סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כגוונא

מַדָד כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו". [1]

54 יחסים: מקהלת מלכות, מקובל, מרדכי בן דוד, מרדכי בן-דוד, משה חלמיש, מזמור שיר ליום השבת, מזרח אירופה, מוסד הרב קוק, מוזיקה חסידית, מכללת אורות ישראל, מיכאל שטרייכר, מיילך קאהן, אפרים זלמן מרגליות, ארמית, אברימי רוט, איהי שבת, ספר תורה, ספר הזוהר, סטרא אחרא, סידור אדמו"ר הזקן, עמנואל חי ריקי, פייר פינצ'יק, קלויז, קדיש, שניאור זלמן מלאדי, שי פירון, תנועת החסידות, תפילת ערבית של שבת, לבוב, זאנוויל ויינברגר, זבולון קוורטין, חמדת ימים (ספר), חסידות באבוב, ברודי, ברכו, בריך שמיה, גרסת כיסוי, דעת (אתר אינטרנט), ה'תקמ"ח, ה'תקע"ו, המגיד ממזריטש, האר"י, הבעל שם טוב, כניסת שבת, כיסא הכבוד, יסוד ושורש העבודה, יעקב למר, יצחק מאיר (זמר), יצחק אייזיק ספרין, ירמיה דמן, ..., ישיבת שדמות נריה, יוסף רוזנבלט, יוסי גרין, יוטיוב. להרחיב מדד (4 יותר) »

מקהלת מלכות

לוגו המקהלה הישן מקהלת מלכות היא מקהלה חרדית חסידית השרה בסוגת המוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומקהלת מלכות · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומקובל · ראה עוד »

מרדכי בן דוד

#הפניה מרדכי בן-דוד.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומרדכי בן דוד · ראה עוד »

מרדכי בן-דוד

מֹרְדְכָי וֶרְדִיגֶר (Mordechai Werdyger; הידוע כמֹרְדְכָי בֶּן דָוִד, ובראשי תיבות מ.ב.ד; MBD; נולד בי' בניסן תשי"א, 16 באפריל 1951) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי, מפורצי הדרך למוזיקה החסידית החדשה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומרדכי בן-דוד · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומשה חלמיש · ראה עוד »

מזמור שיר ליום השבת

#הפניה תהילים צ"ב.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומזמור שיר ליום השבת · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומזרח אירופה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוזיקה חסידית

מוזיקה חסידית היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומוזיקה חסידית · ראה עוד »

מכללת אורות ישראל

אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך היא מכללה אקדמית להכשרת מורים ציונית-דתית, פרי איחודן של מכללות "אורות ישראל" באלקנה ו"מורשת יעקב" ברחובות.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומכללת אורות ישראל · ראה עוד »

מיכאל שטרייכר

הרב מיכאל דב (מייקל) שטרייכר (נולד: 1960 לערך) הוא זמר וראש ישיבה חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומיכאל שטרייכר · ראה עוד »

מיילך קאהן

מיילך (אלימלך) קאהן (נולד ב-1969) הוא זמר-יוצר חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: כגוונא ומיילך קאהן · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: כגוונא ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: כגוונא וארמית · ראה עוד »

אברימי רוט

אברימי רוט הוא זמר וחזן חסידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: כגוונא ואברימי רוט · ראה עוד »

איהי שבת

איהי שבת הוא אלבום סולו של החזן החסידי יעקב למר.

חָדָשׁ!!: כגוונא ואיהי שבת · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: כגוונא וספר תורה · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: כגוונא וספר הזוהר · ראה עוד »

סטרא אחרא

סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.

חָדָשׁ!!: כגוונא וסטרא אחרא · ראה עוד »

סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

חָדָשׁ!!: כגוונא וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »

עמנואל חי ריקי

רבי רפאל עמנואל חי ריקי (Ricchi; ט"ו בתמוז ה'תמ"ז, 26 ביוני 1687, פרארה – א' באדר ה'תק"ג, 25 בפברואר 1743) היה רב פרשן המשנה, מקובל ופייטן איטלקי.

חָדָשׁ!!: כגוונא ועמנואל חי ריקי · ראה עוד »

פייר פינצ'יק

פייר פינצ'יק (פנחס סגל; באנגלית: Pierre S. Pinchik; 1900–7 לינואר 1971) י בטבת תשל"א היה חזן, זמר ומלחין פרקי חזנות ושירים עממיים ביידיש.

חָדָשׁ!!: כגוונא ופייר פינצ'יק · ראה עוד »

קלויז

#הפניה בית מדרש.

חָדָשׁ!!: כגוונא וקלויז · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: כגוונא וקדיש · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: כגוונא ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שי פירון

הרב שי משה פירון (נולד ב-25 בינואר 1965, כ"ב בשבט ה'תשכ"ה) הוא רב, מחנך ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: כגוונא ושי פירון · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ותנועת החסידות · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: כגוונא ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: כגוונא ולבוב · ראה עוד »

זאנוויל ויינברגר

זאנוויל ויינברגר הוא זמר חסידי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: כגוונא וזאנוויל ויינברגר · ראה עוד »

זבולון קוורטין

זבולון קוורטין (בגרמנית: Zevulun Kwartin; 25 במרץ 1874–3 באוקטובר 1952) היה חזן יהודי נודע.

חָדָשׁ!!: כגוונא וזבולון קוורטין · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: כגוונא וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חסידות באבוב

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: כגוונא וחסידות באבוב · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: כגוונא וברודי · ראה עוד »

ברכו

ברכו הוא קטע בתפילה היהודית, בו מכריזים "בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ" והקהל עונה: "בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לָעוֹלָם וָעֵד".

חָדָשׁ!!: כגוונא וברכו · ראה עוד »

בריך שמיה

בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ובריך שמיה · ראה עוד »

גרסת כיסוי

גרסת כיסוי או קאבר (באנגלית: Cover version) היא יצירה מחודשת של שיר של אמן אחד על ידי אמן אחר.

חָדָשׁ!!: כגוונא וגרסת כיסוי · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: כגוונא ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ה'תקמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כגוונא וה'תקמ"ח · ראה עוד »

ה'תקע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כגוונא וה'תקע"ו · ראה עוד »

המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: כגוונא והמגיד ממזריטש · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: כגוונא והאר"י · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: כגוונא והבעל שם טוב · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: כגוונא וכניסת שבת · ראה עוד »

כיסא הכבוד

על פי ספרות חז"ל והמיתולוגיה היהודית, כיסא הכבוד הוא כעין משל רוחני למקום מושבו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: כגוונא וכיסא הכבוד · ראה עוד »

יסוד ושורש העבודה

יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויסוד ושורש העבודה · ראה עוד »

יעקב למר

יעקב לֶמֶר הוא חזן חרדי-אמריקאי בולט.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויעקב למר · ראה עוד »

יצחק מאיר (זמר)

יצחק מאיר (נולד בי' ניסן תשמ"א, 14 באפריל 1981) הוא מוזיקאי, מגיש טלוויזיה ומורה למחשבת החסידות.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויצחק מאיר (זמר) · ראה עוד »

יצחק אייזיק ספרין

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »

ירמיה דמן

הרב ירמיה חיים דמן (נולד ב-1951) הוא בעל תפילה, זמר ומלחין בחצר חסידות בעלז.

חָדָשׁ!!: כגוונא וירמיה דמן · ראה עוד »

ישיבת שדמות נריה

ישיבת שדמות נריה היא ישיבת הסדר השוכנת ביישוב שדמות מחולה שבצפון בקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: כגוונא וישיבת שדמות נריה · ראה עוד »

יוסף רוזנבלט

יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »

יוסי גרין

יוסף יצחק (יוסי) גרין (באנגלית: Yossi Green; נולד בט' בסיון ה'תשט"ו, 30 במאי 1955) הוא מלחין וזמר חרדי אמריקאי-ישראלי, מגדולי היוצרים במוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויוסי גרין · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: כגוונא ויוטיוב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כגוונא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »