גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין מגילת תענית וצדוקים
מגילת תענית וצדוקים יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנחם קיסטר, מרד החשמונאים, משה דוד הר, מלחמת היהודים, אנטיוכוס הרביעי, אלכסנדר ינאי, אוניברסיטת תל אביב, סנהדרין, ספר הגזרות, פרושים, צבי גרץ, קנאים (בית שני), קורבן התמיד, רבי מאיר, שמעון בן שטח, שלומציון המלכה, שבועות, תנ"ך, חשמונאים, חורבן בית שני, חורבן בית המקדש השני, בית המקדש, בית הלל ובית שמאי, בייתוסים, גזירות אנטיוכוס, יוסף בן מתתיהו, יוחנן הורקנוס הראשון.
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
מגילת תענית ומנחם קיסטר · מנחם קיסטר וצדוקים ·
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
מגילת תענית ומרד החשמונאים · מרד החשמונאים וצדוקים ·
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
מגילת תענית ומשה דוד הר · משה דוד הר וצדוקים ·
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
מגילת תענית ומלחמת היהודים · מלחמת היהודים וצדוקים ·
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
אנטיוכוס הרביעי ומגילת תענית · אנטיוכוס הרביעי וצדוקים ·
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
אלכסנדר ינאי ומגילת תענית · אלכסנדר ינאי וצדוקים ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב ומגילת תענית · אוניברסיטת תל אביב וצדוקים ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
מגילת תענית וסנהדרין · סנהדרין וצדוקים ·
ספר הגזרות
ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני.
מגילת תענית וספר הגזרות · ספר הגזרות וצדוקים ·
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
מגילת תענית ופרושים · פרושים וצדוקים ·
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
מגילת תענית וצבי גרץ · צבי גרץ וצדוקים ·
קנאים (בית שני)
קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
מגילת תענית וקנאים (בית שני) · צדוקים וקנאים (בית שני) ·
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
מגילת תענית וקורבן התמיד · צדוקים וקורבן התמיד ·
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
מגילת תענית ורבי מאיר · צדוקים ורבי מאיר ·
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
מגילת תענית ושמעון בן שטח · צדוקים ושמעון בן שטח ·
שלומציון המלכה
שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.
מגילת תענית ושלומציון המלכה · צדוקים ושלומציון המלכה ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
מגילת תענית ושבועות · צדוקים ושבועות ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
מגילת תענית ותנ"ך · צדוקים ותנ"ך ·
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חשמונאים ומגילת תענית · חשמונאים וצדוקים ·
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חורבן בית שני ומגילת תענית · חורבן בית שני וצדוקים ·
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חורבן בית המקדש השני ומגילת תענית · חורבן בית המקדש השני וצדוקים ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש ומגילת תענית · בית המקדש וצדוקים ·
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
בית הלל ובית שמאי ומגילת תענית · בית הלל ובית שמאי וצדוקים ·
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
בייתוסים ומגילת תענית · בייתוסים וצדוקים ·
גזירות אנטיוכוס
חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
גזירות אנטיוכוס ומגילת תענית · גזירות אנטיוכוס וצדוקים ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
יוסף בן מתתיהו ומגילת תענית · יוסף בן מתתיהו וצדוקים ·
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
יוחנן הורקנוס הראשון ומגילת תענית · יוחנן הורקנוס הראשון וצדוקים ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מגילת תענית וצדוקים
- מה יש להם במשותף מגילת תענית וצדוקים
- דמיון בין מגילת תענית וצדוקים
השוואה בין מגילת תענית וצדוקים
יש מגילת תענית 287 יחסים. יש מגילת תענית 116. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (287 + 116).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מגילת תענית וצדוקים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
