תוכן עניינים
304 יחסים: מסורת (יהדות), מסכת מכות, מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת סוכה, מסכת פסחים, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת גיטין, מסכת יבמות, מסילת ישרים, מקראות גדולות, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרכז זלמן שזר, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, משנה תורה, משנה ברורה, משפיע (תפקיד), משגיח, מלחמת העולם השנייה, מלגת קיום, מחניים (כתב עת), מחשבת ישראל, מדרש רבה, מדרשה תורנית לנשים, מהר"ל מפראג, מוסר, מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות, מודל לחיקוי, מכתב מאליהו, מכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים, מכון לב, מכון טל, מכינה קדם צבאית, מכינה קדם-צבאית, מידות טובות, אמוראים, אנכרוניזם, אפרים אלימלך אורבך, ארמית, ארצות הברית, ארבעה טורים, ארוחת ערב, ארוחת בוקר, אליעזר עבד אברהם, אליעזר יהודה פינקל, אליהו דסלר, אחרונים, אברך, ... להרחיב מדד (254 יותר) »
- חינוך יהודי
- חינוך נפרד מגדרית
- ישיבות
- תארים ותפקידים יהודיים
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
לִרְאוֹת ישיבה ומסורת (יהדות)
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת מכות
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת נדרים
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת סנהדרין
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת סוכה
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת פסחים
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת קידושין
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת שבת
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת שבועות
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת גיטין
מסכת יבמות
ללא.
לִרְאוֹת ישיבה ומסכת יבמות
מסילת ישרים
מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.
לִרְאוֹת ישיבה ומסילת ישרים
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
לִרְאוֹת ישיבה ומקראות גדולות
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.
לִרְאוֹת ישיבה ומרדכי ברויאר (היסטוריון)
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
לִרְאוֹת ישיבה ומרכז זלמן שזר
מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
#הפניה מרכז זלמן שזר.
לִרְאוֹת ישיבה ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת ישיבה ומשנה תורה
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
לִרְאוֹת ישיבה ומשנה ברורה
משפיע (תפקיד)
משפיע הוא רב חסידי שעיקר השפעתו היא בענייני עבודת השם, תיקון המידות והתעלות רוחנית.
לִרְאוֹת ישיבה ומשפיע (תפקיד)
משגיח
בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.
לִרְאוֹת ישיבה ומשגיח
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
לִרְאוֹת ישיבה ומלחמת העולם השנייה
מלגת קיום
#הפניה מלגה (חינוך).
לִרְאוֹת ישיבה ומלגת קיום
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
לִרְאוֹת ישיבה ומחניים (כתב עת)
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
לִרְאוֹת ישיבה ומחשבת ישראל
מדרש רבה
אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ומדרש רבה
מדרשה תורנית לנשים
לימוד בחברותא במדרשת שיל"ת מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות.
לִרְאוֹת ישיבה ומדרשה תורנית לנשים
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
לִרְאוֹת ישיבה ומהר"ל מפראג
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לִרְאוֹת ישיבה ומוסר
מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
לִרְאוֹת ישיבה ומוזיאון העם היהודי - בית התפוצות
מודל לחיקוי
מודל לחיקוי הוא אדם שבהתנהגותו או בהצלחתו גורם לאחרים - בעיקר לצעירים - לחקות אותו, או לנסות ללכת בדרכיו.
לִרְאוֹת ישיבה ומודל לחיקוי
מכתב מאליהו
מכתב מאליהו הם סדרת ספרים בענייני מוסר, אמונה והשקפה שנלקטו מתוך כתבי הרב אליהו אליעזר דסלר.
לִרְאוֹת ישיבה ומכתב מאליהו
מכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים
מכון לנדר – מרכז אקדמי ירושלים (באנגלית: Lander Institute) היה מוסד אקדמי, בסטטוס של מכללה אקדמית פרטית מיסודו של טורו קולג' שמשכנו היה גבעת שאול בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה ומכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים
מכון לב
#הפניה המרכז האקדמי לב.
לִרְאוֹת ישיבה ומכון לב
מכון טל
#הפניה המרכז האקדמי לב.
לִרְאוֹת ישיבה ומכון טל
מכינה קדם צבאית
#הפניה מכינה קדם-צבאית.
לִרְאוֹת ישיבה ומכינה קדם צבאית
מכינה קדם-צבאית
בישראל, מכינה קדם-צבאית מוגדרת בחוק כ"מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון ולמתגייסים לצבא, ושמטרותיה הכנת החניכים והחניכות לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית".
לִרְאוֹת ישיבה ומכינה קדם-צבאית
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
לִרְאוֹת ישיבה ומידות טובות
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ואמוראים
אנכרוניזם
אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.
לִרְאוֹת ישיבה ואנכרוניזם
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
לִרְאוֹת ישיבה ואפרים אלימלך אורבך
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת ישיבה וארמית
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
לִרְאוֹת ישיבה וארצות הברית
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
לִרְאוֹת ישיבה וארבעה טורים
ארוחת ערב
ביצים קשות וצימוקים ארוחת ערב היא הארוחה הנאכלת בשעות הערב, בדרך כלל הארוחה האחרונה ביום.
לִרְאוֹת ישיבה וארוחת ערב
ארוחת בוקר
ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.
לִרְאוֹת ישיבה וארוחת בוקר
אליעזר עבד אברהם
אֱלִיעֶזֶר, המכונה גם דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, הוא דמות מקראית, עבדו של אברהם אבינו.
לִרְאוֹת ישיבה ואליעזר עבד אברהם
אליעזר יהודה פינקל
הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ואליעזר יהודה פינקל
אליהו דסלר
#הפניה אליהו אליעזר דסלר.
לִרְאוֹת ישיבה ואליהו דסלר
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת ישיבה ואחרונים
אברך
אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.
לִרְאוֹת ישיבה ואברך
אברהם
אנגלית.
לִרְאוֹת ישיבה ואברהם
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
לִרְאוֹת ישיבה ואברהם גרוסמן
אבות האומה
#הפניה שלושת האבות.
לִרְאוֹת ישיבה ואבות האומה
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
לִרְאוֹת ישיבה ואגרת רב שרירא גאון
אהלי תורה
#הפניה מוסדות אהלי תורה.
לִרְאוֹת ישיבה ואהלי תורה
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
לִרְאוֹת ישיבה ואוסטריה
אורתודוקסיה מודרנית
יהדות אורתודוקסית מודרנית (באנגלית: Modern Orthodox Judaism) היא זרם ביהדות האורתודוקסית הדוגל בשילוב של יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני.
לִרְאוֹת ישיבה ואורתודוקסיה מודרנית
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
לִרְאוֹת ישיבה ואורח חיים
אורחות תורה
#הפניה ישיבת ארחות תורה.
לִרְאוֹת ישיבה ואורחות תורה
אולפנא
#הפניה אולפנה.
לִרְאוֹת ישיבה ואולפנא
אינטימי
#הפניה אינטימיות.
לִרְאוֹת ישיבה ואינטימי
אירוסין
#הפניה אירוסים.
לִרְאוֹת ישיבה ואירוסין
איש
#הפניה גבר.
לִרְאוֹת ישיבה ואיש
אידיאליזם
אידיאליזם הוא שם כולל לזרמים בפילוסופיה הסבורים כי מציאות היא בראש ובראשונה אידאה, כלומר משהו מופשט ולא פיזי, ורק בעקבות האידאה (אם בכלל) אפשר לדבר גם על עצמים פיזיים כדברים הקיימים במציאות.
לִרְאוֹת ישיבה ואידיאליזם
נפש החיים
נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבה ונפש החיים
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
לִרְאוֹת ישיבה ונשיא הסנהדרין
נתיבות שלום
נתיבות שלום היא סדרת ספרים שכתב הרב שלום נח ברזובסקי, מאדמו"רי סלונים.
לִרְאוֹת ישיבה ונתיבות שלום
נתיבות המשפט
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.
לִרְאוֹת ישיבה ונתיבות המשפט
נגיף קורונה
איור של הנגיף נגיפי קורונה (באנגלית: Coronaviruses) הם נגיפי RNA המשתייכים לתת-המשפחה Orthocoronavirinae שבמשפחת Coronaviridae.
לִרְאוֹת ישיבה ונגיף קורונה
נועם אלימלך
נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות.
לִרְאוֹת ישיבה ונועם אלימלך
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
לִרְאוֹת ישיבה וניו יורק
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
לִרְאוֹת ישיבה וסנהדרין
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
לִרְאוֹת ישיבה וספר התניא
סדר (משנה)
#הפניה משנה#חלקי המשנה.
לִרְאוֹת ישיבה וסדר (משנה)
סדר (ישיבה)
מראה אופייני של סדר. הצילום הוא מישיבת מיר בשאנגחאי בעת מלחמת העולם השנייה סדר הוא כינוי המקובל בעולם הישיבות לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום.
לִרְאוֹת ישיבה וסדר (ישיבה)
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת ישיבה וסדר נשים
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
לִרְאוֹת ישיבה וסדר נזיקין
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת ישיבה וסדר קדשים
סוגיא
#הפניה סוגיה.
לִרְאוֹת ישיבה וסוגיא
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
לִרְאוֹת ישיבה וסוגיה
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
לִרְאוֹת ישיבה וסיני (כתב עת)
סיני ועוקר הרים
סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת ישיבה וסיני ועוקר הרים
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
לִרְאוֹת ישיבה ועמנואל אטקס
עבר (דמות מקראית)
עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.
לִרְאוֹת ישיבה ועבר (דמות מקראית)
עוקר הרים
#הפניה סיני ועוקר הרים.
לִרְאוֹת ישיבה ועוקר הרים
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
לִרְאוֹת ישיבה ועילוי (לימוד)
עיון ובקיאות
#הפניה סיני ועוקר הרים.
לִרְאוֹת ישיבה ועיון ובקיאות
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
לִרְאוֹת ישיבה ופרשנות הפשט למקרא
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
לִרְאוֹת ישיבה ופרשת השבוע
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
לִרְאוֹת ישיבה ופתח תקווה
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת ישיבה ופולין
פירקוי בן באבוי
פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.
לִרְאוֹת ישיבה ופירקוי בן באבוי
צדקת הצדיק
#הפניה צדוק הכהן מלובלין.
לִרְאוֹת ישיבה וצדקת הצדיק
צדוק הכהן מלובלין
רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).
לִרְאוֹת ישיבה וצדוק הכהן מלובלין
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
לִרְאוֹת ישיבה וציונות דתית
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
לִרְאוֹת ישיבה וקצות החושן
קב הישר
#הפניה צבי הירש קאיידנובר.
לִרְאוֹת ישיבה וקב הישר
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת ישיבה וקבלה
קבוצת גיל
באנתרופולוגיה, קבוצת גיל הא קטגוריה חברתית או קבוצה חברתית משותפת, המכילה אנשים בעלי גיל דומה, בעלי זהות משותפת, השומרים על קשרים לאורך זמן רב והעוברים יחדיו שורה של מעברי סטטוס.
לִרְאוֹת ישיבה וקבוצת גיל
קודקס
קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
לִרְאוֹת ישיבה וקודקס
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
לִרְאוֹת ישיבה וקיצור שולחן ערוך
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
לִרְאוֹת ישיבה ור"מ
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ורמת גן
רמח"ל
הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת ישיבה ורמח"ל
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת ישיבה ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת ישיבה ורמב"ם
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת ישיבה וראש ישיבה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת ישיבה וראשונים
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת ישיבה וראשי תיבות
ראשית חכמה
ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.
לִרְאוֹת ישיבה וראשית חכמה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת ישיבה ורש"י
רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.
לִרְאוֹת ישיבה ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת ישיבה ורב
רבנו בחיי אבן פקודה
רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.
לִרְאוֹת ישיבה ורבנו בחיי אבן פקודה
רבנו יונה
#הפניה יונה גירונדי.
לִרְאוֹת ישיבה ורבנו יונה
רבי אברהם בן הרמב"ם
#הפניה אברהם בן הרמב"ם.
לִרְאוֹת ישיבה ורבי אברהם בן הרמב"ם
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת ישיבה ורבי יהודה הנשיא
רובע היהודי
#הפניה הרובע היהודי.
לִרְאוֹת ישיבה ורובע היהודי
רווק
רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.
לִרְאוֹת ישיבה ורווק
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת ישיבה ורי"ף
שמואל
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.
לִרְאוֹת ישיבה ושמואל
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
לִרְאוֹת ישיבה ושמואל קלמן מירסקי
שמונה פרקים לרמב"ם
שמונה פרקים לרמב"ם בתרגום ליידיש של אפרים פישל בלוך, שנת 1897 שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.
לִרְאוֹת ישיבה ושמונה פרקים לרמב"ם
שאול שטמפפר
שאול שטמפפר (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה ושאול שטמפפר
שם (דמות מקראית)
#הפניה שם בן נח.
לִרְאוֹת ישיבה ושם (דמות מקראית)
שערי תשובה
שערי תשובה שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים.
לִרְאוֹת ישיבה ושערי תשובה
שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)
250px מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא תלמוד תורה מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נווה שלום יפו ב-1890, פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.
לִרְאוֹת ישיבה ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו)
שפת אמת (ספר)
הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.
לִרְאוֹת ישיבה ושפת אמת (ספר)
שריפת התלמוד
#הפניה שרפת התלמוד.
לִרְאוֹת ישיבה ושריפת התלמוד
שלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.
לִרְאוֹת ישיבה ושלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצינסקי
#הפניה שלמה טיקוצ'ינסקי.
לִרְאוֹת ישיבה ושלמה טיקוצינסקי
שליטה עצמית
שליטה עצמית או ויסות עצמי הם יכולתו של האדם לבקר ולהתאים את מחשבתו, רגשותיו והתנהגותו לצורך השגת מטרה כלשהי או הסתגלות למצב מסוים, וכן לצורך הימנעות מנזק אפשרי.
לִרְאוֹת ישיבה ושליטה עצמית
שביל הזהב
ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.
לִרְאוֹת ישיבה ושביל הזהב
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת ישיבה ושולחן ערוך
שירות חובה בצה"ל
חיילת בשירות החובה, בטקס השבעה שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.
לִרְאוֹת ישיבה ושירות חובה בצה"ל
שיחת מוסר
שיחת מוסר היא שיחה הנמסרת בדרך כלל על ידי המשגיח של ישיבה חרדית ותוכנה הוא מוסר ותיקון המידות, תדירות השיחה המקובלת היא שבועית.
לִרְאוֹת ישיבה ושיחת מוסר
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת ישיבה ותנ"ך
תנ"ך בגובה העיניים
תנ"ך בגובה העיניים הוא כינוי לגישה בלימוד פשט הפסוקים בתנ"ך שפותחה על ידי הרב יואל בן נון, הרב יעקב מדן ורבנים נוספים מישיבת הר עציון ומהחוגים הקרובים אליה.
לִרְאוֹת ישיבה ותנ"ך בגובה העיניים
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
לִרְאוֹת ישיבה ותנועת המוסר
תפילת מנחה
ללא.
לִרְאוֹת ישיבה ותפילת מנחה
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
לִרְאוֹת ישיבה ותפילת ערבית
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
לִרְאוֹת ישיבה ותפילת שחרית
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת ישיבה ותפילה
תשט"ז
#הפניה ה'תשט"ז.
לִרְאוֹת ישיבה ותשט"ז
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ותל אביב-יפו
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת ישיבה ותלמוד
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
לִרְאוֹת ישיבה ותלמוד תורה (מצווה)
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת ישיבה ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת ישיבה ותלמוד ירושלמי
תואר אקדמי
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות (להוראה ושאינן להוראה) לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.
לִרְאוֹת ישיבה ותואר אקדמי
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
לִרְאוֹת ישיבה ותוספות
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
לִרְאוֹת ישיבה ותורה שבעל פה
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
לִרְאוֹת ישיבה ותורה שבעל-פה
תורה בתפארתה
#הפניה ישיבת תורה בתפארתה.
לִרְאוֹת ישיבה ותורה בתפארתה
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
לִרְאוֹת ישיבה ותיקון המידות
לובה חרל"פ
לוּבָּה רחל חַרלָ"פּ (Luba Charlap) (נולדה בתשי"ב) היא לשונאית ישראלית, חוקרת בתחום הפרשנות הפילולוגית ותורת הלשון בימי הביניים, ראש "המרכז ללימודי הטקסט" במכללת ליפשיץ בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה ולובה חרל"פ
לימוד נהיגה בישראל
לימוד נהיגה הוא החלק המעשי של הכשרת הנהג לקראת קבלת רישיון נהיגה, לצד החלק של לימוד עיוני ("תאוריה").
לִרְאוֹת ישיבה ולימוד נהיגה בישראל
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
לִרְאוֹת ישיבה ולימוד תורה
לימודי קודש
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
לִרְאוֹת ישיבה ולימודי קודש
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
לִרְאוֹת ישיבה ולימודי חול
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
לִרְאוֹת ישיבה וליטאים (זרם)
טלפון סלולרי
אבולוציה של טלפונים סלולריים: 1992-2014 אחוז המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, 2006 כמות המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, לפי מדינות, בין השנים 1980–2009 טלפון סלולרי שמציג מפה של אזור, לרוב יהיה מצורף למפה זיהוי של מיקום המשתמש באמצעות GPS טלפון חכם מסוג אייפון 4 של חברת אפל טלפון סלולרי או טלפון נייד הוא טלפון אלחוטי נייד, מכשיר רדיו דו-כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי רדיו.
לִרְאוֹת ישיבה וטלפון סלולרי
זמן (ישיבות)
בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).
לִרְאוֹת ישיבה וזמן (ישיבות)
זמן אלול
זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא הראשון משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו.
לִרְאוֹת ישיבה וזמן אלול
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת ישיבה וחסידות
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
לִרְאוֹת ישיבה וחסידות סאטמר
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
לִרְאוֹת ישיבה וחסידות באבוב
חרדים מודרניים
חרדים מודרניים הוא כינוי לאנשים המשתייכים למגזר החרדי בישראל אך פתוחים לעולם המודרני ולחברה הכללית, במידה העולה על המקובל בזרם החרדי המרכזי.
לִרְאוֹת ישיבה וחרדים מודרניים
חטיבת ביניים
חטיבת ביניים (באנגלית: Middle School) הוא שלב במערכת חינוך פורמלי הקיים במדינות מסוימות, בין בית ספר יסודי לבין בית ספר תיכון.
לִרְאוֹת ישיבה וחטיבת ביניים
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת ישיבה וחז"ל
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
לִרְאוֹת ישיבה וחזקיהו
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
לִרְאוֹת ישיבה וחזרה בתשובה
חברותא
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.
לִרְאוֹת ישיבה וחברותא
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
לִרְאוֹת ישיבה וחוץ לארץ
חובת הלבבות
#הפניה תורת חובות הלבבות.
לִרְאוֹת ישיבה וחובת הלבבות
חודש תשרי
#הפניה תשרי.
לִרְאוֹת ישיבה וחודש תשרי
חיי אדם
חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.
לִרְאוֹת ישיבה וחיי אדם
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
לִרְאוֹת ישיבה וחיים מוולוז'ין
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
לִרְאוֹת ישיבה וחיים קניבסקי
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ובני ברק
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
לִרְאוֹת ישיבה ובעלי התוספות
ברוך קונשטט
הרב ברוך קונשטט (כ"ה בכסלו תרמ"ה, דצמבר 1885 – ט"ו בשבט תשכ"ז, 26 בינואר 1967) היה ממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים ומראשיה.
לִרְאוֹת ישיבה וברוך קונשטט
בחינת בגרות (ישראל)
בחינת בגרות בגאוגרפיה בחינת בגרות תיכון רוטברג רמת השרון בחינת הבגרות בישראל היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים.
לִרְאוֹת ישיבה ובחינת בגרות (ישראל)
בחיי אבן פקודה
#הפניה רבנו בחיי אבן פקודה.
לִרְאוֹת ישיבה ובחיי אבן פקודה
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת ישיבה ובבא מציעא
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
לִרְאוֹת ישיבה ובבא קמא
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת ישיבה ובבא בתרא
בולטימור
בולטימור (באנגלית: Baltimore) היא העיר הגדולה במדינת מרילנד, ארצות הברית והשלושים בגודלה בארצות הברית כולה.
לִרְאוֹת ישיבה ובולטימור
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
לִרְאוֹת ישיבה ובית מדרש
בית מדרש לתורת ארץ ישראל
בית מדרש לתורת ארץ ישראל (מכונה גם: כולל תורת ארץ ישראל) הוא כולל אברכים בפתח תקווה, מראשוני הכוללים ביישוב החדש בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה ובית מדרש לתורת ארץ ישראל
בית ספר תיכון
כיתה בגימנסיה הרצליה, 1912 בית ספר תיכון (מכונה גם חטיבה עליונה או בראשי תיבות חט"ע) הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם.
לִרְאוֹת ישיבה ובית ספר תיכון
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
לִרְאוֹת ישיבה ובית דין
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
לִרְאוֹת ישיבה ובית דין (הלכה)
בית הוראה
בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.
לִרְאוֹת ישיבה ובית הוראה
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת ישיבה וגמרא
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת ישיבה וגאונים
גטו שאנגחאי
גטו שאנגחאי (בסינית: 上海隔都) היה, במהלך מלחמת סין–יפן השנייה, שטח בן כארבעה קמ"ר ברובע הונגקוֹאוּ (虹口区) של שאנגחאי, בו התגוררו כ-20,000 פליטים יהודים מארצות אירופה שנמלטו מן הנאצים.
לִרְאוֹת ישיבה וגטו שאנגחאי
דרך ה'
דרך ה' הוא ספרו של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), אשר פעל במאה ה-18.
לִרְאוֹת ישיבה ודרך ה'
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
לִרְאוֹת ישיבה ודרכי לימוד התלמוד
דתיים לאומיים
דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.
לִרְאוֹת ישיבה ודתיים לאומיים
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת ישיבה ודוד אסף
דוד גודבלט
דוד מרדכי גודבלט (20 בדצמבר 1942 – 25 בספטמבר 2019) היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וראש הקתדרה ללימודי היהדות באוניברסיטה.
לִרְאוֹת ישיבה ודוד גודבלט
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת ישיבה והמאה ה-19
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
לִרְאוֹת ישיבה והמאה ה-20
המספיק לעובדי ה'
#הפניה המספיק לעובדי השם.
לִרְאוֹת ישיבה והמספיק לעובדי ה'
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
לִרְאוֹת ישיבה והמגיד ממזריטש
הסבא מסלבודקה
#הפניה נתן צבי פינקל.
לִרְאוֹת ישיבה והסבא מסלבודקה
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
לִרְאוֹת ישיבה והעשור הראשון של המאה ה-21
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
לִרְאוֹת ישיבה והעולם הבא
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
לִרְאוֹת ישיבה והצופה
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
לִרְאוֹת ישיבה והראי"ה קוק
הרב שך
#הפניה אלעזר מנחם מן שך.
לִרְאוֹת ישיבה והרב שך
הרב שטיינמן
#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.
לִרְאוֹת ישיבה והרב שטיינמן
התמדה (לימוד תורה)
התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.
לִרְאוֹת ישיבה והתמדה (לימוד תורה)
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת ישיבה והתלמוד הבבלי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת ישיבה והלכה
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
לִרְאוֹת ישיבה והחת"ם סופר
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
לִרְאוֹת ישיבה והבעל שם טוב
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת ישיבה והגאון מווילנה
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
לִרְאוֹת ישיבה והונגריה
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת ישיבה והיסטוריה של עם ישראל
היכל התלמוד
היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה.
לִרְאוֹת ישיבה והיכל התלמוד
וינר נוישטאדט
וינר נוישטאדט (בגרמנית: Wiener Neustadt, נכתב לפעמים וינר נוישטט, בתרגום חופשי: "עיר וינאית חדשה") היא עיר במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, הנחשבת לאחד ממחוזותיה.
לִרְאוֹת ישיבה ווינר נוישטאדט
כפר סבא
כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת ישיבה וכפר סבא
כתובות
#הפניה מסכת כתובות.
לִרְאוֹת ישיבה וכתובות
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
לִרְאוֹת ישיבה וכולל אברכים
כולל חזון איש
כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.
לִרְאוֹת ישיבה וכולל חזון איש
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת ישיבה וימי הביניים
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
לִרְאוֹת ישיבה ויעקב
יעקב גלר
יעקב גלר (29 בנובמבר 1930, כסלו תרצ"א; וסלוי, רומניה- 23 בינואר 2022; פתח תקווה), היה היסטוריון שחיבר ספרים בנושאים יהודיים בעברית וברומנית.
לִרְאוֹת ישיבה ויעקב גלר
יצחק
יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.
לִרְאוֹת ישיבה ויצחק
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
לִרְאוֹת ישיבה ויצחק אייזיק הלוי הרצוג
יראת שמים
#הפניה יראת השם.
לִרְאוֹת ישיבה ויראת שמים
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת ישיבה וירושלים
ישעיהו גפני
ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו יורק) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאו לשעבר של המרכז האקדמי שלם.
לִרְאוֹת ישיבה וישעיהו גפני
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת ישיבה וישראל
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
לִרְאוֹת ישיבה וישראל מסלנט
ישיבת מאה שערים
#הפניה הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת מאה שערים
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת מרכז הרב
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת מיר
ישיבת אחי תמימים
#הפניה רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת אחי תמימים
ישיבת אהל משה
#הפניה חצר דיסקין#ישיבת אהל משה.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת אהל משה
ישיבת אור שמח
אחד ממוסדות אור שמח ישיבת אור שמח היא ישיבה לחוזרים בתשובה שבסיסה בירושלים, עם סניפים במקומות רבים בעולם.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת אור שמח
ישיבת אור ישראל
בניין הישיבה הקטנה ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת אור ישראל
ישיבת סלבודקה (בני ברק)
שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק בניין ישיבת סלבודקה בשיפוצים בניין בית המדרש על רקע שניים מבנייני הפנימייה ישיבת סלבודקה (סלבודקא) היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת סלבודקה (בני ברק)
ישיבת סלונים
#הפניה ישיבת בית אברהם.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת סלונים
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת סורא
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת עץ חיים
ישיבת פרשבורג
בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת פרשבורג
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת פומבדיתא
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת פוניבז'
ישיבת פורת יוסף
ישיבת פורת יוסף בשנת 1937 ג'ון פיליפס פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת פורת יוסף
ישיבת פילדלפיה
ישיבת פילדלפיה (בשמה המלא באנגלית: Talmudical Yeshiva of Philadelphia, הישיבה התלמודית של פילדלפיה) היא אחת הישיבות הליטאיות החשובות מחוץ לגבולות ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת פילדלפיה
ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
ישיבת קלצק פרדס חנה - רחובות, הייתה ישיבה שהוקמה על ידי הרב צבי יהודה מלצר, על שם ישיבת קלצק בליטא, שהוקמה על ידי אביו הרב איסר זלמן מלצר, ובראשה עמד גיסו הרב אהרן קוטלר.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת קלצק (ארץ ישראל)
ישיבת קול תורה
המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת קול תורה
ישיבת רבנו חיים ברלין
#הפניה ישיבת רבינו חיים ברלין.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת רבנו חיים ברלין
ישיבת רבנו יצחק אלחנן
#הפניה ישיבת רבינו יצחק אלחנן.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת רבנו יצחק אלחנן
ישיבת שפת אמת
קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת שפת אמת
ישיבת שילוב
#הפניה שילוב (מסלול צבאי).
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת שילוב
ישיבת תפארת צבי
ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת תפארת צבי
ישיבת תפארת ציון
שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת תפארת ציון
ישיבת תפארת ישראל
ישיבת תפארת ישראל היא ישיבה ליטאית בחיפה.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת תפארת ישראל
ישיבת תומכי תמימים המרכזית
#הפניה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770).
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת תומכי תמימים המרכזית
ישיבת תורת אמת (חב"ד)
הנחת אבן הפינה לישיבת תורת אמת, תשכ"ג, 1963 ישיבת תורת אמת היא ישיבה ותיקה בארץ ישראל המשתייכת לחסידות חב"ד.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת תורת אמת (חב"ד)
ישיבת תורת חיים
לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת תורת חיים
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת לומז'ה
ישיבת לייקווד
ישיבת לייקווד (שמה הרשמי: "בית מדרש גבוה") היא ישיבה ליטאית, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר).
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת לייקווד
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת טלז
ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
תמונה מתשי"א, במרכז ראש הישיבה הרב שטיינמן ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה קטנה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת חברון
ישיבת חברון כנסת ישראל
ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת חברון כנסת ישראל
ישיבת חידושי הרי"ם
ישיבת חידושי הרי"ם היא ישיבה של חסידות גור בתל אביב.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת חידושי הרי"ם
ישיבת חיי עולם
ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת חיי עולם
ישיבת בית יוסף (בני ברק)
ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבני ברק הייתה הישיבה גדולה הראשונה בבני ברק ומהישיבות הוותיקות ביישוב החדש במאה ה-20.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת בית יוסף (בני ברק)
ישיבת המקובלים שער השמים
היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת המקובלים שער השמים
ישיבת הסדר
סמל איגוד ישיבות ההסדר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת הסדר
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת הר עציון
ישיבת הר המור
בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע בניין הישיבה ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת הר המור
ישיבת הדר
ישיבת הדר הוקמה בעיר ניו יורק בקיץ ה'תשס"ז (2007) על ידי מכון הדר בתור הישיבה הראשונה בארצות הברית שבה לומדים יחד גברים ונשים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת הדר
ישיבת היישוב החדש
ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת היישוב החדש
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת וולוז'ין
ישיבת כנסת בית יצחק
ישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') הייתה אחת מישיבות ליטא.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבת כנסת בית יצחק
ישיבה (תנוחה)
איכרה יושבת, ציור משנת 1842 ישיבה היא תנוחת מנוחה של גוף האדם וכן של גופם של כמה בעלי חיים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה (תנוחה)
ישיבה על קברו
ישיבה על קברו הוא מנהג יהודי המוזכר בתלמוד, לפיו נהגו לקבוע סדרי לימוד קבועים (.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה על קברו
ישיבה קטנה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה קטנה
ישיבה קטנה לאומית
סמליל "איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות" ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה קטנה המיועדת לנערים דתיים לאומיים בגיל בית הספר התיכון שבה נלמדים באופן בלעדי או כמעט בלעדי לימודי קודש, הכוללים גמרא, הלכה ואמונה.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה קטנה לאומית
ישיבה תיכונית
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה תיכונית
ישיבה לצעירים
#הפניה ישיבת ירושלים לצעירים.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה לצעירים
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה גדולה
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבה יוניברסיטי
ישיבות בריסק
היכל ישיבת בריסק ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו בירושלים על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ותלמידיו.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבות בריסק
ישיבות המוסר
#הפניה תנועת המוסר.
לִרְאוֹת ישיבה וישיבות המוסר
יחזקאל לווינשטיין
#הפניהיחזקאל לוינשטיין.
לִרְאוֹת ישיבה ויחזקאל לווינשטיין
יחוסי תנאים ואמוראים
יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.
לִרְאוֹת ישיבה ויחוסי תנאים ואמוראים
יחיאל מיכל שלזינגר
הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב יוצא גרמניה אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.
לִרְאוֹת ישיבה ויחיאל מיכל שלזינגר
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת ישיבה ויהדות
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת ישיבה ויהדות אשכנז
יהודה (דמות מקראית)
יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית.
לִרְאוֹת ישיבה ויהודה (דמות מקראית)
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת ישיבה ויהודה הלוי
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת ישיבה ויהודים
יהויכין
יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.
לִרְאוֹת ישיבה ויהויכין
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
לִרְאוֹת ישיבה ויום כיפור
יונה מרצבך
הרב יונה (יוליוס) מרצבך (גרמנית: Julius Merzbach; כ"ב בתשרי תרס"א, אוקטובר 1900 – י"ח בתשרי תשמ"א, ספטמבר 1980) היה רב העיר דרמשטאדט בגרמניה, ולאחר עלייתו ארצה מראשי ישיבת קול תורה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
לִרְאוֹת ישיבה ויונה מרצבך
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)
#הפניה יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון).
לִרְאוֹת ישיבה ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)
ראה גם
חינוך יהודי
- JLI
- ארתור גרין
- דברי שלום ואמת
- דרשו ד' ועוזו
- הדף היומי
- הרמב"ם היומי
- חברותא
- ישיבה
- ישיבת סורא
- ישיבת פומבדיתא
- מלמד
- מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
- מקראות גדולות
- מרכז לענייני חינוך
- שיטת זילברמן
- תלמוד תורה
חינוך נפרד מגדרית
- החווזה של נג'ף
- חווזה
- ישיבה
ישיבות
- ישיבה
תארים ותפקידים יהודיים
- אמרכל
- בדחן
- גבאי
- דבתרה
- חזנות
- יועצת הלכה
- ישיבה
- כבוד הכהנים
- כהן
- כהן (ביתא ישראל)
- כהן מוחזק
- ל"ו צדיקים
- לוי (יהדות)
- מוהל
- מלמד
- משגיח
- משגיח כשרות
- משפיע (תפקיד)
- סופר סת"ם
- פוסק
- ר"מ
- ראש ישיבה
- רב
- רבה (מוסמכת לרבנות)
- שד"ר
- שליח (הלכה)