גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מסכת, מסכת סוכה, מסכת ראש השנה, מסכת שבת, מסכת יומא, מקובל, מחלה, מוות, מידות שהתורה נדרשת בהן, ארץ ישראל, אליהו מני (רב), אליהו משה פאניז'יל, אבן העזר, אברהם ביג'אג'ו, אגדה (יהדות), אורח חיים (שולחן ערוך), עזרא עטיה, עבדאללה סומך, פרדס (יהדות), פולחן קברי צדיקים ביהדות, צדקה חוצין, קבלה, ראשון לציון, רחמים נסים יצחק פלאג'י, רב, רב מובהק, שאלות ותשובות, שולחן ערוך, תלמוד בבלי, ל' בניסן, ל' בשבט, חושן משפט, חיים שאול הכהן דוויק, חיים חזקיהו מדיני, בן ציון אברהם קואינקה, בגדאד, ה'תרס"ח, ה'תרל"ו, הספד, הר הזיתים, הראשון לציון, הלכה, הגדה של פסח, הוצאת פרדס, הורות, יעקב חיים סופר, יצחק נסים, ירושלים, ישיבת פורת יוסף, ישיבת שושנים לדוד, ..., יהונתן מלוניל, יוסף חיים מבגדאד, יוסף חיים זוננפלד, יורה דעה, 1876, 1904, 1908, 25 באפריל, 3 בפברואר. להרחיב מדד (9 יותר) »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומסכת · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומסכת יומא · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומקובל · ראה עוד »
מחלה
דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומחלה · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומוות · ראה עוד »
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וארץ ישראל · ראה עוד »
אליהו מני (רב)
הרב אליהו סלימאן מני (תמוז ה'תקע"ח, 1818 – ח' בתמוז ה'תרנ"ט, 1899) היה רבה הראשי של חברון, מגדולי רבני יהדות עיראק.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ואליהו מני (רב) · ראה עוד »
אליהו משה פאניז'יל
הרב אליהו משה פאניז'יל (ט"ו בשבט ה'תר"י, 28 בינואר 1850, ירושלים - כ"ט בטבת ה'תרע"ט, 1 בינואר 1919, ירושלים) היה הראשון לציון, דיין, דרשן, מחבר, משורר ושד"ר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ואליהו משה פאניז'יל · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ואבן העזר · ראה עוד »
אברהם ביג'אג'ו
הרב אברהם ביג'אג'ו (1858 – 12 באוגוסט 1923) היה שד"ר ודיין, רב הקהילה היהודית בפארו שבפורטוגל, ומחשובי רבני העדה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ואברהם ביג'אג'ו · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
עזרא עטיה
#הפניה עזרא עטייה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ועזרא עטיה · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ועבדאללה סומך · ראה עוד »
פרדס (יהדות)
בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ופרדס (יהדות) · ראה עוד »
פולחן קברי צדיקים ביהדות
#הפניהקברי צדיקים ביהדות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ופולחן קברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
צדקה חוצין
הרב צדקה חוצין (3 בפברואר 1876 – 17 בפברואר 1961) היה דיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים ומייסד בית הכנסת "שמש צדקה" בעיר, מתלמידיו של הרב יוסף חיים מבגדאד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וקבלה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וראשון לציון · ראה עוד »
רחמים נסים יצחק פלאג'י
רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י (פאלאג'י) רנ"י, כ"א בשבט ה'תקע"ד (1814) – ד' בניסן ה'תרס"ז (1907) היה רב, אב בית דין ופוסק באיזמיר, מחבר ספר יפה ללב.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ורחמים נסים יצחק פלאג'י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ורב מובהק · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ושולחן ערוך · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ל' בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ול' בניסן · ראה עוד »
ל' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ול' בשבט · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וחושן משפט · ראה עוד »
חיים שאול הכהן דוויק
הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה"; י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וחיים שאול הכהן דוויק · ראה עוד »
חיים חזקיהו מדיני
הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1832 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וחיים חזקיהו מדיני · ראה עוד »
בן ציון אברהם קואינקה
חתימה וחותמת של בן ציון אברהם קואינקה, מתוך פסק דין משנת 1930 שער הגיליון הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' טקסט.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ובן ציון אברהם קואינקה · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ובגדאד · ראה עוד »
ה'תרס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וה'תרס"ח · ראה עוד »
ה'תרל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וה'תרל"ו · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והספד · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והר הזיתים · ראה עוד »
הראשון לציון
הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והראשון לציון · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת פרדס
#הפניה פרדס הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והוצאת פרדס · ראה עוד »
הורות
תמונה מ-1910 של זוג הורים ובנם.אם ובנה, 2007 אב ובניו בגיאנה הצרפתית, 1979 אב ובנותיו זוג אימהות לסביות עם ילדיהן, 2007ציור של אם וביתה משנת 1848 הורות הוא מונח המתאר את הפעילות בתוך המשפחה הכרוכה בגידולו של ילד עד להפיכתו לאדם עצמאי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים והורות · ראה עוד »
יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ויעקב חיים סופר · ראה עוד »
יצחק נסים
הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ויצחק נסים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וירושלים · ראה עוד »
ישיבת פורת יוסף
ישיבת פורת יוסף בשנת 1937 ג'ון פיליפס פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וישיבת פורת יוסף · ראה עוד »
ישיבת שושנים לדוד
#הפניה בית הכנסת שושנים לדוד.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים וישיבת שושנים לדוד · ראה עוד »
יהונתן מלוניל
רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?) – 1211, עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ויהונתן מלוניל · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ויורה דעה · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ו1876 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ו1904 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ו1908 · ראה עוד »
25 באפריל
25 באפריל הוא היום ה-115 בשנה (116 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ו25 באפריל · ראה עוד »
3 בפברואר
3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל עזרא רחמים ו3 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחזקאל_עזרא_רחמים
