גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
140 יחסים: מנחם רהט, מערב אירופה, מפלגה, מרביצי תורה ספרדים, משה לנדינסקי, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מודיעין עילית, מינסק, מיר (עיר), אקדמות, ארצות הברית, אשכנזים, אלעזר מנחם מן שך, אלכסנדר משה לפידות, אליעזר גורדון, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אברהם אבלי פאסוועלער, אגודת ישראל, אדמו"ר, אהרן לייב שטיינמן, אהרן יהודה לייב שטינמן, אוקראינה, איסר זלמן מלצר, נפש החיים, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח תפילה, ניסים טולדנו, סלוצק, סוציאליזם, עמנואל אטקס, עם עובד, פלוצק, פולין, ציונות, קלם (עיירה), קלצק, קהילת אדרת אליהו, שמעון שקופ, שמואל אוירבך, שלמה פוליצ'ק, שטעטל, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד תורה (קלם), תורה עם דרך ארץ, ..., לשון הקודש, לטביה, לימוד התורה, ליטא, ליטא בין שתי מלחמות העולם, טלז, חסידות קרלין, חסידות חב"ד, חסידות גור, חרדים ספרדים, חלוקת פולין, חזון איש, חוג חזון איש, חוג בריסק, חיים מוולוז'ין, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים קניבסקי, בני תורה (מפלגה), בני ברק, בנימין בראון, ברנוביץ', ברסט ליטובסק, ברית המועצות, בלארוס, בין מלחמות העולם, גרמניה, גרשון אדלשטיין, גליציה, גדול הדור, גדולי הדור, דצמבר, דגל התורה, המאה ה-13, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה העשרים, המודיע, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האימפריה הרוסית, האיחוד הפולני-ליטאי, הסבא מסלובודקה, הפלס (יומון), הקרע ביהדות הונגריה, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרב שך, השקפה, השואה, התנגדות לחסידות, החזון איש, הבעל שם טוב, הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013), הגאון מווילנה, הגר"א, הדוכסות הגדולה של ליטא, הונגריה, הכרזת העצמאות, כולל אברכים, יעקב משה הלל, יעקב טולדנו, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק אלחנן ספקטור, יצחק שלמה זילברמן, יצחק זאב סולובייצ'יק, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ירושלים, ירוחם ליבוביץ, ישראל מאיר הכהן, ישראל מסלנט, ישיבת פוניבז', ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), ישיבה, יתד נאמן, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות התורה, יהודה עדס, יוסף שלום אלישיב, יידיש, ייווא, 1569, 1795, 1802, 1985, 1988, 2001, 2012, 2017. להרחיב מדד (90 יותר) »
מנחם רהט
מנחם רהט הוא עיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומנחם רהט · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומערב אירופה · ראה עוד »
מפלגה
מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומפלגה · ראה עוד »
מרביצי תורה ספרדים
#הפניה מרביצי תורה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומרביצי תורה ספרדים · ראה עוד »
משה לנדינסקי
הרב משה לנדינסקי (תרכ"ב, 1862 – כ' באדר ב' תרצ"ח, 23 במרץ 1938) היה ראש ישיבת ראדין במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומשה לנדינסקי · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומזרח אירופה · ראה עוד »
מודיעין עילית
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומודיעין עילית · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומינסק · ראה עוד »
מיר (עיר)
#הפניה מיר (עיירה).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ומיר (עיר) · ראה עוד »
אקדמות
פרוכת עם השורה האחרונה של אקדמות רקומה עליה אַקְדָמוּת מִלִּין הוא פיוט בשפה הארמית, הנאמר בקהילות אשכנז בחג השבועות בקריאת התורה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואקדמות · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וארצות הברית · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואשכנזים · ראה עוד »
אלעזר מנחם מן שך
הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »
אלכסנדר משה לפידות
רבי אלכסנדר משה לפידות (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואלכסנדר משה לפידות · ראה עוד »
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואליעזר גורדון · ראה עוד »
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן לייב שטיינמן
#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואהרן לייב שטיינמן · ראה עוד »
אהרן יהודה לייב שטינמן
#הפניה אהרן יהודה ליב שטינמן.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואהרן יהודה לייב שטינמן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואוקראינה · ראה עוד »
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »
נפש החיים
נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונפש החיים · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח תפילה
נוסח תפילה הוא מכלול הטקסטים של התפילה והמנהגים הנלווים אליהם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ונוסח תפילה · ראה עוד »
ניסים טולדנו
#הפניהנסים טולדנו.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וניסים טולדנו · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וסלוצק · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וסוציאליזם · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ועם עובד · ראה עוד »
פלוצק
שואה, בבית העלמין בחולון פלוצק (בפולנית: Płock) היא עיר בת כ-130,000 תושבים במרכז פולין, על גדות נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ופלוצק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ופולין · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וציונות · ראה עוד »
קלם (עיירה)
#הפניה קלם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וקלם (עיירה) · ראה עוד »
קלצק
קלצק (בבלארוסית וברוסית: Клецк, בפולנית: Kleck) היא עיר במחוז מינסק בבלארוס על נהר הלאן.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וקלצק · ראה עוד »
קהילת אדרת אליהו
בית המדרש של הישיבה הגדולה. הרב אליהו זילברמן דורש בבית כנסת החורבה ביום פתיחת בית הכנסת קהילת אדרת אליהו היא קהילה חרדית בעיר העתיקה בירושלים מיסודו של הרב יצחק שלמה זילברמן, שמוסדותיה כוללים תלמוד תורה המכיל כ-250 ילדים והוא הת"ת הראשון בשיטת זילברמן, ישיבה גדולה וישיבה קטנה שבכל אחת מהן כמה עשרות תלמידים וכולל שבו כמאה אברכים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וקהילת אדרת אליהו · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושמעון שקופ · ראה עוד »
שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 – ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושמואל אוירבך · ראה עוד »
שלמה פוליצ'ק
הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ושטעטל · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד תורה (קלם)
ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »
תורה עם דרך ארץ
#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ולשון הקודש · ראה עוד »
לטביה
לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ולטביה · ראה עוד »
לימוד התורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ולימוד התורה · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וליטא · ראה עוד »
ליטא בין שתי מלחמות העולם
#הפניההיסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וליטא בין שתי מלחמות העולם · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וטלז · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחסידות גור · ראה עוד »
חרדים ספרדים
חרדים ספרדים הם תת-ענף בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם, חצי האי האברי (ספרד ופורטוגל), הבלקן ושאר דרום אירופה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחרדים ספרדים · ראה עוד »
חלוקת פולין
חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) הייתה חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחלוקת פולין · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחזון איש · ראה עוד »
חוג חזון איש
חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחוג חזון איש · ראה עוד »
חוג בריסק
חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחוג בריסק · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וחיים קניבסקי · ראה עוד »
בני תורה (מפלגה)
בני תורה (שמה ברשומות: נצח) היא מפלגה חרדית ליטאית, שמנהיגה הרוחני היה הרב שמואל אוירבך ותומכיה מכונים "הפלג הירושלמי" על שם העיר שבה התגורר.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובני תורה (מפלגה) · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובני ברק · ראה עוד »
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובנימין בראון · ראה עוד »
ברנוביץ'
תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וברנוביץ' · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וברסט ליטובסק · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וברית המועצות · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובלארוס · ראה עוד »
בין מלחמות העולם
#הפניה בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ובין מלחמות העולם · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגרמניה · ראה עוד »
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגליציה · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגדול הדור · ראה עוד »
גדולי הדור
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וגדולי הדור · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ודצמבר · ראה עוד »
דגל התורה
אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ודגל התורה · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמאה העשרים · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמודיע · ראה עוד »
המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והמכון הישראלי לדמוקרטיה · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הסבא מסלובודקה
#הפניה נתן צבי פינקל.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והסבא מסלובודקה · ראה עוד »
הפלס (יומון)
עמוד ראשי בעיתון בתאריך כ"ו אב תשע"ח הפלס הוא יומון חרדי ליטאי, שהחל להופיע ב-13 ביולי 2012.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והפלס (יומון) · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
הרב שך
#הפניה אלעזר מנחם מן שך.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והרב שך · ראה עוד »
השקפה
#הפניה אידאולוגיה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והשקפה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והשואה · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והחזון איש · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והבעל שם טוב · ראה עוד »
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)
תעמולת בחירות בהרצליה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013, עמדו לבחירה 187 ראשי ערים ומועצות מקומיות (בבחירות לא נכללו מועצות אזוריות, אלה נבחרו כחודשיים מאוחר יותר).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013) · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והגר"א · ראה עוד »
הדוכסות הגדולה של ליטא
הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; בלטינית: Magnus Ducatus Lituaniae;ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והדוכסות הגדולה של ליטא · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והונגריה · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) והכרזת העצמאות · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וכולל אברכים · ראה עוד »
יעקב משה הלל
ישיבת '''חברת אהבת שלום''' בירושלים הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא ראש מוסדות חברת אהבת שלום.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויעקב משה הלל · ראה עוד »
יעקב טולדנו
#הפניה יעקב טולידאנו (צרפת).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויעקב טולדנו · ראה עוד »
יעקב ישראל קניבסקי
לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »
יצחק אלחנן ספקטור
מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »
יצחק שלמה זילברמן
הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »
יצחק זאב סולובייצ'יק
#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויצחק זאב סולובייצ'יק · ראה עוד »
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וירושלים · ראה עוד »
ירוחם ליבוביץ
רבי ירוחם הלוי ליבוביץ (שתי הב' בשם המשפחה רפות, ביידיש: לייוואוויטש; מכונה רֶבּ ירוחם ממיר), (תרל"ד - י"ח בסיוון תרצ"ו, 1873-1936) היה המשגיח של ישיבת מיר.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וירוחם ליבוביץ · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישראל מסלנט · ראה עוד »
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת פוניבז' · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וישיבה · ראה עוד »
יתד נאמן
הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985) יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויתד נאמן · ראה עוד »
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות התורה
יהדות התורה והשבת היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד של המפלגות "אגודת ישראל" החסידית ו"דגל התורה" הליטאית.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהדות התורה · ראה עוד »
יהודה עדס
הרב יהודה עדס (נולד בט' בסיוון ה'תרצ"ז, 19 במאי 1937) הוא ראש ישיבת קול יעקב בירושלים, חבר לשעבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, וחבר לשעבר בנשיאות ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויהודה עדס · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ויידיש · ראה עוד »
ייווא
ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) וייווא · ראה עוד »
1569
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1569 · ראה עוד »
1795
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1795 · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1802 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1985 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו1988 · ראה עוד »
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו2001 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו2012 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ליטאים (זרם) ו2017 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ליטאים_(זרם)
