גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מעלי גירה, מצוות לא תעשה, משנה, מחרשה, מדרש אגדה (בובר), מורה נבוכים, אברהם אבן עזרא, ספר החינוך, ערוץ מאיר, פר, פשתן, פלאח, צמר, צער בעלי חיים, קורבן (יהדות), רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רש"י, שעטנז, תקנת חכמים, תלמוד בבלי, תוספות, תורה, תורה שבעל פה, חמור, חרישה, חריזה, חז"ל, בית המקדש, ביגוד, דיבר הכתוב בהווה, המאה ה-19, כלאיים, ילקוט יוסף, יורה דעה.
מעלי גירה
מַעֲלֵי-גֵּרָה (שם מדעי: Ruminantia) היא תת-סדרה של מכפילי פרסה שמשותפת להם מערכת עיכול המתאימה לעיכול תאית (צלולוז) באמצעות תהליך הנקרא העלאת גירה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ומעלי גירה · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ומשנה · ראה עוד »
מחרשה
חוואי עובד את האדמה באמצעות סוס ומחרשה מחרשה רתומה לטרקטור מחרשת "ביסוק" בחצר קיבוץ געש חריש בשנת 1913 עם "מחרשה ערבית" בעלת יתד אחת המחרשה היא כלי חקלאי המשמש לעיבוד ראשוני (חרישה) של הקרקע לקראת זריעה, שתילה או נטיעה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ומחרשה · ראה עוד »
מדרש אגדה (בובר)
מדרש אגדה הוא חיבור מדרשי על חמישה חומשי תורה שהתפרסם לראשונה על ידי שלמה בובר בשנת תרנ"ד (1894) על סמך כתב יד נדיר שמצא בארם צובא (חלב) ונרכש על ידו.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ומדרש אגדה (בובר) · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ומורה נבוכים · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וספר החינוך · ראה עוד »
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וערוץ מאיר · ראה עוד »
פר
#הפניה בקר הבית.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ופר · ראה עוד »
פשתן
שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ופשתן · ראה עוד »
פלאח
ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ופלאח · ראה עוד »
צמר
צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וצמר · ראה עוד »
צער בעלי חיים
התעללות בבעלי חיים בארצות הברית התאכזרות לבעלי חיים, הנקראת גם התעללות בבעלי חיים, הזנחת בעלי חיים או צער בעלי חיים, מוגדרת בחוק העונשין כגרימת מחדל, או גרימת סבל לכל בעלי החיים בעלי החוליות (למעט אדם).
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וצער בעלי חיים · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ורמב"ם · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ורא"ש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ורש"י · ראה עוד »
שעטנז
ביהדות, איסור שַׁעַטְנֵז הוא מצוות לא תעשה מהתורה, שלא ללבוש בגד שבו ארוגים, קשורים או תפורים צמר ופשתן יחדיו.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ושעטנז · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ותקנת חכמים · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ותורה שבעל פה · ראה עוד »
חמור
#הפניה חמור הבית.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וחמור · ראה עוד »
חרישה
החריש העמוק הראשון באדמות בית חנן 1929 חרישה בעזרת סוסים מבויתים, 2004 חרישה בטרקטור ציור ממצרים העתיקה של חריש מקברו של Sennedjem בדיר אל-מדינה שעת חריש, דף לוח חודש אוקטובר מאת "אמן הצללים" בלוח השנה שבספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" חרישה היא פעולה חקלאית שנעשית בעזרת מחרשה ומשמשת כשלב הראשון בעיבודי היסוד במטרה להגיע בסוף התהליך למצע זריעה.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וחרישה · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וחריזה · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וחז"ל · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ובית המקדש · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וביגוד · ראה עוד »
דיבר הכתוב בהווה
דיבר הכתוב בהווה (או דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל) הוא כלל בפרשנות ההלכתית למקרא ולמשנה, לפיו לעיתים נוקט מקור הלכתי בדוגמה פרטית מסוימת לדין ('מקרה פרטי'), דוגמה שנבחרה על פי המקרה המצוי ביותר למעשה (ה"הווה"), אך הכוונה היא שמהדוגמה הפרטית נלמד את הדין לכל המקרה הכללי, כלומר לכל הדוגמאות הקרובות למקרה שצוין במפורש בכתוב.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ודיבר הכתוב בהווה · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו והמאה ה-19 · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וכלאיים · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו וילקוט יוסף · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: לא תחרוש בשור ובחמור יחדו ויורה דעה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לא_תחרוש_בשור_ובחמור_יחדו
