גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך
יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך יש להם 30 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מקובל, משה שמאש, אלישע דנגור, אליהו מני (רב), אברהם בן-יעקב (חוקר), אברהם הלל, איראן, עזרא דנגור, עיראק, פוסק, שאלות ותשובות, ששון שמוחה, שולחן ערוך, תלמוד, חברון, בן איש חי (ספר), בני ברק, בגדאד, דוד פאפו, המאה ה-19, האימפריה העות'מאנית, הלכה, הגדה של פסח, הודו, יעקב חיים סופר, יצחק מג'לד, ירושלים, יחזקאל משה הלוי, יהדות בבל, יהודה פתיה.
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
יוסף חיים מבגדאד ומקובל · מקובל ועבדאללה סומך ·
משה שמאש
#הפניה משה חיים שמאש.
יוסף חיים מבגדאד ומשה שמאש · משה שמאש ועבדאללה סומך ·
אלישע דנגור
הרב אלישע נסים ששון דנגור (? - כ"ז באדר תרנ"ה, בגדאד) היה פוסק, ראש ישיבה, אב בית דין בבגדאד, והרב הראשי ("חכם באשי") של בגדאד בין השנים תרמ"ט (1889) - תרנ"ג (1893).
אלישע דנגור ויוסף חיים מבגדאד · אלישע דנגור ועבדאללה סומך ·
אליהו מני (רב)
הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.
אליהו מני (רב) ויוסף חיים מבגדאד · אליהו מני (רב) ועבדאללה סומך ·
אברהם בן-יעקב (חוקר)
אברהם בן-יעקב (30 בספטמבר 1914, י' בתשרי תרע"ה – 2 בנובמבר 2005, ל' בתשרי תשס"ו) היה היסטוריון, סופר, מחנך וחוקר יהודי בבל באלף השנים האחרונות.
אברהם בן-יעקב (חוקר) ויוסף חיים מבגדאד · אברהם בן-יעקב (חוקר) ועבדאללה סומך ·
אברהם הלל
הרב אברהם הלל הרב הלל (קיצוני משמאל) עם רבני עיראק חכם אברהם הלל (1824 – 8 בינואר 1920) היה חכם באשי וראב"ד בבגדאד, וממנהיגי יהדות בבל.
אברהם הלל ויוסף חיים מבגדאד · אברהם הלל ועבדאללה סומך ·
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
איראן ויוסף חיים מבגדאד · איראן ועבדאללה סומך ·
עזרא דנגור
הרב עֶזְרָא שָׂשׂוֹן דַנְגוּר (כ"ו באב ה'תר"ח אוגוסט 1848 – י"ג בטבת ה'תר"ץ ינואר 1930) היה הרב הראשי של קהילת יהודי בגדאד בשנים 1923–1928.
יוסף חיים מבגדאד ועזרא דנגור · עבדאללה סומך ועזרא דנגור ·
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
יוסף חיים מבגדאד ועיראק · עבדאללה סומך ועיראק ·
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
יוסף חיים מבגדאד ופוסק · עבדאללה סומך ופוסק ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
יוסף חיים מבגדאד ושאלות ותשובות · עבדאללה סומך ושאלות ותשובות ·
ששון שמוחה
הרב ששון ב"ר אליהו ב"ר משה הלוי (נולד בשנת ה'תקפ"א, 1820 -בבגדאד ונפטר בכ"ב בכסלו ה'תרע"א, 23 בדצמבר 1910), מכונה בשם הרב ששון שמוחה, שימש כראב"ד וכחכם באשי בבגדאד.
יוסף חיים מבגדאד וששון שמוחה · עבדאללה סומך וששון שמוחה ·
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
יוסף חיים מבגדאד ושולחן ערוך · עבדאללה סומך ושולחן ערוך ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
יוסף חיים מבגדאד ותלמוד · עבדאללה סומך ותלמוד ·
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חברון ויוסף חיים מבגדאד · חברון ועבדאללה סומך ·
בן איש חי (ספר)
בן איש חי הוא ספר הלכות ודרשות מחולק לסדר פרשיות השבוע, ובו ביאור קצר על הפרשה והלכות שחובר על ידי חכם יוסף חיים מבגדאד (1834–1909), לפי סדר דרשותיו של הרב לקהילתו בשבתות.
בן איש חי (ספר) ויוסף חיים מבגדאד · בן איש חי (ספר) ועבדאללה סומך ·
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
בני ברק ויוסף חיים מבגדאד · בני ברק ועבדאללה סומך ·
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
בגדאד ויוסף חיים מבגדאד · בגדאד ועבדאללה סומך ·
דוד פאפו
הרב דוד פאפו (כ"ג באייר ה'תר"ח, 26 במאי 1848 - כ"ב בניסן תרפ"ז, 24 באפריל 1927) היה הרב הראשי של בורסה שבטורקיה וביטולה שבמקדוניה, חכם באשי של טריפולי שבלוב ובגדאד שבעיראק, ממנהלי בית החולים משגב לדך בירושלים, אב בית דין וחבר ועד העדה הספרדית בעיר.
דוד פאפו ויוסף חיים מבגדאד · דוד פאפו ועבדאללה סומך ·
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
המאה ה-19 ויוסף חיים מבגדאד · המאה ה-19 ועבדאללה סומך ·
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
האימפריה העות'מאנית ויוסף חיים מבגדאד · האימפריה העות'מאנית ועבדאללה סומך ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
הלכה ויוסף חיים מבגדאד · הלכה ועבדאללה סומך ·
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
הגדה של פסח ויוסף חיים מבגדאד · הגדה של פסח ועבדאללה סומך ·
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
הודו ויוסף חיים מבגדאד · הודו ועבדאללה סומך ·
יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.
יוסף חיים מבגדאד ויעקב חיים סופר · יעקב חיים סופר ועבדאללה סומך ·
יצחק מג'לד
הרב יצחק אברהם שלמה מְגַ'לֵד (ה'תקצ"ה, 1835 – א' באלול ה'תר"ף, 15 באוגוסט 1920) היה דיין, שוחט וממלא מקום החכם באשי של בגדאד.
יוסף חיים מבגדאד ויצחק מג'לד · יצחק מג'לד ועבדאללה סומך ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
יוסף חיים מבגדאד וירושלים · ירושלים ועבדאללה סומך ·
יחזקאל משה הלוי
הרב יחזקאל משה הלוי (י"ב בכסלו ה'תקצ"ט, 29 בנובמבר 1838 – ז' בכסלו ה'תרע"ד, 6 בדצמבר 1913) שימש כראש אב בית דין בבגדאד.
יוסף חיים מבגדאד ויחזקאל משה הלוי · יחזקאל משה הלוי ועבדאללה סומך ·
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
יהדות בבל ויוסף חיים מבגדאד · יהדות בבל ועבדאללה סומך ·
יהודה פתיה
הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך
- מה יש להם במשותף יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך
- דמיון בין יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך
השוואה בין יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך
יש יוסף חיים מבגדאד 215 יחסים. יש יוסף חיים מבגדאד 100. כפי שיש להם במשותף 30, מדד הדמיון הוא = 30 / (215 + 100).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין יוסף חיים מבגדאד ועבדאללה סומך. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
