גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
104 יחסים: Compact Memory, Jüdischer Verlag, Ost und West, מנחם מנדל אוסישקין, מנחם אוסישקין, מנחם ריבולוב, מנהיגות, מצע, מקס בודנהיימר, משה קריגר, משה קליינמן, מלחמת העולם הראשונה, מגדל (יישוב), מהפכת פברואר, מהפכה, מוסקבה, אנטישמיות, ארץ ישראל, אגודת בני ציון, אוניברסיטת מוסקבה, אוצר התיישבות היהודים, אוקראינה, אוטו ורבורג, אידאולוגיה, נרודניקים, נתן מיכאל גלבר, נחום סוקולוב, פני צ'לנוב-קריגר, פתח תקווה, פולטבה, ציוני, ציוני רוסיה, קרן קיימת לישראל, קרמנצ'וג, קונגרס מינסק, קופנהגן, ראשון לציון, רפואה, רופא, רוחמה, שמואל טשרנוביץ, שמות רחובות בישראל, תנועת החסידות, תרע"ח, תרכ"ד, תל אביב-יפו, תלמי יחיאל, תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לונדון, ..., ט"ו בתשרי, זאב ז'בוטינסקי, חולון, חובבי ציון, חינוך, חיפה, חיים ויצמן, ברלין, בזל, בית הקברות טרומפלדור, גאולת קרקעות, גיוס הון, הממלכה המאוחדת, האימפריה הרוסית, האימפריה הבריטית, הסופות בנגב, הצהרת בלפור, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני הראשון, הקונגרס הציוני השישי, השפעת הספרדית, הלסינקי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הגדודים העבריים, הוועד הפועל הציוני, הכנרת, כתיב, כתיב רוסי, י"ט בשבט, יעקב מזא"ה, ירושלים, יהודה ארז, יידיש, יידישע רונדשאו, 1863, 1876, 1884, 1888, 1897, 1902, 1903, 1905, 1907, 1909, 1911, 1912, 1917, 1918, 1921, 1922, 1961, 24 במאי, 31 במאי, 31 בינואר. להרחיב מדד (54 יותר) »
Compact Memory
Compact Memory היא ספרייה דיגיטלית זמינה לכול, ובה 356 כתבי עת יהודיים בשפה הגרמנית מהתקופה שבין 1806 ל-1938.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וCompact Memory · ראה עוד »
Jüdischer Verlag
#הפניה יודישער פערלאג.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וJüdischer Verlag · ראה עוד »
Ost und West
שער כתב העת. אמן: אפרים משה ליליין Ost und West (בגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וOst und West · ראה עוד »
מנחם מנדל אוסישקין
#הפניה מנחם אוסישקין.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנחם מנדל אוסישקין · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מנחם ריבולוב
מנחם ריבּוֹלוֹב (ביידיש: ריבאָלאָוו; 17 בפברואר 1895 – 17 בספטמבר 1953, ניו יורק) היה מחנך ברוסיה ומשורר, סופר, מבקר ספרות ועורך דו-לשוני (עברי ויידי) בניו יורק.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנחם ריבולוב · ראה עוד »
מנהיגות
מנהיגות היא מאפיין אישיות המאפשר להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומנהיגות · ראה עוד »
מצע
מַצָּע של מפלגה הוא מסמך עמדה המפרט את עקרונות המפלגה ואת תוכנית הפעולה שבכוונתה להגשים כאשר תעלה לשלטון.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומצע · ראה עוד »
מקס בודנהיימר
ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר (בגרמנית: Max I. Bodenheimer; 12 במרץ 1865, שטוטגרט – 19 ביולי 1940, ירושלים) היה מנהיג ציוני בגרמניה, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומקס בודנהיימר · ראה עוד »
משה קריגר
משה קריגר (15 בנובמבר 1885 – 20 בפברואר 1975) היה רופא, חלוץ, מראשוני הרופאים בתל אביב, מנהל בית החולים הדסה-צפת (1924–1926), ויושב ראש ההסתדרות הרפואית (1932–1934).
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומשה קריגר · ראה עוד »
משה קליינמן
מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומשה קליינמן · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מגדל (יישוב)
חלוצים אוכלים ארוחת צהריים בשדות חוות מגדל, צולם ב-1912 על ידי הצלם יעקב בן דב מִגְדָּל היא מושבה במחוז הצפון, השוכנת לשפתה הצפון-מערבית של הכנרת, כשמונה קילומטרים צפונית לטבריה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומגדל (יישוב) · ראה עוד »
מהפכת פברואר
מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומהפכת פברואר · ראה עוד »
מהפכה
ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומהפכה · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ומוסקבה · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואנטישמיות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וארץ ישראל · ראה עוד »
אגודת בני ציון
#הפניה מסדר בני ציון.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואגודת בני ציון · ראה עוד »
אוניברסיטת מוסקבה
אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוקראינה · ראה עוד »
אוטו ורבורג
אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואוטו ורבורג · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ואידאולוגיה · ראה עוד »
נרודניקים
נַרוֹדניקים (ברוסית: Народничество, נַרוֹדנִיצֶ'סטבוֹ) הוא שמם של מהפכנים רוסים בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ונרודניקים · ראה עוד »
נתן מיכאל גלבר
נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ונחום סוקולוב · ראה עוד »
פני צ'לנוב-קריגר
פני צ'לנוב-קריגר (1898–1977) הייתה רופאת ילדים ישראלית, ילידת רוסיה, ויו"ר איגוד הרופאות בישראל, בהר"י.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ופני צ'לנוב-קריגר · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ופתח תקווה · ראה עוד »
פולטבה
פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ופולטבה · ראה עוד »
ציוני
#הפניה ציונות.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וציוני · ראה עוד »
ציוני רוסיה
#הפניה ציונות ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וציוני רוסיה · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרמנצ'וג
קרמנצ'וג (באוקראינית: Кременчук; ברוסית: Кременчуг; ביידיש: קרמנטשוק) היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקרמנצ'וג · ראה עוד »
קונגרס מינסק
#הפניה ועידת מינסק.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקונגרס מינסק · ראה עוד »
קופנהגן
ממוזער ממוזער בנייה מודרנית בעיר קופנהגן משמר בית המלוכה בעיר קופנהגן כנסיית גרונדטוויג, דוגמת מופת לאדריכלות אקספרסיוניסטית קופנהגן (בדנית: København – "נמל הסוחרים" (קֶבְּמְהָאוּן)) היא בירת ממלכת דנמרק והעיר הגדולה בממלכה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וקופנהגן · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וראשון לציון · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורפואה · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורופא · ראה עוד »
רוחמה
רוחמה (רֻחָמָה) הוא קיבוץ בנגב הצפוני, בתחומי מועצה אזורית שער הנגב.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ורוחמה · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותרע"ח · ראה עוד »
תרכ"ד
#הפניה ה'תרכ"ד.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותרכ"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמי יחיאל
תַּלְמֵי יְחִיאֵל הוא מושב באזור הדרום, השוכן ליד העיר קריית מלאכי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותלמי יחיאל · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותחום המושב · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ולונדון · ראה עוד »
ט"ו בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וט"ו בתשרי · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחולון · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחובבי ציון · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחינוך · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחיפה · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וחיים ויצמן · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וברלין · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ובזל · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גאולת קרקעות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וגאולת קרקעות · ראה עוד »
גיוס הון
#הפניה מימון.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וגיוס הון · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
האימפריה הבריטית
האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והאימפריה הבריטית · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והסופות בנגב · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני הראשון
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »
השפעת הספרדית
אנשי משטרה בסיאטל חבושים במסיכות שנעשו על ידי הצלב האדום במהלך מגפת השפעת הספרדית מגפת השפעת הספרדית הייתה מגפת שפעת מהקטלניות שידע העולם, שנגרמה על ידי זן אלים במיוחד של נגיף מתת-המין H1N1 של המין Influenza A. שיא המגפה נמשך כשנה, מאפריל 1918 עד אפריל 1919, ועל פי מרבית ההערכות נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם באותה עת), ומתו ממנה בין 20 ל-50 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והשפעת הספרדית · ראה עוד »
הלסינקי
הלסינקי (בפינית: Helsinki,, בשוודית: Helsingfors - "הלסינגפורש") היא בירת פינלנד.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והלסינקי · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והגדודים העבריים · ראה עוד »
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והוועד הפועל הציוני · ראה עוד »
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב והכנרת · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וכתיב · ראה עוד »
כתיב רוסי
#הפניה אלפבית רוסי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וכתיב רוסי · ראה עוד »
י"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וי"ט בשבט · ראה עוד »
יעקב מזא"ה
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויעקב מזא"ה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב וירושלים · ראה עוד »
יהודה ארז
יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויהודה ארז · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויידיש · ראה עוד »
יידישע רונדשאו
#הפניה יידישה רונדשאו.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ויידישע רונדשאו · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1863 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1876 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1884 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1888 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1897 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1902 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1903 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1905 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1907 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1909 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1912 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1917 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1918 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1921 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1922 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו1961 · ראה עוד »
24 במאי
24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו24 במאי · ראה עוד »
31 במאי
31 במאי הוא היום ה-151 בשנה (152 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו31 במאי · ראה עוד »
31 בינואר
31 בינואר הוא היום ה-31 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחיאל צ'לנוב ו31 בינואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחיאל_צ'לנוב
