אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

כתר ארם צובא vs. מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית. דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.

דמיון בין כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מוזיאון ישראל, תנ"ך, המאה ה-19, המאה ה-20, המגילות הגנוזות, האוניברסיטה העברית בירושלים, היכל הספר, יצחק בן-צבי, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז.

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

כתר ארם צובא ומוזיאון ישראל · מוזיאון ישראל ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

כתר ארם צובא ותנ"ך · מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח ותנ"ך · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

המאה ה-19 וכתר ארם צובא · המאה ה-19 ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

המאה ה-20 וכתר ארם צובא · המאה ה-20 ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

המגילות הגנוזות

#הפניה מגילות מדבר יהודה.

המגילות הגנוזות וכתר ארם צובא · המגילות הגנוזות ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

האוניברסיטה העברית בירושלים וכתר ארם צובא · האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

היכל הספר

מתחם היכל הספר (לפניו מוצב קיר בזלת שחור) מה שמסמל את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממגילות מדבר יהודה אשר חלקן נמצאות בהיכל הספר היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא.

היכל הספר וכתר ארם צובא · היכל הספר ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

יצחק בן-צבי וכתר ארם צובא · יצחק בן-צבי ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

יד יצחק בן-צבי וכתר ארם צובא · יד יצחק בן-צבי ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

יהדות אשכנז וכתר ארם צובא · יהדות אשכנז ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

יש כתר ארם צובא 201 יחסים. יש כתר ארם צובא 45. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (201 + 45).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין כתר ארם צובא ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: