סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית המקדש ויום הכיפורים

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין בית המקדש ויום הכיפורים

בית המקדש vs. יום הכיפורים

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל. יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

דמיון בין בית המקדש ויום הכיפורים

בית המקדש ויום הכיפורים יש להם 44 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מקווה, משנה, מזבח העולה, מגילת המקדש, ארמית, ארון הברית, אוניברסיטת בר-אילן, ניסן, ספר יחזקאל, סוכות, עשרה בטבת, עזרא הסופר, פודקאסט, קריאת התורה, קטורת הסמים, קדמוניות היהודים, קורבן (יהדות), קורבן עולה, קורבן חטאת, קודש הקודשים, רמב"ם, ראש השנה, רשב"א, שלמה, תפילת מוסף, תשעה באב, תשובה (יהדות), תלמוד בבלי, ..., תורה, לוחות הברית, חז"ל, חזרה בתשובה, בבל, הספרייה הלאומית, הלוח העברי, הלכה, הושענא רבה, היכל, כהן גדול, ילקוט שמעוני, יום הכיפורים בבית המקדש, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (14 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

בית המקדש וממלכת ישראל · יום הכיפורים וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

בית המקדש וממלכת יהודה · יום הכיפורים וממלכת יהודה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

בית המקדש ומקווה · יום הכיפורים ומקווה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

בית המקדש ומשנה · יום הכיפורים ומשנה · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

בית המקדש ומזבח העולה · יום הכיפורים ומזבח העולה · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

בית המקדש ומגילת המקדש · יום הכיפורים ומגילת המקדש · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

ארמית ובית המקדש · ארמית ויום הכיפורים · ראה עוד »

ארון הברית

ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.

ארון הברית ובית המקדש · ארון הברית ויום הכיפורים · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

אוניברסיטת בר-אילן ובית המקדש · אוניברסיטת בר-אילן ויום הכיפורים · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

בית המקדש וניסן · יום הכיפורים וניסן · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

בית המקדש וספר יחזקאל · יום הכיפורים וספר יחזקאל · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

בית המקדש וסוכות · יום הכיפורים וסוכות · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

בית המקדש ועשרה בטבת · יום הכיפורים ועשרה בטבת · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

בית המקדש ועזרא הסופר · יום הכיפורים ועזרא הסופר · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

בית המקדש ופודקאסט · יום הכיפורים ופודקאסט · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

בית המקדש וקריאת התורה · יום הכיפורים וקריאת התורה · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

בית המקדש וקטורת הסמים · יום הכיפורים וקטורת הסמים · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

בית המקדש וקדמוניות היהודים · יום הכיפורים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

בית המקדש וקורבן (יהדות) · יום הכיפורים וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

בית המקדש וקורבן עולה · יום הכיפורים וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

בית המקדש וקורבן חטאת · יום הכיפורים וקורבן חטאת · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

בית המקדש וקודש הקודשים · יום הכיפורים וקודש הקודשים · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

בית המקדש ורמב"ם · יום הכיפורים ורמב"ם · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

בית המקדש וראש השנה · יום הכיפורים וראש השנה · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

בית המקדש ורשב"א · יום הכיפורים ורשב"א · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

בית המקדש ושלמה · יום הכיפורים ושלמה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

בית המקדש ותפילת מוסף · יום הכיפורים ותפילת מוסף · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

בית המקדש ותשעה באב · יום הכיפורים ותשעה באב · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

בית המקדש ותשובה (יהדות) · יום הכיפורים ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

בית המקדש ותלמוד בבלי · יום הכיפורים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

בית המקדש ותורה · יום הכיפורים ותורה · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

בית המקדש ולוחות הברית · יום הכיפורים ולוחות הברית · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

בית המקדש וחז"ל · חז"ל ויום הכיפורים · ראה עוד »

חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.

בית המקדש וחזרה בתשובה · חזרה בתשובה ויום הכיפורים · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

בבל ובית המקדש · בבל ויום הכיפורים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

בית המקדש והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית ויום הכיפורים · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

בית המקדש והלוח העברי · הלוח העברי ויום הכיפורים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

בית המקדש והלכה · הלכה ויום הכיפורים · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

בית המקדש והושענא רבה · הושענא רבה ויום הכיפורים · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

בית המקדש והיכל · היכל ויום הכיפורים · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

בית המקדש וכהן גדול · יום הכיפורים וכהן גדול · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

בית המקדש וילקוט שמעוני · יום הכיפורים וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

בית המקדש ויום הכיפורים בבית המקדש · יום הכיפורים ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

בית המקדש ויוסף בן מתתיהו · יום הכיפורים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין בית המקדש ויום הכיפורים

יש בית המקדש 495 יחסים. יש בית המקדש 266. כפי שיש להם במשותף 44, מדד הדמיון הוא = 44 / (495 + 266).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בית המקדש ויום הכיפורים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »