סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

לוחמה בשטח בנוי וצפע שריון

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין לוחמה בשטח בנוי וצפע שריון

לוחמה בשטח בנוי vs. צפע שריון

חיילים אמריקאים באימון לוחמה בשטח בנוי חיילי חי"ר אמריקאים מנסים לפגוע בצלפים במנהיים שבגרמניה, במלחמת העולם השנייה לוחמה בשטח בנוי (בראשי תיבות: לש"ב) היא שיטת לוחמה לתמרון קרבי המתנהל בשטח בנוי כגון עיר או כפר. צפע נגרר על ידי טנק. המחצית הראשונה של שנות ה-70 צפע בעת ירי. המחצית הראשונה של שנות ה-70 צפע שריון (בראשי תיבות צפ"ש) הוא אמצעי לפריצת שדות מוקשים, שפותח ביחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב בשנות ה-70 של המאה ה-20.

דמיון בין לוחמה בשטח בנוי וצפע שריון

לוחמה בשטח בנוי וצפע שריון יש להם 20 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מארב, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל, מבצע עופרת יצוקה, מוקש, אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי, ארצות הברית, נגמ"ש, צה"ל, ראשי תיבות, רכב קרבי משוריין, טנק, זרוע היבשה, חומר נפץ, חיל רגלים, חיל ההנדסה הקרבית, חיל ההנדסה הישראלי, ביירות, הנדסה קרבית.

מארב

אפגנים ללוחמים בריטים של חברת הודו המזרחית הבריטית הצועדים בין ההרים במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה. מארב צבאי הוא צורת קרב צבאית בה הצד התוקף משתמש ביתרון שבהסתתרות או באלמנט ההפתעה כדי לתקוף את הצד השני באופן לא צפוי.

לוחמה בשטח בנוי ומארב · מארב וצפע שריון · ראה עוד »

מלחמת לבנון הראשונה

יאסר ערפאת בביירות מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

לוחמה בשטח בנוי ומלחמת לבנון הראשונה · מלחמת לבנון הראשונה וצפע שריון · ראה עוד »

מלחמת לבנון השנייה

אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל.

לוחמה בשטח בנוי ומלחמת לבנון השנייה · מלחמת לבנון השנייה וצפע שריון · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

לוחמה בשטח בנוי ומלחמת חרבות ברזל · מלחמת חרבות ברזל וצפע שריון · ראה עוד »

מבצע עופרת יצוקה

מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה על פי שנים מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף, שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב בטבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב.

לוחמה בשטח בנוי ומבצע עופרת יצוקה · מבצע עופרת יצוקה וצפע שריון · ראה עוד »

מוקש

מוקשים מסוגים שונים. מימין – מוקש נעל, במרכז – מוקש קופץ מוקש הוא אמצעי לחימה שנועד לעכב או למנוע תנועה.

לוחמה בשטח בנוי ומוקש · מוקש וצפע שריון · ראה עוד »

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל וברכב קרבי משוריין כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה, אמצעי גילוי, זיהוי וטיהור בפני לוחמה כימית וביולוגית, ואמצעים מיוחדים.

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי ולוחמה בשטח בנוי · אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי וצפע שריון · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

ארצות הברית ולוחמה בשטח בנוי · ארצות הברית וצפע שריון · ראה עוד »

נגמ"ש

נגמ"ש (ראשי תיבות של נושא גייסות משוריין או נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת מְשֻׁרְיֶנֶת) הוא רכב קרבי משוריין (רק"ם), שמטרתו העיקרית היא תובלה ממוגנת של כוחות אל שדה הקרב ובחזרה ממנו.

לוחמה בשטח בנוי ונגמ"ש · נגמ"ש וצפע שריון · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

לוחמה בשטח בנוי וצה"ל · צה"ל וצפע שריון · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

לוחמה בשטח בנוי וראשי תיבות · צפע שריון וראשי תיבות · ראה עוד »

רכב קרבי משוריין

דחפור די-9 משוריין (ציוד מכני הנדסי), משגר רקטות M-270 MLRS מנתץ (ארטילריה מתנייעת), מרכבה סימן 4מ (טנק). טנק מרכבה סימן 3ד קס"ג - דוגמה לרכב קרבי משוריין רכב קרבי משוריין (בראשי התיבות: רֶקֶ"ם) הוא רכב בעל מיגון ושריון לכלי רכב שמשמש ללחימה או לתמיכת לחימה.

לוחמה בשטח בנוי ורכב קרבי משוריין · צפע שריון ורכב קרבי משוריין · ראה עוד »

טנק

מעיל רוח ומערכת ניהול קרב דיגיטלית צי"ד. בצרה עיראק ב-2008 טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה.

טנק ולוחמה בשטח בנוי · טנק וצפע שריון · ראה עוד »

זרוע היבשה

דגל זרוע היבשה הקודם עד שנת 2021 תג מפקדת חיילות השדה (מפח"ש) תג זרוע היבשה עד 2016 תג זרוע היבשה עד מרץ 2020 זרוע היַבשה (זִ"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.

זרוע היבשה ולוחמה בשטח בנוי · זרוע היבשה וצפע שריון · ראה עוד »

חומר נפץ

חומר נפץ הוא חומר המסוגל לעבור תהליך אקסותרמי מהיר המלווה בשחרור אנרגיה רבה ויוצר אפקט של פיצוץ.

חומר נפץ ולוחמה בשטח בנוי · חומר נפץ וצפע שריון · ראה עוד »

חיל רגלים

חיל רגלים ישראלי עם ציוד מלא סימון כוח חי"ר במפות חיל רגלִים (בראשי תיבות: חי"ר) הוא החיל העתיק ביותר ובדרך כלל הגדול ביותר בחילות הלוחמים בצבא המודרני.

חיל רגלים ולוחמה בשטח בנוי · חיל רגלים וצפע שריון · ראה עוד »

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל.

חיל ההנדסה הקרבית ולוחמה בשטח בנוי · חיל ההנדסה הקרבית וצפע שריון · ראה עוד »

חיל ההנדסה הישראלי

#הפניה חיל ההנדסה הקרבית.

חיל ההנדסה הישראלי ולוחמה בשטח בנוי · חיל ההנדסה הישראלי וצפע שריון · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

ביירות ולוחמה בשטח בנוי · ביירות וצפע שריון · ראה עוד »

הנדסה קרבית

#הפניה חיל ההנדסה הקרבית.

הנדסה קרבית ולוחמה בשטח בנוי · הנדסה קרבית וצפע שריון · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין לוחמה בשטח בנוי וצפע שריון

יש לוחמה בשטח בנוי 264 יחסים. יש לוחמה בשטח בנוי 55. כפי שיש להם במשותף 20, מדד הדמיון הוא = 20 / (264 + 55).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין לוחמה בשטח בנוי וצפע שריון. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »