אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

שבתאי

מַדָד שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. [1]

תוכן עניינים

  1. 94 יחסים: J1407b, מאדים, מערכת השמש, מעלות צלזיוס, משושה שבתאי, מתאן, מכון ויצמן למדע, מימן, מימס, מים, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה יוונית, אמוניה, אנקלדוס, אסטרולוגיה, אפימתאוס (ירח), אתאן, אל, אטמוספירה, אטלס (ירח), אבק, אבי בליזובסקי, אדי מים, אוניברסיטת תל אביב, אכדית, נאס"א, נפטון, נוגה, ספטמבר, סטורן (מיתולוגיה), סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל האיטלקית, סוכנות החלל הישראלית, עמוס, ענק גזים, פאן (ירח), פנדורה (ירח), פרומתאוס (ירח), פוספין, פיוניר 11, צוללת לחקר הירח טיטאן, קאסיני-הויגנס, קציר, קרח, קרחון שבתאי, קרונוס, קליפסו (ירח), רזולוציה, רוית חלד, ריאה (ירח), ... להרחיב מדד (44 יותר) »

  2. ענקי גזים

J1407b

J1407b המכונה גם כ-"Super Saturn" (בעברית: "סופר שבתאי" או "שבתאי על") הוא כוכב לכת חוץ-שמשי.

לִרְאוֹת שבתאי וJ1407b

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

לִרְאוֹת שבתאי ומאדים

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

לִרְאוֹת שבתאי ומערכת השמש

מעלות צלזיוס

מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.

לִרְאוֹת שבתאי ומעלות צלזיוס

משושה שבתאי

קאסיני, 2014 שינוי צבע המשושה מכחול (צד שמאל, 2013) לכתום (צד ימין, 2017) משושה שבתאי הוא ענן בצורת משושה, הנמצא בקוטבו הצפוני של כוכב הלכת שבתאי, אשר כנראה מורכב מזרם סילון של גזי אטמוספירה הנעים בכ-2342 קמ"ש.

לִרְאוֹת שבתאי ומשושה שבתאי

מתאן

מתאן (שם מדעי: Methane, מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.

לִרְאוֹת שבתאי ומתאן

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

לִרְאוֹת שבתאי ומכון ויצמן למדע

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

לִרְאוֹת שבתאי ומימן

מימס

מימס (באנגלית: Mimas) הוא אחד מירחי שבתאי והתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל כירח השביעי של שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ומימס

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

לִרְאוֹת שבתאי ומים

מיתולוגיה רומית

יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.

לִרְאוֹת שבתאי ומיתולוגיה רומית

מיתולוגיה יוונית

זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.

לִרְאוֹת שבתאי ומיתולוגיה יוונית

אמוניה

משאית להובלת אמוניה נוזלית מיכל אמוניה לשימושים מעבדתיים 227x227 פיקסלים אָמוֹנְיָה (Ammonia; נקראת גם נַשְׁדּוּר, בעבר גם אמונייק) היא תרכובת חנקן ומימן, ונוסחתה NH3.

לִרְאוֹת שבתאי ואמוניה

אנקלדוס

אֶנקֶלַדוּס (לעיתים נקרא אנסלדוס לפי אופן ההגייה הלועזי) הוא הירח השישי בגודלו של שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ואנקלדוס

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

לִרְאוֹת שבתאי ואסטרולוגיה

אפימתאוס (ירח)

אפימתאוס הוא אחד מהירחים הפנימיים של שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ואפימתאוס (ירח)

אתאן

אתאן (Ethane) היא תרכובת אורגנית ממשפחת האלקאנים שנוסחתה הכימית היא C2H6.

לִרְאוֹת שבתאי ואתאן

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

לִרְאוֹת שבתאי ואל

אטמוספירה

האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.

לִרְאוֹת שבתאי ואטמוספירה

אטלס (ירח)

אטלס (באנגלית: Atlas) הוא אחד מ-82 הירחים של שבתאי, שהתגלה בתחילת אוקטובר 1980 מתצלומי הגשושית וויאג'ר 1.

לִרְאוֹת שבתאי ואטלס (ירח)

אבק

צלעות קירור מאובקות של מחשב נייד אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים קטנטנים, בקוטר של פחות מ-500 מיקרומטר (לחלקיקים גדולים יותר, ראו חול וגרגרים), ובאופן כללי יותר, לחומר מפורר עד דק.

לִרְאוֹת שבתאי ואבק

אבי בליזובסקי

אָבִי בֵּלִיזוֹבְסְקִי (נולד ב-4 בנובמבר 1961) הוא כתב לענייני מדע ומחשבים, מייסד ועורך של אתר האינטרנט "הידען".

לִרְאוֹת שבתאי ואבי בליזובסקי

אדי מים

שמאל שמאל אדי מים הם מים במצב צבירה של גז.

לִרְאוֹת שבתאי ואדי מים

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

לִרְאוֹת שבתאי ואוניברסיטת תל אביב

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

לִרְאוֹת שבתאי ואכדית

נאס"א

מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.

לִרְאוֹת שבתאי ונאס"א

נפטון

נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.

לִרְאוֹת שבתאי ונפטון

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.

לִרְאוֹת שבתאי ונוגה

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

לִרְאוֹת שבתאי וספטמבר

סטורן (מיתולוגיה)

תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.

לִרְאוֹת שבתאי וסטורן (מיתולוגיה)

סוכנות החלל האירופית

סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).

לִרְאוֹת שבתאי וסוכנות החלל האירופית

סוכנות החלל האיטלקית

סוכנות החלל האיטלקית (באיטלקית: L'Agenzia Spaziale Italiana, המוכרת בראשי התיבות: ASI), היא גוף ממשלתי איטלקי שנועד לקיים פעילות מחקרית ותעשייתית בתחומי חלל, כולל תכנון ובניית לוויינים, משגרים ותיאום המאמצים של איטליה בתחום החלל.

לִרְאוֹת שבתאי וסוכנות החלל האיטלקית

סוכנות החלל הישראלית

אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.

לִרְאוֹת שבתאי וסוכנות החלל הישראלית

עמוס

עָמוֹס הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה־8 לפני הספירה).

לִרְאוֹת שבתאי ועמוס

ענק גזים

צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.

לִרְאוֹת שבתאי וענק גזים

פאן (ירח)

פאן הוא הירח שני בקרבתו לכוכב הלכת שבתאי (הירח הקרוב ביותר הוא S/2009 S 1).

לִרְאוֹת שבתאי ופאן (ירח)

פנדורה (ירח)

פנדורה הוא אחד הירחים המקיפים את כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ופנדורה (ירח)

פרומתאוס (ירח)

פרומתאוס הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ופרומתאוס (ירח)

פוספין

פוספין (לעיתים מכונה פוספאן או פוספאמין, על-פי מונחון IUPAC) הוא שם שכיח לגז זרחן מימני.

לִרְאוֹת שבתאי ופוספין

פיוניר 11

פיוניר 11 (באנגלית: Pioneer 11), הידועה גם כפיוניר G היא גשושית המחקר השנייה של NASA שנשלחה לחקור את צדק ואת מערכת השמש החיצונית, והראשונה לחקור את שבתאי ואת טבעותיו הראשיות.

לִרְאוֹת שבתאי ופיוניר 11

צוללת לחקר הירח טיטאן

#הפניה צוללת לחקר האגמים בטיטאן.

לִרְאוֹת שבתאי וצוללת לחקר הירח טיטאן

קאסיני-הויגנס

קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו.

לִרְאוֹת שבתאי וקאסיני-הויגנס

קציר

ציור משנת 1889 המתאר את הפעילות בתקופת הקציר חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.

לִרְאוֹת שבתאי וקציר

קרח

Joekullsarlon, איסלנד קרח הוא צורת המוצק של מים.

לִרְאוֹת שבתאי וקרח

קרחון שבתאי

#הפניה קרחון סאטורן.

לִרְאוֹת שבתאי וקרחון שבתאי

קרונוס

קרונוס או כרונוס (ביוונית: Κρόνος) הוא שליט הטיטאנים, אדון האסיף והזמן במיתולוגיה היוונית.

לִרְאוֹת שבתאי וקרונוס

קליפסו (ירח)

קליפסו (באנגלית: Calypso ידוע גם כ-Saturn XIV או Tethys C) הוא אחד מירחי שבתאי והתגלה ב-1980 על ידי דן פשאו, קנת' סידלמן, ויליאם באום, דאגלס קורי כירח ה-25 של שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי וקליפסו (ירח)

רזולוציה

המשמעות המילולית של המילה רֶזוֹלוּצְיָה היא כושר הפרדה או כושר הבחנה.

לִרְאוֹת שבתאי ורזולוציה

רוית חלד

רוית חלד איטה (נולדה ב-1980) היא מדענית פלנטרית ישראלית, פרופסור במחלקה לאסטרופיזיקה ולקוסמולוגיה באוניברסיטת ציריך.

לִרְאוֹת שבתאי ורוית חלד

ריאה (ירח)

ריאה, ירח של שבתאי שנתגלה ב-1672 על ידי ג'ובאני קאסיני.

לִרְאוֹת שבתאי וריאה (ירח)

שנה יוליאנית (אסטרונומיה)

שנה יוליאנית (באנגלית: Julian year, מסומן כ-aj) באסטרונומיה היא יחידת זמן המוגדרת כ-365.25 יממות בדיוק, כשבכל יממה 86,400 שניות.

לִרְאוֹת שבתאי ושנה יוליאנית (אסטרונומיה)

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

לִרְאוֹת שבתאי ושבת

תאוצת הכובד

בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.

לִרְאוֹת שבתאי ותאוצת הכובד

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת שבתאי ותלמוד בבלי

תוכנית הגבולות החדשים

לוגו תוכנית הגבולות החדשים תוכנית הגבולות החדשים (באנגלית: New Frontiers program) היא תוכנית של נאס"א לחקר לא-מאויש של מערכת השמש על ידי חלליות וגשושיות למשימות מחקר בעלות בינונית.

לִרְאוֹת שבתאי ותוכנית הגבולות החדשים

תוכנית וויאג'ר

תוכנית החלל וויאג'ר (באנגלית: The Voyager program) היא משימת חלל של שתי גשושיות לא מאוישות של נאס"א, ששולחו למסע של עשרות שנים בין כוכבי לכת, ולאחר מכן הלאה אל מחוץ למערכת השמש.

לִרְאוֹת שבתאי ותוכנית וויאג'ר

טתיס (ירח)

טתיס (המכונה גם שבתאי III) הוא ירח בגודל בינוני של שבתאי שקוטרו 1,060 ק"מ.

לִרְאוֹת שבתאי וטתיס (ירח)

טלסקופ החלל שפיצר

טלסקופ החלל שפיצר הוא טלסקופ חלל שפעל בתחום התת-אדום, והוא הטלסקופ האחרון שנשלח במסגרת תוכנית טלסקופי החלל של נאס"א.

לִרְאוֹת שבתאי וטלסקופ החלל שפיצר

טלסטו

טלסטו (באנגלית: Telesto, מוכר גם כ-S/1980 S13) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי וטלסטו

טבעת פלנטרית

החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006. טבעות פלנטריות הן טבעות של חומר הנע סביב כוכב לכת, הנראות כדיסקות שטוחות.

לִרְאוֹת שבתאי וטבעת פלנטרית

טבעות שבתאי

החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006 טבעות שבתאי הן סדרה של טבעות פלנטריות מסביב לכוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי וטבעות שבתאי

טיטאן (ירח)

טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי וטיטאן (ירח)

חנקן

חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

לִרְאוֹת שבתאי וחנקן

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

לִרְאוֹת שבתאי וחקלאות

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.

לִרְאוֹת שבתאי ובראשית רבה

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

לִרְאוֹת שבתאי וברזל

גשושית

טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.

לִרְאוֹת שבתאי וגשושית

דפניס (ירח)

דפניס (נקרא גם Saturn XXXV) הוא ירחו של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ודפניס (ירח)

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

לִרְאוֹת שבתאי ודיו קסיוס

דיוני

דיוני (מלטינית: Dione) הוא הירח הרביעי בגודלו של שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ודיוני

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

לִרְאוֹת שבתאי והשמש

הלנה (ירח)

הלנה (נקרא גם Saturn XII, S/1980 S 6.) הוא אחד מהירחים של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי והלנה (ירח)

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

לִרְאוֹת שבתאי והליום

הויגנס (גשושית)

הויגנס (Huygens) היא גשושית אירופית שנועדה לחקור את טיטאן, ירחו של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי והויגנס (גשושית)

היפריון (ירח)

היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי והיפריון (ירח)

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

לִרְאוֹת שבתאי והירח

וויאג'ר 1

המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.

לִרְאוֹת שבתאי ווויאג'ר 1

וויאג'ר 2

המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 תקליט הזהב וויאג'ר 2 (באנגלית: Voyager 2) היא גשושית מחקר שנשלחה ב־20 באוגוסט 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר.

לִרְאוֹת שבתאי ווויאג'ר 2

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

לִרְאוֹת שבתאי וכוכב לכת

כוכב לכת חוץ-שמשי

ננס החום 2M1207 (בכחול) ומלווהו הפלנטארי 2M1207b (באדום), כפי שנצפו בידי הטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope) – זהו כוכב הלכת החוץ־שמשי הראשון שצולם ישירות אסטרומטריה כוכב לכת חוץ־שמשי, או אקזופלנטה (באנגלית: Exoplanet), הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר.

לִרְאוֹת שבתאי וכוכב לכת חוץ-שמשי

כוכב חמה

כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

לִרְאוֹת שבתאי וכוכב חמה

יאנוס (ירח)

אפתימאוס (משמאל למטה), כפי שצולמו על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ב-20 במרץ 2006, 4 חודשים לאחר שהתחלפו במסלולם. הקרבה שלהם היא אשליה אופטית, ולמעשה יאנוס בצילום נמצא 40,000 ק"מ רחוק יותר מהגשושית מאשר אפתימאוס.

לִרְאוֹת שבתאי ויאנוס (ירח)

יאפטוס (ירח)

רכס ההרים בקו המשווה יאפטוס (אנגלית: Iapetus) הוא אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי.

לִרְאוֹת שבתאי ויאפטוס (ירח)

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

לִרְאוֹת שבתאי וירמיהו

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

לִרְאוֹת שבתאי וירח

יחידה אסטרונומית

יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.

לִרְאוֹת שבתאי ויחידה אסטרונומית

יגאל פת-אל

יגאל פת-אל (נולד ב-1959) הוא חבר האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.

לִרְאוֹת שבתאי ויגאל פת-אל

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

לִרְאוֹת שבתאי ויום השבת

1 ביולי

1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת שבתאי ו1 ביולי

14 בינואר

14 בינואר הוא היום ה-14 בשנה בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת שבתאי ו14 בינואר

15 באוקטובר

15 באוקטובר הוא היום ה-288 בשנה, (289 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת שבתאי ו15 באוקטובר

19 ביולי

19 ביולי הוא היום ה-200 בשנה (201 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת שבתאי ו19 ביולי

2016 בארצות הברית

2016 בארצות הברית היא השנה בה חגגה ארצות הברית 240 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת שבתאי ו2016 בארצות הברית

24 בדצמבר

24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת שבתאי ו24 בדצמבר

ראה גם

ענקי גזים

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבתאי

ידוע גם בשם שבתאי (כוכב לכת).

, שנה יוליאנית (אסטרונומיה), שבת, תאוצת הכובד, תלמוד בבלי, תוכנית הגבולות החדשים, תוכנית וויאג'ר, טתיס (ירח), טלסקופ החלל שפיצר, טלסטו, טבעת פלנטרית, טבעות שבתאי, טיטאן (ירח), חנקן, חקלאות, בראשית רבה, ברזל, גשושית, דפניס (ירח), דיו קסיוס, דיוני, השמש, הלנה (ירח), הליום, הויגנס (גשושית), היפריון (ירח), הירח, וויאג'ר 1, וויאג'ר 2, כוכב לכת, כוכב לכת חוץ-שמשי, כוכב חמה, יאנוס (ירח), יאפטוס (ירח), ירמיהו, ירח, יחידה אסטרונומית, יגאל פת-אל, יום השבת, 1 ביולי, 14 בינואר, 15 באוקטובר, 19 ביולי, 2016 בארצות הברית, 24 בדצמבר.