סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישיבה

מַדָד ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. [1]

307 יחסים: מסורת (יהדות), מסכת מכות, מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת סוכה, מסכת פסחים, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת גיטין, מסכת יבמות, מסילת ישרים, מקראות גדולות, מרדכי ברויאר (היסטוריון), מרכז זלמן שזר, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, משנה תורה, משנה ברורה, משפיע (תפקיד), משגיח, מלחמת העולם השנייה, מלגת קיום, מחניים (כתב עת), מחשבת ישראל, מדרש רבה, מדרשה תורנית לנשים, מהר"ל מפראג, מוסר, מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות, מודל לחיקוי, מכתב מאליהו, מכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים, מכון לב, מכון טל, מכינה קדם צבאית, מכינה קדם-צבאית, מידות טובות, אמוראים, אנכרוניזם, אפרים אלימלך אורבך, ארמית, ארצות הברית, ארבעה טורים, ארוחת ערב, ארוחת בוקר, אליעזר עבד אברהם, אליעזר יהודה פינקל, אליהו דסלר, אחרונים, אברך, ..., אברהם, אברהם גרוסמן, אבות האומה, אגרת רב שרירא גאון, אהלי תורה, אוסטריה, אורתודוקסיה מודרנית, אורח חיים, אורחות תורה, אולפנא, אינטימי, אירוסין, איש, אידיאליזם, נפש החיים, נשיא הסנהדרין, נתיבות שלום, נתיבות המשפט, נגיף קורונה, נועם אלימלך, ניו יורק, סנהדרין, ספר התניא, סדר (משנה), סדר (ישיבה), סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סוגיא, סוגיה, סיני (כתב עת), סיני ועוקר הרים, עמנואל אטקס, עבר (דמות מקראית), עוקר הרים, עילוי (לימוד), עיון ובקיאות, פרשנות הפשט למקרא, פרשת השבוע, פתח תקווה, פולין, פירקוי בן באבוי, צדקת הצדיק, צדוק הכהן מלובלין, ציונות דתית, קצות החושן, קב הישר, קבלה, קבוצת גיל, קודקס, קיצור שולחן ערוך, ר"מ, רמת גן, רמח"ל, רמב"ן, רמב"ם, ראש ישיבה, ראשונים, ראשי תיבות, ראשית חכמה, רש"י, רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, רב, רבנו בחיי אבן פקודה, רבנו יונה, רבי אברהם בן הרמב"ם, רבי יהודה הנשיא, רובע היהודי, רווק, רי"ף, שמואל, שמואל קלמן מירסקי, שמונה פרקים לרמב"ם, שאול שטמפפר, שם (דמות מקראית), שערי תשובה, שערי תורה (תלמוד תורה ביפו), שפת אמת (ספר), שריפת התלמוד, שלמה טיקוצ'ינסקי, שלמה טיקוצינסקי, שליטה עצמית, שביל הזהב, שולחן ערוך, שירות חובה בצה"ל, שיחת מוסר, תנ"ך, תנ"ך בגובה העיניים, תנועת המוסר, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילה, תשט"ז, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תואר אקדמי, תוספות, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, תורה בתפארתה, תיקון המידות, לובה חרל"פ, לימוד נהיגה בישראל, לימוד תורה, לימודי קודש, לימודי חול, ליטאים (זרם), טלפון סלולרי, זמן (ישיבות), זמן אלול, חסידות, חסידות סאטמר, חסידות באבוב, חרדים מודרניים, חטיבת ביניים, חז"ל, חזקיהו, חזרה בתשובה, חברותא, חוץ לארץ, חובת הלבבות, חודש תשרי, חיי אדם, חיים מוולוז'ין, חיים קניבסקי, בני ברק, בעלי התוספות, ברוך קונשטט, בחינת בגרות (ישראל), בחיי אבן פקודה, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, בולטימור, בית מדרש, בית מדרש לתורת ארץ ישראל, בית ספר תיכון, בית דין, בית דין (הלכה), בית הוראה, גמרא, גאונים, גטו שאנגחאי, דרך ה', דרכי לימוד התלמוד, דתיים לאומיים, דוד אסף, דוד גודבלט, המאה ה-19, המאה ה-20, המספיק לעובדי ה', המגיד ממזריטש, הסבא מסלבודקה, העשור הראשון של המאה ה-21, העולם הבא, הצופה, הראי"ה קוק, הרב שך, הרב שטיינמן, התמדה (לימוד תורה), התלמוד הבבלי, הלכה, החת"ם סופר, הבעל שם טוב, הגאון מווילנה, הונגריה, היסטוריה של עם ישראל, היכל התלמוד, וינר נוישטאדט, כפר סבא, כתובות, כולל אברכים, כולל חזון איש, ימי הביניים, יעקב, יעקב גלר, יצחק, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יראת שמים, ירושלים, ישעיהו גפני, ישראל, ישראל מסלנט, ישיבת מאה שערים, ישיבת מרכז הרב, ישיבת מיר, ישיבת אחי תמימים, ישיבת אהל משה, ישיבת אור שמח, ישיבת אור ישראל, ישיבת סלבודקה (בני ברק), ישיבת סלונים, ישיבת סורא, ישיבת עץ חיים, ישיבת פרשבורג, ישיבת פומבדיתא, ישיבת פוניבז', ישיבת פורת יוסף, ישיבת פילדלפיה, ישיבת קלצק (ארץ ישראל), ישיבת קול תורה, ישיבת רבנו חיים ברלין, ישיבת רבנו יצחק אלחנן, ישיבת שפת אמת, ישיבת שילוב, ישיבת תפארת צבי, ישיבת תפארת ציון, ישיבת תפארת ישראל, ישיבת תומכי תמימים המרכזית, ישיבת תורת אמת (חב"ד), ישיבת תורת חיים, ישיבת לומז'ה, ישיבת לייקווד, ישיבת טלז, ישיבת חפץ חיים (כפר סבא), ישיבת חברון, ישיבת חברון כנסת ישראל, ישיבת חידושי הרי"ם, ישיבת חיי עולם, ישיבת בית יוסף (בני ברק), ישיבת המקובלים שער השמים, ישיבת הסדר, ישיבת הר עציון, ישיבת הר המור, ישיבת הדר, ישיבת היישוב החדש, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת בית יצחק, ישיבה (תנוחה), ישיבה על קברו, ישיבה קטנה, ישיבה קטנה לאומית, ישיבה תיכונית, ישיבה לצעירים, ישיבה גדולה, ישיבה יוניברסיטי, ישיבות בריסק, ישיבות המוסר, יחזקאל לווינשטיין, יחוסי תנאים ואמוראים, יחיאל מיכל שלזינגר, יהדות, יהדות אשכנז, יהודה (דמות מקראית), יהודה הלוי, יהודים, יהויכין, יום כיפור, יונה מרצבך, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון), 1910, 1942, 2012. להרחיב מדד (257 יותר) »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסכת יבמות · ראה עוד »

מסילת ישרים

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומסילת ישרים · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומקראות גדולות · ראה עוד »

מרדכי ברויאר (היסטוריון)

מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; (8 באפריל 1918 – 28 במאי 2007, אור לי"ב בסיוון תשס"ז) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות אירופה בימי הביניים ובעת החדשה. מורה, מרצה והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומרדכי ברויאר (היסטוריון) · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל

#הפניה מרכז זלמן שזר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: ישיבה ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפיע (תפקיד)

משפיע הוא רב חסידי שעיקר השפעתו היא בענייני עבודת השם, תיקון המידות והתעלות רוחנית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומשפיע (תפקיד) · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומשגיח · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלגת קיום

#הפניה מלגה (חינוך).

חָדָשׁ!!: ישיבה ומלגת קיום · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרשה תורנית לנשים

לימוד בחברותא במדרשת שיל"ת מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומדרשה תורנית לנשים · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: ישיבה ומוסר · ראה עוד »

מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות

#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומוזיאון העם היהודי - בית התפוצות · ראה עוד »

מודל לחיקוי

מודל לחיקוי הוא אדם שבהתנהגותו או בהצלחתו גורם לאחרים - בעיקר לצעירים - לחקות אותו, או לנסות ללכת בדרכיו.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומודל לחיקוי · ראה עוד »

מכתב מאליהו

מכתב מאליהו הם סדרת ספרים בענייני מוסר, אמונה והשקפה שנלקטו מתוך כתבי הרב אליהו אליעזר דסלר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומכתב מאליהו · ראה עוד »

מכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים

מכון לנדר – מרכז אקדמי ירושלים (באנגלית: Lander Institute) היה מוסד אקדמי, בסטטוס של מכללה אקדמית פרטית מיסודו של טורו קולג' שמשכנו היה גבעת שאול בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים · ראה עוד »

מכון לב

#הפניה המרכז האקדמי לב.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומכון לב · ראה עוד »

מכון טל

#הפניה המרכז האקדמי לב.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומכון טל · ראה עוד »

מכינה קדם צבאית

#הפניה מכינה קדם-צבאית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומכינה קדם צבאית · ראה עוד »

מכינה קדם-צבאית

בישראל, מכינה קדם-צבאית מוגדרת בחוק כ"מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון ולמתגייסים לצבא, ושמטרותיה הכנת החניכים והחניכות לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית".

חָדָשׁ!!: ישיבה ומכינה קדם-צבאית · ראה עוד »

מידות טובות

מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ומידות טובות · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואמוראים · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואנכרוניזם · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וארמית · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וארצות הברית · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: ישיבה וארבעה טורים · ראה עוד »

ארוחת ערב

ביצים קשות וצימוקים ארוחת ערב היא הארוחה הנאכלת בשעות הערב, בדרך כלל הארוחה האחרונה ביום.

חָדָשׁ!!: ישיבה וארוחת ערב · ראה עוד »

ארוחת בוקר

ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וארוחת בוקר · ראה עוד »

אליעזר עבד אברהם

אֱלִיעֶזֶר, המכונה גם דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, הוא דמות מקראית, עבדו של אברהם אבינו.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואליעזר עבד אברהם · ראה עוד »

אליעזר יהודה פינקל

הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואליעזר יהודה פינקל · ראה עוד »

אליהו דסלר

#הפניה אליהו אליעזר דסלר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואליהו דסלר · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואחרונים · ראה עוד »

אברך

אַבְרֵךְ בעולם הישיבות הוא אדם אשר מקדיש חלק ניכר מיומו ללימוד תורה בישיבה או בכולל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואברך · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואברהם · ראה עוד »

אברהם גרוסמן

אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואברהם גרוסמן · ראה עוד »

אבות האומה

#הפניה שלושת האבות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואבות האומה · ראה עוד »

אגרת רב שרירא גאון

אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »

אהלי תורה

#הפניה מוסדות אהלי תורה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואהלי תורה · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואוסטריה · ראה עוד »

אורתודוקסיה מודרנית

יהדות אורתודוקסית מודרנית (באנגלית: Modern Orthodox Judaism) היא זרם ביהדות האורתודוקסית הדוגל בשילוב של יהדות על פי ההלכה עם ערכים ואורחות חיים של העולם המודרני.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואורתודוקסיה מודרנית · ראה עוד »

אורח חיים

#הפניה חיים אישיים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואורח חיים · ראה עוד »

אורחות תורה

#הפניה ישיבת ארחות תורה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואורחות תורה · ראה עוד »

אולפנא

#הפניה אולפנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואולפנא · ראה עוד »

אינטימי

#הפניה אינטימיות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואינטימי · ראה עוד »

אירוסין

#הפניה אירוסים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואירוסין · ראה עוד »

איש

#הפניה גבר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואיש · ראה עוד »

אידיאליזם

אידיאליזם הוא שם כולל לזרמים בפילוסופיה הסבורים כי מציאות היא בראש ובראשונה אידאה, כלומר משהו מופשט ולא פיזי, ורק בעקבות האידאה (אם בכלל) אפשר לדבר גם על עצמים פיזיים כדברים הקיימים במציאות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ואידיאליזם · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבה ונפש החיים · ראה עוד »

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.

חָדָשׁ!!: ישיבה ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »

נתיבות שלום

נתיבות שלום היא סדרת ספרים שכתב הרב שלום נח ברזובסקי, מאדמו"רי סלונים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ונתיבות שלום · ראה עוד »

נתיבות המשפט

ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.

חָדָשׁ!!: ישיבה ונתיבות המשפט · ראה עוד »

נגיף קורונה

איור של הנגיף נגיפי קורונה (באנגלית: Coronaviruses) הם נגיפי RNA המשתייכים לתת-המשפחה Orthocoronavirinae שבמשפחת Coronaviridae.

חָדָשׁ!!: ישיבה ונגיף קורונה · ראה עוד »

נועם אלימלך

נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ונועם אלימלך · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ישיבה וניו יורק · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסנהדרין · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וספר התניא · ראה עוד »

סדר (משנה)

#הפניה משנה#חלקי המשנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסדר (משנה) · ראה עוד »

סדר (ישיבה)

מראה אופייני של סדר. הצילום הוא מישיבת מיר בשאנגחאי בעת מלחמת העולם השנייה סדר הוא כינוי המקובל בעולם הישיבות לזמן המוקדש ללימוד במהלך היום.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסדר (ישיבה) · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסדר קדשים · ראה עוד »

סוגיא

#הפניה סוגיה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסוגיא · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסוגיה · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: ישיבה ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עבר (דמות מקראית)

עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.

חָדָשׁ!!: ישיבה ועבר (דמות מקראית) · ראה עוד »

עוקר הרים

#הפניה סיני ועוקר הרים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ועוקר הרים · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: ישיבה ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

עיון ובקיאות

#הפניה סיני ועוקר הרים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ועיון ובקיאות · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: ישיבה ופרשת השבוע · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: ישיבה ופתח תקווה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: ישיבה ופולין · ראה עוד »

פירקוי בן באבוי

פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »

צדקת הצדיק

#הפניה צדוק הכהן מלובלין.

חָדָשׁ!!: ישיבה וצדקת הצדיק · ראה עוד »

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).

חָדָשׁ!!: ישיבה וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וציונות דתית · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: ישיבה וקצות החושן · ראה עוד »

קב הישר

#הפניה צבי הירש קאיידנובר.

חָדָשׁ!!: ישיבה וקב הישר · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבה וקבלה · ראה עוד »

קבוצת גיל

באנתרופולוגיה, קבוצת גיל הא קטגוריה חברתית או קבוצה חברתית משותפת, המכילה אנשים בעלי גיל דומה, בעלי זהות משותפת, השומרים על קשרים לאורך זמן רב והעוברים יחדיו שורה של מעברי סטטוס.

חָדָשׁ!!: ישיבה וקבוצת גיל · ראה עוד »

קודקס

קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וקודקס · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ור"מ · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורמת גן · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורמח"ל · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורמב"ם · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: ישיבה וראשונים · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וראשי תיבות · ראה עוד »

ראשית חכמה

ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.

חָדָשׁ!!: ישיבה וראשית חכמה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורש"י · ראה עוד »

רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש היא רשת ישיבות חסידות חב"ד בעולם.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורב · ראה עוד »

רבנו בחיי אבן פקודה

רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורבנו בחיי אבן פקודה · ראה עוד »

רבנו יונה

#הפניה יונה גירונדי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורבנו יונה · ראה עוד »

רבי אברהם בן הרמב"ם

#הפניה אברהם בן הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורבי אברהם בן הרמב"ם · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רובע היהודי

#הפניה הרובע היהודי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורובע היהודי · ראה עוד »

רווק

רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורווק · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ורי"ף · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושמואל · ראה עוד »

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »

שמונה פרקים לרמב"ם

שמונה פרקים לרמב"ם בתרגום ליידיש של אפרים פישל בלוך, שנת 1897 שמונה פרקים לרמב"ם הוא הכינוי המקובל להקדמתו של הרמב"ם למסכת אבות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושמונה פרקים לרמב"ם · ראה עוד »

שאול שטמפפר

שאול שטמפפר (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושאול שטמפפר · ראה עוד »

שם (דמות מקראית)

#הפניה שם בן נח.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושם (דמות מקראית) · ראה עוד »

שערי תשובה

שערי תשובה שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושערי תשובה · ראה עוד »

שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

250px מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא תלמוד תורה מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נווה שלום יפו ב-1890, פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו) · ראה עוד »

שפת אמת (ספר)

הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »

שריפת התלמוד

#הפניה שרפת התלמוד.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושריפת התלמוד · ראה עוד »

שלמה טיקוצ'ינסקי

שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »

שלמה טיקוצינסקי

#הפניה שלמה טיקוצ'ינסקי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושלמה טיקוצינסקי · ראה עוד »

שליטה עצמית

שליטה עצמית או ויסות עצמי הם יכולתו של האדם לבקר ולהתאים את מחשבתו, רגשותיו והתנהגותו לצורך השגת מטרה כלשהי או הסתגלות למצב מסוים, וכן לצורך הימנעות מנזק אפשרי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושליטה עצמית · ראה עוד »

שביל הזהב

ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושביל הזהב · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: ישיבה ושולחן ערוך · ראה עוד »

שירות חובה בצה"ל

חיילת בשירות החובה, בטקס השבעה שירות בצה"ל הוא בגדר חובה לאזרחי ישראל ומוסדר בעיקר באמצעות חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושירות חובה בצה"ל · ראה עוד »

שיחת מוסר

שיחת מוסר היא שיחה הנמסרת בדרך כלל על ידי המשגיח של ישיבה חרדית ותוכנה הוא מוסר ותיקון המידות, תדירות השיחה המקובלת היא שבועית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ושיחת מוסר · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותנ"ך · ראה עוד »

תנ"ך בגובה העיניים

תנ"ך בגובה העיניים הוא כינוי לגישה בלימוד פשט הפסוקים בתנ"ך שפותחה על ידי הרב יואל בן נון, הרב יעקב מדן ורבנים נוספים מישיבת הר עציון ומהחוגים הקרובים אליה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותנ"ך בגובה העיניים · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותנועת המוסר · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותפילה · ראה עוד »

תשט"ז

#הפניה ה'תשט"ז.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותשט"ז · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תואר אקדמי

מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 תואר אקדמי הוא תואר שמעניקות אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות (להוראה ושאינן להוראה) לבוגריהן, לאחר שסיימו לעמוד בכל התנאים הלימודיים והמחקריים המקנים זכות לתואר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותואר אקדמי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותוספות · ראה עוד »

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותורה שבעל פה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תורה בתפארתה

#הפניה ישיבת תורה בתפארתה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותורה בתפארתה · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: ישיבה ותיקון המידות · ראה עוד »

לובה חרל"פ

לוּבָּה רחל חַרלָ"פּ (Luba Charlap) (נולדה בתשי"ב) היא לשונאית ישראלית, חוקרת בתחום הפרשנות הפילולוגית ותורת הלשון בימי הביניים, ראש "המרכז ללימודי הטקסט" במכללת ליפשיץ בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ולובה חרל"פ · ראה עוד »

לימוד נהיגה בישראל

לימוד נהיגה הוא החלק המעשי של הכשרת הנהג לקראת קבלת רישיון נהיגה, לצד החלק של לימוד עיוני ("תאוריה").

חָדָשׁ!!: ישיבה ולימוד נהיגה בישראל · ראה עוד »

לימוד תורה

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: ישיבה ולימוד תורה · ראה עוד »

לימודי קודש

#הפניה תלמוד תורה (מצווה).

חָדָשׁ!!: ישיבה ולימודי קודש · ראה עוד »

לימודי חול

לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ולימודי חול · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וליטאים (זרם) · ראה עוד »

טלפון סלולרי

אבולוציה של טלפונים סלולריים: 1992-2014 אחוז המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, 2006 כמות המשתמשים בעולם בטלפון סלולרי, לפי מדינות, בין השנים 1980–2009 טלפון סלולרי שמציג מפה של אזור, לרוב יהיה מצורף למפה זיהוי של מיקום המשתמש באמצעות GPS טלפון חכם מסוג אייפון 4 של חברת אפל טלפון סלולרי או טלפון נייד הוא טלפון אלחוטי נייד, מכשיר רדיו דו-כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי רדיו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וטלפון סלולרי · ראה עוד »

זמן (ישיבות)

בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר).

חָדָשׁ!!: ישיבה וזמן (ישיבות) · ראה עוד »

זמן אלול

זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא הראשון משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וזמן אלול · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחסידות · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: ישיבה וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חסידות באבוב

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחסידות באבוב · ראה עוד »

חרדים מודרניים

חרדים מודרניים הוא כינוי לאנשים המשתייכים למגזר החרדי בישראל אך פתוחים לעולם המודרני ולחברה הכללית, במידה העולה על המקובל בזרם החרדי המרכזי.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחרדים מודרניים · ראה עוד »

חטיבת ביניים

חטיבת ביניים (באנגלית: Middle School) הוא שלב במערכת חינוך פורמלי הקיים במדינות מסוימות, בין בית ספר יסודי לבין בית ספר תיכון.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחטיבת ביניים · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחז"ל · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחזקיהו · ראה עוד »

חזרה בתשובה

חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחזרה בתשובה · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחברותא · ראה עוד »

חוץ לארץ

חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחוץ לארץ · ראה עוד »

חובת הלבבות

#הפניה תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחובת הלבבות · ראה עוד »

חודש תשרי

#הפניה תשרי.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחודש תשרי · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחיי אדם · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וחיים קניבסקי · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובני ברק · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובעלי התוספות · ראה עוד »

ברוך קונשטט

הרב ברוך קונשטט (כ"ה בכסלו תרמ"ה, דצמבר 1885 – ט"ו בשבט תשכ"ז, 26 בינואר 1967) היה ממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים ומראשיה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וברוך קונשטט · ראה עוד »

בחינת בגרות (ישראל)

בחינת בגרות בגאוגרפיה בחינת בגרות תיכון רוטברג רמת השרון בחינת הבגרות בישראל היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובחינת בגרות (ישראל) · ראה עוד »

בחיי אבן פקודה

#הפניה רבנו בחיי אבן פקודה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובחיי אבן פקודה · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובבא בתרא · ראה עוד »

בולטימור

בולטימור (באנגלית: Baltimore) היא העיר הגדולה במדינת מרילנד, ארצות הברית והשלושים בגודלה בארצות הברית כולה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובולטימור · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובית מדרש · ראה עוד »

בית מדרש לתורת ארץ ישראל

בית מדרש לתורת ארץ ישראל (מכונה גם: כולל תורת ארץ ישראל) הוא כולל אברכים בפתח תקווה, מראשוני הכוללים ביישוב החדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובית מדרש לתורת ארץ ישראל · ראה עוד »

בית ספר תיכון

כיתה בגימנסיה הרצליה, 1912 בית ספר תיכון (מכונה גם חטיבה עליונה או בראשי תיבות חט"ע) הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובית ספר תיכון · ראה עוד »

בית דין

בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובית דין · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית הוראה

בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ובית הוראה · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ישיבה וגמרא · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וגאונים · ראה עוד »

גטו שאנגחאי

גטו שאנגחאי (בסינית: 上海隔都) היה, במהלך מלחמת סין–יפן השנייה, שטח בן כארבעה קמ"ר ברובע הונגקוֹאוּ (虹口区) של שאנגחאי, בו התגוררו כ-20,000 פליטים יהודים מארצות אירופה שנמלטו מן הנאצים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וגטו שאנגחאי · ראה עוד »

דרך ה'

דרך ה' הוא ספרו של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), אשר פעל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ישיבה ודרך ה' · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ישיבה ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ודתיים לאומיים · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבה ודוד אסף · ראה עוד »

דוד גודבלט

דוד מרדכי גודבלט (20 בדצמבר 1942 – 25 בספטמבר 2019) היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וראש הקתדרה ללימודי היהדות באוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ודוד גודבלט · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ישיבה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ישיבה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המספיק לעובדי ה'

#הפניה המספיק לעובדי השם.

חָדָשׁ!!: ישיבה והמספיק לעובדי ה' · ראה עוד »

המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבה והמגיד ממזריטש · ראה עוד »

הסבא מסלבודקה

#הפניה נתן צבי פינקל.

חָדָשׁ!!: ישיבה והסבא מסלבודקה · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

חָדָשׁ!!: ישיבה והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: ישיבה והעולם הבא · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: ישיבה והצופה · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: ישיבה והראי"ה קוק · ראה עוד »

הרב שך

#הפניה אלעזר מנחם מן שך.

חָדָשׁ!!: ישיבה והרב שך · ראה עוד »

הרב שטיינמן

#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.

חָדָשׁ!!: ישיבה והרב שטיינמן · ראה עוד »

התמדה (לימוד תורה)

התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.

חָדָשׁ!!: ישיבה והתמדה (לימוד תורה) · ראה עוד »

התלמוד הבבלי

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: ישיבה והתלמוד הבבלי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ישיבה והלכה · ראה עוד »

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: ישיבה והחת"ם סופר · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבה והבעל שם טוב · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: ישיבה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: ישיבה והונגריה · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היכל התלמוד

היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה.

חָדָשׁ!!: ישיבה והיכל התלמוד · ראה עוד »

וינר נוישטאדט

וינר נוישטאדט (בגרמנית: Wiener Neustadt, נכתב לפעמים וינר נוישטט, בתרגום חופשי: "עיר וינאית חדשה") היא עיר במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, הנחשבת לאחד ממחוזותיה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ווינר נוישטאדט · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וכפר סבא · ראה עוד »

כתובות

#הפניה מסכת כתובות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וכתובות · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: ישיבה וכולל אברכים · ראה עוד »

כולל חזון איש

כולל חזון איש הוא כולל אברכים בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ישיבה וכולל חזון איש · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וימי הביניים · ראה עוד »

יעקב

יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויעקב · ראה עוד »

יעקב גלר

יעקב גלר (29 בנובמבר 1930, כסלו תרצ"א; וסלוי, רומניה- 23 בינואר 2022; פתח תקווה), היה היסטוריון שחיבר ספרים בנושאים יהודיים בעברית וברומנית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויעקב גלר · ראה עוד »

יצחק

יצחק מברך את יעקב, גוברט פלינק, 1638 יצחק, מכונה במסורת היהודית יצחק אבינו, הוא דמות מקראית, השני בשלושת האבות.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויצחק · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »

יראת שמים

#הפניה יראת השם.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויראת שמים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו גפני

ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו יורק) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאו לשעבר של המרכז האקדמי שלם.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישעיהו גפני · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישראל · ראה עוד »

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישראל מסלנט · ראה עוד »

ישיבת מאה שערים

#הפניה הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת מאה שערים · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת אחי תמימים

#הפניה רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת אחי תמימים · ראה עוד »

ישיבת אהל משה

#הפניה חצר דיסקין#ישיבת אהל משה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת אהל משה · ראה עוד »

ישיבת אור שמח

אחד ממוסדות אור שמח ישיבת אור שמח היא ישיבה לחוזרים בתשובה שבסיסה בירושלים, עם סניפים במקומות רבים בעולם.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת אור שמח · ראה עוד »

ישיבת אור ישראל

בניין הישיבה הקטנה ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת אור ישראל · ראה עוד »

ישיבת סלבודקה (בני ברק)

שלט הסבר על ישיבת סלבודקה בבני ברק בניין ישיבת סלבודקה בשיפוצים בניין בית המדרש על רקע שניים מבנייני הפנימייה ישיבת סלבודקה (סלבודקא) היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בגבעת רוקח בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת סלבודקה (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת סלונים

#הפניה ישיבת בית אברהם.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת סלונים · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת סורא · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת פורת יוסף

ישיבת פורת יוסף בשנת 1937 ג'ון פיליפס פיצוץ בניין הישיבה במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה ישיבת פורת יוסף בעת הקמתה מחדש ברובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת פורת יוסף · ראה עוד »

ישיבת פילדלפיה

ישיבת פילדלפיה (בשמה המלא באנגלית: Talmudical Yeshiva of Philadelphia, הישיבה התלמודית של פילדלפיה) היא אחת הישיבות הליטאיות החשובות מחוץ לגבולות ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת פילדלפיה · ראה עוד »

ישיבת קלצק (ארץ ישראל)

ישיבת קלצק פרדס חנה - רחובות, הייתה ישיבה שהוקמה על ידי הרב צבי יהודה מלצר, על שם ישיבת קלצק בליטא, שהוקמה על ידי אביו הרב איסר זלמן מלצר, ובראשה עמד גיסו הרב אהרן קוטלר.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת קלצק (ארץ ישראל) · ראה עוד »

ישיבת קול תורה

המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת קול תורה · ראה עוד »

ישיבת רבנו חיים ברלין

#הפניה ישיבת רבינו חיים ברלין.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת רבנו חיים ברלין · ראה עוד »

ישיבת רבנו יצחק אלחנן

#הפניה ישיבת רבינו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת רבנו יצחק אלחנן · ראה עוד »

ישיבת שפת אמת

קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת שפת אמת · ראה עוד »

ישיבת שילוב

#הפניה שילוב (מסלול צבאי).

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת שילוב · ראה עוד »

ישיבת תפארת צבי

ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת תפארת צבי · ראה עוד »

ישיבת תפארת ציון

שלט הסבר בחזית ישיבת תפארת ציון ברח' ירושלים 37 בבני ברק ישיבת תפארת ציון (מכונה גם: נצח), היא ישיבה קטנה ליטאית בבני ברק.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת תפארת ציון · ראה עוד »

ישיבת תפארת ישראל

ישיבת תפארת ישראל היא ישיבה ליטאית בחיפה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת תפארת ישראל · ראה עוד »

ישיבת תומכי תמימים המרכזית

#הפניה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית – 770).

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת תומכי תמימים המרכזית · ראה עוד »

ישיבת תורת אמת (חב"ד)

הנחת אבן הפינה לישיבת תורת אמת, תשכ"ג, 1963 ישיבת תורת אמת היא ישיבה ותיקה בארץ ישראל המשתייכת לחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת תורת אמת (חב"ד) · ראה עוד »

ישיבת תורת חיים

לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת תורת חיים · ראה עוד »

ישיבת לומז'ה

בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת לומז'ה · ראה עוד »

ישיבת לייקווד

ישיבת לייקווד (שמה הרשמי: "בית מדרש גבוה") היא ישיבה ליטאית, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר).

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת לייקווד · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)

תמונה מתשי"א, במרכז ראש הישיבה הרב שטיינמן ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה קטנה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת חפץ חיים (כפר סבא) · ראה עוד »

ישיבת חברון

#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת חברון · ראה עוד »

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון - כנסת ישראל (בעבר: ישיבת סלבודקה) היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת חברון כנסת ישראל · ראה עוד »

ישיבת חידושי הרי"ם

ישיבת חידושי הרי"ם היא ישיבה של חסידות גור בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת חידושי הרי"ם · ראה עוד »

ישיבת חיי עולם

ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת חיי עולם · ראה עוד »

ישיבת בית יוסף (בני ברק)

ישיבת בית יוסף – נובהרדוק בבני ברק הייתה הישיבה גדולה הראשונה בבני ברק ומהישיבות הוותיקות ביישוב החדש במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת בית יוסף (בני ברק) · ראה עוד »

ישיבת המקובלים שער השמים

היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת המקובלים שער השמים · ראה עוד »

ישיבת הסדר

סמל איגוד ישיבות ההסדר ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת הסדר · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת הר עציון · ראה עוד »

ישיבת הר המור

בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע בניין הישיבה ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת הר המור · ראה עוד »

ישיבת הדר

ישיבת הדר הוקמה בעיר ניו יורק בקיץ ה'תשס"ז (2007) על ידי מכון הדר בתור הישיבה הראשונה בארצות הברית שבה לומדים יחד גברים ונשים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת הדר · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבת כנסת בית יצחק

ישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') הייתה אחת מישיבות ליטא.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבת כנסת בית יצחק · ראה עוד »

ישיבה (תנוחה)

איכרה יושבת, ציור משנת 1842 ישיבה היא תנוחת מנוחה של גוף האדם וכן של גופם של כמה בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה (תנוחה) · ראה עוד »

ישיבה על קברו

ישיבה על קברו הוא מנהג יהודי המוזכר בתלמוד, לפיו נהגו לקבוע סדרי לימוד קבועים (.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה על קברו · ראה עוד »

ישיבה קטנה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה קטנה · ראה עוד »

ישיבה קטנה לאומית

סמליל "איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות" ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה קטנה המיועדת לנערים דתיים לאומיים בגיל בית הספר התיכון שבה נלמדים באופן בלעדי או כמעט בלעדי לימודי קודש, הכוללים גמרא, הלכה ואמונה.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה קטנה לאומית · ראה עוד »

ישיבה תיכונית

ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה תיכונית · ראה עוד »

ישיבה לצעירים

#הפניה ישיבת ירושלים לצעירים.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה לצעירים · ראה עוד »

ישיבה גדולה

בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה גדולה · ראה עוד »

ישיבה יוניברסיטי

אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »

ישיבות בריסק

היכל ישיבת בריסק ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו בירושלים על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבות בריסק · ראה עוד »

ישיבות המוסר

#הפניה תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: ישיבה וישיבות המוסר · ראה עוד »

יחזקאל לווינשטיין

#הפניהיחזקאל לוינשטיין.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויחזקאל לווינשטיין · ראה עוד »

יחוסי תנאים ואמוראים

יחוסי תנאים ואמוראים (ליק: מקיצי נרדמים, 1874) יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויחוסי תנאים ואמוראים · ראה עוד »

יחיאל מיכל שלזינגר

הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב יוצא גרמניה אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויחיאל מיכל שלזינגר · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויהדות · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהודה (דמות מקראית)

יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויהודה (דמות מקראית) · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויהודים · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויהויכין · ראה עוד »

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויום כיפור · ראה עוד »

יונה מרצבך

הרב יונה (יוליוס) מרצבך (גרמנית: Julius Merzbach; כ"ב בתשרי תרס"א, אוקטובר 1900 – י"ח בתשרי תשמ"א, ספטמבר 1980) היה רב העיר דרמשטאדט בגרמניה, ולאחר עלייתו ארצה מראשי ישיבת קול תורה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: ישיבה ויונה מרצבך · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון)

#הפניה יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון).

חָדָשׁ!!: ישיבה ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבה ו1910 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבה ו1942 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבה ו2012 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »