גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
252 יחסים: מאורעות תל חי, מניה, מניה שוחט, מרד בר-כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי בן הלל הכהן, משטרה חשאית, משה סמילנסקי, משה לייב ליליינבלום, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, מלריה, מלחמת העולם הראשונה, מלבי"ם, מטולה, מזרח אירופה, מחניים, מגילת יוחסין, מדינה, מהאטמה גנדי, מהנדס, מהפכת אוקטובר, מונית לטוברוק, מושבה, מכון ז'בוטינסקי, מינסק, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, אניה, אפוטרופוס, אקליפטוס, ארץ ישראל, אריה, אתיופיה, אלכסנדר זייד, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אליעזר שוחט, אליהו צ'ריקובר, אחמד ג'מאל פאשה, אחדות העבודה, אברהם קריניצי, אגודת העשרות, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אדריכל, אדיס אבבה, אורי צבי גרינברג, אודסה, אוכרנה, נמל, נס ציונה, נצרות קתולית, נרודניה ווליה, ..., נתינות, נגב, ניל"י, סמולנסק, ספן, סבון, סדר הדורות, סוס, סוציאליזם, עם עובד, ערבית, ערביי ארץ ישראל, עזה, עבר הירדן, עברית, עבדול חמיד השני, עבודה עברית, עורך דין, עות'מאני, פסל (יצירה), פרשני המקרא, פרויקט בן-יהודה, פלשים, פועלי ציון, פועה רקובסקי, פוגרום, צמחונות, צאר, צפת, צרפת, צבא האימפריה העות'מאנית, צהבת, ציונות, ציונות סוציאליסטית, ציונות רוויזיוניסטית, קפא"י, קרקס, קרקע, קונטרס (כתב עת), קורוש, קולנוע, קייב, ראשון לציון, ראובן לרר, רעיית צאן, רצח המוני, רצח העם הארמני, רחל ינאית, רחובות, רב חובל, רוסיה, רובל רוסי, ריגול, שמואל אטינגר, שמואל טשרנוביץ, שמות רחובות בישראל, שאו ציונה נס ודגל, שנים עשר שבטי ישראל, שער הגיא, שער יפו, שקל, שרה סוניה דיסקין, שביתה, שולמית לסקוב, שייח', תנ"ך, תעשייה, תר"ף, תרנ"א, תרע"ז, תרע"ח, תרופה, תשכ"ד, תל אביב-יפו, תל חי, תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לונדון את קירשנבאום, לירה שטרלינג, לירה טורקית, ליטא, זאב צחור, זאב ז'בוטינסקי, חקלאי, חדרה, חובבי ציון, חיים חיסין, חיים הלל בן-ששון, באלטה, בנק, בר גיורא (ארגון), ברל כצנלסון, ברכה חבס, בדואים, בית חרושת, בית הסראייה (יפו), בית"ר, ביתא ישראל, גבעת מיכאל, גימנסיה, דרום אפריקה, דב בר בורוכוב, דבר (עיתון), דגל עברי, דואר, דוד, דוד תדהר, הממלכה המאוחדת, המאה ה-19, המאות השחורות, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המרד על אוניית הקרב פוטיומקין, המליץ, המזרח הקרוב, הארץ, האחדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הנגב, הסופות בנגב, העלייה הראשונה, העלייה השנייה (ספר), העיר העתיקה, הצבא העות'מאני, הצבא הבריטי, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני השלישי, הקונגרס הציוני השישי, השומר, השירות הבולאי, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקווה, התיישבות, הטורקים הצעירים, החרות (עיתון), הברון רוטשילד, הבוקר, הגליל העליון, הגדודים העבריים, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית הרצליה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוצאת דביר, הוצאת הדר, הוצאת יד יצחק בן-צבי, היישוב, ואדי חנין, ורשה, ווילנה, וילנה, ויטבסק, כ"א בטבת, כפר גלעדי, כרמל, י"א בכסלו, ימאות, יסוד המעלה, יעקב יערי-פולסקין, יפו, יצחק בן-צבי, יקב, ירמיהו הלפרן, ירון לונדון, ירושלים, ישראל, ישראל שוחט, ישראל ברטל, ישיבה, יחיאל היילפרין (רב), יגאל אלון, יד בן צבי, יהואש ביבר, יהושע אוסוביצקי, יהושע קניאל, יהודה לייב פינסקר, יוסף לישנסקי, יין, 1 בינואר, 15 במרץ, 1860, 1880, 1881, 1882, 1885, 1887, 1891, 1892, 1899, 1900, 1904, 1905, 1911, 1914, 1915, 1917, 1919, 1920, 1941, 1960, 1964, 1984, 9 בדצמבר. להרחיב מדד (202 יותר) »
מאורעות תל חי
ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומאורעות תל חי · ראה עוד »
מניה
מניה היא נייר ערך המקנה חלק בבעלות בחברה ומאגד זכויות וחובות כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומניה · ראה עוד »
מניה שוחט
מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומניה שוחט · ראה עוד »
מרד בר-כוכבא
#הפניה מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומרד בר-כוכבא · ראה עוד »
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומרד החשמונאים · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
משטרה חשאית
משטרה חשאית היא ארגון לשמירת החוק והמשטר במדינה, הפועל בדרכים חשאיות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומשטרה חשאית · ראה עוד »
משה סמילנסקי
משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומשה סמילנסקי · ראה עוד »
משה לייב ליליינבלום
משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »
משה יהושע יהודה לייב דיסקין
הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »
מלריה
פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומלריה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומלבי"ם · ראה עוד »
מטולה
* מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומטולה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחניים
קיבוץ מחניים, ספטמבר 1946 מַחֲנַיִם הוא קיבוץ בצפון רמת כורזים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומחניים · ראה עוד »
מגילת יוחסין
#הפניה ספר יוחסין.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומגילת יוחסין · ראה עוד »
מדינה
מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומדינה · ראה עוד »
מהאטמה גנדי
מהאטמה גנדי או בשמו המלא מוֹהַנְדַּס קרמצ'נד גַּנְדי (בגוג'ראטית: મોહનદાસ કરમચંદ ગાંધી, בהינדית: मोहनदास करमचंद गांधी; 2 באוקטובר 1869 – 30 בינואר 1948) היה מנהיג פוליטי ורוחני הודי, שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומהאטמה גנדי · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומהנדס · ראה עוד »
מהפכת אוקטובר
"הבולשביק", ציורו של בוריס קוסטודייב, 1920 מהפכת אוקטובר (ברוסית: Октябрьская революция), הידועה גם כמהפכה הבולשביקית, היא מהפכה שהתחוללה ברוסיה בין 24 ל-25 באוקטובר 1917 (על פי הלוח היוליאני שהיה בשימוש ברוסיה באותה עת; 7 בנובמבר על פי הלוח הגרגוריאני הנוכחי).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומהפכת אוקטובר · ראה עוד »
מונית לטוברוק
מונית לטוברוק (בצרפתית: Un taxi pour Tobrouk) הוא סרט צרפתי משנת 1961 בבימויו של דניס דה לה פאטליאר, עם מוזיקה מאת ז'ורז' גרווארנץ.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומונית לטוברוק · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומושבה · ראה עוד »
מכון ז'בוטינסקי
מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ומינסק · ראה עוד »
אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
#הפניה אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו · ראה עוד »
אניה
#הפניה אונייה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואניה · ראה עוד »
אפוטרופוס
אַפּוֹטְרוֹפּוֹס (או אפיטרופוס; מיוונית: επιτροπος - "ממונה") הוא אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו (בארצות הברית המונח המקביל לאפוטרופוס הוא "Legal guardian").
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואפוטרופוס · ראה עוד »
אקליפטוס
עץ אקליפטוס אֵיקָלִיפְּטוּס (שם מדעי: Eucalyptus) הוא סוג מגוון של עצים (לעיתים רחוקות שיחים) ירוקי־עד ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואקליפטוס · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וארץ ישראל · ראה עוד »
אריה
לביאה אריה זכר גדול להקת אריות נחה על עץ בפארק הלאומי המלכה אליזבת באוגנדה לביאה בקניה אריה טורף איילנד ענק בדרום אפריקה. שני אריות אחרי שהרגו ג'ירפה בקרוגר בדרום אפריקה קרב אריות בנמיביה אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואריה · ראה עוד »
אתיופיה
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, תעתיק לעברית: יאיתיופ'יה פדראלאווי דימוקיראסייווי ריפביליק) היא מדינה ללא מוצא לים בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואתיופיה · ראה עוד »
אלכסנדר זייד
אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואלכסנדר זייד · ראה עוד »
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (ברוסית: Александр II Николаевич; 17 באפריל 1818 – 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית, מלך פולין והדוכס הגדול של פינלנד משנת 1855 ועד 1881.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואלכסנדר השני, קיסר רוסיה · ראה עוד »
אליעזר שוחט
אליעזר שוחט (1874 – 17 באוגוסט 1971) היה ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואליעזר שוחט · ראה עוד »
אליהו צ'ריקובר
אליהו צ'ריקובר (1881 פולטבה - 1943 ניו יורק) היה היסטוריון יהודי, עסק בתולדות יהדות מזרח אירופה, היה אחד ממקימי מכון ייווא.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואליהו צ'ריקובר · ראה עוד »
אחמד ג'מאל פאשה
ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. ג'מאל פאשא עם הגנרל אריך פון פאלקנהיין בהר הבית, 1917 אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקד הארמייה הרביעית של צבא האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואחדות העבודה · ראה עוד »
אברהם קריניצי
קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואברהם קריניצי · ראה עוד »
אגודת העשרות
אגודת העשרות (שמה המקורי: אגודת אחים) הייתה אגודת סתרים למחצה, אחוותית וצבאית, שהוקמה ברחובות בסוף המאה ה-19 על ידי מתיישבי רחובות והסביבה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואגודת העשרות · ראה עוד »
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואדריכל · ראה עוד »
אדיס אבבה
אדיס אבבה (באמהרית), מילולית: "פרח חדש" היא בירת הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה, העיר הגדולה בה ואחת ממדינותיה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואדיס אבבה · ראה עוד »
אורי צבי גרינברג
אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואודסה · ראה עוד »
אוכרנה
או֗כְרָנָה – המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור (ברוסית: Охрана - Отделение по охранению общественной безопасности и порядка) הייתה משטרה חשאית של האימפריה הרוסית שעסקה בבילוש פוליטי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ואוכרנה · ראה עוד »
נמל
טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ונמל · ראה עוד »
נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ונס ציונה · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ונצרות קתולית · ראה עוד »
נרודניה ווליה
"נרודניה ווליה" (ברוסית: Народная воля, "רצון העם") הייתה תנועה מחתרתית סוציאליסטית טרום-מרקסיסטית שפעלה ברוסיה בימיהם של הצארים אלכסנדר השני (שנרצח על ידי חברי הארגון) ובנו, אלכסנדר השלישי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ונרודניה ווליה · ראה עוד »
נתינות
נתינוּת היא מעמד משפטי המשתמעת ממנו השתייכות למדינה או לריבון, וכפיפות לחוקים אותם מחוקק הריבון, אך ללא הזכויות המוענקות לאזרח.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ונתינות · ראה עוד »
נגב
#הפניה הנגב.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ונגב · ראה עוד »
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וניל"י · ראה עוד »
סמולנסק
סְמוֹלֶנְסְק (ברוסית: Смоленск) היא עיר ברוסיה, בירת מחוז סמולנסק.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וסמולנסק · ראה עוד »
ספן
ספן, מלח, יורד ים או ימאי הוא עובד זוטר על אנייה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וספן · ראה עוד »
סבון
סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וסבון · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וסדר הדורות · ראה עוד »
סוס
#הפניה סוס הבית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וסוס · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וסוציאליזם · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועם עובד · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וערבית · ראה עוד »
ערביי ארץ ישראל
מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועזה · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועבר הירדן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועברית · ראה עוד »
עבדול חמיד השני
הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועבדול חמיד השני · ראה עוד »
עבודה עברית
הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועבודה עברית · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועורך דין · ראה עוד »
עות'מאני
#הפניה האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ועות'מאני · ראה עוד »
פסל (יצירה)
#הפניה פיסול.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופסל (יצירה) · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פלשים
#הפניה ביתא ישראל (מינוח)#פלאשים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופלשים · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופועלי ציון · ראה עוד »
פועה רקובסקי
פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופועה רקובסקי · ראה עוד »
פוגרום
פוגרום (ברוסית: Погром, מילולית: השמדה, הרס, בעברית: פרעות) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון הזועם (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש או ברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ופוגרום · ראה עוד »
צמחונות
מזון מן הצומח ומוצרי חלב כרזה ברחוב בסטוקהולם האומרת: "לבשר יש שתי עיניים. אכלו טבעוני!" מאכלים צמחוניים וטבעוניים המוגשים במעדניה. צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וצמחונות · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וצאר · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וצפת · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וצרפת · ראה עוד »
צבא האימפריה העות'מאנית
סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
צהבת
צהבת (בלועזית: jaundice) היא מצב שבו שוקע צבען (פיגמנט) צהוב בשם בילירובין ברקמות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וצהבת · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וציונות · ראה עוד »
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »
ציונות רוויזיוניסטית
מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »
קפא"י
קפא"י (ראשי תיבות: קופת פועלי ארץ ישראל) הייתה קרן שהוקמה על פי הצעת שלמה קפלנסקי בוועידה השנייה של הברית העולמית של פועלי ציון, שנערכה בשנת 1909 בעיר קרקוב.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקפא"י · ראה עוד »
קרקס
כרזת פרסומת לקרקס משנת 1900 לוליין בקרקס בסין קרקס (בלעז: Circus) הוא מופע בידור, הנערך בזירה עגולה בתוך אוהל, ובדוכנים הסובבים אוהל זה, על ידי חבורת בדרנים נודדת.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקרקס · ראה עוד »
קרקע
קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים ואוויר, המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקרקע · ראה עוד »
קונטרס (כתב עת)
עמוד השער של גיליון י"ד בניסן תרע"ט קוּנטרס או בשמו המלא: קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים, היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה ובמידה מסוימת היה גם ביטאון ההסתדרות לפני ייסוד דבר.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקונטרס (כתב עת) · ראה עוד »
קורוש
ממוזער קורוש (בטורקית: Kuruş) הוא מטבע שהיה נהוג באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן בטורקיה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקורוש · ראה עוד »
קולנוע
הקרנות בקולנוע ניקלודאון, ניו יורק סיטי (1917) בית קולנוע קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקולנוע · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וקייב · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וראשון לציון · ראה עוד »
ראובן לרר
בית ראובן לרר בית לרר והבאר בית הבאר ב"נחלת ראובן" שלט הסבר ב"נחלת ראובן" תמונות ראובן ופייגה לרר באתר המבקרים "נחלת ראובן" פסל לזכרם של ראובן ורעייתו פייגה פסלי ראובן ופייגה לרר במבואה של היכל התרבות בנס ציונה ראובן לֶרֶר (תקצ"ב, 1832 – ט' באייר תרע"ז 1917, נס ציונה) היה ראשון הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וראובן לרר · ראה עוד »
רעיית צאן
#הפניה רועה צאן.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורעיית צאן · ראה עוד »
רצח המוני
רצח המוני הוא מעשה של רצח בו אדם או בני אדם הורגים מספר אנשים, בדרך כלל בו זמנית או בפרק זמן קצר מאוד ובקרבה גאוגרפית קרובה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורצח המוני · ראה עוד »
רצח העם הארמני
מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורצח העם הארמני · ראה עוד »
רחל ינאית
#הפניה רחל ינאית בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורחל ינאית · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורחובות · ראה עוד »
רב חובל
#הפניה רב-חובל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורב חובל · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורוסיה · ראה עוד »
רובל רוסי
סמל הרובל הרוסי שאושר רשמית בדצמבר 2013. שטר מיוחד בערך של 100 רובל רוסי שהונפק לכבוד מונדיאל 2018 רובל רוסי (סמל: ₽ או Pуб, ברוסית: Рубль רוּבְל, לשון רבים: Pубли́ רוּבְלי) הוא המטבע הרשמי וההילך החוקי של רוסיה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ורובל רוסי · ראה עוד »
ריגול
משטרה החשאית של גרמניה המזרחית. המצלמה הוסתרה בביגוד, ולשם הסוואתה הורכב על העדשה כפתור מתאים. רִיגּוּל (נקרא גם בִּיּוּן, מ-בינה) הוא איסוף מידע בסתר על נושא מסוים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וריגול · ראה עוד »
שמואל אטינגר
שמואל אֶטינגֶר (כ"ו בסיוון תרע"ט, 24 ביוני 1919 – י"א בתשרי תשמ"ט, 22 בספטמבר 1988) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושמואל אטינגר · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאו ציונה נס ודגל
שאו ציונה נס ודגל הוא שיר שחיבר המשורר והעיתונאי היהודי-רוסי נח רוזנבלום בסוף המאה ה-19, והופיע לראשונה במאסף "האשכול" בחודש סיוון תרנ"ח (1898).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושאו ציונה נס ודגל · ראה עוד »
שנים עשר שבטי ישראל
#הפניה שבטי ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושנים עשר שבטי ישראל · ראה עוד »
שער הגיא
קטע הכביש הסמוך לשער הגיא שער הַגַּיְא (בערבית: باب الواد – בָּאב אל-וָאד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים המצוי כיום בכביש 1, בקילומטר ה-35 מתל אביב.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושער הגיא · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושער יפו · ראה עוד »
שקל
שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושקל · ראה עוד »
שרה סוניה דיסקין
שרה סוניה דיסקין (תקע"ז, 1816 - כ בתשרי ה'תרס"ז, 10 באוקטובר 1906; הייתה ידועה ומוכרת כ"רבנית מבריסק") הייתה דמות משמעותית בקהילה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושרה סוניה דיסקין · ראה עוד »
שביתה
שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושביתה · ראה עוד »
שולמית לסקוב
שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושולמית לסקוב · ראה עוד »
שייח'
שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ושייח' · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותנ"ך · ראה עוד »
תעשייה
תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותעשייה · ראה עוד »
תר"ף
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותר"ף · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותרנ"א · ראה עוד »
תרע"ז
#הפניה ה'תרע"ז.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותרע"ז · ראה עוד »
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותרע"ח · ראה עוד »
תרופה
בקבוקי תרופות היסטוריים, ירושלים, ראשית המאה ה-20, מתוך התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי", מגדל דוד תרופות המיוצרות בתעשייה הפרמצבטית תְּרוּפָה (באנגלית: pharmaceutical drug או medicinal product או בקיצור drug או medication) היא חומר כימי או ביולוגי פעיל, בודד או כחלק מתערובת של חומרים, המשמש למניעה או לפתרון בעיות כגון כאב, חרדה, מחלה ועוד.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותרופה · ראה עוד »
תשכ"ד
#הפניה ה'תשכ"ד.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותשכ"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תל חי
בית הקברות בכפר גלעדי מתיישבים-לוחמים על המרפסת בתל-חי בתחילת 1920 תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותל חי · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותחום המושב · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
לונדון את קירשנבאום
לונדון את קירשנבאום הייתה תוכנית אקטואליה בערוץ עשר.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ולונדון את קירשנבאום · ראה עוד »
לירה שטרלינג
לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט; באנגלית: Pound sterling, בראשי תיבות: stg, ובקיצור פאונד או בסלנג: "קוויד") היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ולירה שטרלינג · ראה עוד »
לירה טורקית
לירה טורקית (בטורקית: Türk Lirası) היא ההילך החוקי הנמצא בשימוש כיום בטורקיה וברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ולירה טורקית · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וליטא · ראה עוד »
זאב צחור
זאב צחור (28 בדצמבר 1941 – 23 בינואר 2017) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומייסד ונשיא המכללה האקדמית ספיר.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וזאב צחור · ראה עוד »
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »
חקלאי
חקלאי אמריקאי בעל מחלבה חקלאי בניקרגואה חקלאי הוא אדם העוסק בחקלאות - מגדל בעלי חיים או צמחים מתורבתים כמקור למזון, לביגוד ולמוצרים אחרים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וחקלאי · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וחדרה · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים חיסין
ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וחיים חיסין · ראה עוד »
חיים הלל בן-ששון
חיים הלל בן-ששון (Ben-Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וחיים הלל בן-ששון · ראה עוד »
באלטה
באלטה (באוקראינית: Балта; ברומנית: Balta) היא עיר במחוז אודסה שבאוקראינה, בסמוך לנהר דניסטר ולגבול מולדובה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובאלטה · ראה עוד »
בנק
בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובנק · ראה עוד »
בר גיורא (ארגון)
ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וברל כצנלסון · ראה עוד »
ברכה חבס
ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וברכה חבס · ראה עוד »
בדואים
חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובדואים · ראה עוד »
בית חרושת
אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981 בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובית חרושת · ראה עוד »
בית הסראייה (יפו)
המבנה נראה אחרי מגדל השעון בככר המרכזית של יפו בשנת 1900 חזית בית הסראייה הודעת לח"י על פיצוץ בית הסראייה ביפו לוחית זיכרון על קיר בית הסראייה בית הסראייה הוא מבנה בכיכר השעון שביפו, אשר שימש בית השלטון הטורקי, והיה מושב מוסדות הממשל העירוניים והממשלה הטורקית ששלטה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובית הסראייה (יפו) · ראה עוד »
בית"ר
זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ובית"ר · ראה עוד »
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וביתא ישראל · ראה עוד »
גבעת מיכאל
גבעת מיכאל 1939 גבעת מיכאל 1939 גבעת מיכאל, לשעבר אתר התיישבות ארעי (גבעת הקיבוצים) מצפון מערב לנס ציונה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וגבעת מיכאל · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וגימנסיה · ראה עוד »
דרום אפריקה
רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודרום אפריקה · ראה עוד »
דב בר בורוכוב
קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודב בר בורוכוב · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דגל עברי
דגל עברי הוא שם קיבוצי למספר דגלים שעוצבו כסמל לתקומת העם היהודי בארץ ישראל בידי או עבור אנשי היישוב והתנועה הציונית מאז ראשית המאה העשרים ועד לקביעת חוק הדגל והסמל באוקטובר 1948.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודגל עברי · ראה עוד »
דואר
תיבה לאיסוף דואר, בריטניה דוורית על אופניים, מוזיאון הדואר, פריז דואר הוא רשת תקשורת והובלה בינלאומית להעברת חפצים ובכלל זה חפצים ונשאי מידע (גלויות, מכתבים, קלטות, תקליטורים, ספרים וכיוצא בזה) וחפצים המשמשים כאמצעי תשלום (מזומן, המחאות וכיוצא בזה).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודואר · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודוד · ראה עוד »
דוד תדהר
דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ודוד תדהר · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאות השחורות
תהלוכת תמיכה במאות השחורות באודסה, 1905 תהלוכה של המאות השחורות, 1907 המאות השחורות (ברוסית: Черносотенцы) הוא שם כללי לארגוני הימין הקיצוני הריאקציוני בתחילת המאה ה-20 ובעיקר אחרי 1905, שפעלו באימפריה הרוסית וזכו לתמיכת שלטון הצאר, התאפיינו בארגון קרבות רחוב נגד דמוקרטים וסוציאליסטים ופוגרומים ביהודים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והמאות השחורות · ראה עוד »
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (ברוסית: Коммунистическая Партия Советского Союза, בראשי תיבות: КПСС; בקיצור בעברית: מקב"מ), הידועה גם בתור מפלגת הבולשביקים ("אנשי הרוב"), החלה כזרם בתוך מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, אחר כך הפכה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הפועלים הרוסים (בולשביקים), ולאחר המהפכה הפכה למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות · ראה עוד »
המרד על אוניית הקרב פוטיומקין
האונייה ב-1906 המרד על אוניית הקרב פּוֹטְיוֹמְקִין (ברוסית: Князь Потёмкин-Таврический) היה מרד שאירע ב-14 ביוני 1905, כחלק ממהפכת 1905.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והמרד על אוניית הקרב פוטיומקין · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והמליץ · ראה עוד »
המזרח הקרוב
המזרח התיכון הרחב, ועבר הקווקז המזרח הקרוב הוא מונח הכולל בתוכו מספר ארצות מזרח-תיכוניות, ושגבולותיו מוגדרים בצורה שונה על ידי היסטוריונים וארכאולוגים מחד, ועל ידי אנשי מדע המדינה וכלכלנים מאידך.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והמזרח הקרוב · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והארץ · ראה עוד »
האחדות
הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והאחדות · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והנגב · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והסופות בנגב · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה (ספר)
כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והעיר העתיקה · ראה עוד »
הצבא העות'מאני
#הפניה צבא האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והצבא העות'מאני · ראה עוד »
הצבא הבריטי
הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והצבא הבריטי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השלישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השלישי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והקונגרס הציוני השלישי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והשומר · ראה עוד »
השירות הבולאי
ביתן הדואר והבולאות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב בית הדואר של יפו בו שכן השירות הבולאי שנים רבות השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והשירות הבולאי · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והתקווה · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והתיישבות · ראה עוד »
הטורקים הצעירים
הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והטורקים הצעירים · ראה עוד »
החרות (עיתון)
#הפניה החרות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והחרות (עיתון) · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והברון רוטשילד · ראה עוד »
הבוקר
#הפניה הבקר.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והבוקר · ראה עוד »
הגליל העליון
250px ממוזער הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והגליל העליון · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והגדודים העבריים · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגימנסיה העברית הרצליה
#הפניה הגימנסיה העברית "הרצליה".
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והגימנסיה העברית הרצליה · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת הדר
#הפניה הדר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והוצאת הדר · ראה עוד »
הוצאת יד יצחק בן-צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן והיישוב · ראה עוד »
ואדי חנין
שנות ה-20 בית הכנסת "גאולת ישראל" במבנה המסגד של הכפר הערבי ואדי חנין (בערבית: وادي حنين) היה כפר ערבי בנפת רמלה ששכן בצמוד למושבה נס ציונה (ממזרח לרחוב ויצמן).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וואדי חנין · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וורשה · ראה עוד »
ווילנה
#הפניה וילנה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וווילנה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ווילנה · ראה עוד »
ויטבסק
וִיטֵבְּסְק (בבלארוסית: Ві́цебск - ויצבסק; ברוסית: Ви́тебск) היא עיר בצפון-מזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וויטבסק · ראה עוד »
כ"א בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וכ"א בטבת · ראה עוד »
כפר גלעדי
התחשיבה - הצריף הראשון של כפר גלעדי, 1918 חדר האוכל הישן של כפר גלעדי (2007) מוזיאון "בית השומר" (2011) אנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות בכפר גלעדי (2004) חלקת "השומר" בבית הקברות (2006) אנדרטה ל-12 הצנחנים שנהרגו מרקטה ב-2006, ליד בית הקברות בכפר גלעדי (2009) כפר גלעדי, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1937-1938 כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וכפר גלעדי · ראה עוד »
כרמל
#הפניה הכרמל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וכרמל · ראה עוד »
י"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וי"א בכסלו · ראה עוד »
ימאות
#הפניה שיט.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וימאות · ראה עוד »
יסוד המעלה
מרכז המושבה, רח' המייסדים פינת רח' השמורה יסוד המעלה בגלויה מראשית המאה ה-20 רחוב המייסדים, אפריל 2008 בול דואר ישראל לכבוד יובל יסוד המעלה חורבות בית הכנסת העתיק של יסוד המעלה שרידי המזח ביסוד המעלה יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויסוד המעלה · ראה עוד »
יעקב יערי-פולסקין
יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויעקב יערי-פולסקין · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויפו · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יקב
אולם הייצור ביקב הרי גליל הסמוך לקיבוץ יראון, 2013 חביות עץ לאכסנת היין בשלב היישון חביות יין במרתפי היקב בראשון לציון יקב הוא מתקן שבו פירות (בדרך כלל ענבים) מעובדים ליין.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויקב · ראה עוד »
ירמיהו הלפרן
ירמיהו הלפרן במדי רב-חובל ירמיהו (ירמה) הַלפֶּרן (ה' בחשוון ה'תרס"ב 18 באוקטובר 1901 – 27 באוגוסט 1962) היה איש בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי הימאות העברית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וירמיהו הלפרן · ראה עוד »
ירון לונדון
ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וירון לונדון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וישראל · ראה עוד »
ישראל שוחט
שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וישראל שוחט · ראה עוד »
ישראל ברטל
ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וישראל ברטל · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן וישיבה · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
יגאל אלון
יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויגאל אלון · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויד בן צבי · ראה עוד »
יהואש ביבר
יהואש בִּיבֶּר (14 בפברואר 1937 – 3 בינואר 1992) היה סופר עברי, עורך ומורה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויהואש ביבר · ראה עוד »
יהושע אוסוביצקי
יהושע אוסוביצקי (1858 – 1929) היה מהבולטים בפקידי הברון רוטשילד בתקופת העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויהושע אוסוביצקי · ראה עוד »
יהושע קניאל
יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויהושע קניאל · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
יוסף לישנסקי
יוסף לישַנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917, א' בטבת ה'תרע"ח), היה מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויוסף לישנסקי · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ויין · ראה עוד »
1 בינואר
1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1 בינואר · ראה עוד »
15 במרץ
15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו15 במרץ · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1860 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1880 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1881 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1882 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1885 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1887 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1891 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1892 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1899 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1900 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1905 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1911 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1914 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1915 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1917 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1920 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1941 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1960 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1964 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו1984 · ראה עוד »
9 בדצמבר
9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מיכאל הלפרן ו9 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מיכאל_הלפרן
