גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
113 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), משמר (עיתון), משקל (בלשנות), משה רבילסקי, משה שרת, מלחמת העולם הראשונה, מטבע לשון, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מילון, אנציקלופדיה, ארץ ישראל, את (מילת יחס), אליעזר זוסיא פורטוגל, אברהם אבן-שושן, אברהם יצחק הכהן קוק, אודסה, אישום, נשיא מדינת ישראל, ספרית פועלים, סקולני, על המשמר, עברות, פנחס מינקובסקי, פריז, פלשתינה (א"י), פירוש רש"י למקרא, פירוש רש"י לתלמוד, פיוט, קואופרציה, קונקורדנציה, קייב (מחוז), ראשי תיבות, רש"י, רחוב אלנבי, רב-מכר, רוביק רוזנטל, שאול ברקלי, ת"ש, תפוז, תרנהוד, תרע"ז, תרע"ד, תרפ"ז, תרפ"ח, תרפ"ד, תרפ"ו, תרצ"א, תרצ"ט, תרצ"ב, תרצ"ג, ..., תרצ"ד, תש"ל, תש"ג, תש"ד, תשל"ז, תשל"ד, תל אביב-יפו, תחביר, תחדיש, תחום המושב, תחיית הלשון העברית, לשוננו, לירה ארץ-ישראלית, ט"ז באלול, זלמן שזר, ח' בתמוז, חסידות סקולען, חוקר, חיים נחמן ביאליק, ברלין, בלשנות, ביטאון, ביום, גדוד מגיני השפה, דבר (עיתון), דואר היום, דוד קלעי, דוד בן-גוריון, ה'תר"ס, המשקיף, המשביר המרכזי, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, האימפריה הרוסית, הצפירה, הצופה, הלשון העברית, הגימנסיה העברית "הרצליה", הדאר, הוצאת יזרעאל, היברובוקס, ועד הלשון העברית, ודייק, כ"ז בתמוז, כתיב, יעקב נאכט, יפו, יצחק אפשטיין, יצחק פרץ (בלשן), ישראל, יואב קרני, 1900, 1917, 1920, 1921, 1922, 1923, 1924, 1925, 1930, 1977, 24 ביולי, 30 באוגוסט. להרחיב מדד (63 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
משמר (עיתון)
#הפניה על המשמר.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומשמר (עיתון) · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
משה רבילסקי
#הפניה משה אבינרי.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומשה רבילסקי · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומשה שרת · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מטבע לשון
#הפניה ניב (ביטוי).
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומטבע לשון · ראה עוד »
מחברות לספרות (הוצאת ספרים)
סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ומילון · ראה עוד »
אנציקלופדיה
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואנציקלופדיה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וארץ ישראל · ראה עוד »
את (מילת יחס)
טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואת (מילת יחס) · ראה עוד »
אליעזר זוסיא פורטוגל
רבי אליעזר זוסיא פורטוגל (פרטיגול; א' בחשוון תרנ"ח, 18 בדצמבר 1897, סקולן – כ"ט באב ה'תשמ"ב, 18 באוגוסט 1982, ארצות הברית) היה מייסד חסידות סקולען ואדמו"רה הראשון.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואליעזר זוסיא פורטוגל · ראה עוד »
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואודסה · ראה עוד »
אישום
#הפניה כתב אישום.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ואישום · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וספרית פועלים · ראה עוד »
סקולני
סקולֶנִי או בהיגוי רומני סְקוּלֶן (ביידיש: סקולען) הוא קומונה ממחוז אונגני שבמולדובה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וסקולני · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ועל המשמר · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ועברות · ראה עוד »
פנחס מינקובסקי
פנחס מינקובסקי (1859–1924) היה חזן ומלחין יהודי יליד אוקראינה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ופנחס מינקובסקי · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ופריז · ראה עוד »
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »
פירוש רש"י למקרא
#הפניה פירוש רש"י לתורה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ופירוש רש"י למקרא · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ופיוט · ראה עוד »
קואופרציה
קוֹאוֹפֶּרַצְיָה היא שיטה כלכלית, אידאולוגיה ופילוסופיה חברתית-כלכלית המעמידה במרכז המערכת הכלכלית צורת ארגון המבוסס על שיתוף באמצעי הייצור או בכוח הקנייה של חברי הארגון, תוך שוויון בין החברים הן בהשקעה והן בפירותיה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וקואופרציה · ראה עוד »
קונקורדנציה
מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וקונקורדנציה · ראה עוד »
קייב (מחוז)
מחוז קייב (באוקראינית: Київська область) הוא מחוז במרכז אוקראינה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וקייב (מחוז) · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וראשי תיבות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ורש"י · ראה עוד »
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ורחוב אלנבי · ראה עוד »
רב-מכר
רב-מכר הוא ספר פופולרי שנמכר בעותקים רבים.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ורב-מכר · ראה עוד »
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ורוביק רוזנטל · ראה עוד »
שאול ברקלי
שאול אהרן בַּרְקָלִי (כ"ג באב ה'תרנ"ז, 21 באוגוסט 1897- כ"ג באב ה'תש"ל, 25 באוגוסט 1970) – בלשן עברי, מחנך וסופר.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ושאול ברקלי · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ות"ש · ראה עוד »
תפוז
תפוז בצלחת פירות פרח התפוז ילדה עם תפוזים מלא הסל, ציור משנת 1887 תפוז (ראשי תיבות של תפוח זהב) הוא מין של עץ מסוג הדרים.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותפוז · ראה עוד »
תרנהוד
#הפניה תרנגול הודו.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרנהוד · ראה עוד »
תרע"ז
#הפניה ה'תרע"ז.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרע"ז · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרע"ד · ראה עוד »
תרפ"ז
#הפניה ה'תרפ"ז.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרפ"ז · ראה עוד »
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרפ"ח · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרפ"ד · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרפ"ו · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרצ"א · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרצ"ט · ראה עוד »
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרצ"ב · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרצ"ג · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותרצ"ד · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותש"ל · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותש"ג · ראה עוד »
תש"ד
#הפניה ה'תש"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותש"ד · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותשל"ז · ראה עוד »
תשל"ד
#הפניה ה'תשל"ד.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותשל"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותחביר · ראה עוד »
תחדיש
תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותחדיש · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותחום המושב · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ולשוננו · ראה עוד »
לירה ארץ-ישראלית
לירה ארץ-ישראלית (בראשי תיבות: לא"י) היה הכינוי הרווח בעברית של המטבע שהיווה הילך חוקי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ולאחר מכן השם הרשמי של המטבע במדינת ישראל עד 17 באוגוסט 1948.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ולירה ארץ-ישראלית · ראה עוד »
ט"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וט"ז באלול · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וזלמן שזר · ראה עוד »
ח' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וח' בתמוז · ראה עוד »
חסידות סקולען
חסידות סקולען היא חצר חסידית אשר הוקמה בארצות הברית על ידי האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, רב חסידי (מחצר רוז'ין) מהעיר סקולען שבמולדובה, על גבול רומניה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וחסידות סקולען · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וחוקר · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וברלין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ובלשנות · ראה עוד »
ביטאון
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וביטאון · ראה עוד »
ביום
#הפניה ביומה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וביום · ראה עוד »
גדוד מגיני השפה
כרזה של גדוד מגיני השפה כנגד עברית קלוקלת שמקורה מהקולנוע, 1930 "גדוד מגיני השפה" (בזמנו אוית השם בכתיב חסר: גדוד מגני השפה) היה ארגון שפעל בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית בין השנים 1923–1936 למען טהרנות לשונית ביישוב, כלומר, למען השלטת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וגדוד מגיני השפה · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ודואר היום · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה'תר"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וה'תר"ס · ראה עוד »
המשקיף
עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והמשקיף · ראה עוד »
המשביר המרכזי
550px המשביר המרכזי הוא גוף כלכלי של ההסתדרות הכללית שנועד לרכישה ואספקת ציוד בתחומי הקמעונאות, החקלאות והציוד הטכני וההנדסי לחברי אגודות צרכניות ומשקים חקלאיים (קיבוצים, מושבים שיתופיים ומשקים אחרים, בהם כפרי נוער, קואופרטיבים לבניין ותעשייה וכדומה) וזאת ברווח נמוך מאוד, על מנת לסייע למפעל ההתיישבות ולתמוך בפועלים.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והמשביר המרכזי · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והארץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והצפירה · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והצופה · ראה עוד »
הלשון העברית
#הפניה עברית.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והלשון העברית · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והדאר · ראה עוד »
הוצאת יזרעאל
#הפניה ש. שרברק#הוצאת יזרעאל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והוצאת יזרעאל · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי והיברובוקס · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וועד הלשון העברית · ראה עוד »
ודייק
ודייק, או בשמו המלא: וְדַיֵּק: תיקוני לשון ושיפור הסגנון, הוא ספר לימוד דקדוק עברי מקובל מאת יעקב בהט ומרדכי רון.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וודייק · ראה עוד »
כ"ז בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וכ"ז בתמוז · ראה עוד »
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וכתיב · ראה עוד »
יעקב נאכט
מכתב שקיבל מנחום סוקולוב הרב ד"ר יעקב נאכט (י' בטבת ה'תרל"ב, 9 בינואר 1872 – 21 בינואר 1959, י"ג בשבט ה'תשי"ט) היה רב ברומניה ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ויעקב נאכט · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ויפו · ראה עוד »
יצחק אפשטיין
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ויצחק אפשטיין · ראה עוד »
יצחק פרץ (בלשן)
פרופ' יצחק (אַיזיק) פרץ (פרציקוביץ) (Aizik Percikovic) (8 במאי 1899 – 6 באפריל 1967; כ"ח אייר תרנ"ט – כ"ה באדר ב' תשכ"ז) היה בלשן ומורה בתחום השפה העברית יליד לטביה.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ויצחק פרץ (בלשן) · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי וישראל · ראה עוד »
יואב קרני
יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ויואב קרני · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1900 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1917 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1921 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1922 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1925 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1930 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו1977 · ראה עוד »
24 ביולי
24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו24 ביולי · ראה עוד »
30 באוגוסט
30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יצחק אבינרי ו30 באוגוסט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אבינרי
