סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין יציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה

יציאת מצרים vs. כאירמון מאלכסנדריה

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי. כאירמון (Chaeremon, ביוונית: Χαιρήμων; חי במאה ה-1 לספירה) היה כהן מצרי, פילוסוף יווני סטואי, גרמטיקוס (Grammatikos, מבאר הספרים הישנים) והיסטוריון אנטי יהודי.

דמיון בין יציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה

יציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנתון, משה, אפיון (מדקדק), אלכסנדריה, אווריס, עלילת המצורעים, פלוסיון, פטר שפר, פילון האלכסנדרוני, ליסימכוס (נגד אפיון), חצי האי ערב, חיקסוס, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, כתב חרטומים, יעקב נפתלי שמחוני, ירושלים, יוסף, יוסף בן מתתיהו, יוונית.

מנתון

מַנֶתּוֹן (ביוונית: Μανέθων, או מַנֶתּוֹס Μανέθως וגם מַנֶתּוֹ) היה היסטוריון מצרי-הלני וכוהן של הדת המצרית, בתקופה התלמית במאה ה-3 לפנה"ס, בזמנו של תלמי השני, פילדלפוס.

יציאת מצרים ומנתון · כאירמון מאלכסנדריה ומנתון · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

יציאת מצרים ומשה · כאירמון מאלכסנדריה ומשה · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

אפיון (מדקדק) ויציאת מצרים · אפיון (מדקדק) וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

אלכסנדריה ויציאת מצרים · אלכסנדריה וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

אווריס

אווריס (יוונית עתיקה: Αὔαρις; מצרית קדומה: ḥw.t wr.t, חות-וארת ובמצרית קדומה יותר משוער שבוטא "חאאת וורת", כלומר "העיר של רצועת המדבר") הייתה בירת החיקסוס (השושלת ה-15) במצרים (1640-1530 לפנה"ס מכוייל) מזוהה היום כמעט בוודאות עם תל א-דבע (תל הצבועים) שבצפון-מזרח דלתת הנילוס, בהצטלבות המחוזות (Nomes) ה-8, ה-14, ה-19 וה-20.

אווריס ויציאת מצרים · אווריס וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

עלילת המצורעים

עלילת המצורעים הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה אבותיהם של היהודים היו מצרים מוכי צרעת שגורשו בשל כך ממצרים.

יציאת מצרים ועלילת המצורעים · כאירמון מאלכסנדריה ועלילת המצורעים · ראה עוד »

פלוסיון

#הפניה פלוסיום.

יציאת מצרים ופלוסיון · כאירמון מאלכסנדריה ופלוסיון · ראה עוד »

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

יציאת מצרים ופטר שפר · כאירמון מאלכסנדריה ופטר שפר · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

יציאת מצרים ופילון האלכסנדרוני · כאירמון מאלכסנדריה ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

ליסימכוס (נגד אפיון)

ליסימכוס (ביוונית: Λυσίμαχος; תאריך אינו ידוע: בין המאה ה-2 לפנה"ס למאה ה-1 לספירה), היה סופר וחוקר ממוצא מצרי, שכתב חיבור אבוד על דברי ימי מצרים (Aegyptiaca) וקטעים ממנו, העוינים את היהודים, מצוטטים בספרו של יוסף בן מתתיהו, "נגד אפיון".

יציאת מצרים וליסימכוס (נגד אפיון) · כאירמון מאלכסנדריה וליסימכוס (נגד אפיון) · ראה עוד »

חצי האי ערב

חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חצי האי ערב ויציאת מצרים · חצי האי ערב וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חיקסוס ויציאת מצרים · חיקסוס וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים ויציאת מצרים · הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

כתב חרטומים

הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.

יציאת מצרים וכתב חרטומים · כאירמון מאלכסנדריה וכתב חרטומים · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

יעקב נפתלי שמחוני ויציאת מצרים · יעקב נפתלי שמחוני וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

יציאת מצרים וירושלים · ירושלים וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

יוסף

גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.

יוסף ויציאת מצרים · יוסף וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

יוסף בן מתתיהו ויציאת מצרים · יוסף בן מתתיהו וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

יוונית ויציאת מצרים · יוונית וכאירמון מאלכסנדריה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין יציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה

יש יציאת מצרים 293 יחסים. יש יציאת מצרים 63. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (293 + 63).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין יציאת מצרים וכאירמון מאלכסנדריה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »