גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
136 יחסים: מאד (הונגריה), מנדי גרוזמן, מסדה (הוצאת ספרים), מסכת ברכות, מפקד העם, מרץ, מרדכי יהודה לייב וינקלר, מרינבד, משה בלוי, מלחמת העצמאות, מועצת גדולי התורה, ארץ ישראל, אלול, אב בית דין, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת ישראל, אוצר החכמה, נטורי קרתא, ניו יורק (מדינה), סנהדריה המורחבת, ספטמבר, סוכות, עלייה לארץ ישראל, עיריית ירושלים, עיירה, פקש, פוסק, פיקוח נפש, צ'כוסלובקיה, צום, ציונות, קריית יואל, ראש כולל, ראש ישיבה, רחביה, רב, שמחה בונם סופר, שאלות ותשובות, שחיטה, שבת, תארים רבניים, תנ"ך, תפילה (יהדות), תקופת הביניים של העברית, תלמוד בבלי, תהילים, תורה, ז' באלול, חנוכה, חסידות, ..., חוסט, חילוניות, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, באד אישל, בנימין בראון, ברטיסלאבה, בשר, בחירות, בוניהד, בית העלמין שערי צדק, בית הכנסת החורבה, גלנטה, דצמבר, דוד קלעי, דינה פורת, ה'תרנ"ה, ה'תרס"ד, ה'תרפ"א, ה'תרצ"ז, ה'תרצ"ב, ה'תרצ"ג, ה'תרכ"ז, ה'תש"ט, ה'תש"ד, ה'תש"י, ה'תשמ"ה, ה'תשנ"ט, ה'תשנ"ג, ה'תשנ"ו, ה'תשל"ח, ה'תשל"ה, ה'תשט"ז, ה'תשכ"ט, ה'תשכ"ה, המעיין (כתב עת), האמרי אמת, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הספד, העדה החרדית, הצהרת בלפור, הרבנות הראשית לישראל, השואה, הלוויה, הגדה של פסח, ההתנגדות לחסידות, הונגריה, הוועד הלאומי, הכנסייה הגדולה, היברובוקס, היישוב הישן, ועדת פיל, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, כ"ה בתמוז, כנסת ישראל (ארגון), כרזה, כופר היישוב, י"ד בתשרי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק בן-צבי, יצחק ברויאר, ירדן, ירושלים, ישראל, ישראל משה דושינסקי, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבה, יהדות אשכנז, יהודים, יואל טייטלבוים, יוסף חיים זוננפלד, 17 באוקטובר, 1867, 1895, 1904, 1932, 1933, 1934, 1935, 1936, 1937, 1942, 1944, 1946, 1948, 28 ביולי, 29 באוגוסט. להרחיב מדד (86 יותר) »
מאד (הונגריה)
#הפניה מאד.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומאד (הונגריה) · ראה עוד »
מנדי גרוזמן
מנחם מענדל (מנדי) גרוזמן (נולד בי"ג בניסן ה'תשמ"ח, 31 במרץ 1988) הוא עיתונאי ושדרן רדיו חרדי ישראלי, חסיד חב"ד.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומנדי גרוזמן · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומסכת ברכות · ראה עוד »
מפקד העם
250px מפקד העם היה מערכת לגיוס כללי ביישוב סמוך להקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומפקד העם · ראה עוד »
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומרץ · ראה עוד »
מרדכי יהודה לייב וינקלר
#הפניה מרדכי יהודה ליב וינקלר.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומרדכי יהודה לייב וינקלר · ראה עוד »
מרינבד
#הפניה מריאנסקה לאזנייה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומרינבד · ראה עוד »
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומשה בלוי · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וארץ ישראל · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ואלול · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ואגודת ישראל · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ואוצר החכמה · ראה עוד »
נטורי קרתא
הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ונטורי קרתא · ראה עוד »
ניו יורק (מדינה)
ניוּ יוֹרק (באנגלית: New York) היא מדינה בצפון-מזרח ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וניו יורק (מדינה) · ראה עוד »
סנהדריה המורחבת
סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וסנהדריה המורחבת · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וספטמבר · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וסוכות · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ועיריית ירושלים · ראה עוד »
עיירה
העיירה פרבולד שבסלובניה. העיירה פורבו שבפינלנד. העיירה דבוס במזרח שווייץ אופקים, כשהייתה עיירת פיתוח עיירה היא סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות אך מספר התושבים בו קטן ביחס למספר התושבים בעיר.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ועיירה · ראה עוד »
פקש
פקש (בהונגרית: Paks) היא עיר במחוז טולנה, הונגריה, לגדות נהר הדנובה כ-110 ק"מ דרומית לבודפשט.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ופקש · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ופוסק · ראה עוד »
פיקוח נפש
פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ופיקוח נפש · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וצום · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וציונות · ראה עוד »
קריית יואל
#הפניה פאלם טרי.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וקריית יואל · ראה עוד »
ראש כולל
#הפניה כולל אברכים#ראש הכולל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וראש כולל · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וראש ישיבה · ראה עוד »
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ורחביה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ורב · ראה עוד »
שמחה בונם סופר
רבי שמחה בונם סופר (שרייבר) (ברטיסלאבה, 28 בנובמבר 1842,כ"ה בכסלו ה'תר"ג - 2 בדצמבר 1906, ט"ו בכסלו ה'תרס"ז פרנקפורט) - היה רבה של ברטיסלאבה (במקורות היהודים - "פרשבורג") וראש הישיבה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ושמחה בונם סופר · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ושחיטה · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ושבת · ראה עוד »
תארים רבניים
לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותארים רבניים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותנ"ך · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותהילים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ותורה · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וז' באלול · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וחנוכה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וחסידות · ראה עוד »
חוסט
חוסט או הוסט (באוקראינית, ברוסית וברוסינית: Хуст; ברומנית: Hust; בסלובקית: Chust; בהונגרית: Huszt; ביידיש: חוסט, קרי "חֱסט") היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וחוסט · ראה עוד »
חילוניות
החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וחילוניות · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
באד אישל
באד אישל (בגרמנית: Bad Ischl) היא עיר מרחצאות בדרום מדינת אוסטריה עילית שבאוסטריה, במרכז אזור הנופש זאלצקמרגוט.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובאד אישל · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובנימין בראון · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וברטיסלאבה · ראה עוד »
בשר
בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017. בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובשר · ראה עוד »
בחירות
הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובחירות · ראה עוד »
בוניהד
#הפניה בונהאד.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובוניהד · ראה עוד »
בית העלמין שערי צדק
#הפניה בית העלמין בשכונת שערי צדק.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובית העלמין שערי צדק · ראה עוד »
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »
גלנטה
גלנטה (בסלובקית: Galanta, בהונגרית: Galánta; ביידיש: גאלאנטא או גלאנדע; בגרמנית: Gallandau, גלנדאו) היא עיירה במחוז טרנבה בדרום-מערב סלובקיה שבמרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וגלנטה · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ודצמבר · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ודוד קלעי · ראה עוד »
דינה פורת
דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ודינה פורת · ראה עוד »
ה'תרנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרנ"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ד
לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרס"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרצ"ב · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרכ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תרכ"ז · ראה עוד »
ה'תש"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תש"ט · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תש"י · ראה עוד »
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשמ"ה · ראה עוד »
ה'תשנ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשנ"ט · ראה עוד »
ה'תשנ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשנ"ג · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשל"ח · ראה עוד »
ה'תשל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשל"ה · ראה עוד »
ה'תשט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשט"ז · ראה עוד »
ה'תשכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשכ"ט · ראה עוד »
ה'תשכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וה'תשכ"ה · ראה עוד »
המעיין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והמעיין (כתב עת) · ראה עוד »
האמרי אמת
#הפניהאברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והאמרי אמת · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והספד · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והעדה החרדית · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והצהרת בלפור · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והשואה · ראה עוד »
הלוויה
הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והלוויה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והגדה של פסח · ראה עוד »
ההתנגדות לחסידות
הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והונגריה · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והוועד הלאומי · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והיברובוקס · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי והיישוב הישן · ראה עוד »
ועדת פיל
הלורד פיל יוצא ממלון המלך דוד בירושלים בדרכו לטקס הפתיחה, 1936. ועדת פִּיל (באנגלית: Peel Commission) הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וועדת פיל · ראה עוד »
ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל
דוד בן-גוריון מעיד בפני הוועדה יהודה לייב מאגנס ומרטין בובר מעידים בפני הוועדה ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל (באנגלית: Anglo-American Committee of Inquiry on Jewish Problems in Palestine and Europe) הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל · ראה עוד »
כ"ה בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וכ"ה בתמוז · ראה עוד »
כנסת ישראל (ארגון)
כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »
כרזה
סובייטי) והכיתוב: "האיש הזה הוא ידידך. הוא לוחם למען החופש." "הדוד סם" מופיע על כרזה בהשראת "לורד קיצ'נר רוצה אותך", מתקופת מלחמת העולם הראשונה, המעודדת גיוס לצבא ארצות הברית. כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה, ולרוב מודפס על נייר גדול התלוי על קיר או משטח דומה לזה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וכרזה · ראה עוד »
כופר היישוב
סְפָר! דבר" ("אֹמֶר") ב-25 ביולי 1938 "כופר היישוב" היה מגבית לצורכי ביטחון היישוב שפעלה עד ימי קום המדינה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וכופר היישוב · ראה עוד »
י"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וי"ד בתשרי · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק ברויאר
הרב ד"ר יצחק ברויאר (בגרמנית: Isaac Breuer; בכתיב יידי: ברייער; י"ז באלול ה'תרמ"ג, 18 בספטמבר 1883 – י"ג באב ה'תש"ו, 10 באוגוסט 1946) היה הוגה דעות, סופר ועסקן ציבור, ממייסדי אגודת ישראל, שהתנגד בחריפות רבה לציונות, והציג כיוון מחשבה שהדגיש את היות עם ישראל "עם התורה" השונה מכל לאום.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויצחק ברויאר · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וישראל · ראה עוד »
ישראל משה דושינסקי
רבי ישראל משה דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא; כ"א בכסלו ה'תרפ"ב, 22 בדצמבר 1921, חוסט - כ"ב באדר ב' ה'תשס"ג, 26 במרץ 2003, ירושלים) היה האדמו"ר וראש ישיבת דושינסקיא וראב"ד וגאב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וישראל משה דושינסקי · ראה עוד »
ישיבת ההסדר שעלבים
ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי וישיבה · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויהודים · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
17 באוקטובר
17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו17 באוקטובר · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1867 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1895 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1904 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1932 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1934 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1935 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1936 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1937 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1942 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1944 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו1948 · ראה עוד »
28 ביולי
28 ביולי הוא היום ה-209 בשנה (210 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו28 ביולי · ראה עוד »
29 באוגוסט
29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יוסף צבי דושינסקי ו29 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_צבי_דושינסקי
