תִקשׁוֹרֶת

401 יחסים: ממצא ארכאולוגי, ממלכת החשמונאים, ממילא, מאיר בן-דב, מנחם שטרן, מנהרה, מנהרות הכותל, מס, מסחר, מסכת מידות, מסכת אבות, מסכת סוכה, מסכת גיטין, מעמד הפרשים, מערב, מערה, מפולת, מצרים העתיקה, מצרים התלמיית, מצודת אנטוניה, מצווה, מקדש חוניו, מקדש הורדוס, מקווה, מרשה, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי נאור, מרכז דוידסון, מרים החשמונאית, משנה, משרד הדתות, משה שמיר, משיח, מתתיהו הכהן, מלך, מלחמת היהודים, מלחמות הדיאדוכים, מטבע, מזרח, מזבח, מחניים (כתב עת), מחצית השקל, מבצר, מגן ברושי, מגדל, מגדל דוד, מגילות מדבר יהודה, מונבז השני, מונומנט, ..., מוסד ביאליק, מוזיאון ישראל, מוזיקה, מודיעים, מוכס, מכשול טבעי, מיכאל אבי יונה, מיכאל אבי-יונה, אמפיתיאטרון, אמת מים, אנרכיה, אנטיפטרוס האדומי, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכוס השלישי, אספסיאנוס, ארמון, ארמון הנציב, ארמון הורדוס (ירושלים), ארץ ישראל, ארכאולוגיה, ארכיון, אריסטוקרטיה (מעמד), אריסטובולוס השני, אריה כשר, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אלכסנדר ינאי, אלימות, אליעזר ויצטום, אליטה, אב בית דין, אבן חן, אבן גזית, אברהם אריה עקביא, אברהם שמואל הירשברג, אברהם שליט, אביגדור צ'ריקובר, אביי, אגריפס הראשון, אגדות החורבן, אדם, אדום (עם), אהרן אופנהיימר, אוניברסיטה משודרת, אופוזיציה, אוריאל רפפורט, אוטונומיה, אכסדרה, אימפריה הרומית, איסיים, איראן, איל רגב, אילת מזר, איגרת אריסטיאס, נצרות, נקרופוליס, נחמן אביגד, נחמיה, נחל, נחל צולב, נחל קדרון, נחל בית זיתא, נביא, נירון קיסר, נישואים, סנהדרין, סנהדריה, ספר מקבים א', ספר מקבים ב', ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר דניאל, ספר יובל, ספורט, סלאוקוס הראשון, סטראבון, סטואה, סוריה, סוחר, סוכות, סיני (כתב עת), סיקריים, סיטונאות, עמיחי מזר, עץ (חומר גלם), עצמאות, עלייה לרגל, עזרא הסופר, עבר הירדן, עבודת המקדש, עבודה זרה, עין עיטם, עיר, עיר בירה, עיר דוד, עיראק, עיריית חיפה, עירייה, פצאל (בית הורדוס), פרח, פרבר, פרדס, פרושים, פרובינקיית יהודה, פליניוס הזקן, פחווה, פגניות, פורום (רומא העתיקה), פוליס, פיניקים, פילון האלכסנדרוני, צפון, צליבה, צדוק, צדוקים, צור (לבנון), קמעונאות, קסטיוס גאלוס, קשת (מבנה), קשת רובינסון, קשת וילסון, קתדרה (כתב עת), קלאודיוס, קבר רחל, קבר זכריה, קבר בני חזיר, קבר יאסון, קברי המלכים, קדמוניות היהודים, קוילה-סוריה, קיסריה, קישלה, רמת הגולן, רשות העתיקות, רחביה, רב חסדא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רומא העתיקה, רוני רייך, שמעון בן שטח, שמעון בר גיורא, שמעון התרסי, שמואל ספראי, שער שכם, שערי חולדה, שפה, שלומציון המלכה, שלוש רגלים, שושן צחור, שוחד, שכם הקדומה, שיפוץ, שיש, שיבת ציון, תנ"ך, תקופת בית שני, תקופת הזוגות, תרבות, תלמוד בבלי, תלמי הראשון, תחיית המתים, תוספתא, תורה, תולדות הטבע, תיאטרון, תיקוף, לשכת הגזית, לבן, לבונה, ליקוט עצמות, ט' באב, טהרה, טומאה, טומאה וטהרה, טופוגרפיה, טירופיאון, טיטוס, זהב, זכוכית, חנן אשל, חקרא, חרס, חשמונאים, חשמונאים א', חז"ל, חזקיהו, חדייב, חומה, חוניו הרביעי, חוניו השלישי, חורן, חורבן בית שני, חורבות, חיל מצב, בן-ציון לוריא, בנימין מזר, ברית מילה, בריכת חזקיהו, בריכת הסולטאן, בריכת השילוח, בריכות שלמה, בריכות הצאן, בזיליקה, בהמה, בור מים, בית סלאוקוס, בית שאן, בית תלמי, בית לחם, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית כנסת, ביגוד, בייתוסים, גן (נוי), גמרא, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גסיוס פלורוס, גרם מדרגות, גרשון בר-כוכבא, גשר, גלוסקמא, גלות (יהדות), גזירות אנטיוכוס, גבעת הגולגולתא, גימנסיון, גיא, גיא בן הינום, גיור, גיור האדומים, דן בהט, דעת (אתר אינטרנט), דקליים, דרום, דת, דביר (הוצאת ספרים), דג, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דונם, דוד, דוד פלוסר, דיו קסיוס, דיודורוס סיקולוס, הממלכה האחמנית, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה הרביעית לפנה"ס, המאה השישית לפנה"ס, המנורה, המעמד העליון, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המלחמה הסורית החמישית, המגדל הישראלי, האמה העליונה (ירושלים), האמה התחתונה (ירושלים), האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הסלאוקית, האימפריה הרומית, הספרים החיצוניים, הסטיו המלכותי, העיר העתיקה, העיר העליונה, העיר התחתונה, הפרדת רשויות, הפרוור ההרודיאני, הפילוסופיה הרביעית, הקטאיוס איש אבדרה, הר ציון, הר חברון, הר הבית, הרפובליקה הרומית, הרובע הארמני, הרובע ההרודיאני, הרובע היהודי, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, התלמוד, התייוונות, הלני המלכה, הלגיון העשירי פרטנסיס, הלכה, החומה הראשונה, החומה הרחבה, החומה השלישית, הברית החדשה, הבית השרוף, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגליל, הגיא המרכזי, ההיכל, הוצאת מסדה, הוצאת מגיד, הוצאת כרטא, הורקנוס השני, הורדוס, הכותל המערבי, הכותל הדרומי, היסטוריון, היפודרום, וילה, כנסת הגדולה, כסף (יסוד), כתף הינום, כתר ספרים, כתובת תאודוטוס בן וטנוס, כתובת תיאודוטוס בן וטנוס, כלי אבן, כחול, כהן, כהן גדול, כיכר עירונית, יאסון, יעקב נפתלי שמחוני, יצירתיות, ירוק, ירושלים, ישעיהו, ישראל, ישו, יטורים, יד אבשלום, יד בן צבי, יד יצחק בן-צבי, ידיעות ספרים, יהדות, יהוד מדינתא, יהודה אריסטובולוס, יהודה המכבי, יהודים, יוסף פטריך, יוסף בן מתתיהו, יורם צפריר, יוחנן מגוש חלב, יוחנן בן זכאי, יוחנן המטביל, יין, 175 לפנה"ס, 1841, 1968, 1985, 332 לפנה"ס, 5 באוגוסט, 64, 67, 68, 69, 70. להרחיב מדד (351 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממצא ארכאולוגי

מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממילא

מאה ה-21 שטח ממילא טרם בניית השכונה, 1854. בקדמת התמונה בריכת ממילא ובית הקברות ממילא, ומאחוריהם השטח עליו נבנתה השכונה. הרצל וחברי המשלחת הציונית ברחוב ממילא, 1898 הרצל בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 מנזר סן ונסן דה פול - המבנה הראשון שנבנה בממילא, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו בה ממילא היא שכונה בלב ירושלים, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לבין העיר החדשה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וממילא · ראה עוד »

מאיר בן-דב

#הפניה מאיר בן דב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומאיר בן-דב · ראה עוד »

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומנחם שטרן · ראה עוד »

מנהרה

מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה "האור בקצה המנהרה" מנהרה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומנהרה · ראה עוד »

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומס · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומסחר · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומסכת גיטין · ראה עוד »

מעמד הפרשים

מעמד הפרשים (לטינית: Ordo equester) היה אחד משני המעמדות העליונים ברפובליקה הרומית ובראשית ימי האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומעמד הפרשים · ראה עוד »

מערב

שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומערב · ראה עוד »

מערה

פתחה של מערה במרוקו. וויילס מערה ימית בראש הנקרה מערה היא חלל בתוך סלע שנפער בתהליך טבעי או כתוצר של מעשה ידי אדם או בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומערה · ראה עוד »

מפולת

קוסקו, פרו (2018) מפולת היא תנועת בלית הכוללת מגוון רחב של תנועות קרקע, כמו מפולות סלעים, מפולת בוץ, וזרימת פסולת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומפולת · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצרים התלמיית

#הפניה ממלכת בית תלמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומצרים התלמיית · ראה עוד »

מצודת אנטוניה

מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומצודת אנטוניה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומצווה · ראה עוד »

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומקדש חוניו · ראה עוד »

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומקדש הורדוס · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומקווה · ראה עוד »

מרשה

תל מרשה מָרֵשָׁה (נכתב גם מָרֵאשָׁה) הוא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומרשה · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי נאור

מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומרדכי נאור · ראה עוד »

מרכז דוידסון

#הפניה הגן הארכאולוגי ירושלים#מרכז דוידסון קטגוריה:ירושלים: מוזיאונים לארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומרכז דוידסון · ראה עוד »

מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומרים החשמונאית · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומשנה · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומשרד הדתות · ראה עוד »

משה שמיר

לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומשה שמיר · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומשיח · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מלך

המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומלך · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלחמות הדיאדוכים

האימפריה שהשאיר אחריו אלכסנדר הגדול מלחמות הדיאָדוֹכים (דיאָדוֹך, ביוונית עתיקה: διάδοχος, הוא "בא אחרי, עוקב אחרי" דהיינו יורש; ברבים: διάδοχοι, "דיאדוֹכוֹי") התנהלו בין יורשיו של אלכסנדר הגדול על השלטון באימפריה שהותיר אחריו אלכסנדר לאחר מותו בשנת 323 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומלחמות הדיאדוכים · ראה עוד »

מטבע

מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומטבע · ראה עוד »

מזרח

הזריחה על רקע ים המלח כפי שצולמה ממצדה. בעברית האטימולוגיה של מזרח היא כיוון זריחת השמש מִזְרָח הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומזרח · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומזבח · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומחצית השקל · ראה עוד »

מבצר

קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה, מבצר צלבני מסוג מבצר קונצנטרי. המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו. חרונינגן שבהולנד. מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומבצר · ראה עוד »

מגן ברושי

מגן ישראל ברושי (1929 – 14 ביולי 2020) היה ארכאולוג והיסטוריון ישראלי, האוצר הראשי של היכל הספר בירושלים והארכאולוג הראשי של מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומגן ברושי · ראה עוד »

מגדל

מגדל אייפל בפריז שבצרפת, מהמבנים המפורסמים בעולם מגדל סי אן בטורונטו שבקנדה - המבנה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1975–2007 מאה ה-16 מגדל משוחזר של "חומה ומגדל" בחניתה מגדל הוא מבנה גבוה משמעותית ביחס לשטח הבסיס שלו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומגדל · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומגדל דוד · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מונבז השני

מונבז השני או מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומונבז השני · ראה עוד »

מונומנט

טאג' מהאל אנדרטת התגליות בליסבון פסל ישו הגואל בדמות ישו בריו דה ז'ניירו קשת קונסטנטינוס ברומא מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומונומנט · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מוזיקה

הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומוזיקה · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומודיעים · ראה עוד »

מוכס

#הפניה מכס# המוכס בהלכה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומוכס · ראה עוד »

מכשול טבעי

מכשול טבעי הוא מונח הקשור לגאוגרפיה ולאסטרטגיה צבאית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומכשול טבעי · ראה עוד »

מיכאל אבי יונה

#הפניה מיכאל אבי-יונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומיכאל אבי יונה · ראה עוד »

מיכאל אבי-יונה

מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ומיכאל אבי-יונה · ראה עוד »

אמפיתיאטרון

האמפיתיאטרון הרומי בארל, כיום בצרפת אמפיתיאטרון (מכונה בעברית גם "אמפי") הוא מבנה גדול ופתוח המשמש להצגות, מופעים, תחרויות ספורט וכדומה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואמפיתיאטרון · ראה עוד »

אמת מים

נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואמת מים · ראה עוד »

אנרכיה

אנרכיה או אַל-מִשְטָר, במובנה הרחב, היא מצב בו חברה אנושית מתקיימת ללא ממשלה או שלטון ריכוזי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואנרכיה · ראה עוד »

אנטיפטרוס האדומי

אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אנטיוכוס השלישי

אנטיוכוס השלישי "הגדול" (ביוונית: Ἀντίoχoς Μέγας, אנטיוכוס "מגאס"; 242 – 187 לפנה"ס) היה המלך השישי בשושלת הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואנטיוכוס השלישי · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואספסיאנוס · ראה עוד »

ארמון

פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וארמון · ראה עוד »

ארמון הנציב

ארמון הנְציב הוא מבנה שלטון שהוקם בירושלים בתקופת המנדט הבריטי לשמש כמקום מגוריו וכלשכתו של הנציב העליון הבריטי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וארמון הנציב · ראה עוד »

ארמון הורדוס (ירושלים)

#הפניה ארמון הורדוס בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וארמון הורדוס (ירושלים) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וארכיון · ראה עוד »

אריסטוקרטיה (מעמד)

אריסטוקרטים צרפתים, ציור משנת 1774 אריסטוקרטיה (מיוונית: αριστοκρατία, ἀριστὀς.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואריסטוקרטיה (מעמד) · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואריה כשר · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות

אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אלימות

איור של שודדים אלימים מהמאה ה-19. הפסל "די לאלימות" בפתח תקווה "כחיות פרא", איור מתוך "מוראות המלחמה" מאת פרנסיסקו דה גויה, מסביבות 1810 אלימות היא שימוש בכוח פיזי על מנת לפגוע בקורבן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואלימות · ראה עוד »

אליעזר ויצטום

אליעזר ויצטום (נולד בשנת 1949) הוא פסיכיאטר בכיר וסופר המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופועל במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואליעזר ויצטום · ראה עוד »

אליטה

אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואליטה · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואב בית דין · ראה עוד »

אבן חן

מגוון אבני חן Yên Bái province בוייטנאם, העשיר במחצבות של אבני חן מכונה לליטוש אבני חן (1889) השחזת אבני חן במשהד, איראן (1973) אבן חן (מכונה גם אבן טובה), בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינרל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעל ערך כספי רב לאחר עיבודו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואבן חן · ראה עוד »

אבן גזית

#הפניה אבן לבנייה#אבן גזית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואבן גזית · ראה עוד »

אברהם אריה עקביא

אברהם אריה לייב עקביא (יעקבוביץ; ה'תרמ"ב, 25 בפברואר 1882 – ה'תשכ"ד, 29 בינואר 1964) היה סופר ומתרגם עברי, כרונולוג, חוקר הלוח העברי ותוכן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואברהם אריה עקביא · ראה עוד »

אברהם שמואל הירשברג

#הפניה אברהם שמואל הרשברג.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואברהם שמואל הירשברג · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואברהם שליט · ראה עוד »

אביגדור צ'ריקובר

אביגדור (ויקטור) צֶ'ריקוֹבֶר (Victor A. Tcherikover; 15 בספטמבר 1894, תרנ"ד, סנקט פטרבורג – 16 בינואר 1958, כ"ד בטבת תשי"ח, ירושלים) היה היסטוריון ישראלי חוקר תקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואביגדור צ'ריקובר · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואביי · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואגדות החורבן · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואדם · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואדום (עם) · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אוניברסיטה משודרת

מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »

אופוזיציה

אוֹפּוֹזִיצְיָה (בעברית: נֶגְדָּה) במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואופוזיציה · ראה עוד »

אוריאל רפפורט

אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואוריאל רפפורט · ראה עוד »

אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואוטונומיה · ראה עוד »

אכסדרה

קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואכסדרה · ראה עוד »

אימפריה הרומית

#הפניה האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואימפריה הרומית · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואיסיים · ראה עוד »

איראן

חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואיראן · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואיל רגב · ראה עוד »

אילת מזר

אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואילת מזר · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונצרות · ראה עוד »

נקרופוליס

הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונקרופוליס · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונחמן אביגד · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונחמיה · ראה עוד »

נחל

פארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונחל · ראה עוד »

נחל צולב

נחל צולב ביחס לגאיות העיר העתיקה שלט רחוב מהתקופה המנדטורית. הכיתוב בעברית (התחתון) נמחק בתקופת שלטון ירדן לעומת כיתוב אחיד ברחוב דוד קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 נתיב הנחל כיום (רחוב דוד) בשעת בוקר קודם פתיחת חנויות השוק רחוב דוד מגגות השוק נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונחל צולב · ראה עוד »

נחל קדרון

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונחל קדרון · ראה עוד »

נחל בית זיתא

נחל בית זיתא הוא עמק בעיר העתיקה בירושלים, שהיה גלוי לעין בתקופה קדומה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונחל בית זיתא · ראה עוד »

נביא

פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונביא · ראה עוד »

נירון קיסר

נירון מאת פרנצ'סקו קביאנקה בגן הקיץ נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Nero Claudius Caesar Augustus Germanicus; 15 בדצמבר 37 – 9 ביוני 68) היה קיסר רומאי, החמישי והאחרון מהשושלת היוליו-קלאודית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונירון קיסר · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ונישואים · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסנהדרין · ראה עוד »

סנהדריה

סנהדריה במפה מימי המנדט, 1938 קברי הסנהדרין, סוף המאה ה-19 בית הכנסת פאג"י בשכונת סנהדריה צומת סנהדריה, מימין בית העלמין וברקע, הכניסה לשכונה סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, ומעלות דפנה, וכן לבית הקברות סנהדריה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסנהדריה · ראה עוד »

ספר מקבים א'

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספר מקבים א' · ראה עוד »

ספר מקבים ב'

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספר מקבים ב' · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספר עזרא · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספר דניאל · ראה עוד »

ספר יובל

ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספר יובל · ראה עוד »

ספורט

ילדים משחקים כדורגל נשים משחקות כדורסל ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וספורט · ראה עוד »

סלאוקוס הראשון

סֵלֵאוּקוּס הראשון ניקאטור (ביוונית: Σέλευκος Α΄ Νικάτωρ; מבוטא: Séleukos Nikátōr, בעברית: "סֵלֵאוּקוּס המנצח"; סביבות 359 לפנה"ס‏–281 לפנה"ס) היה דיאדוך, מייסד בית סלאוקוס ומלכהּ הראשון של הממלכה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסלאוקוס הראשון · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסטראבון · ראה עוד »

סטואה

שחזור "הסטואה של אטאלוס" באתונה סטואה (ביוונית: στοά), באדריכלות יוון העתיקה היא סוג של מבנה, הכולל מעבר מקורה (אכסדרה) עם עמודים בצידו האחד הפתוח אל החוץ.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסטואה · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסוריה · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסוחר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסוכות · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיקריים

פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסיקריים · ראה עוד »

סיטונאות

סיטונות (באנגלית: Wholesaling) היא אוסף הפעילויות הכרוכות בהפצה ובמכירה של סחורות או שירותים, למי שקונים אותם לצורכי שימוש או מכירה (כסיטונאי משנה, כצרכן היקף מוסדי, כקמעונאים, b2b או b2b2c) – או לשימושים עסקיים מסחריים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וסיטונאות · ראה עוד »

עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועמיחי מזר · ראה עוד »

עץ (חומר גלם)

עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הפיזי והכלכלי, להגנה על גבולותיה ולשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועצמאות · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועלייה לרגל · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועזרא הסופר · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועבר הירדן · ראה עוד »

עבודת המקדש

#הפניה העבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועבודת המקדש · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועבודה זרה · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועין עיטם · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועיר · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועיר בירה · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועיר דוד · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועיראק · ראה עוד »

עיריית חיפה

עיריית חיפה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועיריית חיפה · ראה עוד »

עירייה

בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ועירייה · ראה עוד »

פצאל (בית הורדוס)

פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »

פרח

פרחים מסוגים וממינים שונים מבנה הפרח (פשטני)-ציור מס' 1 פרח הוא איבר הרבייה בצמחים מכוסי-זרע.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופרח · ראה עוד »

פרבר

#הפניה פרוור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופרבר · ראה עוד »

פרדס

גליל פומלה באחד מפרדסי הצפון קטיף תפוזים בפרדס ברחובות בתחילת המאה ה-20 פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופרדס · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופרושים · ראה עוד »

פרובינקיית יהודה

#הפניה פרובינקיה יודיאה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופרובינקיית יהודה · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פחווה

#הפניה פחה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופחווה · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופגניות · ראה עוד »

פורום (רומא העתיקה)

הפורום של פומפיי פוֹרוּם (בלטינית: Forum) היה האזור הציבורי המרכזי בערי מדינת רומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופורום (רומא העתיקה) · ראה עוד »

פוליס

שרידי האקרופוליס של אתונה, הפוליס היוונית המפורסמת ביותר פּוֹליס (ביוונית: πόλις, ברבים: פּוֹלֵייס πόλεις) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופוליס · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופיניקים · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

צפון

קוטב הצפוני של כדור הארץ צפון הוא אחד מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וצפון · ראה עוד »

צליבה

גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וצליבה · ראה עוד »

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וצדוק · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וצדוקים · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וצור (לבנון) · ראה עוד »

קמעונאות

קמעונאות או קִמְעוֹנוּת (באנגלית: Retail) היא מכירת מוצרים לצרכנים לצריכה פרטית (b2c), בדרך כלל בכמויות קטנות - זאת להבדיל מסיטונאות או סיטונות (באנגלית: Wholesale),שמהותה היא הפצה ומכירת מוצרים בכמות גדולה מהיצרן או היבואן לקמעונאי (b2b או b2b2c), לצורך מכירתם לצרכנים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקמעונאות · ראה עוד »

קסטיוס גאלוס

גַאיוּס קֶסְטיוּס גַאלוּס (Gaius Cestius Gallus; לעיתים צסטיוס גאלוס; ? - 67), היה גנרל וסנאטור רומאי שהיה פעיל בימי התהוות הפרינקיפט.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקסטיוס גאלוס · ראה עוד »

קשת (מבנה)

אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקשת (מבנה) · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקשת רובינסון · ראה עוד »

קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקשת וילסון · ראה עוד »

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »

קלאודיוס

מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקלאודיוס · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקבר רחל · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקבר זכריה · ראה עוד »

קבר בני חזיר

קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקבר בני חזיר · ראה עוד »

קבר יאסון

הכניסה לקבר קבר יאסון הוא קבר מתקופת בית המקדש השני המצוי ברחוב אלפסי בשכונת רחביה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקבר יאסון · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקברי המלכים · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קוילה-סוריה

קוֹילה סוריה הוא מונח שמקורו בתקופה ההלניסטית (ביוונית: ἡ Κοίλη Συρία, "סוריה החלולה"; בלטינית: SYRIA COELE) והיו לו משמעויות גאוגרפיות שונות בתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקוילה-סוריה · ראה עוד »

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקיסריה · ראה עוד »

קישלה

עיר העתיקה בירושלים (2007) מראה כללי של מתחם הקישלה מצריח מגדל דוד מוחמד עלי, השליט שהקים את מבנה הקישלה מראה כללי של החפירה מתחת למבנה המעצר ההיסטורי במתחם (2013) קישלֶה (מטורקית: kışla, כלומר - "מקלט לחורף", מ kış "חורף") הוא כינוי לבית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וקישלה · ראה עוד »

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורמת הגולן · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורשות העתיקות · ראה עוד »

רחביה

גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורחביה · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורב חסדא · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורומא העתיקה · ראה עוד »

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ורוני רייך · ראה עוד »

שמעון בן שטח

שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושמעון בן שטח · ראה עוד »

שמעון בר גיורא

תבליט שער טיטוס – בתהלוכת ניצחון זו הוצג שמעון בר גיורא השבוי, ובסופה הוצא להורג שמעון בר גיורא (ביוונית: Βαργιορᾶς, בלטינית: Bargioras; ? – 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושמעון בר גיורא · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושמעון התרסי · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושמואל ספראי · ראה עוד »

שער שכם

שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושער שכם · ראה עוד »

שערי חולדה

דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושערי חולדה · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושפה · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושלוש רגלים · ראה עוד »

שושן צחור

שושן צחור פורח מעל נחל כלח בכרמל. ברקע הר טללים ועליו אוניברסיטת חיפה. שושן צחור, כל הצמח, בגן בוטני נתיב הל"ה. שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים הגדל באזורים בהם הטמפרטורה אינה עולה על 20 מעלות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושושן צחור · ראה עוד »

שוחד

250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושוחד · ראה עוד »

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושכם הקדומה · ראה עוד »

שיפוץ

שיפוץ בית בהרצליה שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירה, בניין, אצטדיון), כלי תחבורה, מכונה ועוד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושיפוץ · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושיש · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותקופת הזוגות · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותרבות · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותלמי הראשון · ראה עוד »

תחיית המתים

הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותחיית המתים · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותוספתא · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותורה · ראה עוד »

תולדות הטבע

פליניוס הזקן - דיוקן דמיוני מהמאה ה-19 תולדות הטבע (בלטינית: Naturalis Historia) היא אנציקלופדיה בת 37 כרכים שכתב הסופר, חוקר הטבע ואיש הצבא והצי הרומי פליניוס הזקן ושיצאה לאור החל משנת 77 לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותולדות הטבע · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותיאטרון · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ותיקוף · ראה עוד »

לשכת הגזית

לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ולשכת הגזית · ראה עוד »

לבן

ציור של נשים לבושות לבן משנת 1909 לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ולבן · ראה עוד »

לבונה

תפרחת ועלה הלבונה שרף הלבונה מור ולבונה לְבוֹנָה (שם מדעי: Boswellia) הוא סוג של עץ ממשפחת הבָּשְמִיִים, וכן שמו של שרף ריחני המופק ממנו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ולבונה · ראה עוד »

ליקוט עצמות

ליקוט עצמות או קבורה דו־שלבית היא צורת קבורה יהודית קדומה של קבורה משנית, שבה עצמותיו של הנפטר נאספות לגלוסקמה ומונחות במתחם משפחתי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וליקוט עצמות · ראה עוד »

ט' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וט' באב · ראה עוד »

טהרה

#הפניה טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וטהרה · ראה עוד »

טומאה

#הפניה טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וטומאה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טופוגרפיה

מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וטופוגרפיה · ראה עוד »

טירופיאון

#הפניה הגיא המרכזי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וטירופיאון · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וטיטוס · ראה עוד »

זהב

250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וזהב · ראה עוד »

זכוכית

בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וזכוכית · ראה עוד »

חנן אשל

חנן אשל (ח' באב תשי"ח 25 ביולי 1958 - כ"ד בניסן ה'תש"ע 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחנן אשל · ראה עוד »

חקרא

#הפניה מצודת החקרא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחקרא · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחרס · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחשמונאים · ראה עוד »

חשמונאים א'

#הפניה ספר מקבים א'.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחשמונאים א' · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחז"ל · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחזקיהו · ראה עוד »

חדייב

בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחדייב · ראה עוד »

חומה

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחומה · ראה עוד »

חוניו הרביעי

חוניו הרביעי - (ביוונית: Ὀνίας) היה בן למשפחת חוניו, משפחת כהונה מבית-צדוק, שחי במאה השנייה לפנה"ס בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחוניו הרביעי · ראה עוד »

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחוניו השלישי · ראה עוד »

חורן

חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחורן · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחורבן בית שני · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחורבות · ראה עוד »

חיל מצב

חֵיל מַצָּב הוא מונח כללי לתיאור יחידת חיילים שמוצבים במקום מסוים על פי הוראת הריבון בו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וחיל מצב · ראה עוד »

בן-ציון לוריא

בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובן-ציון לוריא · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובנימין מזר · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וברית מילה · ראה עוד »

בריכת חזקיהו

הבריכה בשלהי המאה ה-19 בריכת חזקיהו היא מקווה מים עירוני מעשה ידי אדם מתקופת בית שני המצויה בדרומו של הרובע הנוצרי, בעיר העתיקה בירושלים, בעל מאפיינים של בריכת חורף.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובריכת חזקיהו · ראה עוד »

בריכת הסולטאן

#הפניה בריכת הסולטן.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובריכת הסולטאן · ראה עוד »

בריכת השילוח

בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובריכת השילוח · ראה עוד »

בריכות שלמה

בריכות שלמה הן שלוש בריכות אגירה צמודות זו לזו, השוכנות כ-4 קילומטרים דרומית לבית לחם, בדרום הכפר אל-ח'דר בואכה גוש עציון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובריכות שלמה · ראה עוד »

בריכות הצאן

מפת הממצאים הארכאולוגיים בבריכות הצאן "בריכות הצאן", הידועות גם בשם "בריכות בית חסדא" הן שתי בריכות שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובריכות הצאן · ראה עוד »

בזיליקה

תרשים אדריכלי של בזיליקה עם טרנספט, אפסיס ושלוש קפלות חתך רוחב של מבנה בזיליקה בזיליקה או בסילקי (מיוונית: βασιλικὴ στοά - בסיליקה סטואה), סטיו מלכותי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובזיליקה · ראה עוד »

בהמה

#הפניה ביות בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובהמה · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובור מים · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית סלאוקוס · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית שאן · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית תלמי · ראה עוד »

בית לחם

The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית לחם · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובית כנסת · ראה עוד »

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וביגוד · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ובייתוסים · ראה עוד »

גן (נוי)

גן נוי באיטליה. גן נוי באנגליה. גַּן נוי הוא שטח פתוח מוגן על ידי אלמנט סגירה (גדר בנויה או חיה, קיר תומך, תעלה, הפרש מפלס), פרטי או ציבורי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגן (נוי) · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגמרא · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גסיוס פלורוס

גסיוס פלורוס (לטינית: Gessius Florus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 64–66 לספירה, אשר התנהגותו האכזרית והרצחנית הייתה בין הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגסיוס פלורוס · ראה עוד »

גרם מדרגות

#הפניה מדרגות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגרם מדרגות · ראה עוד »

גרשון בר-כוכבא

גרשון בר-כוכבא (נולד בשנת 1963) הוא היסטוריון צבאי, מלמד במכללת אורות ישראל, מכללת אפרתה ובמדרשת חברון, וסגן-אלוף במילואים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגרשון בר-כוכבא · ראה עוד »

גשר

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הרכבת מעל עמק הארזים הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 90 מטר גשר עכברה מדרום לצפת; לשעבר, הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 80 מטר גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגשר · ראה עוד »

גלוסקמא

#הפניה גלוסקמה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגלוסקמא · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גבעת הגולגולתא

האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה מפת הרובע הנוצרי גלגותא, ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1867 גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגבעת הגולגולתא · ראה עוד »

גימנסיון

מבנה הגימנסיון של פומפיי. גימנסיון (ביוונית עתיקה: γυμνάσιον) היה מוסד חינוכי מיוחד שהיה נפוץ ביוון העתיקה, ובהמשך גם בעולם ההלניסטי, ובו התחנכו בניהם של האזרחים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגימנסיון · ראה עוד »

גיא

הגיא של נרייפיורד הנשקף ממלון סטלהיים גַּיְא (ברבים: גֵּיאָיוֹת; בנסמך: גֵּיא־) הוא שקע צר וארוך (ערוץ, אפיק) הנמצא בין שלוחות הר, הממוקמות משני צדדיו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגיא · ראה עוד »

גיא בן הינום

הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגיא בן הינום · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגיור · ראה עוד »

גיור האדומים

גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וגיור האדומים · ראה עוד »

דן בהט

דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודן בהט · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דקליים

דקליים (שם מדעי: Arecaceae או גם Palmae) הם משפחה יחידה בסדרת הדקלאים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודקליים · ראה עוד »

דרום

דרום הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודרום · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודת · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דג

הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודג · ראה עוד »

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודונם · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודוד · ראה עוד »

דוד פלוסר

דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודוד פלוסר · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודיו קסיוס · ראה עוד »

דיודורוס סיקולוס

''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »

הממלכה האחמנית

#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והממלכה האחמנית · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה הרביעית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-4 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמאה הרביעית לפנה"ס · ראה עוד »

המאה השישית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמאה השישית לפנה"ס · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמנורה · ראה עוד »

המעמד העליון

310px המעמד העליון מתייחס לקבוצת האוכלוסייה שנמצאת בראש ההיררכיה החברתית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמעמד העליון · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמרד הגדול · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המלחמה הסורית החמישית

המלחמה הסורית החמישית הייתה המלחמה החמישית שפרצה בין בית סלאוקוס לבית תלמי על השליטה בקוילה-סוריה, והתרחשה בין השנים 202 לפני הספירה ל-195 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמלחמה הסורית החמישית · ראה עוד »

המגדל הישראלי

המגדל הישראלי המגדל הישראלי הוא שמו של אתר ארכאולוגי, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים (רחוב פלוגת הכותל, פינת שוני הלכות).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והמגדל הישראלי · ראה עוד »

האמה העליונה (ירושלים)

#הפניה האמה העליונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והאמה העליונה (ירושלים) · ראה עוד »

האמה התחתונה (ירושלים)

#הפניה האמה התחתונה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והאמה התחתונה (ירושלים) · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה הסלאוקית

#הפניה הממלכה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והאימפריה הסלאוקית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הסטיו המלכותי

400x400 פיקסלים 280px הסטיו המלכותי (יוונית: στοά, סטואה) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והסטיו המלכותי · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והעיר העתיקה · ראה עוד »

העיר העליונה

העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והעיר העליונה · ראה עוד »

העיר התחתונה

העיר התחתונה (נקראה גם "החקרא"), הוא יישוב ששכן בגבעה דרום-מזרחית להר הבית, שעליה הייתה בנויה עיר דוד בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והעיר התחתונה · ראה עוד »

הפרדת רשויות

#הפניה הפרדת הרשויות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והפרדת רשויות · ראה עוד »

הפרוור ההרודיאני

מקווה טהרה מתקופת הבית השני ציור הקיר של המנורה מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והפרוור ההרודיאני · ראה עוד »

הפילוסופיה הרביעית

הפילוסופיה הרביעית הוא הכינוי שהעניק יוסף בן מתתיהו (והמקובל כיום) לאסכולה של כת יהודית, שהתקיימה לצד שְלוש הכיתות המוכרות של תקופת בית שני: הצדוקים, הפרושים והאיסיים; כת זו נוסדה בידי יהודה בן חזקיה הקנאי הגלילי בשנת 6 לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והפילוסופיה הרביעית · ראה עוד »

הקטאיוס איש אבדרה

הקָטָאיוֹס איש אבְּדֵרה (Hecataeus, ביוונית Ἑκαταῖος, נולד במאה ה-4 לפנה"ס) היה היסטוריון, פילוסוף סקפטי ומדקדק יווני מאבדרה או טאוס, שפעל סביב שנת 300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והקטאיוס איש אבדרה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והר ציון · ראה עוד »

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והר חברון · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והר הבית · ראה עוד »

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והרפובליקה הרומית · ראה עוד »

הרובע הארמני

הרובע הארמני מראה כללי של הרובע הארמני ממגדל דוד קתדרלת יעקב הקדוש הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והרובע הארמני · ראה עוד »

הרובע ההרודיאני

#הפניה הפרוור ההרודיאני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והרובע ההרודיאני · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והרובע היהודי · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

התלמוד

#הפניה תלמוד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והתלמוד · ראה עוד »

התייוונות

אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והתייוונות · ראה עוד »

הלני המלכה

קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והלני המלכה · ראה עוד »

הלגיון העשירי פרטנסיס

כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביאנוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והלכה · ראה עוד »

החומה הראשונה

מגדל דוד, לידו שרידים מהחומה הראשונה החומה הראשונה (מכונה גם החומה הישנה) היא אחת מתוך שלוש חומות חזקות ומבוצרות שנבנו להגנתה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והחומה הראשונה · ראה עוד »

החומה הרחבה

מיקום החומה הרחבה בירושלים וגודלה. מפה המוצגת במקום מפת הרובע היהודי קטע משרידי החומה הרחבה גובהה המשוער של החומה לפני שנהרסה "ותתצו הבתים לבצר החומה" – שרידי מבנים קדומים, עליהם עוברת החומה סימון על מדרכה ברובע היהודי המתאר את מהלכה של החומה הרחבה. החומה הרחבה היא ביצור מחומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון, השוכן ברובע היהודי בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והחומה הרחבה · ראה עוד »

החומה השלישית

חומות ירושלים בתקופת בית שני על גבי שרטוט החומות של ימינו. על פי אייל מירון (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה''', יד בן צבי מגדל פסיפנוס, בקצה הצפון מערבי של החומה השלישית (ככל הנראה במיקום כיכר ספרא של ימינו) דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. שרידי החומה ברחוב החומה השלישית. יוני 2008. החומה השלישית היא החומה הצפונית והמאוחרת מבין החומות שהקיפו את ירושלים בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והחומה השלישית · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והברית החדשה · ראה עוד »

הבית השרוף

מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והבית השרוף · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והגליל · ראה עוד »

הגיא המרכזי

תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והגיא המרכזי · ראה עוד »

ההיכל

ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וההיכל · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת מגיד

#הפניה הוצאת קורן ירושלים#ספרי מגיד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והוצאת מגיד · ראה עוד »

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והוצאת כרטא · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והורקנוס השני · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והורדוס · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והכותל המערבי · ראה עוד »

הכותל הדרומי

הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והכותל הדרומי · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והיסטוריון · ראה עוד »

היפודרום

הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני והיפודרום · ראה עוד »

וילה

וילה גטי בקליפורניה היא שיחזור מדויק של חווילת הפפירוסים המפוארת, ששרידיה התגלו בהרקולנאום. וילה או חווילה היא בית פרטי, רחב ידיים, בדרך כלל צמוד-קרקע, המוקף שטח אדמה פרטי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ווילה · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כתף הינום

מכלול מערכת 25 תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכתף הינום · ראה עוד »

כתר ספרים

כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכתר ספרים · ראה עוד »

כתובת תאודוטוס בן וטנוס

כתובת תאודוטוס בן וטנוס. נמצאת באגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל כתובת תאודוטוס בן וטנוס היא לוח אבן חקוק ביוונית, הנקרא על שם האיש המוזכר בה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכתובת תאודוטוס בן וטנוס · ראה עוד »

כתובת תיאודוטוס בן וטנוס

#הפניה כתובת תאודוטוס בן וטנוס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכתובת תיאודוטוס בן וטנוס · ראה עוד »

כלי אבן

כלי אבן שאריות ייצור: ליבה של כוס אבן מתקופת בית שני מחצבה וסדנה ליצור כלי אבן מתקופת בית שני, סמוך לכביש ירושלים - מעלה אדומים כלי אבן הם כל סוג של כלי העשוי מחומר סלעי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכלי אבן · ראה עוד »

כחול

אריחי קרמיקה כחולים במסגד שייח' לוטפאללה בכיכר מיידאן-י אמאם, אספהאן, איראן המדונה והילד, ציור של הצייר יאן גוסארט מסביבות שנת 1532. מרים, אם ישו לבושה בכחול, צבע אופייני לבגדיה באמנות המונוכרום הכחול (IKB 191) שיצר האמן הצרפתי איב קליין, 1962 Walter Reed Army Medical Center בוושינגטון בית הלבן בארנט, לונדון צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכחול · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכהן גדול · ראה עוד »

כיכר עירונית

רחבת הכותל המערבי, ירושלים כיכר רבין, תל אביב כיכר המייסדים, פתח תקווה הכיכר האדומה, מוסקבה, רוסיה שער הניצחון כיכר טיימס בניו יורק, ארצות הברית בתקופה הרומית הפורום רומאנום ברומא, איטליה מפת פסיפס של מרכז פילדלפיה. הריבוע במרכז מייצג את בניין העירייה, וארבעת הסימנים שמסביבו מייצגים כיכרות עירוניות. כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וכיכר עירונית · ראה עוד »

יאסון

יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων, מהשם העברי יהושע או ישוע) היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175–172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויאסון · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יצירתיות

יצירתיות יצירתיות היא תהליך ההפקה של רעיונות מקוריים ורלוונטיים למצב נתון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויצירתיות · ראה עוד »

ירוק

אישה הודית עונדת צמידים ירוקים ליד שקי חומוס ירוק אילנית אוסטרלית לבנה ירוק הוא צבע המתקבל על ידי אור בתחום אורכי גל מקורב של 520–570 ננומטר (תדירות מקורבת בין 525 ל-575 טרה-הרץ) בספקטרום הנראה לעין.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וירוק · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וישעיהו · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וישראל · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וישו · ראה עוד »

יטורים

שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויטורים · ראה עוד »

יד אבשלום

יד אבשלום בתוך גלי אבנים בשלהי המאה ה-19 הכותרת והארכיטרב בפינת המבנה יד אבשלום וסביבתו ב-1906 פנים המצבה - מבט לדרום ולדרום-מערב יד אבשלום. מאחוריו מצד שמאל נראית מערת יהושפט מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים "יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויד אבשלום · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויד בן צבי · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני וידיעות ספרים · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויהדות · ראה עוד »

יהוד מדינתא

מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויהוד מדינתא · ראה עוד »

יהודה אריסטובולוס

#הפניה יהודה אריסטובולוס הראשון.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויהודה אריסטובולוס · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויהודים · ראה עוד »

יוסף פטריך

יוסף פטריך (נולד ב-11 במאי 1947) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה בתקופה הקלאסית, הנבטים, ארכאולוגיה נוצרית ובעיקר בתחומי המנזרים וכנסיות, עיור רומי-ביזנטי, הר הבית ובית המקדש בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויוסף פטריך · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יורם צפריר

יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויורם צפריר · ראה עוד »

יוחנן מגוש חלב

שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »

יוחנן בן זכאי

#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויוחנן בן זכאי · ראה עוד »

יוחנן המטביל

יוחנן המטביל על פי גירטגן טוט סין ג'נס כריתת ראשו של יוחנן המטביל. מימין עומדות הורודיה ושלומית. ציור בכנסיית יוחנן בהרים. ככל הנראה הציור מעשה ידי אל גרקו או תלמידיו. פסל יוחנן המטביל (1412-1414), מאת לורנצו גיברטי אזולז'וס הלאומי בליסבון יוחנן המטביל (ביוונית: Ιωάννης ο Βαπτιστής, יוֹאָנֵּס אוֹ בַּפְּטִיסְטֵס; בסורית: ܝܘܿܚܲܢܵܢ ܡܲܥܡܕ݂ܵܢܵܐ, יוֹחַנָן מַעְמְדָֿנָא; בערבית: يَحْيَى بِن زَكَرِيَّا, יַחְיַא בִּן זַכָּרִיַּא; במנדעית: ࡉࡅࡄࡀࡍࡀ ࡌࡀࡑࡁࡀࡍࡀ, יוחאנא מאסבאנא; בין 6 לפנה"ס ל-2 לפנה"ס – 36 לערך) הוא דמות המופיעה בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויוחנן המטביל · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ויין · ראה עוד »

175 לפנה"ס

#הפניה 179–170 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו175 לפנה"ס · ראה עוד »

1841

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו1841 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו1968 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו1985 · ראה עוד »

332 לפנה"ס

#הפניה330-339 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו332 לפנה"ס · ראה עוד »

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו5 באוגוסט · ראה עוד »

64

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו64 · ראה עוד »

67

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו67 · ראה עוד »

68

.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו68 · ראה עוד »

69

מפה משנת 69 - שנת ארבעת הקיסרים, המציגה את אזורי התמיכה בכל אחד מארבעת הקיסרים.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו69 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ירושלים בתקופת בית שני ו70 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ירושלים_בתקופת_בית_שני

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס