סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כלאם

מַדָד כלאם

כַּלאם (בערבית: کلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה. [1]

133 יחסים: ממלכת פרס, מאלכ אבן אנס, מנהיגים ותארים באסלאם, מניכאיזם, מצרים, מתודולוגיה, מטאפיזיקה, מטפורה, מטורידי, מחנה, מד'הב, מדרסה, מונגולים, מונותאיזם, מוסר, מוסד ביאליק, מועתזילה, מורג'יאה, מורה נבוכים, מוחמד, מיסטיקה, אנתרופומורפיזם, אסלאם, אריסטו, אתאיזם, אל-מאמון, אל-מעתצם, אל-מתוכל הראשון, אל-ע'זאלי, אללה, אלגוריה, אלוהים, אטום, אחמד אבן חנבל, אבן תיימיה, אבן ח'לדון, אבו מנצור אל-מאתורידי, אבו אל-חסן אל-אשערי, אגן הים התיכון, אורגנון, אורי רובין, אימאם, אינקוויזיציה, איג'מאע, איה (פסוק), נצרות, נביאי האסלאם, סעדיה גאון, ספירת הנוצרים, סונה, ..., סופיזם, סופיות, סורת אל-אנעאם, סורת אל-קמר, סורת אל-קיאמה, סורת צ., סורה, ערבית, עלי א-רידא, עלי בן אבי טאלב, עבדות, עות'מאן בן עפאן, עולמא, עיראק, פאטמה בת מוחמד, פיקה (אסלאם), פילוסופיה, פילוסופיה אסלאמית, פילוסופיה יהודית, קדריה, רמב"ם, ראשידון, רציונליזם, רופא, שריעה, שהאדה, שיעה, שייח', תאולוגיה, תפסיר אל-ג'לאלין, תרבות, תימן, לוגיקה, זורואסטריות, זיידים, ח'ליפה, ח'וארג', חראם, חרב, חדית', חילון, בצרה (עיראק), בתי דין דתיים, בחירה חופשית, בגדאד, בית אומיה, בית עבאס, ג'עפר א-צאדק, גן עדן, ד'ימי, דת, דואליזם, דוגמה, דיאלקטיקה, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-8, המטאפיזיקה של אריסטו, האסכולה המאלכית, האסכולה המאליכית, האסכולה השאפעית, האסכולה החנבלית, האסכולה החניפית, הארון א-רשיד, האוניברסיטה הפתוחה, הקוראן, השילוש הקדוש, התריסריים, כופר (אמונה דתית), יצחק יהודה גולדציהר, יהדות, יהודה הלוי, יוון העתיקה, 786, 809, 813, 827, 833, 847, 848, 912. להרחיב מדד (83 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: כלאם וממלכת פרס · ראה עוד »

מאלכ אבן אנס

מַאלכּ בִּן אַנַס (בערבית: مالك بن أنس; 711–795) מוכר יותר בכינוי "האימאם מַאלִכּ".

חָדָשׁ!!: כלאם ומאלכ אבן אנס · ראה עוד »

מנהיגים ותארים באסלאם

מנהיגים דתיים באסלאם שירתו את המאמינים במסגד ובשלטון (בייחוד במערכת המשפט), חלקם עסקו בפרשנות לקוראן ולחדית' וזכו למקום כבוד בקהילתם.

חָדָשׁ!!: כלאם ומנהיגים ותארים באסלאם · ראה עוד »

מניכאיזם

כתב יד ובו כמרים מניכאיסטים כותבים בשולחנות שלהם, ממזרח סין מניכאיזם היא דת גנוסטית-דואליסטית עתיקה שפרחה בין המאה הרביעית לשישית ונקראה על שם נביאה-מייסדה, מַני.

חָדָשׁ!!: כלאם ומניכאיזם · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: כלאם ומצרים · ראה עוד »

מתודולוגיה

מתודולוגיה היא כלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת (מדעית, אמנותית או אחרת) – או במדע בכלל – מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.

חָדָשׁ!!: כלאם ומתודולוגיה · ראה עוד »

מטאפיזיקה

הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות.

חָדָשׁ!!: כלאם ומטאפיזיקה · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

חָדָשׁ!!: כלאם ומטפורה · ראה עוד »

מטורידי

#הפניה האסכולה המאתורידית.

חָדָשׁ!!: כלאם ומטורידי · ראה עוד »

מחנה

מחנה פליטים בזאיר מחנה אוהלים בקצה הדרומי של קיבוץ רמת הכובש מחנה הוא כינוי ליישוב ארעי.

חָדָשׁ!!: כלאם ומחנה · ראה עוד »

מד'הב

העולם המוסלמי מַדְ'הַב (בערבית: مذهب), הוא מושג בערבית שפירושו אסכולה אסלאמית במחשבה דתית או בהלכה (פיקה).

חָדָשׁ!!: כלאם ומד'הב · ראה עוד »

מדרסה

מדרסה במדינת קרנאטקה בהודו מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת).

חָדָשׁ!!: כלאם ומדרסה · ראה עוד »

מונגולים

המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.

חָדָשׁ!!: כלאם ומונגולים · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: כלאם ומונותאיזם · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: כלאם ומוסר · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: כלאם ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מועתזילה

המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזִלָה) היא אסכולה תאולוגית רציונליסטית עתיקה באסלאם שהתפתחה בערים בצרה ובגדאד בין המאה ה-8 וה-10 לספירה.

חָדָשׁ!!: כלאם ומועתזילה · ראה עוד »

מורג'יאה

אל מורג'יאה (בערבית: المرجئة) היא אסכולה אסלאמית מוקדמת.

חָדָשׁ!!: כלאם ומורג'יאה · ראה עוד »

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

חָדָשׁ!!: כלאם ומורה נבוכים · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כלאם ומוחמד · ראה עוד »

מיסטיקה

ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.

חָדָשׁ!!: כלאם ומיסטיקה · ראה עוד »

אנתרופומורפיזם

#הפניה האנשה.

חָדָשׁ!!: כלאם ואנתרופומורפיזם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: כלאם ואסלאם · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: כלאם ואריסטו · ראה עוד »

אתאיזם

סמל אתאיסטי גנרי מוכר, נוצר על ידי דיאן ריד (Diane Reed) ומשמש את ארגון ברית האתאיסטים הבינלאומית אַתֶאִיזְם הוא דחיית האמונה בקיומה של כל ישות אלוהית.

חָדָשׁ!!: כלאם ואתאיזם · ראה עוד »

אל-מאמון

אבו ג'עפר עבדאללה אל-מאמון אבן הארון (ערבית: ابو جعفر عبدالله المأمون بن هارون) (786–833) היה הח'ליף העבאסי השביעי (במניין המסורתי).

חָדָשׁ!!: כלאם ואל-מאמון · ראה עוד »

אל-מעתצם

אל-מעתצם באללה (מילולית: המחפש מחסה באל), אבו אסחאק מחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: المعتصمبالله, ابو اسحاق محمد بن هارون الرشيد) נולד בשנת 794 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בין השנים 833 ו-842.

חָדָשׁ!!: כלאם ואל-מעתצם · ראה עוד »

אל-מתוכל הראשון

אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה הראשון (מילולית: הנסמך על האל), אבו אל-פצ'ל (קרי: פדל) ג'עפר בן אל-מעתצם באללה (בערבית: المتوكل على الله الاول, ابو الفضل جعفر بن المعتصمبالله) נולד במרץ 821 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בסאמרא בין השנים 847 ל-861.

חָדָשׁ!!: כלאם ואל-מתוכל הראשון · ראה עוד »

אל-ע'זאלי

אבו חאמד מוחמד בן מוחמד אל-ע'זאלי (בערבית: أبو حامد محمد بن محمد الغزالي; 1111-1058) היה פילוסוף ומתקן דת מוסלמי, מחשובי התאולוגים המוסלמים.

חָדָשׁ!!: כלאם ואל-ע'זאלי · ראה עוד »

אללה

המילה "אללה" (ﷲ) בערבית אַללַּהּ (בערבית: ٱللَّٰه) הוא שמו של האל בדת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כלאם ואללה · ראה עוד »

אלגוריה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.

חָדָשׁ!!: כלאם ואלגוריה · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: כלאם ואלוהים · ראה עוד »

אטום

אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.

חָדָשׁ!!: כלאם ואטום · ראה עוד »

אחמד אבן חנבל

אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני (בערבית: الاماماحمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني) (780–855), היה פוסק שריעה ותאולוג אסלאמי חשוב, ואבי האסכולה החנבלית, הנחשבת לאסכולה השמרנית ביותר מבין ארבע האסכולות באסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: כלאם ואחמד אבן חנבל · ראה עוד »

אבן תיימיה

תקי א-דין אחמד אִבּן תַיְימִיָה (ערבית: ابن تيمية) היה תאולוג ופרשן אסלאמי סוני שחי בחורן (22 בינואר 1263–1328), באזור טורקיה הגובל בסוריה של היום.

חָדָשׁ!!: כלאם ואבן תיימיה · ראה עוד »

אבן ח'לדון

אנדרטה לאבן ח'לדון בתוניסיה עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן (בערבית: أبو زيد ولي الدين عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي, תעתיק מדויק: אבו זיד ולי אלדין עבד אלרחמן בן מחמד בן ח'לדון אלחצ'רמי; 27 במאי 1332 – 19 במרץ 1406) היה היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה, הכלכלה והדמוגרפיה.

חָדָשׁ!!: כלאם ואבן ח'לדון · ראה עוד »

אבו מנצור אל-מאתורידי

אבו מנצור, מוחמד בן מוחמד בן מחמוד א-סמרקנדי (853–944), המוכר כאבו מנצור אלמאתורידי (בערבית: أبو منصور الماتريدي), ובתואר הכבוד האימאם מאתורידי, היה פוסק הלכה והוגה דעות מהאסכולה החנפית.

חָדָשׁ!!: כלאם ואבו מנצור אל-מאתורידי · ראה עוד »

אבו אל-חסן אל-אשערי

אַבּוּ אלְ-חַסַן עַלִי אִבְּן אִסְמַאעִיל אלְ-אַשְׁעַרִי (874–936) היה מגדולי התאולוגים המוסלמים בימי הביניים, מייסד האסכולה האשערית הנקראת על שמו, אשר משמשת בסיס לעיקרי המחשבה הסונית עד היום.

חָדָשׁ!!: כלאם ואבו אל-חסן אל-אשערי · ראה עוד »

אגן הים התיכון

הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.

חָדָשׁ!!: כלאם ואגן הים התיכון · ראה עוד »

אורגנון

האורגנון (ביוונית όργανον, דהיינו "כלי"), הוא השם שניתן על ידי אנדוניקוס ואלכסנדר מאפרודיסיאס לכתבים של אריסטו והאסכולה הפריפטטית, וכללה את החיבורים המניחים את יסודות הלוגיקה האריסטוטלית.

חָדָשׁ!!: כלאם ואורגנון · ראה עוד »

אורי רובין

אורי רובין (1944 – 26 באוקטובר 2021) היה פרופסור בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: כלאם ואורי רובין · ראה עוד »

אימאם

מוגולי בשיחה אִמאם (בערבית: إمام‎. מילולית: זה שלפני) היא עמדת הנהגה אסלאמית.

חָדָשׁ!!: כלאם ואימאם · ראה עוד »

אינקוויזיציה

גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית טקס "אוטו דה פה", ציור משנת 1475. האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.

חָדָשׁ!!: כלאם ואינקוויזיציה · ראה עוד »

איג'מאע

איג'מאע (בערבית: إجماع, תעתיק מדויק: אג'מאע) הוא מונח באסלאם המתייחס לקונצנזוס בקרב האומה, קהילת כל המוסלמים.

חָדָשׁ!!: כלאם ואיג'מאע · ראה עוד »

איה (פסוק)

אַ֫יַה (آيَة, תעתיק מדויק: אַאיַה), ברבים אַיַא֫ת (آيَات, תעתיק מדויק: אַאיַאת), היא מילה ערבית שפירושה "אות" או "מופת".

חָדָשׁ!!: כלאם ואיה (פסוק) · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: כלאם ונצרות · ראה עוד »

נביאי האסלאם

באסלאם, "נביא" (בערבית: نبيّ, נַבי בריבוי: أنبياء אנביאא') הוא אדם שנבחר על ידי האל שחווה התגלות ואל-וואחי, כל נביא באסלאם הוא גבר זכר מבוגר, בניגוד ליהדות שבה יכול להיות גם נביאות.

חָדָשׁ!!: כלאם ונביאי האסלאם · ראה עוד »

סעדיה גאון

#הפניה רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: כלאם וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: כלאם וספירת הנוצרים · ראה עוד »

סונה

סונה (בערבית: سُنَّة, תעתיק מדויק: סֻנָּה) פירושה אורח חיים, נוהג, מנהג.

חָדָשׁ!!: כלאם וסונה · ראה עוד »

סופיזם

סוֹפיזם (אופן הגייה: סופיסמה) הייתה תורתם של חברי קבוצת מורים פרטיים מכובדת באתונה שביוון העתיקה, שעיקר עיסוקם היה הוראת רטוריקה.

חָדָשׁ!!: כלאם וסופיזם · ראה עוד »

סופיות

הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.

חָדָשׁ!!: כלאם וסופיות · ראה עוד »

סורת אל-אנעאם

סורת אל-אנעאם (בערבית: ٱلْأَنْعَام, "הבהמה" או "המקנה") היא הסורה השישית בקוראן, עם 165 פסוקים (איאת).

חָדָשׁ!!: כלאם וסורת אל-אנעאם · ראה עוד »

סורת אל-קמר

סורת אל-קמר (בערבית: سورة القمر, "הירח") היא הסורה ה-54 בקוראן, והיא מונה 55 פסוקים.

חָדָשׁ!!: כלאם וסורת אל-קמר · ראה עוד »

סורת אל-קיאמה

סורת אל-קיאמה (בערבית: سورة القيامة) היא סורה מספר 75 בקוראן המונה 40 פסוקים.

חָדָשׁ!!: כלאם וסורת אל-קיאמה · ראה עוד »

סורת צ.

עמוד מהקוראן המציג חלק מסורת צ. סורת צ. (בערבית: سورة ص, "צאד" או "צ.") היא הסורה ה-38 בקוראן.

חָדָשׁ!!: כלאם וסורת צ. · ראה עוד »

סורה

סורת אל-פאתִחה. סוּרָה (בערבית: سُورَة. ברבים: سُوَر, סֻוַר) היא מילה בשפה הערבית שמשמעותה "פרק".

חָדָשׁ!!: כלאם וסורה · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: כלאם וערבית · ראה עוד »

עלי א-רידא

מקדש האימאם א-רידא במשהד עלי א-רידא (בערבית: علی بن موسی الرضا; תעתיק מדויק: עלי בן מוסא אלרצ'א; בפרסית נהגה כעלי בן מוסא א-רֵזא; 1 בינואר 766 – 26 במאי 818) היה האימאם השיעי השמיני.

חָדָשׁ!!: כלאם ועלי א-רידא · ראה עוד »

עלי בן אבי טאלב

קליגרפיה של השם "עלי" (علي), כפי שמוצג באיה סופיה עלי בן אבי טאלב (בערבית: علي بن ابي‌ طالب, נכתב לעיתים גם: עלי אבן אבו טאלב; 599 (600) - 661 לערך) היה בן דודו וחתנו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ומראשוני המוסלמים.

חָדָשׁ!!: כלאם ועלי בן אבי טאלב · ראה עוד »

עבדות

שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.

חָדָשׁ!!: כלאם ועבדות · ראה עוד »

עות'מאן בן עפאן

עות'מאן בן עַפַאן (בערבית: عثمان بن عَفَّان; 574–656) היה הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.

חָדָשׁ!!: כלאם ועות'מאן בן עפאן · ראה עוד »

עולמא

עולמא (בערבית: علماء, בתעתיק מדויק: עֻלמאא', ביחיד: עאלִם - عالِم, קרי, המחזיק בידע) הם חוג חכמי הדת האסלאמיים שהשלימו הכשרה בת מספר שנים במדעים אסלאמיים.

חָדָשׁ!!: כלאם ועולמא · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כלאם ועיראק · ראה עוד »

פאטמה בת מוחמד

פַאטִמַה בת מוחמד (בערבית: فاطمة بنت محمد; מכונה فاطمة الزهراء, פאטמה א-זהראא) (605 בערך – 18 באוגוסט 632), הייתה בתו של מוחמד מאשתו הראשונה ח'דיג'ה בת ח'ואיליד, ואשתו של עלי.

חָדָשׁ!!: כלאם ופאטמה בת מוחמד · ראה עוד »

פיקה (אסלאם)

הפִיקְהְ (בערבית: الفقه, תעתיק מדויק: אלפקה) הוא המשפט המוסלמי, המקביל למשפט העברי ביהדות.

חָדָשׁ!!: כלאם ופיקה (אסלאם) · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: כלאם ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה אסלאמית

בדת האסלאם, ישנן שתי מילים אשר נהוג לתרגם כפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: כלאם ופילוסופיה אסלאמית · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: כלאם ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

קדריה

הקַדַריה (בערבית: قدرية, "בעלי היכולת ") היא שם כולל למספר אסכולות תאולוגיות קדומות באסלאם אשר שללו את האמונה בגורל קדום קבוע מראש וגרסו כי לכל אדם נתון חופש הבחירה.

חָדָשׁ!!: כלאם וקדריה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: כלאם ורמב"ם · ראה עוד »

ראשידון

הח'ליפים המוּנְחִים נכונה או הח'ליפים ישרי הדרך (בערבית: الخلفاء الراشدون, תעתיק מדויק: אלחֻ'לַפאא' אלרַאשִדוּן) הוא מונח בו משתמשים מוסלמים סונים ושיעים כאחד כדי לתאר את הח'ליפים ישרי הדרך, אליהם התייחס מוחמד בחדית' ידוע.

חָדָשׁ!!: כלאם וראשידון · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.

חָדָשׁ!!: כלאם ורציונליזם · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: כלאם ורופא · ראה עוד »

שריעה

השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.

חָדָשׁ!!: כלאם ושריעה · ראה עוד »

שהאדה

השַׁהַאדָה (בערבית: الشهادة, "אלשהאדה"; תרגום מילולי: "העדוּת") היא הכרזת האמונה האסלאמית.

חָדָשׁ!!: כלאם ושהאדה · ראה עוד »

שיעה

#הפניה אסלאם שיעי.

חָדָשׁ!!: כלאם ושיעה · ראה עוד »

שייח'

שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.

חָדָשׁ!!: כלאם ושייח' · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: כלאם ותאולוגיה · ראה עוד »

תפסיר אל-ג'לאלין

#הפניה תפסיר אל-ג'לאליין.

חָדָשׁ!!: כלאם ותפסיר אל-ג'לאלין · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: כלאם ותרבות · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כלאם ותימן · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: כלאם ולוגיקה · ראה עוד »

זורואסטריות

מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: כלאם וזורואסטריות · ראה עוד »

זיידים

העולם המוסלמי; תפוצת הזיידים מסומנת בחום זיידים (בערבית: الزيدية) הם פלג שיעי הנקרא על שמו של האימאם זייד בן עלי, שנהרג בעקבות מרידתו נגד שלטון בית אומיה באזור חג'אז בשנת 740 לספירה.

חָדָשׁ!!: כלאם וזיידים · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כלאם וח'ליפה · ראה עוד »

ח'וארג'

החַ'וַארִג' (בערבית: خوارج, מילולית: "החורגים" או "הפורשים") הוא שמה של הקבוצה הדתית הקדומה ביותר שפרשה מן האסלאם, עוד קודם לפרישת הזרם השיעי, לזרם אסלאמי עצמאי.

חָדָשׁ!!: כלאם וח'וארג' · ראה עוד »

חראם

חַראם (ערבית: حَرَام) הוא מושג בפיקה, אשר מקורו בשפה הערבית, ומשמעותו היא "אסור".

חָדָשׁ!!: כלאם וחראם · ראה עוד »

חרב

מבנה בסיסי של חרב ארוכה חרב רפייר חרב היא כלי נשק קר שנועד לדקירה או לשיסוף.

חָדָשׁ!!: כלאם וחרב · ראה עוד »

חדית'

החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: כלאם וחדית' · ראה עוד »

חילון

חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

חָדָשׁ!!: כלאם וחילון · ראה עוד »

בצרה (עיראק)

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: כלאם ובצרה (עיראק) · ראה עוד »

בתי דין דתיים

#הפניה בתי דין דתיים בישראל.

חָדָשׁ!!: כלאם ובתי דין דתיים · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: כלאם ובחירה חופשית · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: כלאם ובגדאד · ראה עוד »

בית אומיה

המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).

חָדָשׁ!!: כלאם ובית אומיה · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: כלאם ובית עבאס · ראה עוד »

ג'עפר א-צאדק

גַ'עַפְר אַ(ל)-צאדק אבן מֻחַמַד (בערבית: جعفر الصادق) היה האימאם השיעי השישי, בראיית התריסריים.

חָדָשׁ!!: כלאם וג'עפר א-צאדק · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: כלאם וגן עדן · ראה עוד »

ד'ימי

דִ'ימִי (ערבית: ذمي, תעתיק מדויק: דִ'מִּי, רבים: أهل الذمة, תעתיק מדויק: אַהְל אלדִ'מָּה) הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, השריעה.

חָדָשׁ!!: כלאם וד'ימי · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: כלאם ודת · ראה עוד »

דואליזם

דּוּאָלִיזְם (מלטינית: duo, "שניים"), או בעברית שְׁנִיּוּת, הוא מושג המשמש לתיאור כל מערכת אמונה או שיטה פילוסופית, מדעית או תאולוגית, הרואה את הישויות בעולם, ואת העולם כולו, כמורכבים משתי קטגוריות או יסודות, אשר גוזרת את הכול מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.

חָדָשׁ!!: כלאם ודואליזם · ראה עוד »

דוגמה

דּוֹגְמָה (מיוונית Δόγμα - דעה) היא אמונה, דוקטרינה או עיקרון שדוגל בהם ארגון דתי או אחר.

חָדָשׁ!!: כלאם ודוגמה · ראה עוד »

דיאלקטיקה

250px דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד.

חָדָשׁ!!: כלאם ודיאלקטיקה · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: כלאם והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: כלאם והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: כלאם והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: כלאם והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: כלאם והמאה ה-8 · ראה עוד »

המטאפיזיקה של אריסטו

#הפניה מטאפיסיקה (אריסטו).

חָדָשׁ!!: כלאם והמטאפיזיקה של אריסטו · ראה עוד »

האסכולה המאלכית

האסכולה המַאלִכִּית או המד'הב המאלכי (ערבית: مالكي) היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של חוקי הדת באסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: כלאם והאסכולה המאלכית · ראה עוד »

האסכולה המאליכית

#הפניה האסכולה המאלכית.

חָדָשׁ!!: כלאם והאסכולה המאליכית · ראה עוד »

האסכולה השאפעית

האסכולה השאפעית (בערבית: المذهب الشافعي, בתעתיק מדויק: "אלמד'הב אלשאפעי") היא אחת מארבע האסכולות ההלכתיות הקיימות במשפט המוסלמי הסוני.

חָדָשׁ!!: כלאם והאסכולה השאפעית · ראה עוד »

האסכולה החנבלית

האסכולה החנבלית (בערבית: حنبلى) היא אסכולה סונית המיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל (855-780) מבגדאד.

חָדָשׁ!!: כלאם והאסכולה החנבלית · ראה עוד »

האסכולה החניפית

#הפניה האסכולה החנפית.

חָדָשׁ!!: כלאם והאסכולה החניפית · ראה עוד »

הארון א-רשיד

משלחת של המלך קארל הגדול רחוב הארון א-רשיד בשכונת באב א-זאהרה בירושלים הַאר֫וּן א-רַּשִׁ֫יד (בערבית: هَارُون الرَّشِيد, 17 במרץ 766 – 24 במרץ 809) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).

חָדָשׁ!!: כלאם והארון א-רשיד · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: כלאם והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כלאם והקוראן · ראה עוד »

השילוש הקדוש

"השילוש הקדוש", איקונין של אנדריי רובלוב. התמשיח מתאר את שלושת המלאכים שנגלו לאברהם באלוני ממרא, שבנצרות מקובל לראות כהופעה של השילוש. השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש.

חָדָשׁ!!: כלאם והשילוש הקדוש · ראה עוד »

התריסריים

התריסריים או אית'נא עשׁריה (בערבית: اثنا عشرية) הם הפלג העיקרי בשיעה.

חָדָשׁ!!: כלאם והתריסריים · ראה עוד »

כופר (אמונה דתית)

#הפניה כפירה (דת).

חָדָשׁ!!: כלאם וכופר (אמונה דתית) · ראה עוד »

יצחק יהודה גולדציהר

יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Goldziher Ignác; 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי.

חָדָשׁ!!: כלאם ויצחק יהודה גולדציהר · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: כלאם ויהדות · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: כלאם ויהודה הלוי · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: כלאם ויוון העתיקה · ראה עוד »

786

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו786 · ראה עוד »

809

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו809 · ראה עוד »

813

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו813 · ראה עוד »

827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו827 · ראה עוד »

833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו833 · ראה עוד »

847

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו847 · ראה עוד »

848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו848 · ראה עוד »

912

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כלאם ו912 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תאולוגיה אסלאמית, תיאולוגיה אסלאמית, כאלאם.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כלאם

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »