גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: ממלכת שמאל, מלטיה, מונומנט, מוסד ביאליק, מורשיליש השני, מורשיליש השלישי, מוותליש השני, מין דקדוקי, אסיה הקטנה, ארם דמשק, ארפד, ארזוה, ארזווה, ארכיון בואזקיי, אשור, אבן רוזטה, אוריינות, אכדית, איתמר זינגר, נהר מיאנדר, ניב (סיווג שפה), עתיד, עבר, עיצור אטום, עיצור קולי, פריגיה, פתינה, פודוחפה, פיניקית, פיקטוגרף, צמחים, קאראטפה, קומגנה, קוניה, קוה (ממלכה עתיקה), קייסרי, שמואל אחיטוב, שמית צפונית-מערבית, שפות אנטוליות, שפות הודו-אירופיות, תבליט פירקטין, לשון נקבה, לשון זכר, לידיה, טרויה, טורקיה, חמת, חאתים, חתושש, חתושיליש השלישי, ..., חתית, חתיתולוג, חלב (עיר), חטיפה, חורית, חיים, בעלי חיים, בוסטרופידון, ג'יימס מלארט, הממלכות הנאו חתיות, הממלכות החתיות החדשות, האנציקלופדיה המקראית, האימפריה החתית, הווה, כרכמיש, כתב חרטומים, כתב הירוגליפי, כתב יתדות, כתובת (ארכאולוגיה), כתובת אזתוד, כיזוואתנה. להרחיב מדד (21 יותר) »
ממלכת שמאל
#הפניה שמאל (ממלכה עתיקה).
חָדָשׁ!!: לווית וממלכת שמאל · ראה עוד »
מלטיה
מלטיה (בטורקית: Malatya; בארמנית: Մալաթիա; ביוונית: Μαλάτεια; בסורית: ܡܠܝܛܝܢܐ; בכורדית: Meletî/مەلەتی - מלתי) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.
חָדָשׁ!!: לווית ומלטיה · ראה עוד »
מונומנט
טאג' מהאל אנדרטת התגליות בליסבון פסל ישו הגואל בדמות ישו בריו דה ז'ניירו קשת קונסטנטינוס ברומא מוֹנוּמֶנְט (באנגלית: Monument) הוא פסל, אנדרטה, בניין או כל מבנה מפואר המשמש להנצחת אדם או אירוע.
חָדָשׁ!!: לווית ומונומנט · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: לווית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מורשיליש השני
מוּרְשִילִיש השני היה מגדולי מלכי החתים, ומלך בין השנים 1321 - 1295 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לווית ומורשיליש השני · ראה עוד »
מורשיליש השלישי
מוּרְשִילִיש השלישי, הידוע גם בשמו הקודם אוּרְחִי-תֵשוּבּ, היה בנו הבכור של מוותליש השני שאותו ירש בשנת 1272 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לווית ומורשיליש השלישי · ראה עוד »
מוותליש השני
מוּוַתַלִיש השני היה מלך האימפריה החתית בין השנים 1295 - 1272 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לווית ומוותליש השני · ראה עוד »
מין דקדוקי
מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: לווית ומין דקדוקי · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: לווית ואסיה הקטנה · ראה עוד »
ארם דמשק
ארם דמשק היא אחת הממלכות הארמיות ששכנו בין נהר החידקל וגבולה הצפון־מזרחי של ממלכת ישראל.
חָדָשׁ!!: לווית וארם דמשק · ראה עוד »
ארפד
מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של ארפד בשטח המסומן בצהוב אַרְפָּד (בארמית: 𐤀𐤓𐤐𐤃;KAI 222 באשורית: ár-pa-da או ar-pad-da) היתה עיר ממלכה בצפון סוריה של ימינו, ומזוהה על ידי החוקרים עם תל ריפעת, הממוקם כ-30 ק"מ צפונית לחלב, לא הרחק מהגבול עם טורקיה.
חָדָשׁ!!: לווית וארפד · ראה עוד »
ארזוה
#הפניה ארזווה.
חָדָשׁ!!: לווית וארזוה · ראה עוד »
ארזווה
מפה של אנטוליה החתית. חלק מהמקומות משוערים. ארזוה מופיעה במערב אנטוליה מיקניה בסגול אַרזָוָה הייתה ישות מדינית וממלכה בדרום מערב אנטוליה שהתקיימה באלף ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לווית וארזווה · ראה עוד »
ארכיון בואזקיי
ארכיון בואזקיי (Boğazköy) הוא אוסף טקסטים שנתגלו במקום מושבת בירתה של האימפריה החתית, חתושש (כעת בואזקיי בטורקיה).
חָדָשׁ!!: לווית וארכיון בואזקיי · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: לווית ואשור · ראה עוד »
אבן רוזטה
אבן רוזטה במוזיאון הבריטי אבן רוֹזֶטָה היא אסטלת גרנודיוריט ממצרים העתיקה אשר עליה חקוק צו מלכותי, שהוצא בממפיס בשנת 196 לפנה"ס מטעם המלך תלמי החמישי.
חָדָשׁ!!: לווית ואבן רוזטה · ראה עוד »
אוריינות
שיעורי אוריינות בעולם לפי מדינות האוריינות כוללת בין היתר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא. חייל קורא ספר אוֹריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, ובמשמעותה המרחיבה אל מעבר למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, היא היכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים.
חָדָשׁ!!: לווית ואוריינות · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: לווית ואכדית · ראה עוד »
איתמר זינגר
איתמר זינגר איתמר זינגר (26 בנובמבר 1946 - 19 בספטמבר 2012) היה פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, חיתיתולוג, וחתן פרס א.מ.ת בתחום מדעי הרוח, חקר המזרח התיכון הקדום לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: לווית ואיתמר זינגר · ראה עוד »
נהר מיאנדר
#הפניה בויוק מנדרס.
חָדָשׁ!!: לווית ונהר מיאנדר · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: לווית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
עתיד
מאה ה-20 עתיד הוא החלק של קו הזמן שעדיין לא קרה.
חָדָשׁ!!: לווית ועתיד · ראה עוד »
עבר
אלבום תמונות של מלחמת העולם הראשונה. הסתכלות בתמונות עוזרת להיזכר בעבר. ארכאולוגים בוחנים ממצאים בעיר רפאים בקזחסטן. הארכאולוגיה היא מדע המסתמך על בחינות כדי "לגלות פרטים על העבר". במושג הליניארי של זמן, העבר הוא החלק של קו-הזמן שכבר קרה, כלומר המקום במרחב-זמן שבו נמצאים כל האירועים שכבר קרו.
חָדָשׁ!!: לווית ועבר · ראה עוד »
עיצור אטום
#הפניה קוליות הגאים.
חָדָשׁ!!: לווית ועיצור אטום · ראה עוד »
עיצור קולי
#הפניה קוליות הגאים.
חָדָשׁ!!: לווית ועיצור קולי · ראה עוד »
פריגיה
פריגיה (ביוונית: Φρυγία - "פרייה"; בטורקית: Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא בימינו במערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: לווית ופריגיה · ראה עוד »
פתינה
#הפניה תל טאיינאט.
חָדָשׁ!!: לווית ופתינה · ראה עוד »
פודוחפה
מימין, האלה חבת ופודוחפה, משמאל חתושיליש השלישי ואל מזג האוויר, בתבליט הסלע תבליט פירקטין פוּדוּחֶפַּה (משמעות שמה הוא "המשרתת של חבת"; המאה ה-13 לפנה"ס) הייתה מלכה חתית, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי (1267–1237 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: לווית ופודוחפה · ראה עוד »
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
חָדָשׁ!!: לווית ופיניקית · ראה עוד »
פיקטוגרף
פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הלחם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי - רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים.
חָדָשׁ!!: לווית ופיקטוגרף · ראה עוד »
צמחים
#הפניה צומח.
חָדָשׁ!!: לווית וצמחים · ראה עוד »
קאראטפה
אתר קאראטפה קאראטפה (בטורקית: Karatepe, שמשמעותו "גבעה שחורה") הוא אתר ארכאולוגי ומצודה חתית.
חָדָשׁ!!: לווית וקאראטפה · ראה עוד »
קומגנה
הר נמרוט קומגנה כמדינת חסות של ממלכת ארמניה (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) קומגנה כפרובינקיה רומית לחיצת היד עם הרקולס קוֹמָגֵנֶה (יוונית Kομμαγηνή) הייתה ממלכה הלניסטית עצמאית קטנה בדרום־מרכזה של אסיה הקטנה במשך 235 שנים, החל בשנת 163 לפנה"ס ועד שנת 72, עת סופחה לקיסרות הרומית והפכה לחלק מפרובינקיה סוריה.
חָדָשׁ!!: לווית וקומגנה · ראה עוד »
קוניה
קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה.
חָדָשׁ!!: לווית וקוניה · ראה עוד »
קוה (ממלכה עתיקה)
קְוֵה הייתה ממלכה סורית־חתית חדשה בשפלה שבמזרח קיליקיה, מדינת חסות של אשור ולבסוף מחוז באימפריה האשורית, בתקופות שונות מהמאה ה־9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל בסביבות 627 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לווית וקוה (ממלכה עתיקה) · ראה עוד »
קייסרי
קייסרי (בטורקית: Kayseri) היא עיר בקפדוקיה שבמרכז טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.
חָדָשׁ!!: לווית וקייסרי · ראה עוד »
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: לווית ושמואל אחיטוב · ראה עוד »
שמית צפונית-מערבית
#הפניה שפות שמיות צפון-מערביות.
חָדָשׁ!!: לווית ושמית צפונית-מערבית · ראה עוד »
שפות אנטוליות
השפות האנטוליות הן קבוצת שפות שנכחדו המשויכת למשפחת השפות ההודו־אירופיות, או לפי חלק מהסיווגים קרובה מאוד למשפחה זו.
חָדָשׁ!!: לווית ושפות אנטוליות · ראה עוד »
שפות הודו-אירופיות
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, ומדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
חָדָשׁ!!: לווית ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »
תבליט פירקטין
בתבליט אל הסערה, חתושיליש השלישי, אלת השמש חבת ופודוחפה חבת והמשרתת שלה, פודוחפה העתק הכתובת במוזיאון קייסרי תבליט פירקטין הוא תבליט חתי על גבי מצוק סלע, השוכן כ-50 ק"מ דרומית לעיר קייסרי בנפת קייסרי במרכז אנטוליה בטורקיה.
חָדָשׁ!!: לווית ותבליט פירקטין · ראה עוד »
לשון נקבה
#הפניה מין דקדוקי.
חָדָשׁ!!: לווית ולשון נקבה · ראה עוד »
לשון זכר
#הפניה מין דקדוקי.
חָדָשׁ!!: לווית ולשון זכר · ראה עוד »
לידיה
לידיה (גם: לוּדיה; ביוונית: Λυδία; בלטינית: Lydia; בטורקית: Lidya; בעברית המקראית: לוּד) הייתה ממלכה במערב מרכז אסיה הקטנה, סמוך לעיר איזמיר בטורקיה של ימינו, אך בשיא התפשטותה שלטה על כל חלקה המערבי של אסיה הקטנה, מנהר קיזילאירמאק במזרח ועד לים האגאי במערב.
חָדָשׁ!!: לווית ולידיה · ראה עוד »
טרויה
טרויה או איליון (ביוונית: Τροία או Ίλιον; בלטינית: Troia או Ilium; בטורקית: Truva), הייתה עיר קדומה ששכנה באזור שהוא היום צפון מערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: לווית וטרויה · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: לווית וטורקיה · ראה עוד »
חמת
#הפניה חמה (עיר).
חָדָשׁ!!: לווית וחמת · ראה עוד »
חאתים
החאתים או ההאנתים היו עם עתיק, שאכלס את האזור שנקרא "ארץ החאתי" (כיום באזור אסיה הקטנה).
חָדָשׁ!!: לווית וחאתים · ראה עוד »
חתושש
המקדש הגדול בעיר הפנימית סוללת יֵרְקַפּי בדרום העיר חַתּוּשַש (גם חַתּוּשׂה וחַתּוּשׁ, טורקית Hattuşaş) הייתה בירת הממלכה והאימפריה החתית.
חָדָשׁ!!: לווית וחתושש · ראה עוד »
חתושיליש השלישי
המוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול) חַתוּשִילִיש השלישי (מחתית: "מגיע מ...", "של" או "שייך לעיר" חתושש) היה מלך החתים בתקופת הממלכה החתית החדשה.
חָדָשׁ!!: לווית וחתושיליש השלישי · ראה עוד »
חתית
חִתִּית (נֶשִילִי, וגם נַשִיל, נֶשִיל או נֶשֻמְנִילִי) הייתה שפה הודו־אירופית ממשפחת השפות האנטוליות מקבוצת קנטום1 (Centum) אשר חדלה להתקיים.
חָדָשׁ!!: לווית וחתית · ראה עוד »
חתיתולוג
חִתיתולוג (באנגלית: Hittitologist) הוא ארכאולוג, היסטוריון, בלשן או היסטוריון של האמנות המתמחה בהיסטוריה של החִתים, בשפה החתית ובאימפריה החתית.
חָדָשׁ!!: לווית וחתיתולוג · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: לווית וחלב (עיר) · ראה עוד »
חטיפה
פרסרפינה, ציור מתחילת המאה ה-18 חטיפה היא פעילות שמשמעה תפיסת אדם ולקיחתו ממקומו בכוח, באמצעות פיתוי, באמצעות התחזות, או בכל מניפולציה אחרת.
חָדָשׁ!!: לווית וחטיפה · ראה עוד »
חורית
#הפניה חורים#השפה החורית.
חָדָשׁ!!: לווית וחורית · ראה עוד »
חיים
בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.
חָדָשׁ!!: לווית וחיים · ראה עוד »
בעלי חיים
בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.
חָדָשׁ!!: לווית ובעלי חיים · ראה עוד »
בוסטרופידון
כתיבת בוסטרופידון בכתובת הפורום (אחת הכתובות הלטיניות העתיקות ביותר) בּוּסטרוֹפֵידוֹן (בעברית: "חריש השור") היא שיטת כתיבה אשר שימשה בעיקר בכתבי יד עתיקים, בה נכתבות השורות תוך שינוי כיוון הכתיבה והאותיות בכל שורה.
חָדָשׁ!!: לווית ובוסטרופידון · ראה עוד »
ג'יימס מלארט
ג'יימס (ג'ימי) מלארט (באנגלית: James Mellaart; 14 בנובמבר 1925 - 29 ביולי 2012) היה ארכאולוג וסופר בריטי.
חָדָשׁ!!: לווית וג'יימס מלארט · ראה עוד »
הממלכות הנאו חתיות
#הפניההממלכות החתיות החדשות.
חָדָשׁ!!: לווית והממלכות הנאו חתיות · ראה עוד »
הממלכות החתיות החדשות
300x300 פיקסליםהממלכות החתיות החדשות, הממלכות הנֵאוֹ־חתיות או הממלכות הסוריו־חתיות הוא שמן של מספר ערי מדינה אשר מוקמו בשטח בין נהרות הקיזיל אירמק והפרת, והתקיימו בתקופת הברזל במשך כ-480 שנה, בין 1178–700 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: לווית והממלכות החתיות החדשות · ראה עוד »
האנציקלופדיה המקראית
#הפניה אנציקלופדיה מקראית.
חָדָשׁ!!: לווית והאנציקלופדיה המקראית · ראה עוד »
האימפריה החתית
בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית.
חָדָשׁ!!: לווית והאימפריה החתית · ראה עוד »
הווה
כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: לווית והווה · ראה עוד »
כרכמיש
תל כרכמיש ונהר הפרת הזורם לידו סוריה באלף השני לפנה"ס כָּרכּמיש (מחתית: 𔑵𔗧𔖻𔑺) הייתה עיר-מדינה עתיקה ששכנה על גדתו המערבית של נהר הפרת על הגבול בין טורקיה לבין סוריה של היום.
חָדָשׁ!!: לווית וכרכמיש · ראה עוד »
כתב חרטומים
הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.
חָדָשׁ!!: לווית וכתב חרטומים · ראה עוד »
כתב הירוגליפי
#הפניה הירוגליף.
חָדָשׁ!!: לווית וכתב הירוגליפי · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: לווית וכתב יתדות · ראה עוד »
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
חָדָשׁ!!: לווית וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
כתובת אזתוד
כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946.
חָדָשׁ!!: לווית וכתובת אזתוד · ראה עוד »
כיזוואתנה
הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק. כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה כִיזּוּוַאתְנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: לווית וכיזוואתנה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לווית
