סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ימי בין המצרים

מַדָד ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש). [1]

136 יחסים: Chabad.org, ממלכת יהודה, מנחם מנדל שניאורסון, מנהג (יהדות), מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת תענית, מרדכי גנוט, משנה, משנה תורה, משה הררי, מלווה מלכה, מטה משה, מחול, מגילת איכה, מונקאטש, מוצאי שבת, מוצרי חלב, מוזיקה, מכון מאיר, מיץ ענבים, אמוראים, אנטי ציונות, ארבע תעניות, אשכנזים, אליה רבה, אב, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אבלות (יהדות), אבלות על החורבן, אגדות החורבן, אדמו"ר, אורי שרקי, נבוזראדן, סעודת מצווה, סעודת שבת, סעודה מפסקת, ספר חסידים, ספר הרוקח, סיון רהב-מאיר, סיום מסכת, פרשת מטות, פריה ורבייה, פוסק, צאת הכוכבים, צעירי אגודת חב"ד בישראל, קריאת התורה, קטב מרירי, קול ישראל, קולאשי, ..., קיצור שולחן ערוך, רמ"א, רמב"ם, ראש חדש, ראש חודש, רחיצה, רבי עקיבא, רבי יוחנן, רדיו, רומא, ריקוד, שמחה, שנאת חינם, שלמה גאנצפריד, שלום דובער שניאורסון, שבעה עשר בתמוז, שבת, שבת חזון, שד (מיתולוגיה), שולחן ערוך, תנועת החסידות, תענית, תקנת חכמים, תשעה באב, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד הירושלמי, תלמוד ירושלמי, תלת דפורענותא, תיקון רחל, תיקון חצות, לוח דבר בעתו, ט"ו באב, חמשת העינויים, חסידות צאנז, חסידות רוז'ין, חסידות טולנא, חסידות חב"ד, חסידות בעלז, חסידות בויאן, חסידות גור, חצות היום (הלכה), חומות ירושלים, חופה וקידושין, חורבן בית שני, חולה, ב' באב, בן-ציון מוצפי, ברכת שהחיינו, ברית מילה, בשר, בבל, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, גאורגיה, גוסטב דורה, המצור על ירושלים (588 לפנה"ס), המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, האר"י, האימפריה הרומית, הספרייה הלאומית, הפטרה, הלבוש, הגהות מיימוניות, הידברות (ארגון), כף החיים, כביסה, כותאיסי, י' באב, יעקב מולין, יעקב חיים סופר, יצחק מאיר אלתר, ישראל אלתר, ישראל יהושע מקוטנא, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות צפון אפריקה, יהדות תימן, יהודי מרוקו, יום כיפור, יוסף שמחה גינזבורג, יין, 1493. להרחיב מדד (86 יותר) »

Chabad.org

Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וChabad.org · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מועד קטן

עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומסכת מועד קטן · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומסכת תענית · ראה עוד »

מרדכי גנוט

הרב מרדכי גנוט (נולד בי"ז בסיוון ה'תשט"ז, 27 במאי 1956) הוא מחבר לוח דבר בעתו, וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומרדכי גנוט · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומשנה תורה · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומשה הררי · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומלווה מלכה · ראה עוד »

מטה משה

משה מכה בסלע עם המטה. ציור משנות השלושים של המאה ה-17 של הצייר ההולנדי פיטר דה גרבר. בחומש שמות מסופר על מטה משה, מקלו של משה, שבו עשה חלק מעשר המכות ובו הכה את הסלעים להוציא מהם מים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומטה משה · ראה עוד »

מחול

הרקדנית אנה לואיזֶה רֶקֶה מבצעת עבודת מחול מאת יוֹרג שִׁיבֶּה, ינואר 2007. רקדניות בלט רקדנית ריקודי בטן במצרים מחול הוא כל סוג ריקוד שמיועד לביצוע מול קהל (או על מסך הקולנוע או הטלוויזיה) ונתפס כאמנות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומחול · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומגילת איכה · ראה עוד »

מונקאטש

#הפניה מוקצ'בו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומונקאטש · ראה עוד »

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומוצאי שבת · ראה עוד »

מוצרי חלב

מדף מוצרי חלב בסופרמרקט מוצרי חלב הם כלל מוצרי המזון שמרכיבם העיקרי הוא חלב.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומוצרי חלב · ראה עוד »

מוזיקה

הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומוזיקה · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומכון מאיר · ראה עוד »

מיץ ענבים

בקבוק של מיץ ענבים מיץ ענבים (נקרא גם תירוש) הוא מיץ המופק מענבים שאינו עובר תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ומיץ ענבים · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואמוראים · ראה עוד »

אנטי ציונות

#הפניה אנטי-ציונות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואנטי ציונות · ראה עוד »

ארבע תעניות

ארבע תעניות הן ארבעה צומות בעלי משמעות ביהדות, בהם נוהגים להתענות במשך שעות היום בלבד.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וארבע תעניות · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואשכנזים · ראה עוד »

אליה רבה

#הפניה אליה שפירא.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואליה רבה · ראה עוד »

אב

אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואב · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבלות על החורבן

אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואבלות על החורבן · ראה עוד »

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואגדות החורבן · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואדמו"ר · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ואורי שרקי · ראה עוד »

נבוזראדן

נְבוּזַרְאֲדָן (בבבלית נבו-זר-אידין, Nabû-zēr-iddin - האל נבו נתן צאצא) היה איש צבא בבלי בכיר, אשר השתתף בכיבוש ממלכת יהודה והחרבת בית המקדש הראשון וירושלים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ונבוזראדן · ראה עוד »

סעודת מצווה

מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וסעודת מצווה · ראה עוד »

סעודת שבת

#הפניה סעודות שבת.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וסעודת שבת · ראה עוד »

סעודה מפסקת

סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וסעודה מפסקת · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וספר חסידים · ראה עוד »

ספר הרוקח

#הפניה אלעזר מגרמייזא.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וספר הרוקח · ראה עוד »

סיון רהב-מאיר

סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וסיון רהב-מאיר · ראה עוד »

סיום מסכת

נוסח ה"הדרן" ותפילה לעילוי נשמה, בסדר משניות מהמאה ה-19 העתק כתב יד מספריית יוהנס רויכלין סיום מסכת הוא טקס חגיגי המציין סיום שלב משמעותי של תלמוד תורה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וסיום מסכת · ראה עוד »

פרשת מטות

נחלות השבטים - גד וראובן בעבר הירדן המזרחי פָּרָשַׁת מַטּוֹת היא פרשת השבוע התשיעית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ופרשת מטות · ראה עוד »

פריה ורבייה

#הפניה פרייה ורבייה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ופריה ורבייה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ופוסק · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צעירי אגודת חב"ד בישראל

הלוגו של צעירי אגודת חב"ד בישראל עם הלוגו הישן של הארגון המטה המרכזי בכפר חב"ד יו"ר צעירי חב"ד הרב ישראל לייבוב נואם בכנס השמיני של צעירי אגודת חב"ד בשנת 1968 תהלוכת ל"ג בעומר של צעירי חב"ד, בלוד, סוף שנות השמונים צעירי אגודת חב"ד (שם מלא: צעירי אגודת חב"ד בארצנו הקדושה ת"ו, ובקצרה: צעירי חב"ד או בראשי תיבות: צא"ח) הוא ארגון הממונה על פעילות-החוץ של תנועת חב"ד בישראל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וצעירי אגודת חב"ד בישראל · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וקריאת התורה · ראה עוד »

קטב מרירי

קֶטֶב מְרִירִי הוא שמו של שד המוזכר באגדה ובהלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וקטב מרירי · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וקול ישראל · ראה עוד »

קולאשי

קולאשי (בגאורגית: კულაში) היא עיירה קטנה בנפת סמטרדיה שבמחוז אימרתי במערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וקולאשי · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חדש

#הפניה ראש חודש.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וראש חדש · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וראש חודש · ראה עוד »

רחיצה

#הפניה רחצה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורחיצה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורבי יוחנן · ראה עוד »

רדיו

אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל אולפן רדיו מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני רַדְיוֹ הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורדיו · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ורומא · ראה עוד »

ריקוד

פרנץ יוזף הראשון רוקד, ציור של וילהלם גאוז (Wilhelm Gause) לומדים לרקוד במעגל מונומנט ריקוד סרדנה בברצלונה ריקוד הוא תנועה של גוף האדם תוך יצירת תבניות תנועתיות הנושאות משמעות או מידע (אסתטי, רגשי, חברתי), בדרך כלל באופן קצבי ולצלילי מוזיקה, המתבצעת או כאומנות מול קהל או למטרות בילוי, טקסים חברתיים, מסורתיים או דתיים, פולחן, ספורט, ריפוי וכדומה, בנוסף ריקוד הוא ספורט.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וריקוד · ראה עוד »

שמחה

ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושמחה · ראה עוד »

שנאת חינם

מקדש שני מפני מה חרב? מפני שהייתה בו '''שנאת חינם''' '''חורבן בית המקדש השני''', דייוויד רוברטס, שמן על בד, 1850. כרזה נגד שנאת חינם בגבעתיים, 2023 שנאת חינם הוא מונח שמקורו ביהדות, והוא מבטא שנאה לא עניינית שבה אדם שונא אדם או קבוצה אחרת ללא כל סיבה עניינית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או השתייכות לקבוצה שונה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושנאת חינם · ראה עוד »

שלמה גאנצפריד

'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושלמה גאנצפריד · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושבת · ראה עוד »

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושבת חזון · ראה עוד »

שד (מיתולוגיה)

מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותנועת החסידות · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותענית · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותקנת חכמים · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותשעה באב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד הירושלמי

#הפניה תלמוד ירושלמי.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תיקון רחל

#הפניה תיקון חצות#תיקון רחל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותיקון רחל · ראה עוד »

תיקון חצות

תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ותיקון חצות · ראה עוד »

לוח דבר בעתו

לוח דבר בעתו לשנת ה'תשע"ה לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי השנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק החל משנת ה'תשמ"ו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ולוח דבר בעתו · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וט"ו באב · ראה עוד »

חמשת העינויים

חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחמשת העינויים · ראה עוד »

חסידות צאנז

ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות צאנז · ראה עוד »

חסידות רוז'ין

בית הכנסת בעיירה סדיגורה האדמו"ר מסדיגורה בית הכנסת בעיירה צ'ורטקוב האדמו"ר מצ'ורטקוב האדמו"ר מווסלוי חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות רוז'ין · ראה עוד »

חסידות טולנא

#הפניה חסידות טאלנה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות טולנא · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות בעלז · ראה עוד »

חסידות בויאן

ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות בויאן · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחסידות גור · ראה עוד »

חצות היום (הלכה)

חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחומות ירושלים · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחופה וקידושין · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחורבן בית שני · ראה עוד »

חולה

#הפניה מטופל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וחולה · ראה עוד »

ב' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וב' באב · ראה עוד »

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ובן-ציון מוצפי · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וברית מילה · ראה עוד »

בשר

בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017.  בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ובשר · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ובבל · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ובית המקדש השני · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וגאורגיה · ראה עוד »

גוסטב דורה

פול גוסטב דוֹרֶה (בצרפתית: Paul Gustave Doré; 6 בינואר 1832 – 23 בינואר 1883) היה צייר ותחריטאי צרפתי שהתפרסם בציורי התנ"ך שלו, אך גם באיוריו לספרים של רבלה, בלזק, דנטה, מילטון, קולרידג' וספרו הקלאסי של סרוואנטס "דון קישוט".

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וגוסטב דורה · ראה עוד »

המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)

נבוכדנאצר על ירושלים, מתוך כתב יד ספרדי, שלהי המאה ה-10 מפת המצור משנת 1732, אוירה בידי הנזיר הצרפתי אוגוסטין אנטואן קלמה. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית המצור על ירושלים על ידי נבוכדנאצר בימי צדקיהו המלך החל בעשרה בטבת, בינואר שנת 587 (או דצמבר 589) לפנה"ס, והסתיים בט' בתמוז, יוני 586 לפנה"ס בחורבן ירושלים ובית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והמצור על ירושלים (588 לפנה"ס) · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והמרד הגדול · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והאר"י · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והפטרה · ראה עוד »

הלבוש

#הפניה מרדכי יפה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והלבוש · ראה עוד »

הגהות מיימוניות

הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והגהות מיימוניות · ראה עוד »

הידברות (ארגון)

הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים והידברות (ארגון) · ראה עוד »

כף החיים

כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וכף החיים · ראה עוד »

כביסה

חייל אמריקאי מכבס מדים בתנאי שטח כובסות בנחל, בציור מאת פייר-אוגוסט רנואר, מסביבות 1912 כביסה היא הפעולה של ניקוי בגדים ומוצרי טקסטיל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וכביסה · ראה עוד »

כותאיסי

כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וכותאיסי · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וי' באב · ראה עוד »

יעקב מולין

#הפניה מהרי"ל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויעקב מולין · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יצחק מאיר אלתר

הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »

ישראל אלתר

רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וישראל אלתר · ראה עוד »

ישראל יהושע מקוטנא

הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 1820–1893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים וישראל יהושע מקוטנא · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות צפון אפריקה

#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויהדות תימן · ראה עוד »

יהודי מרוקו

#הפניה יהדות מרוקו.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויהודי מרוקו · ראה עוד »

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויום כיפור · ראה עוד »

יוסף שמחה גינזבורג

הרב יוסף שמחה גינזבורג (נולד בג' בחשוון תשי"ב, 1951) הוא רבה של המועצה מקומית ושליח חב"ד הראשי בעומר, מורה הוראה ומחבר ספרי הלכה.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויוסף שמחה גינזבורג · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ויין · ראה עוד »

1493

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ימי בין המצרים ו1493 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שלושת השבועות, שבוע שחל בו תשעה באב, תשעת הימים, בין המצרים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ימי_בין_המצרים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »