולימפי הישראלי, הכהנים בני צדוק, הידען, היכל, ונתנה תוקף, ויקרא, ויקיטקסט, וידוי (יהדות), כ"ד בתשרי, כמלוא לוגמיו, כספת, כפרות, כרת, כל נדרי, כלבו (ספר), כבש הבית, כדי אכילת פרס, כהן גדול, כיפה (אתר אינטרנט), כיפור (סרט), י' בתשרי, ימים נוראים (עגנון), יעלה ויבוא, יצחק זילברשטיין, ישיבה (אתר אינטרנט), ילקוט שמעוני, יזכור, יחסי מין, יהדות קראית, יהושע בן יהוצדק, יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, יואל סלע, יואל בן נון, יום שישי, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, יום חופשי ממכוניות, יום הכיפורים בבית המקדש, יונה גירונדי, יוסף קארו, יוסף בן מתתיהו, יידיש, 1878, 1997. להרחיב מדד (216 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וממלכת יהודה · ראה עוד »
מאוריצי גוטליב
מאוריצי (משה) גוֹטליבּ (Maurycy Gottlieb; 21 או 28 בפברואר 1856 – 17 ביולי 1879) היה צייר יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומאוריצי גוטליב · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומנחם המאירי · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מעשה בני האלוהים
"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »
מפעל נשר רמלה
מפעל נשר רמלה הוא מפעל לייצור צמנט.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומפעל נשר רמלה · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומקווה · ראה עוד »
מראה כהן
מַרְאֵה כֹהֵן הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומראה כהן · ראה עוד »
מרדוך
מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדָךְ, מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, משמעו עגל השמש) המכונה גם בֵּל (.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומרדוך · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומרדכי אליהו · ראה עוד »
משנת ארץ ישראל
25 כרכים בסדרת "משנת ארץ ישראל" משנת ארץ ישראל הוא פירוש בן זמננו למשנה המשלב מתודה מחקרית וגישה מסורתית לטקסט, בדגש על הרקע הארץ-ישראלי של המשנה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשנת ארץ ישראל · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשנה · ראה עוד »
משטרת ישראל
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומשטרת ישראל · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלאך · ראה עוד »
מלקות (הלכה)
מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלקות (הלכה) · ראה עוד »
מלחמת יום הכיפורים
הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומזבח העולה · ראה עוד »
מגן דוד אדום
סמליל מגן דוד אדום שהיה בשימוש עד 2012 מגן דוד אדום בישראל, המוכר גם בראשי התיבות מד"א, הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומגן דוד אדום · ראה עוד »
מגילת המקדש
קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומגילת המקדש · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומהרי"ל · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומורה הנבוכים · ראה עוד »
מוחמד
מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוחמד · ראה עוד »
מוחרם
מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוחרם · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומוות · ראה עוד »
מכירת יוסף
מכירת יוסף, ציור של קונסטנטין פלוויטסקי (1855) מכירת יוסף הוא סיפור מקראי שמופיע בפרשת וישב ב, ועניינו השלכת יוסף לבור על ידי אחיו ומכירתו לעבד, והיא היחידה הראשונה בפרשת יוסף ואחיו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומכירת יוסף · ראה עוד »
מיכאל שורץ
מיכאל שוַרץ (17 בדצמבר 1929, ט"ו בכסלו תר"ץ – 13 בדצמבר 2011, י"ז בכסלו תשע"ב) היה חוקר אסלאם, מתרגם ופרופסור לתרבות האסלאם ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ומיכאל שורץ · ראה עוד »
אמצעי תקשורת
אמצעי תקשורת הם ערוצים שונים המשמשים לתקשורת המונים, ובאמצעותם מועבר מידע לציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמצעי תקשורת · ראה עוד »
אמבולנס
ניידת טיפול נמרץ של מגן דוד אדום תמונה משנות ה-50 של אמבולנס, בחזית בניין שערי צדק הישן אמבולנס הוא רכב חירום או כלי טיס (לרוב מסוק) שהוכשר לכך, המצויד באביזרים הנדרשים לשמר את מצבו של החולה או הפצוע ולספק לו עזרה ראשונה בסיסית עד הגעה לבית חולים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמבולנס · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואמוראים · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואסלאם · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואפולוגטיקה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארמית · ראה עוד »
ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה
#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה#כתב העת של החברה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה · ראה עוד »
ארבע תעניות
ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארבע תעניות · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וארון הברית · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואשכנזים · ראה עוד »
אל נורא עלילה
אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הוא פיוט הפותח את תפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות הספרדים והתימנים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואל נורא עלילה · ראה עוד »
אלדד אמיר
אלדד אמיר (נולד ב-28 בספטמבר 1961) הוא שייט ישראלי בעבר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואלדד אמיר · ראה עוד »
אברהם סתיו
הרב ד"ר אברהם סתיו (נולד ב-11 בספטמבר 1986, ז' באלול ה'תשמ"ו) הוא רב, מחבר ספרים ומאמרים תורניים, ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואברהם סתיו · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אופניים
חלקי האופניים פדל שמשמש להנעת אופניים אופַניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים (אופנִים), המונע בכוח שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מְנוע עזר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואופניים · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואור זרוע · ראה עוד »
אולימפיאדת סיאול (1988)
אולימפיאדת סיאול (1988) היא האולימפיאדה ה-24 בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואולימפיאדת סיאול (1988) · ראה עוד »
אוכל נפש
#הפניה מלאכת אוכל נפש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואוכל נפש · ראה עוד »
אכד
מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואכד · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואכדית · ראה עוד »
אכילה
אכילה באמצעות הידיים אכילה באמצעות מקלות אכילה באמצעות מזלג חרגול ספארי ברמת גן אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואכילה · ראה עוד »
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסור עריות · ראה עוד »
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיסיים · ראה עוד »
איזידור קאופמן
אישה ליד השולחן רב איזידור קאופמן (22 במרץ 1853 – 16 בנובמבר 1921) היה צייר יהודי-הונגרי, שפעל בווינה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ואיזידור קאופמן · ראה עוד »
נתיבי איילון
נתיבי אַיְיָּלוֹן (או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונתיבי איילון · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונחמיה · ראה עוד »
נבו (אל)
נבו הוא אל החוכמה והכתב הבבלי, בנו של מרדוך.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונבו (אל) · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ונוסח רומניא · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וניסן · ראה עוד »
סעודה מפסקת
סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסעודה מפסקת · ראה עוד »
ספר אבישע
צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן-צבי, ספר השומרונים הכהן השומרוני הגדול ובצידו ספר אבישע (שנת 1905) ספר אבישע (נקרא "אֲבִישׁוּעַ") נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר אבישע · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר נחמיה · ראה עוד »
ספר היובלים
ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר היובלים · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר יחזקאל · ראה עוד »
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וספר יונה · ראה עוד »
סקילה (עונש מוות)
כיוון.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסקילה (עונש מוות) · ראה עוד »
סרך היחד
סרך היחד הוא טקסט שנמצא במערות שליד קומראן, ואשר נמנה עם מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסרך היחד · ראה עוד »
סליחה
אלת הצדק ואלת הסליחה במיתולוגיה הרומית סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון, עצב, כעס או כאב נפשי כלשהו כנגד אדם אחר (או עצמו) על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסליחה · ראה עוד »
סדר העבודה
#הפניה אמירת סדר העבודה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסדר העבודה · ראה עוד »
סורת אל-בקרה
קטר) סורת אל-בקרה (בערבית: سورة البقرة), או בשמה הנוסף, סורת הפרה, היא הסורה השנייה בספר הקוראן וגם הארוכה ביותר בו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסורת אל-בקרה · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסוכה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסוכות · ראה עוד »
סיון רהב-מאיר
סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וסיון רהב-מאיר · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועם עובד · ראה עוד »
ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וערב ראש השנה · ראה עוד »
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וערב חג · ראה עוד »
ערב יום הכיפורים
ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וערב יום הכיפורים · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועשרה בטבת · ראה עוד »
עשוראא
עשוראא (בערבית: عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא) הוא היום העשירי בחודש מוחרם, החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועשוראא · ראה עוד »
עלייה לקבר
עלייה לקבר היא מנהג המשמר את זכרו של המת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלייה לקבר · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועלייה לתורה · ראה עוד »
עזאזל
עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועזאזל · ראה עוד »
עזרא
#הפניה עזרא הסופר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועזרא · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועזרא הסופר · ראה עוד »
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועבדות · ראה עוד »
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועדין אבן ישראל · ראה עוד »
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועונג שבת · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ועיבור השנה · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופניני הלכה · ראה עוד »
פר
#הפניה בקר הבית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופר · ראה עוד »
פרשת אחרי מות
השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרשת אחרי מות · ראה עוד »
פרשת פינחס
בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרשת פינחס · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופרושים · ראה עוד »
פולמוס השבת ביפן
פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »
פולחן קברי צדיקים ביהדות
#הפניהקברי צדיקים ביהדות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופולחן קברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
פוליתאיזם
פוליתאיזם (מיוונית: πολύ "פולי" - הרבה, θεός "תאוס" - אל) פירושו אמונה בריבוי האלוהות, אמונה במספר אלים, בניגוד למונולַטְריזם, שמשמעותו אמונה באל אחד תוך הכרה בכך שייתכנו אלים אחרים, ומונותאיזם, שמשמעותו אמונה באל אחד תוך שלילת אלים אחרים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופוליתאיזם · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופודקאסט · ראה עוד »
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופיקוח נפש · ראה עוד »
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצדוקים · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וצום · ראה עוד »
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וציור · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקריאת שמע · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקריאת התורה · ראה עוד »
קריית לוזה
מפעל טחינת הר ברכה קריית לוזה (בערבית: قرية لوزة, בכתב שומרוני: ࠒࠓࠉࠕ ࠋࠅࠆࠄ) הוא יישוב שומרוני הנמצא בראש הר גריזים, צפונית להר ברכה ודרומית לשכם, ואשר לתושביו אזרחות ישראלית ואזרחות פלסטינית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקריית לוזה · ראה עוד »
קטורת (בית המקדש)
#הפניה קטורת הסמים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקטורת (בית המקדש) · ראה עוד »
קטורת הסמים
מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקטורת הסמים · ראה עוד »
קבלת עול מלכות שמיים
#הפניה קריאת שמע#קבלת עול מלכות שמיים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקבלת עול מלכות שמיים · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקדמוניות · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קו התאריך בהלכה
מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן עולה
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן עולה · ראה עוד »
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקורבן חטאת · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקודש הקודשים · ראה עוד »
קודש וחול ביהדות
ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »
קיטל
קיטל קיטל ("גלימה" ביידיש) או "סַרְגֶנֶס" (ביידיש מערבית) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקיטל · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וקידוש החודש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורמב"ם · ראה עוד »
רמדאן
חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורמדאן · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורשב"א · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורחל אליאור · ראה עוד »
רחיצה
#הפניה רחצה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורחיצה · ראה עוד »
רב שמואל בר רב יצחק
רב שמואל בר רב יצחק היה אמורא מהדור השלישי של התקופה, שנולד בבבל ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורב שמואל בר רב יצחק · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורבי יוחנן · ראה עוד »
רדיו
אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל אולפן רדיו מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני רַדְיוֹ הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורדיו · ראה עוד »
רדיו א-שמס
רדיו א-שמס (בערבית الشمس, מילולית "רדיו השמש") היא תחנת רדיו אזורי המשדרת לצפון ישראל מכפר החורש שליד נצרת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ורדיו א-שמס · ראה עוד »
שמע קולי
שְׁמַע קוֹלִי הוא פיוט מסוג בקשה שחיבר רב האי גאון.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמע קולי · ראה עוד »
שמריהו טלמון
שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 1920 – 15 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמריהו טלמון · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שנת שמש
#הפניה שנה טרופית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת שמש · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת היובל · ראה עוד »
שנת ירח
#הפניה לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנת ירח · ראה עוד »
שנה טרופית
שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושנה טרופית · ראה עוד »
שערי תשובה
שערי תשובה שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושערי תשובה · ראה עוד »
שעיר לעזאזל (מצווה)
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »
שתייה
פקיסטנית לשתות מבקבוק מים נקיים גבר שותה כוס בירה טיגריס שותה שתייה היא הפעולה בה אורגניזם מכניס נוזלים לגופו דרך הפה או דרך העור (דגים לדוגמה).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושתייה · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושלמה · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושבת · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושומרונים · ראה עוד »
שוט
שוט בקר אוסטרלי שוט ענישה - החתול בעל תשעת הזנבות שוט רכיבה שוט הוא כלי המשמש לגרימת כאב או יצירת רעש, על-מנת לדרבן, להעניש או לענות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ושוט · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותענית · ראה עוד »
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותענית אסתר · ראה עוד »
תענית ציבור
#הפניה תענית#תעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותענית ציבור · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת נעילה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילת שחרית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילה זכה
תפילה זכה היא תפילה שנהוג לאומרה ברבות מקהילות אשכנז בכניסת יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותפילה זכה · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקיעה בשופר
#הפניה תקיעת שופר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותקיעה בשופר · ראה עוד »
תרנגול הבית
אפרוח של תרנגול גזעי תרנגולים שונים תרנגול מסוג Marans זוג תרנגולי Old English Game מגזע Sebright קרב תרנגולים תרנגולות בלול תרנגול הבית (שם מדעי: Gallus gallus domesticus) הוא עוף מבוית, הנפוץ ביותר מבין בעלי־החיים המבויתים ומבין כלל העופות על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותרנגול הבית · ראה עוד »
תשמיש המיטה
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשמיש המיטה · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשעה באב · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשרי · ראה עוד »
תשובה (יהדות)
שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותשובה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחבורה ציבורית בישראל
שדרות הרצל בירושלים התחבורה הציבורית הפנים-ארצית בישראל מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות, רכבות בין עירוניות ושני קווי רכבת קלה, בירושלים ובגוש דן.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותחבורה ציבורית בישראל · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ותורה · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לך אלי תשוקתי
לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי הוא פיוט אשר חיבורו מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולך אלי תשוקתי · ראה עוד »
לבן
ציור של נשים לבושות לבן משנת 1909 לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולבן · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
לוח ירחי-שמשי
לוח ירחי-שמשי הוא לוח שנה שבו החודשים מבוססים על מופע הירח אבל אורך השנה, בממוצע, מבוסס על שנת החמה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוח ירחי-שמשי · ראה עוד »
לוחות הברית
ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ולוחות הברית · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
ט' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וט' בתשרי · ראה עוד »
טלוויזיה בישראל
"נאמנות הטלוויזיה הלימודית" - "הטלוויזיה החינוכית" בתקופת הניסוי (1966-1969) שידורי הטלוויזיה בישראל החלו בחודש מרץ 1966, במסגרת הטלוויזיה החינוכית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטלוויזיה בישראל · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
זיהום אוויר
אירוע זיהום אוויר מבתי הזיקוק במפרץ חיפה סערת אבק מעל סטרטפורד, טקסס 1935 זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים, שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וזיהום אוויר · ראה עוד »
חמשת העינויים
חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחמשת העינויים · ראה עוד »
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחסידות אשכנז · ראה עוד »
חצי שיעור
בהלכה, חצי שיעור היא אכילת מאכל האסור לאכילה בכמות הפחותה מהשיעור הדרוש לחיוב, לדוגמה אכילה של פחות מכזית חזיר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחצי שיעור · ראה עוד »
חצי האי ערב
חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחצי האי ערב · ראה עוד »
חרטה
קנדה חשה חרטה (1874) חרטה היא רגש שחש מי שאינו מרוצה ממעשיו ומהתנהגותו בעבר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחרטה · ראה עוד »
חשבון נפש
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ הוא רעיון וכלי-עזר בפילוסופיה של המוסר שמשמעותו העיקרית היא בתחום האתיקה היישומית, ופירושו בדיקה וביקורת מוסרית-אתית של אדם עם עצמו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחשבון נפש · ראה עוד »
חטא
בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחטא · ראה עוד »
חטא העגל
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחטא העגל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחז"ל · ראה עוד »
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחזרה בתשובה · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחוקר המקרא · ראה עוד »
חילונים
חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחילונים · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וחילול שבת · ראה עוד »
ב' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וב' בתשרי · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובן סירא · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובמדבר · ראה עוד »
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכת המזון · ראה עוד »
ברכת הבנים
ברכת הבנים היא ברכה הנהוגה בחלק מקהילות ישראל, בה ההורים (או האב בלבד) מברכים את ילדיהם בליל שבת ובערב יום הכיפורים, ובקצת קהילות אשכנז גם במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וברכת הבנים · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובת קול · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובבל · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית המקדש · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ובית כנסת · ראה עוד »
גלגיליות
נערה על גלגיליות להב גולש על גלגיליות, בארצות הברית בשנת 1905 קו ישר החלקה על גלגיליות מתמודדת בתחרות גלגליות גלגיליות (מאנגלית: Roller Skate - רולר סקייט) הן נעליים שבתחתיתן מחוברים גלגלים, המאפשרים החלקה על משטחים חלקים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וגלגיליות · ראה עוד »
דן טורטן
דן טורטן (נולד ב-15 בספטמבר 1964) הוא רופא, קצין צה"ל וטייס קרב במילואים בדרגת אלוף-משנה, פיקד על בסיס חצור של חיל האוויר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודן טורטן · ראה עוד »
דרכי האמורי
דרכי האמורי הוא הכינוי שניתן על ידי חז"ל למכלול ההנהגות אשר נהגו בהם העמים הנכריים שחיו בשכנות לעם ישראל, אף כי השם מתייחס לדרכי בני העם האמורי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודרכי האמורי · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ודוד אבודרהם · ראה עוד »
ה'תשנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וה'תשנ"ח · ראה עוד »
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמפה · ראה עוד »
המשרד להגנת הסביבה
פקח זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה בעת סיור במרינה של אילת המשרד להגנת הסביבה הוא משרד ממשלתי בישראל האחראי על שמירת הסביבה בישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמשרד להגנת הסביבה · ראה עוד »
המזרח הקדום
#הפניה היסטוריה של המזרח התיכון#המזרח הקרוב הקדום.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והמזרח הקדום · ראה עוד »
הנני העני ממעש
הִנְנִי הֶעָנִי מִמַּעַשׂ הן מילותיה הפותחות של תפילה שאומר שליח הציבור בקהילות יהדות אשכנז בטרם ייגש לתפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והנני העני ממעש · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והפטרה · ראה עוד »
התבטלות
התבטלות או ביטול עצמי הוא רגש, שבו אדם מרגיש כחסר ערך עצמי, כמי שאינו תורם לחברה ואינו מגשים את יעדיו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והתבטלות · ראה עוד »
הלוח המוסלמי
לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويمهجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלוח המוסלמי · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הקראי
הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלוח הקראי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והלכה · ראה עוד »
ההגירה
#הפניה הג'רה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וההגירה · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והוצאת שוקן · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והושענא רבה · ראה עוד »
הוועד האולימפי הישראלי
#הפניה הוועד האולימפי בישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והוועד האולימפי הישראלי · ראה עוד »
הכהנים בני צדוק
הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והכהנים בני צדוק · ראה עוד »
הידען
אבי בליזובסקי, מייסד ועורך האתר הידען (באנגלית: Hayadan) הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והידען · ראה עוד »
היכל
ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים והיכל · ראה עוד »
ונתנה תוקף
בראש השנה יכתבון (מתוך "ונתנה תוקף") נוסח אשכנז. שר: ישעיהו ביק; מקליט: יעקב מזור; הוקלט באולפן הפונותיקה, 1997. וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הוא פיוט מסוג סילוק הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה, ובהרבה מקומות ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וונתנה תוקף · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וויקרא · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וויקיטקסט · ראה עוד »
וידוי (יהדות)
וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ווידוי (יהדות) · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כמלוא לוגמיו
#הפניה מלוא לוגמיו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכמלוא לוגמיו · ראה עוד »
כספת
כספת ביתית כספת היא בית קיבול מאובטח לשמירת כספים, חפצי ערך ומסמכים יקרי-ערך, מפני גנבה, נזק או גישה של גורמים לא רצויים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכספת · ראה עוד »
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכפרות · ראה עוד »
כרת
כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכרת · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכל נדרי · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכלבו (ספר) · ראה עוד »
כבש הבית
כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכבש הבית · ראה עוד »
כדי אכילת פרס
פרס (.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכדי אכילת פרס · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכהן גדול · ראה עוד »
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
כיפור (סרט)
כיפור הוא סרט דרמה מלחמתי ישראלי המתרחש על רקע מלחמת יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וכיפור (סרט) · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וי' בתשרי · ראה עוד »
ימים נוראים (עגנון)
ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »
יעלה ויבוא
תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויעלה ויבוא · ראה עוד »
יצחק זילברשטיין
הרב יצחק זילברשטיין (נולד בשנת ה'תרצ"ד, 1934) הוא רב ופוסק הלכה חרדי ליטאי, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק ומומחה בענייני הלכות רופאים ורפואה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויצחק זילברשטיין · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים וילקוט שמעוני · ראה עוד »
יזכור
יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויזכור · ראה עוד »
יחסי מין
ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויחסי מין · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהדות קראית · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים
"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" או "יהודים מתפללים" הוא ציור מאת הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים · ראה עוד »
יואל סלע
יואל סלע (נולד ב-11 ביוני 1951) הוא שייט ישראלי בעבר.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויואל סלע · ראה עוד »
יואל בן נון
הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויואל בן נון · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום שישי · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום חופשי ממכוניות
הולכי רגל ורוכבי אופניים נעים ברחוב בבריסל, ביום ללא מכוניות שהתקיים ב-2005 יום חופשי ממכוניות, המכונה גם יום ללא מכוניות, הוא אירוע שנועד להוריד באופן משמעותי את מספר המכוניות הנוסעות ברחובות העיר או באזור מסוים או בשכונה למשך כל היום או חלק ממנו, כדי לתת לאנשים שחיים ועובדים שם הזדמנות לבחון כיצד יכולה עירם להיראות ולתפקד כשנעות בה פחות מכוניות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום חופשי ממכוניות · ראה עוד »
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »
יונה גירונדי
רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויונה גירונדי · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ויידיש · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו1878 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום הכיפורים ו1997 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום_הכיפורים
