תוכן עניינים
241 יחסים: Jewish Quarterly Review, ממלכת יהודה, מאמר תאולוגי מדיני, מארק-אנטואן שרפנטייה, מסורה, מסכת ספר תורה, מסכת סופרים, מסכת תענית, מקהלה, מרקלוס השני, משנה, משרד הדתות, משה אלשיך, משה צבי סגל, מטפורה, מזמור, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילות קומראן, מדרש, מואב, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מוזיקה כנסייתית, מכללת הרצוג, מיסה (מוזיקה), מיסה פפה מרצ'לי, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים, מילים יחידאיות בתנ"ך, מיכאל היגר, מיכלאנג'לו, א, אמסטרדם, אמריקה, אמיליו דה קאוואליירי, אנציקלופדיה מקראית, אנטון וברן, אספסיאנוס, אפיפיור, אקרוסטיכון, ארמית, ארנסט קרנק, ארנולד שנברג, ארגנטינה, אלמנות, אלפבית, אלפבית עברי, אלברטו חינסטרה, אלכסנדר רופא, ... להרחיב מדד (191 יותר) »
- ספרי המאה ה-6 לפנה"ס
- ספרי כתובים
- תשעה באב
Jewish Quarterly Review
The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.
לִרְאוֹת מגילת איכה וJewish Quarterly Review
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וממלכת יהודה
מאמר תאולוגי מדיני
#הפניה מאמר תאולוגי-מדיני.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומאמר תאולוגי מדיני
מארק-אנטואן שרפנטייה
מארק-אנטואן שרפנטייה (בצרפתית: Marc-Antoine Charpentier; 1643 – 24 בפברואר 1704) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומארק-אנטואן שרפנטייה
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומסורה
מסכת ספר תורה
מסכת ספר תורה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומסכת ספר תורה
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומסכת סופרים
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומסכת תענית
מקהלה
מקהלת הנערים של וינה מקהלת הצבא האדום, יוסיף קובזון, ורשה 2009 חולצות רוסיות, בכנס של הבונדס, בהולנד, 1974 מקהלה היא קבוצה של זמרים, המבצעים יחד מוזיקה ווקאלית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומקהלה
מרקלוס השני
האפיפיור מרקלוס השני או מרצ'לוס השני (בלטינית: Marcellus II; 6 במאי 1501 – 1 במאי 1555), נולד במרצ'לו קרוויני דלי ספאנוקי, כיהן כאפיפיור מ-9 באפריל 1555, לאחר מות האפיפיור יוליוס השלישי.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומרקלוס השני
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומשנה
משרד הדתות
#הפניה המשרד לשירותי דת.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומשרד הדתות
משה אלשיך
רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומשה אלשיך
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומשה צבי סגל
מטפורה
מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומטפורה
מזמור
The Latin text of Pange Lingua sung to its traditional melody, mode iii Gregorian chant מזמור (בלועזית: קַנטוּס; באנגלית: Chant, שמקורו בצרפתית עתיקה: chanter) הוא הפקה קצבית של מילים או צלילים, בדיבור או בשירה, אשר מבוססת במקרים רבים על גובהי צליל, אחד או שניים, הקרויים טונים דקלומיים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומזמור
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומגילת אסתר
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומגילת קהלת
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומגילת רות
מגילות קומראן
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומגילות קומראן
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומדרש
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומואב
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומוסד ביאליק
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומוסד הרב קוק
מוזיקה כנסייתית
שירה כנסייתית, "טאקואינום סאניטאטיס" קאסאנטנסיס, המאה ה-14 סאן מארקו בערב. הפנים רחב הידיים, המהדהד, נתן, בין שאר גורמים, השראה למוזיקה של האסכולה הוונציאנית. מוזיקה כנסייתית היא מוזיקה שנכתבה לשם ביצוע בכנסייה, או כל יצירה מוזיקלית לעבודת הקודש הכנסייתית, או מוזיקה ליטורגית כגון מזמורי תפילה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומוזיקה כנסייתית
מכללת הרצוג
#הפניה המכללה האקדמית הרצוג.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומכללת הרצוג
מיסה (מוזיקה)
במוזיקה, מיסה היא יצירה כוראלית, הכתובה לטקסט של המיסה הקתולית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומיסה (מוזיקה)
מיסה פפה מרצ'לי
מיסה פפה מרצ'לי, או "המיסה של האפיפיור מרצ'לוס" היא מיסה בולטת ביצירותיו של ג'ובאני פלסטרינה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומיסה פפה מרצ'לי
מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים
המהדורה השנייה מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים (באנגלית: The Grove Dictionary of Music and Musicians) הוא מילון אנציקלופדי של מוזיקה ומוזיקאים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים
מילים יחידאיות בתנ"ך
רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומילים יחידאיות בתנ"ך
מיכאל היגר
הרב ד"ר מיכאל הִיגֶר (בתעתיק ארכאי: היגער; באנגלית: Michael Higger; 6 בינואר 1898, רוגובה, מחוז וילקומיר, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ה' בכסלו תשי"ג/ 22 בנובמבר 1952, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומיכאל היגר
מיכלאנג'לו
בריאת האדם", הקפלה הסיסטינית בוותיקן יום הדין", הקפלה הסיסטינית בוותיקן מדליה לציון 88 שנים להולדתו של מיכלאנג'לו מאת לאונה לאוני, העתק מהמאה התשע עשרה מצבת מיכלאנג'לו בבזיליקת סנטה קרוצ'ה במיזם של ג'ורג'ו וזארי מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni) היה איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ומיכלאנג'לו
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת מגילת איכה וא
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואמסטרדם
אמריקה
מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואמריקה
אמיליו דה קאוואליירי
אמיליו דה' קאוואליירי (באיטלקית: Emilio de' Cavalieri; סביבות 1550 – 11 במרץ 1602) היה מלחין, מפיק, נגן עוגב, דיפלומט, כוריאוגרף ורקדן בשלהי תקופת הרנסאנס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואמיליו דה קאוואליירי
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואנציקלופדיה מקראית
אנטון וברן
אנטון וברן (בגרמנית: Anton Webern, 3 בדצמבר 1883 - 15 בספטמבר 1945) היה מלחין אוסטרי, חבר בקבוצת המלחינים שכונתה "האסכולה הווינאית השנייה".
לִרְאוֹת מגילת איכה ואנטון וברן
אספסיאנוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואספסיאנוס
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואפיפיור
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואקרוסטיכון
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת מגילת איכה וארמית
ארנסט קרנק
ארנסט קרנק (בגרמנית: Ernst Krenek; 23 באוגוסט 1900 - 22 בדצמבר 1991) היה מלחין ומנצח יליד אוסטריה ממוצא צ'כי; כל חייו עמד על כך, ששמו ייכתב "קרנק" ולא "קז'נק" (Křenek) ויבוטא בצורה הגרמנית ולא הצ'כית.
לִרְאוֹת מגילת איכה וארנסט קרנק
ארנולד שנברג
ארנולד שנברג (בגרמנית: Arnold Schönberg; 13 בספטמבר 1874 – 13 ביולי 1951) היה מלחין יהודי-אוסטרי, תאורטיקן מוזיקה, צייר, המשויך לתנועה האקספרסיוניסטית בשירה ובאמנות הגרמנית, ומנהיג האסכולה הווינאית השנייה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וארנולד שנברג
ארגנטינה
הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.
לִרְאוֹת מגילת איכה וארגנטינה
אלמנות
"ולנטין ממילן מבכה את מות בעלה, הדוכס מאורליאן" מעשי ידי פלורי-פרנסואה רישאר. דיוקן של אלמנה משנת 1585 אלמנוּת היא מעמדו האישי של מי שבן-זוגו נפטר.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואלמנות
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואלפבית
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואלפבית עברי
אלברטו חינסטרה
אלברטו אוואריסטו חינסטרה (בספרדית: Alberto Evaristo Ginastera; 11 באפריל 1916 - 25 ביוני 1983) היה מלחין ארגנטינאי בסגנון קלאסי.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואלברטו חינסטרה
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואלכסנדר רופא
אבן תל זית
#הפניה תל זית#אבן תל זית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואבן תל זית
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואברהם אבן עזרא
אבשלום
בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואבשלום
אביגדור שנאן
אביגדור שִנְאָן (נולד ב-2 בספטמבר 1946) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואביגדור שנאן
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואוסטריה
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
לִרְאוֹת מגילת איכה ואוסביוס מקיסריה
אורלנדו לאסוס
אורלנדו לאסוס מנצח על מקהלה ותזמורת. אורלנדו לאסוס, הידוע גם בשם אורלנדו די לאסו (Orlande de Lassus (also Orlandus Lassus, Orlando di Lasso, Roland de Lassus, or Roland Delattre) (1532 (ייתכן 1530) - 14 ביוני 1594) היה מלחין פרנקו-פלמי מתקופת הרנסאנס המאוחר.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואורלנדו לאסוס
אוריגנס
אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואוריגנס
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואיטליה
איגור סטרווינסקי
קבלת פנים לאיגור סטרווינסקי בעת ביקורו בישראל בשנת 1962. מימינו נתן דונביץ', כתב קול ישראל, ומשמאלו, אהרן צבי פרופס ופרנק פלג איגור פיודורוביץ' סטרווינסקי (ברוסית: Игорь Фёдорович Стравинский, בתעתיק לטיני: Igor Fyodorovich Stravinsky; 17 ביוני 1882 – 6 באפריל 1971) היה מלחין רוסי בעל אזרחויות צרפתית ואמריקאית של מוזיקה קלאסית מודרנית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואיגור סטרווינסקי
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
לִרְאוֹת מגילת איכה ואיכה רבה
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת מגילת איכה ונצרות
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
לִרְאוֹת מגילת איכה ונצרות קתולית
נצרות קופטית
קתדרלת מרקוס הקדוש באלכסנדריה, מושב האפיפיור הקופטי. הכנסייה הקופטית-אורתודוקסית (קופטית: Ϯⲉⲕ̀ⲕⲗⲏⲥⲓⲁ ⲛⲣⲉⲙ̀ⲛⲭⲏⲙⲓ ⲛⲟⲣⲑⲟⲇⲟⲝⲟⲥ, "טיקְלֶסִיַה נְרֶמנכֶמִי נוֹרתוֹדוֹכּסוֹס") היא כנסייה עצמאית המשתייכת לנצרות האוריינטלית שבסיסה במצרים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ונצרות קופטית
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
לִרְאוֹת מגילת איכה ונוסח המסורה
ניקוד טברייני
#הפניהניקוד טברני.
לִרְאוֹת מגילת איכה וניקוד טברייני
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
לִרְאוֹת מגילת איכה ונידה
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
לִרְאוֹת מגילת איכה וניו יורק
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
לִרְאוֹת מגילת איכה וסעדיה גאון
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
לִרְאוֹת מגילת איכה וספר מלכים
ספר ירמיהו
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה וספר ירמיהו
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
לִרְאוֹת מגילת איכה וספר יחזקאל
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
לִרְאוֹת מגילת איכה וספרד
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
לִרְאוֹת מגילת איכה וספרות חז"ל
סבסטיאן ראוואל
סבסטיאן ראוואל (בספרדית: Sebastián Raval; 1550 בקירוב – 1604) היה מלחין ספרדי של מוזיקה ווקאלית ואינסטרומנטלית בתקופת הרנסאנס.
לִרְאוֹת מגילת איכה וסבסטיאן ראוואל
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וסורית
סימפוניה
סימפוניה (מיוונית: "סינ-" יחד, "פון" צליל) היא צורה מוזיקלית לתזמורת, המבוססת לרוב על ארבעה פרקים.
לִרְאוֹת מגילת איכה וסימפוניה
סימפוניית תהילים
סימפוניית תהילים (1930) היא יצירה מן הזרם הנאו-קלאסי של איגור סטרווינסקי.
לִרְאוֹת מגילת איכה וסימפוניית תהילים
עמנואל הרומי
עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הָרוֹמִי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי"; נולד סביב שנת 1260 ברומא, מת בין 1328–1336, באזור פרמו שבמארקה?) היה משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי.
לִרְאוֹת מגילת איכה ועמנואל הרומי
עמוס
עָמוֹס הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה־8 לפני הספירה).
לִרְאוֹת מגילת איכה ועמוס
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת מגילת איכה וערבית
עזבת צרטה
בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק שלט הסבר על עזבת צרטה ה"מחצבה" למרגלות התל בור ששימש כממגורה שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.
לִרְאוֹת מגילת איכה ועזבת צרטה
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ועברית
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופסיקתא רבתי
פסיקתא דרב כהנא
פסיקתא דרב כהנא היא מדרש ארץ ישראלי קדום על הקריאות בתורה ובהפטרות במועדים ובשבתות מיוחדות, כגון שבת של פסח וסוכות, שבת חנוכה ועוד.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופסיקתא דרב כהנא
פרנסואה קופרן
פרנסואה קופרן 'הגדול' (בצרפתית: 'François Couperin 'Le Grand; 10 בנובמבר 1668 – 12 בספטמבר 1733) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק, נגן עוגב וצ'מבליסט.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופרנסואה קופרן
פרסקו
פרסקו המציג את המיסטריות, פומפיי בריאת האדם" (1511) מאת מיכלאנג'לו בואונרוטי, אחת הפרסקאות הידועות בעולם. נמצאת על תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן הכתרת פיוס השלישי מאת פינטוריקיו בקתדרלת סיינה פְרֶסְקוֹ (מאיטלקית: affresco; בעברית גם: תַּמְשִׁיחַ) הוא טכניקת ציור קיר אשר מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופרסקו
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופרשנות המקרא
פרולוג (ספרות)
פרולוג (בעברית: פֶּתַח דָּבָר) הוא חלק בסיפור המשמש כרקע לסיפור, יכול להכיל פרטים על המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה, דמויות העלילה או אפילו להוות סיפור עצמאי שמתקשר לסיפור הראשי שבא בעקבותיו.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופרולוג (ספרות)
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופשיטתא
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
לִרְאוֹת מגילת איכה ופורים
פוליפוניה
פוליפוניה (פולי- הרבה פוניה-צליל/ קול) פוליפוניה הוא מושג מוזיקלי, המתאר מרקם מוזיקלי שבו מספר קולות עצמאיים נעים במקביל זה לזה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופוליפוניה
פירוש האבן עזרא
תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488 פירוש האבן עזרא הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא במהלך המאה ה-12 והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו לתנ"ך, הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות מקראות גדולות לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ופירוש האבן עזרא
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
לִרְאוֹת מגילת איכה וצ'כיה
צליבת ישו
צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וצליבת ישו
צדקיהו
איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מגילת איכה וצדקיהו
קניבליזם
קניבליזם שבטי בברזיל, 1557 אינקונבולום), 1493 קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס קניבליזם או אכילת אדם (באנגלית: Cannibalism), היא התנהגות של בני אדם האוכלים בשר של אדם אחר.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקניבליזם
קרלו ג'זואלדו
דון קרלו ג'זואלדו (באיטלקית: Carlo Gesualdo; 8 במרץ 1566 - 8 בספטמבר 1613) היה מלחין איטלקי שפעל בתקופת הרנסאנס.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקרלו ג'זואלדו
קבורת ישו
קבורת ישו, ציור של קאראווג'יו קברו של ישו בכנסיית הקבר הפסיפס בכנסיית הקבר המתאר את ההורדה מהצלב מימין, בישום הגופה בתווך, ואת קבורת ישו משמאל קבורת ישו היא אירוע בתולדותיו של ישו לאחר שנצלב.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקבורת ישו
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקדמוניות היהודים
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקומראן
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקושיה
קודקס
קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקודקס
קודקס סינאיטיקוס
חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקודקס סינאיטיקוס
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
לִרְאוֹת מגילת איכה וקינה
ר' יוחנן
#הפניהרבי יוחנן.
לִרְאוֹת מגילת איכה ור' יוחנן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורמב"ם
רמברנדט
דיוקן עצמי (1640) רמברנדט הרמנזון ואן ריין (בהולנדית: Rembrandt Harmenszoon van Rijn) היה צייר, רשם, אמן הדפס ותחריט הולנדי, יליד העיר ליידן.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורמברנדט
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורש"ר הירש
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורש"י
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורלב"ג
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורבא
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורבה בר נחמני
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורומא
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורוסיה
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורוח הקודש (יהדות)
רוברט וייט
רוברט וייט (באנגלית: Robert White; סביבות 1538–1574) היה מלחין אנגלי-קתולי, שהמוזיקה הליטורגית שלו לטקסטים לטיניים נחשבת למשובחת במיוחד.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורוברט וייט
רייקסמוזיאום
הרייקסמוזיאום (בהולנדית: Rijksmuseum) הוא המוזיאון הלאומי של הולנד, ואחד המוזיאונים החשובים בעולם.
לִרְאוֹת מגילת איכה ורייקסמוזיאום
שמעון ברנפלד
שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושמעון ברנפלד
שמחה קוגוט
שמחה קוֹגוּט (נולד ב-1937 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון העברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושמחה קוגוט
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושמואל אחיטוב
שמואל שרירא
#הפניה שמואל שרירא (שרייר).
לִרְאוֹת מגילת איכה ושמואל שרירא
שמואל לייב גורדון
#הפניה שמואל ליב גורדון.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושמואל לייב גורדון
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושנות ה-90 של המאה ה-20
שנים עשר המרגלים
#הפניה חטא המרגלים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושנים עשר המרגלים
שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושבת חזון
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ושיר השירים
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
לִרְאוֹת מגילת איכה ות
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותנ"ך
תנחום הירושלמי
רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותנחום הירושלמי
תקרת הקפלה הסיסטינית
בריאת האדם. תקרת הקפלה הסיסטינית היא שמו של הפרסקו שבתקרת הקפלה הסיסטינית, שנהפך ברבות הימים לאחת מיצירות האומנות החשובות בתבל.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותקרת הקפלה הסיסטינית
תקופת הרנסאנס
#הפניה רנסאנס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותקופת הרנסאנס
תרגומי המקרא ללטינית
בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותרגומי המקרא ללטינית
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותרגום השבעים
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותשעה באב
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותלמוד
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותלמוד ירושלמי
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותהילים
תהילים קל"ז
פירט, 1738 גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים '''"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"'''. על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים (בתרגום השבעים מספרו קל"ו).
לִרְאוֹת מגילת איכה ותהילים קל"ז
תומאס לואיס דה ויקטוריה
תומאס לואיס דה ויקטוריה (בספרדית: Tomás Luis de Victoria; 1548 – 27 באוגוסט 1611) היה מלחין ספרדי בשלהי תקופת הרנסאנס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותומאס לואיס דה ויקטוריה
תומאס טאליס
תומאס טאליס (באנגלית: Thomas Tallis; 1510 - 23 בנובמבר 1585) היה מלחין אנגלי.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותומאס טאליס
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ותוספתא
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת מגילת איכה ולטינית
לואי החמישה-עשר
#הפניה לואי החמישה עשר, מלך צרפת.
לִרְאוֹת מגילת איכה ולואי החמישה-עשר
לויתן (ספר)
"לויתן, או החומר, הצורה והכוח של קהילייה כנסייתית ואזרחית" (באנגלית: Leviathan, or The Matter, Forme and Power of a Common Wealth Ecclesiasticall and Civil), שיצא לאור בלונדון בשנת 1651, הוא חיבור פילוסופיה פוליטית מאת תומאס הובס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ולויתן (ספר)
ליאונרד ברנשטיין
ליאונרד ברנשטיין (נהגה: לנארד ברנסטין; Leonard Bernstein; 25 באוגוסט 1918 – 14 באוקטובר 1990) היה מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי-אמריקאי.
לִרְאוֹת מגילת איכה וליאונרד ברנשטיין
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת מגילת איכה וטעמי המקרא
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
לִרְאוֹת מגילת איכה וטיטוס
ז'נבה
ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.
לִרְאוֹת מגילת איכה וז'נבה
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחמש מגילות
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחסידות
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחקר המקרא
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת מגילת איכה וחשמונאים
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחז"ל
חגי משגב
חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחגי משגב
חוקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחוקר המקרא
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחורבן בית ראשון
חורבן בית המקדש הראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס).
לִרְאוֹת מגילת איכה וחורבן בית המקדש הראשון
חודש תשרי
#הפניה תשרי.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחודש תשרי
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וחיבור אבוד
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ובן סירא
בארוק
ארוחת ערב באמאוס מאת קאראווג'ו. צויר ב-1601. השימוש באור וצל יוצר דרמה אופיינית לסגנון הבארוק. בארוֹק הוא סגנון אמנותי ששלט באירופה מסוף המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-18.
לִרְאוֹת מגילת איכה ובארוק
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וברלין
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וברכת שהחיינו
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
לִרְאוֹת מגילת איכה ובית המקדש הראשון
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וביבליה
ג'אקומו קריסימי
ג'אקומו קריסימי (באיטלקית: Giacomo Carissimi; 18 באפריל 1605 (הוטבל) - 12 בינואר 1674, ברומא), היה מלחין איטלקי, אחד מרבי-האמנים הנודעים ביותר בתקופת הבארוק המוקדם, באסכולה הרומאית של המוזיקה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וג'אקומו קריסימי
ג'ון סטנלי
ג'ון סטנלי (באנגלית: Charles John Stanley; 17 בינואר 1712 – 19 במאי 1786), מלחין אנגלי ונגן עוגב בתקופת הבארוק.
לִרְאוֹת מגילת איכה וג'ון סטנלי
ג'ובאני פלסטרינה
ג'ובאני פיירלואיג'י דה פלסטרינה (באיטלקית: Giovanni Pierluigi da Palestrina; נולד בין 3 בפברואר 1525 ל-2 בפברואר 1526 – 2 בפברואר 1594) היה מלחין איטלקי.
לִרְאוֹת מגילת איכה וג'ובאני פלסטרינה
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת מגילת איכה וגאונים
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
לִרְאוֹת מגילת איכה וגניזת קהיר
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וגלות בבל
גדליהו בן אחיקם
גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.
לִרְאוֹת מגילת איכה וגדליהו בן אחיקם
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ודעת (אתר אינטרנט)
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ודעת מקרא
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ודברי הימים
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
לִרְאוֹת מגילת איכה ודוד
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-1
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-10
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-11
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-16
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-20
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
לִרְאוֹת מגילת איכה והמאה ה-4
האנציקלופדיה המקראית
#הפניה אנציקלופדיה מקראית.
לִרְאוֹת מגילת איכה והאנציקלופדיה המקראית
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
לִרְאוֹת מגילת איכה והאנציקלופדיה העברית
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
לִרְאוֹת מגילת איכה והאלף הראשון
הספרייה הווירטואלית של מטח
הספרייה הווירטואלית של מטח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.
לִרְאוֹת מגילת איכה והספרייה הווירטואלית של מטח
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
לִרְאוֹת מגילת איכה והעיר העתיקה
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת מגילת איכה והפטרה
השבוע הקדוש
כניסת ישו לירושלים ביום ראשון של דקלים השבוע הקדוש (לטינית Hebdomada Sancta או Maior Hebdomada; יוונית Μεγάλη Εβδομάδα; רוסית Страстная неделя - בשתי השפות "השבוע הגדול") הוא בנצרות השבוע האחרון של 40 ימי התענית שלפני חג הפסחא, מוקדש לשחזור אירועי השבוע האחרון בחייו של ישו.
לִרְאוֹת מגילת איכה והשבוע הקדוש
התקופה האליזבתנית
#הפניה העידן האליזבתני.
לִרְאוֹת מגילת איכה והתקופה האליזבתנית
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
לִרְאוֹת מגילת איכה והזמנה לפיוט
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת מגילת איכה והברית הישנה
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
לִרְאוֹת מגילת איכה והגר"א
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
לִרְאוֹת מגילת איכה והוצאת דביר
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
לִרְאוֹת מגילת איכה והולנד
הכנסייה האנגליקנית
הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה - Church of England) היא הדת הממלכתית של ממלכת אנגליה.
לִרְאוֹת מגילת איכה והכנסייה האנגליקנית
הכנסייה האורתודוקסית
#הפניה נצרות אורתודוקסית.
לִרְאוֹת מגילת איכה והכנסייה האורתודוקסית
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
לִרְאוֹת מגילת איכה והכותל המערבי
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
לִרְאוֹת מגילת איכה והירונימוס
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
לִרְאוֹת מגילת איכה ווולגטה
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וויקיטקסט
ויליאם בירד
ויליאם בירד (באנגלית: William Byrd; 1543 - 4 ביולי 1623) - מלחין אנגלי בתקופת הרנסאנס, נחשב לאבי המוזיקה האנגלית.
לִרְאוֹת מגילת איכה וויליאם בירד
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
לִרְאוֹת מגילת איכה וכנסיית הקבר
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וכנסייה
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
לִרְאוֹת מגילת איכה וכתר ארם צובא
כתב סת"ם
#הפניה אותיות סת"ם.
לִרְאוֹת מגילת איכה וכתב סת"ם
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
לִרְאוֹת מגילת איכה וכתב יד לנינגרד
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
לִרְאוֹת מגילת איכה וכתובות חורבת תימן
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
לִרְאוֹת מגילת איכה וכתובים
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וימי הביניים
יאן דיסמאס זלנקה
יאן דיסמאס זלנקה (בצ'כית: Jan Dismas Zelenka, הידוע גם בשם יוהאן דיסמאס זלנקה, 16 באוקטובר 1679 - 23 בדצמבר 1745) היה מלחין צ'כי מתקופת הבארוק.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויאן דיסמאס זלנקה
יאיר זקוביץ
יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא חוקר מקרא, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויאיר זקוביץ
יאיר הופמן
#הפניה יאיר הופמן (חוקר המקרא).
לִרְאוֹת מגילת איכה ויאיר הופמן
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויעקב
יעקב קליין (אשורולוג)
יעקב קליין יעקב קליין (נולד ב-1934) הוא פרופסור אמריטוס לאשורולוגיה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויעקב קליין (אשורולוג)
ירמיה
#הפניה ירמיהו.
לִרְאוֹת מגילת איכה וירמיה
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
לִרְאוֹת מגילת איכה וירמיהו
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וירושלים
ישעיהו השני
#הפניה ספר ישעיהו#ישעיהו השני.
לִרְאוֹת מגילת איכה וישעיהו השני
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
לִרְאוֹת מגילת איכה וישראל רוזנסון
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת מגילת איכה וישו
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויחזקאל
יחיאל צבי מושקוביץ
הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".
לִרְאוֹת מגילת איכה ויחיאל צבי מושקוביץ
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
לִרְאוֹת מגילת איכה וידיעות ספרים
יהודה לייב בן זאב
#הפניה יהודה ליב בן-זאב.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויהודה לייב בן זאב
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויהודים
יהויקים
יְהוֹיָקִים הוא דמות מקראית, מלך יהודה בשנים 609 לפנה"ס עד 598 לפנה"ס, היה בנו של יאשיהו.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויהויקים
יואל בריל
#הפניה יואל ברי"ל.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויואל בריל
יום שישי הטוב
נשיאת הצלב ביום שישי הטוב בירושלים, 2006 תהלוכה מסורתית לכבוד החג, המשחזרת את הצליבה. יום שישי הטוב (באנגלית: Good Friday) או יום שישי הגדול (ביוונית: Μεγάλη Παρασκευή), יום הפסיון של האדון (בלטינית: Dies Passionis Domini) או יום שישי הקדוש (בצרפתית: Saint Vendredi) הוא חג נוצרי המציין את צליבת ישו, ביום שישי האחרון בשבוע הקדוש שלפני חג הפסחא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויום שישי הטוב
יום חמישי הקדוש
יום חמישי הקדוש (בלטינית: Dies Cenae Domini; ידוע גם בשמות יום חמישי הגדול ויום חמישי של רחיצת הרגליים) הוא חג נוצרי החל ביום חמישי שלפני חג הפסחא.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויום חמישי הקדוש
יוסף
גלריה הלאומית הישנה בברלין יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויוסף
יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויוסף קרא
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויוסף בן מתתיהו
יוסף כספי
#הפניהיוסף אבן כספי.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויוסף כספי
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת מגילת איכה ויוונית
יוונית קוינה
יוונית קוֹינֵה (Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס – 300 לספירה).
לִרְאוֹת מגילת איכה ויוונית קוינה
4Q111
4Q111 (נקראת גם 4QLam) היא מגילה, שנמצאה במערה מספר 4 בקומראן המכילה חלק ממגילת איכה.
לִרְאוֹת מגילת איכה ו4Q111
586 לפנה"ס
#הפניה 580-589 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מגילת איכה ו586 לפנה"ס
ראה גם
ספרי המאה ה-6 לפנה"ס
- בראשית
- דברים
- המנונים הומריים
- ויקרא
- טלגוניה
- מגילת איכה
- מגילת רות
- ספר איוב
- ספר זכריה
- ספר חגי
- ספר יהושע
- ספר יואל
- ספר יחזקאל
- ספר ירמיהו
- ספר ישעיהו
- ספר מלכים
- ספר שופטים
- ספר שמואל
- עובדיה
- קטלוג הנשים
- שמות
- תהילים
ספרי כתובים
- דברי הימים
- חמש מגילות
- כתובים
- מגילת איכה
- מגילת אסתר
- מגילת קהלת
- מגילת רות
- משלי
- ספר איוב
- ספר דניאל
- ספר נחמיה
- ספר עזרא
- שיר השירים
- תהילים
תשעה באב
- אלי ציון ועריה
- ביתר
- המצור על ירושלים (70)
- חטא המרגלים
- מגילת איכה
- ספר איוב
- קינות לתשעה באב
- שבעה
- תשעה באב
אזכור
ידוע גם בשם איכה.
, אבן תל זית, אברהם אבן עזרא, אבשלום, אביגדור שנאן, אוסטריה, אוסביוס מקיסריה, אורלנדו לאסוס, אוריגנס, איטליה, איגור סטרווינסקי, איכה רבה, נצרות, נצרות קתולית, נצרות קופטית, נוסח המסורה, ניקוד טברייני, נידה, ניו יורק, סעדיה גאון, ספר מלכים, ספר ירמיהו, ספר יחזקאל, ספרד, ספרות חז"ל, סבסטיאן ראוואל, סורית, סימפוניה, סימפוניית תהילים, עמנואל הרומי, עמוס, ערבית, עזבת צרטה, עברית, פסיקתא רבתי, פסיקתא דרב כהנא, פרנסואה קופרן, פרסקו, פרשנות המקרא, פרולוג (ספרות), פשיטתא, פורים, פוליפוניה, פירוש האבן עזרא, צ'כיה, צליבת ישו, צדקיהו, קניבליזם, קרלו ג'זואלדו, קבורת ישו, קדמוניות היהודים, קומראן, קושיה, קודקס, קודקס סינאיטיקוס, קינה, ר' יוחנן, רמב"ם, רמברנדט, רש"ר הירש, רש"י, רלב"ג, רבא, רבה בר נחמני, רומא, רוסיה, רוח הקודש (יהדות), רוברט וייט, רייקסמוזיאום, שמעון ברנפלד, שמחה קוגוט, שמואל אחיטוב, שמואל שרירא, שמואל לייב גורדון, שנות ה-90 של המאה ה-20, שנים עשר המרגלים, שבת חזון, שיר השירים, ת, תנ"ך, תנחום הירושלמי, תקרת הקפלה הסיסטינית, תקופת הרנסאנס, תרגומי המקרא ללטינית, תרגום השבעים, תשעה באב, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תהילים קל"ז, תומאס לואיס דה ויקטוריה, תומאס טאליס, תוספתא, לטינית, לואי החמישה-עשר, לויתן (ספר), ליאונרד ברנשטיין, טעמי המקרא, טיטוס, ז'נבה, חמש מגילות, חסידות, חקר המקרא, חשמונאים, חז"ל, חגי משגב, חוקר המקרא, חורבן בית ראשון, חורבן בית המקדש הראשון, חודש תשרי, חיבור אבוד, בן סירא, בארוק, ברלין, ברכת שהחיינו, בית המקדש הראשון, ביבליה, ג'אקומו קריסימי, ג'ון סטנלי, ג'ובאני פלסטרינה, גאונים, גניזת קהיר, גלות בבל, גדליהו בן אחיקם, דעת (אתר אינטרנט), דעת מקרא, דברי הימים, דוד, המאה ה-1, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-16, המאה ה-20, המאה ה-4, האנציקלופדיה המקראית, האנציקלופדיה העברית, האלף הראשון, הספרייה הווירטואלית של מטח, העיר העתיקה, הפטרה, השבוע הקדוש, התקופה האליזבתנית, הזמנה לפיוט, הברית הישנה, הגר"א, הוצאת דביר, הולנד, הכנסייה האנגליקנית, הכנסייה האורתודוקסית, הכותל המערבי, הירונימוס, וולגטה, ויקיטקסט, ויליאם בירד, כנסיית הקבר, כנסייה, כתר ארם צובא, כתב סת"ם, כתב יד לנינגרד, כתובות חורבת תימן, כתובים, ימי הביניים, יאן דיסמאס זלנקה, יאיר זקוביץ, יאיר הופמן, יעקב, יעקב קליין (אשורולוג), ירמיה, ירמיהו, ירושלים, ישעיהו השני, ישראל רוזנסון, ישו, יחזקאל, יחיאל צבי מושקוביץ, ידיעות ספרים, יהודה לייב בן זאב, יהודים, יהויקים, יואל בריל, יום שישי הטוב, יום חמישי הקדוש, יוסף, יוסף קרא, יוסף בן מתתיהו, יוסף כספי, יוונית, יוונית קוינה, 4Q111, 586 לפנה"ס.