גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
172 יחסים: מ. דיזנגוף ושות', ממשלת ישראל, מנדלי מוכר ספרים, מסדה (הוצאת ספרים), מרדכי נאור, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משטרה, משה שלוש, מלחמת העולם הראשונה, מזרקה, מחתרת, מולדובה, מוזיאון תל אביב לאמנות, מייסדי תל אביב, אמנות, ארץ ישראל, ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, אש ומים, אתר מורשת לאומית (ישראל), אלתר דרויאנוב, אלברט הראשון, מלך הבלגים, אלכסנדריה, אחד העם, אחוזת בית, אחוזה, אברהם יערי, אוניברסיטת ליון, אורחיי, אודסה, אילן שחורי, נמל תל אביב, נמל יפו, נפט, נרודניה ווליה, סקוטי, סוס, סורבון, עברית, עדלאידע, עורך עיתון, עיריית תל אביב, עיריית תל אביב-יפו, עיתונאות, פרס דיזנגוף, פרויקט בן-יהודה, פריז, פלשתינה (א"י), פטריק גדס, פורים, פיסול, ..., צבא האימפריה הרוסית, צינה דיזנגוף, ציור, קריית מאיר, קונסול דיפלומטי, קול ישראל, קישינב, ראש עיריית תל אביב-יפו, רחוב ביאליק (תל אביב), רחוב דיזנגוף, רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב), רוסית, שמעון דובנוב, שדרות רוטשילד, תנ"ך, תרצ"ז, תרצ"ד, תש"ח, תשלומי הורים, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תוכנית אוגנדה, תוכנית גדס, תכנון עירוני, ליון, ט"ו באדר, טנטורה, ז' בתשרי, ז'יטומיר, זאב גלוסקין, זכרונות ארץ ישראל, זכוכית, חגיגות המאה לתל אביב, חובבי ציון, חיפה, חיים נחמן ביאליק, בנק אשראי, בנימין זאב הרצל, בסרביה, בלגיה, בית משפט, בית חרושת, בית דיזנגוף, בית העצמאות, בית העיר תל אביב-יפו, בית הקברות טרומפלדור, גן מאיר, גאולת קרקעות, גאולה (חברה), גירוש תל אביב, דן פגיס, דפוס שושני, דוד קלעי, דוד זונדלוביץ', דוד בן-גוריון, דוד בלוך-בלומנפלד, דיליז'נס, ה' באייר, ה'תרצ"ז, ה'תרכ"א, המנדט הבריטי, המרד הערבי הגדול, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הנציב העליון, הנדסה כימית, העלייה הראשונה, העלייה הרביעית, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי השישי, התנדבות, הברון רוטשילד, ההנהלה הציונית, הוצאת מוריה, הוצאת אחיאסף, הוצאת שטיבל, הכרזת העצמאות, כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה, כיכר עירונית, כיכר צינה דיזנגוף, כיכר המלך אלברט, יעקב אגם, יעקב גרוס, יעקב יערי-פולסקין, יפו, ירושלים, יריד המזרח, יהודה נדיבי, יהודה לייב פינסקר, יוטיוב, ייצור זכוכית, ייבוא, 1861, 1882, 1885, 1887, 1888, 1892, 1893, 1894, 1904, 1905, 1910, 1911, 1918, 1921, 1922, 1925, 1926, 1927, 1928, 1930, 1932, 1933, 1934, 1936, 1948, 2009, 2010, 23 בספטמבר, 25 בפברואר, 27 במאי. להרחיב מדד (122 יותר) »
מ. דיזנגוף ושות'
מודעת פרסום מ 1937 להפלגה בספינה פולוניה מ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומ. דיזנגוף ושות' · ראה עוד »
ממשלת ישראל
ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וממשלת ישראל · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומרדכי נאור · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשטרה · ראה עוד »
משה שלוש
משה (מוסא) שלוש (7 באפריל 1892 – 26 בפברואר 1968) היה איש ציבור תל אביבי שמילא בין השאר את תפקיד ראש עיריית תל אביב במשך 10 ימים בשנת 1936.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומשה שלוש · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרקה
קולות של מזרקה מזרקה רבת סילונים באוסלו מזרקת המלך פהד, ג'דה, ערב הסעודית – שיא הגובה העולמי מזרקת סילון המים באגם ז'נבה מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן הוא שבניגוד לנהוג במזרקות אחרות – היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל איסור איסור עשיית פסל) מִזרקה היא מתקן נוי מעשה ידי אדם העושה שימוש במים זורמים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומזרקה · ראה עוד »
מחתרת
מחתרת היא ארגון לא-חוקי הפועל נגד השלטון או נגד המשטר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומחתרת · ראה עוד »
מולדובה
רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומולדובה · ראה עוד »
מוזיאון תל אביב לאמנות
הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »
מייסדי תל אביב
מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ומייסדי תל אביב · ראה עוד »
אמנות
Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואמנות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ארכיון הסרטים הישראלי, הפועל כחלק מסינמטק ירושלים, הוא ארכיון ציבורי המשמר את המורשת האודיו-ויזואלית של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים · ראה עוד »
אש ומים
"אש ומים" (1986) היא מזרקה קינטית שיצר האמן הישראלי יעקב אגם ומוצבת בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואש ומים · ראה עוד »
אתר מורשת לאומית (ישראל)
שלט מזהה לאתר מורשת לאומית בישראל אתר המורשת הלאומית העיר העתיקה של צפת אתר המורשת הלאומית מצודת ביריה אתרה מורשת הלאומית בארות בנגב אתר מורשת לאומית הוא אתר בישראל ובשטחים שבשליטתה, שהוכר במסגרת התוכנית להעצמת המורשת הלאומית בישראל המכונה גם "ציוני דרך", כנכס הראוי להשקעה ממשלתית לשם שימורו ופיתוחו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואתר מורשת לאומית (ישראל) · ראה עוד »
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »
אלברט הראשון, מלך הבלגים
אלברט הראשון, מלך הבלגים,, נסיך בלגיה, דוכס סקסוניה, נסיך סקסה-קובורג-גותה, יורש העצר של המלכות הבלגית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואלברט הראשון, מלך הבלגים · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואלכסנדריה · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואחד העם · ראה עוד »
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואחוזת בית · ראה עוד »
אחוזה
אחוזת ואדסדון, אחת מאחוזות רבות ברשות משפחת רוטשילד אחוזה היא מבנה מפואר וגדול המשמש למגורים וצמודה אליו קרקע גדולה, לרוב מספר דונמים, הבנוי בעיקר לאנשים אמידים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואחוזה · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואברהם יערי · ראה עוד »
אוניברסיטת ליון
אוניברסיטת ליון (בצרפתית: Université de Lyon), היא מיזוג קבוצת אוניברסיטאות, המורכב מאוניברסיטאות, מכוני מחקר ומפעלים (ComUE) שבסיסם בליון, צרפת.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואוניברסיטת ליון · ראה עוד »
אורחיי
אוֹרחֶיי (ברומנית: Orhei; קרויה גם אוניצקאן, ברומנית: Oniţcani; בעבר נקראה אורגייב או אורהייב (גם: אורגיוב, אורהיוב, אורייב, אוריוב, אורייוו), ברוסית: Оргеев) היא עיר ורשות עירונית במולדובה, בירת נפת אורהיי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואורחיי · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואודסה · ראה עוד »
אילן שחורי
שחורי במרץ 2008 אילן שחורי (נולד ב-12 בינואר 1954) הוא עיתונאי, איש תיירות וחוקר תולדות ארץ ישראל, המתמחה בהיסטוריה של העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ואילן שחורי · ראה עוד »
נמל תל אביב
נמל תל אביב הוא נמל על חוף הים התיכון שפעל בשפך הירקון בצפון-מערב תל אביב בשנים 1938–1965 וכונה "הנמל העברי הראשון".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונמל תל אביב · ראה עוד »
נמל יפו
נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונמל יפו · ראה עוד »
נפט
אסדת קידוח נפט במימי מפרץ מקסיקו משאבת נפט בטקסס שבארצות הברית נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונפט · ראה עוד »
נרודניה ווליה
"נרודניה ווליה" (ברוסית: Народная воля, "רצון העם") הייתה תנועה מחתרתית סוציאליסטית טרום-מרקסיסטית שפעלה ברוסיה בימיהם של הצארים אלכסנדר השני (שנרצח על ידי חברי הארגון) ובנו, אלכסנדר השלישי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ונרודניה ווליה · ראה עוד »
סקוטי
#הפניה סקוטים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וסקוטי · ראה עוד »
סוס
#הפניה סוס הבית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וסוס · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וסורבון · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועברית · ראה עוד »
עדלאידע
עדלאידע בחולון, 2011 עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועדלאידע · ראה עוד »
עורך עיתון
#הפניה עורך ראשי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועורך עיתון · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועיריית תל אביב · ראה עוד »
עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ועיתונאות · ראה עוד »
פרס דיזנגוף
פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול הוא פרס שמעניקה עיריית תל אביב מדי שנה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופרס דיזנגוף · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופריז · ראה עוד »
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »
פטריק גדס
תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב סר פטריק גדס (באנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 – 17 באפריל 1932) היה מתכנן ערים וביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופטריק גדס · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופורים · ראה עוד »
פיסול
דוד'''" (1501-1504) מאת מיכלאנג'לו פסל של ראש אנושי פסל עשוי שלג הממוקם באתר הסקי אישגיל שבאוסטריה פיסול הוא ענף בתחום האֳמָנוּת, במסגרתו יוצר האָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) יצירה בעלת איכות תלת-ממדית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ופיסול · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
צינה דיזנגוף
צינה ומאיר דיזנגוף קברם של צינה ומאיר דיזנגוף בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב צינה חיה (ברנר) דיזנגוף (1872, תרל"ב – 23 בפברואר 1930) הייתה ממייסדי תל אביב ורעייתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וצינה דיזנגוף · ראה עוד »
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וציור · ראה עוד »
קריית מאיר
בניין יוצא דופן של קריית מאיר ברחוב אבן גבירול ונבדל מהבניינים שנבנו לצדו מאוחר יותר בהיעדר אכסדרה וחריגה מקו בניין. משמש כיום כבניין משרדים. לוחית זיכרון למחנה קריית מאיר קריית מאיר היא שכונה קטנה במרכז תל אביב שנבנתה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקריית מאיר · ראה עוד »
קונסול דיפלומטי
קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקול ישראל · ראה עוד »
קישינב
קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וקישינב · ראה עוד »
ראש עיריית תל אביב-יפו
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#ראשי העירייה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וראש עיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »
רחוב ביאליק (תל אביב)
רחוב ביאליק הוא רחוב במרכז תל אביב שנקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב ביאליק (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)
רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורחוב המלך ג'ורג' (תל אביב) · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ורוסית · ראה עוד »
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושמעון דובנוב · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותנ"ך · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותרצ"ז · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותרצ"ד · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותש"ח · ראה עוד »
תשלומי הורים
#הפניה חינוך בישראל#תשלומי הורים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותשלומי הורים · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותלמוד תורה · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
תוכנית גדס
תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותוכנית גדס · ראה עוד »
תכנון עירוני
#הפניה תכנון ערים ואזורים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ותכנון עירוני · ראה עוד »
ליון
לְיוׂן (בצרפתית) היא עיר במרכז מזרח צרפת, בירת חבל האוברן-רון-אלפ, ובירת מחוז רון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וליון · ראה עוד »
ט"ו באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וט"ו באדר · ראה עוד »
טנטורה
קבר השייח' של טנטורה בשטח כפר הנופש דור מבנה מהכפר טנטורה בחוף דור מפעל הזכוכית "המזגגה" שהיה בטנטורה (כיום בקיבוץ נחשולים) פליטות עוזבות את הכפר טנטורה, 1948. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פליטי הכפר טנטורה עוזבים את הכפר. תמונה מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות", עמוד 92. הכיתוב באנצ' שגוי ומטעה. אנדרטת אלכסנדרוני בטנטורה סיפור הקרב באתר ההנצחה לנופלים בכיבוש טנטורה במלחמת העצמאות מראה כללי של אתר הזיכרון של חטיבת אלכסנדרוני בטנטורה טַנְטוּרָה (בערבית: الطنطورة, תעתיק מדויק: אלטנטורה) היה כפר ערבי לחוף הים התיכון, שכן בחלק הדרומי של חוף הכרמל, כ-5 קילומטרים מצפון-מערב לזכרון יעקב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וטנטורה · ראה עוד »
ז' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וז' בתשרי · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וז'יטומיר · ראה עוד »
זאב גלוסקין
זאב גלוסקין עם משפחתו בתל אביב, 1925-1935 אחד העם וזאב גלוסקין. 1900-1927 אברהם קריניצי וזאב גלוסקין, 1947 זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזאב גלוסקין · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
זכוכית
בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וזכוכית · ראה עוד »
חגיגות המאה לתל אביב
לוגו חגיגות המאה לתל אביב הגרלת המגרשים של אחוזת בית שצילם אברהם סוסקין בכ' בניסן ה'תרס"ט מיצג לכבוד חגיגות המאה ברחבת תיאטרון הקאמרי אירוע הפתיחה בכיכר רבין ווינה, על שפת תעלת הדנובה, 2009 בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחגיגות המאה לתל אביב · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחובבי ציון · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחיפה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בנק אשראי
הכניסה לבנק אשראי בנק אשראי היה בנק קואופרטיבי ארץ-ישראלי שפעל כאגודה שיתופית והתקיים בין השנים 1922–1944.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובנק אשראי · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובסרביה · ראה עוד »
בלגיה
עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובלגיה · ראה עוד »
בית משפט
בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית משפט · ראה עוד »
בית חרושת
אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981 בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית חרושת · ראה עוד »
בית דיזנגוף
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 תערוכה במוזיאון, שנות השלושים "בית דיזנגוף" או "בית העצמאות" הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית דיזנגוף · ראה עוד »
בית העצמאות
בית דיזנגוף, בתוכו נמצא היכל העצמאות בית דיזנגוף בעת עבודות השימור, 29 במרץ 2023 בית העצמאות (בעבר: היכל העצמאות) הוא מוזיאון הממוקם בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית העצמאות · ראה עוד »
בית העיר תל אביב-יפו
בית העיר (ידוע גם כ"בית א. סקורה") הוא בניין הניצב ברחוב ביאליק 27, בצידה הצפוני של כיכר ביאליק בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גן מאיר
גן מאיר הוא גן ציבורי הממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי במרכז תל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגן מאיר · ראה עוד »
גאולת קרקעות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגאולת קרקעות · ראה עוד »
גאולה (חברה)
גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגאולה (חברה) · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וגירוש תל אביב · ראה עוד »
דן פגיס
דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973, הנחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודן פגיס · ראה עוד »
דפוס שושני
#הפניה סעדיה שושני#דפוס שושני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודפוס שושני · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד זונדלוביץ'
דוד זונדלוביץ' (נולד ב-1950) הוא פסל ישראלי, מייסד וראש בית הספר לפיסול "בסיס".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד זונדלוביץ' · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד בלוך-בלומנפלד
קבר דוד ודורה בלוך - בלומנפלד בבית הקברות טרומפלדור דוד בּלוֹך-בלומנפלד (1880 – 27 בנובמבר 1947) היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודוד בלוך-בלומנפלד · ראה עוד »
דיליז'נס
דיליז'נסים מחוץ לשער יפו בירושלים. דיליזַ'נְס (מצרפתית: Diligence, שקדנות, התמדה. בערבית: "חנטור" (עגלה) ובעברית: "מהירה") הייתה כרכרת נוסעים ובה מקום לשישה עד עשרה נוסעים שהייתה רתומה לשני סוסים (בעיר, במישור או בדרך טובה) או שלושה (בדרכים בין-עירוניות ובעליות) והיוותה את אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי בארץ ישראל בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ודיליז'נס · ראה עוד »
ה' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וה' באייר · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וה'תרכ"א · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והנציב העליון · ראה עוד »
הנדסה כימית
הנדסה כימית או הנדסת כימיה היא ענף בהנדסה העושה שימוש בעקרונות של כימיה, פיזיקה, מתמטיקה וכלכלה, לצורך שימוש, ייצור, והמרה של כימיקלים, חומרים ואנרגיה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והנדסה כימית · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי השישי
די ולט", ז. ורנר. הרצל עם שני צירים קאוקזיים בקונגרס הציוני השישי, 1903 די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 הקונגרס הציוני השישי התקיים בבזל ב-23–28 באוגוסט 1903.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והקונגרס הציוני העולמי השישי · ראה עוד »
התנדבות
מתנדבים במסע הבחירות של ג'ון קרי, 2004 התנדבות בתיכון רוטברג התנדבות היא מעשה שנעשה מבחירה חופשית של אדם, ללא תמורה חומרית או אחרת, והמונע על ידי רעיון או מטרה מסוימת.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והתנדבות · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והברון רוטשילד · ראה עוד »
ההנהלה הציונית
ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וההנהלה הציונית · ראה עוד »
הוצאת מוריה
#הפניה דביר (הוצאת ספרים)#הוצאת "מוריה" ברוסיה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והוצאת מוריה · ראה עוד »
הוצאת אחיאסף
#הפניה אחיאסף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והוצאת אחיאסף · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף והכרזת העצמאות · ראה עוד »
כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה
כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה ב-23 בספטמבר 1918 על ידי שלוש חטיבות פרשים הודים מחיל המשלוח המצרי (1916) היה חלק ממערכות מגידו.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
כיכר עירונית
רחבת הכותל המערבי, ירושלים כיכר רבין, תל אביב כיכר המייסדים, פתח תקווה הכיכר האדומה, מוסקבה, רוסיה שער הניצחון כיכר טיימס בניו יורק, ארצות הברית בתקופה הרומית הפורום רומאנום ברומא, איטליה מפת פסיפס של מרכז פילדלפיה. הריבוע במרכז מייצג את בניין העירייה, וארבעת הסימנים שמסביבו מייצגים כיכרות עירוניות. כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיכר עירונית · ראה עוד »
כיכר צינה דיזנגוף
כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיכר צינה דיזנגוף · ראה עוד »
כיכר המלך אלברט
כיכר המלך אלברט היא מהכיכרות הקטנות ביותר בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וכיכר המלך אלברט · ראה עוד »
יעקב אגם
מזרקת אש ומים בכיכר צינה דיזנגוף תל אביב 2015 יעקב אגם (גיבשטיין; נולד ב-11 במאי 1928) הוא אמן ישראלי שזכה להכרה בינלאומית כאחד ממייסדי זרם האמנות הקינטית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב אגם · ראה עוד »
יעקב גרוס
יעקב גרוס (16 באפריל 1949 - 15 בפברואר 2017) היה במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב גרוס · ראה עוד »
יעקב יערי-פולסקין
יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויעקב יערי-פולסקין · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וירושלים · ראה עוד »
יריד המזרח
בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויריד המזרח · ראה עוד »
יהודה נדיבי
יהודה נדיבי (פרנקל) (26 ביוני 1899 - 23 בספטמבר 1981) מאנשי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהודה נדיבי · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ויוטיוב · ראה עוד »
ייצור זכוכית
צנצנת מיונז סובייטית ייצור הזכוכית הוא תהליך שבמהלכו מופקים מוצרי זכוכית או רכיבי זכוכית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וייצור זכוכית · ראה עוד »
ייבוא
#הפניה יבוא.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף וייבוא · ראה עוד »
1861
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1861 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1882 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1885 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1887 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1888 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1892 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1893 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1894 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1905 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1910 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1911 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1918 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1921 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1922 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1925 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1927 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1928 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1930 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1932 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1934 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1936 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו1948 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו2009 · ראה עוד »
2010
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו2010 · ראה עוד »
23 בספטמבר
23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו23 בספטמבר · ראה עוד »
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו25 בפברואר · ראה עוד »
27 במאי
27 במאי הוא היום ה-147 בשנה (148 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר דיזנגוף ו27 במאי · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_דיזנגוף
