גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: מנחם מורשת, מסורה, מעריב, משנה, משה בר אשר, מגילות מדבר יהודה, מדעי הרוח, מילים יחידאיות בתנ"ך, ארמית, ארץ ישראל, אשר וייזר, אוניברסיטת בר-אילן, סלובקיה, על המשמר, פרנקפורט, פרס ישראל, פרופסור, פילולוגיה, רמת גן, רמות אלון, שערים, תנועת המזרחי, תל אביב-יפו, למרחב, לשון חז"ל, לשוננו, לוס אנג'לס, טופולצ'אני, חרות (עיתון), בלשנות, גד בן עמי צרפתי, גד בן-עמי צרפתי, גדעון הנמן, דבר (עיתון), ה'תרס"ט, האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הצופה, הר המנוחות, השפה העברית, הבקר, הונגריה, ועד הלשון העברית, כתב יד קאופמן, י"ב בסיוון, ירושלים, ישראל, ישיבת מרכז הרב, ישיבה, 1 ביוני, ..., 12 בדצמבר, 1909, 1931, 1941, 1949, 1955, 1958, 1960, 1961, 1965, 1971. להרחיב מדד (11 יותר) »
מנחם מורשת
מנחם מורשת (11 בספטמבר 1927 - 20 ביולי 1980) היה מרצה בכיר במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומנחם מורשת · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומסורה · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומעריב · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומשנה · ראה עוד »
משה בר אשר
#הפניה משה בר-אשר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומשה בר אשר · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומדעי הרוח · ראה עוד »
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וארץ ישראל · ראה עוד »
אשר וייזר
#הפניה אשר ויזר.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ואשר וייזר · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וסלובקיה · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ועל המשמר · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ופרנקפורט · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ופרופסור · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ופילולוגיה · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ורמת גן · ראה עוד »
רמות אלון
שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ורמות אלון · ראה עוד »
שערים
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ושערים · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
למרחב
למרחב היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון ויצא לאור בין השנים 1954 עד 1971.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ולמרחב · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ולשוננו · ראה עוד »
לוס אנג'לס
לוס אנג'לס (באנגלית: Los Angeles, תרגום מילולי מספרדית: "המלאכים"), ובראשי התיבות המוכרים אל-איי (.L.A), היא עיר במדינת קליפורניה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ולוס אנג'לס · ראה עוד »
טופולצ'אני
טופולצ'אני היא עיירה במחוז ניטרה שבסלובקיה, בה שכנה עד מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וטופולצ'אני · ראה עוד »
חרות (עיתון)
גיליון '''חרות''' המחתרתי, דצמבר 1944 ובו קריאה של מפקד מנחם בגין מפקד האצ"ל להימנע ממלחמת אחים למרות הסזון חֵרוּת היה שמם של ביטאונים ועיתונים אחדים, שהוציאו לאור אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, חברי אצ"ל ותנועת החרות, בין השנים 1942 - 1965.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וחרות (עיתון) · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ובלשנות · ראה עוד »
גד בן עמי צרפתי
#הפניה גד בן-עמי צרפתי.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וגד בן עמי צרפתי · ראה עוד »
גד בן-עמי צרפתי
גד בן-עמי צרפתי (ט' בחשוון ה'תרע"ז, 5 בנובמבר 1916 - ל' בכסלו ה'תשס"ו, 30 בדצמבר 2005) היה בלשן וחוקר העברית, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וגד בן-עמי צרפתי · ראה עוד »
גדעון הנמן
גדעון הַנֶמַן (Haneman; י"ז בכסלו תרפ"ז, 23 בנובמבר 1926 – ח' בכסלו תשל"ה, 22 בנובמבר 1974) היה בלשן עברי, חוקר לשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וגדעון הנמן · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וה'תרס"ט · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והצופה · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והר המנוחות · ראה עוד »
השפה העברית
#הפניה עברית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והשפה העברית · ראה עוד »
הבקר
דף מעיתון הבקר, 1950 הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1935–1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והבקר · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר והונגריה · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וכתב יד קאופמן · ראה עוד »
י"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וי"ב בסיוון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וישראל · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר וישיבה · ראה עוד »
1 ביוני
1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1 ביוני · ראה עוד »
12 בדצמבר
12 בדצמבר הוא היום ה-346 בשנה, (347 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו12 בדצמבר · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1909 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1931 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1941 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1949 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1955 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1958 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1960 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1961 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1965 · ראה עוד »
1971
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחזקאל קוטשר ו1971 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחזקאל_קוטשר
