אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

מינרלים סיליקטיים וסלע מותמר

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין מינרלים סיליקטיים וסלע מותמר

מינרלים סיליקטיים vs. סלע מותמר

מינרלים סיליקטיים – קבוצת מינרלים המבוססת על סיליקטים (תרכובת של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי). קוורציט סלע מותמר הוא סלע שעבר תהליך שינוי כימי או מינרלוגי עקב תנאים סביבתיים קיצוניים – תהליך של התמרה, שינוי.

דמיון בין מינרלים סיליקטיים וסלע מותמר

מינרלים סיליקטיים וסלע מותמר יש להם 11 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מינרל, סלע יסוד, סטאורוליט, פצלת השדה, פצילות, צורן, קבוצת הכלוריט, קוורץ, קיאניט, גארנט, גלאוקופן.

מינרל

מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.

מינרל ומינרלים סיליקטיים · מינרל וסלע מותמר · ראה עוד »

סלע יסוד

פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.

מינרלים סיליקטיים וסלע יסוד · סלע יסוד וסלע מותמר · ראה עוד »

סטאורוליט

סטאורוליט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקטים במבנה בצורת איים), שצבעו בדרך כלל חום אדום. המבנה הכימי שלו מורכב למדי כאשר ברזל, מגנזיום ואבץ נמצאים ביחסים משתנים במינרל. בזמביה קיימת גרסה נדירה בגוון כחול של המינרל הקרויה לוסקיט שבה קובלט מצוי במקום הברזל. תכונה ייחודית לסטאורוליט היא שהגבישים שלו נוצרים לעיתים קרובות כגבישים תאומים בצורה אופיינית של צלב. בדגימות בהם נראים גבישי הסטאורוליט בבירור, יש להם צורת מנסרה. לרוב הם גדולים יותר מהגבישים של המינרלים העוטפים אותם והם מכונים פורפירובלסטים. בפועל קיימים שני סוגי גבישי תאומים. כאלו שהזווית בין שני הגבישים היא 60°, וכאלו שהזווית בין הגבישים היא בת 90°. התצורה הנפוצה יותר היא של גבישים תאומים שהזווית ביניהם היא בת 60°, אבל הגבישים שהזווית ביניהם היא בת 90° פופולריים יותר בשל הדמיון לסמל הצלב הנוצרי. בדגימות נדירות יש מופעים משולבים של שני סוגי התאומים ויש להם צורה של כוכב קורן בן שש קרניים. בבדיקת שקף (פרוסת סלע בעובי של כ־0.03 מ"מ) של סטאורוליט תחת מיקרוסקופ פטרוגרפי (מיקרוסקופ שבו האור מקוטב) מופיע הסטאורוליט בדרך כלל בתצורת תאומים ומראה שבירה כפולה ברמה דומה לקוורץ, כשגבישי התאומים מציגים המשכיות אופטית. ניתן לזהות את הסטאורוליט בסלעים מותמרים בשל צורת הגבינה השווייצרית (כשבתוכו גרגירי קוורץ) ואופיו הפורפירבלסטי. מקור השם מיוונית, "סטאורוס" הוא צלב ו"ליתוס" היא אבן והוא ניתן למינרל בשל צורת התאומים הידועה שלו. סטאורוליט הוא מינרל הנוצר בשלבים המאוחרים יותר של התמרה אזורית של סלעי משקע פֶּליטים לאמפיבוליט (סוג של סלע מותמר). הסטואורוליט מופיע יחד עם אלמנדין (סוג של גארנט), נציצים, קיאניט ומינרלי התמרה אחרים, משום כך הוא אחד ממינרלי האינדקס שקיומם מאפשר לשער את הטמפרטורה, העומק והלחץ שעבר הסלע בזמן ההתמרה. תפוצת הסטאורליט נרחבת. מקומות בולטים בהם ניתן למצוא סטאורוליט כוללים את: רוסיה, שווייץ, אוסטריה, צרפת (בברטאן יש גבישים תאומים גדולים), איטליה, ברזיל וארצות הברית (ג'ורג'יה - סטאורוליט הוא המינרל הרשמי של מדינה זו, מונטנה וטנסי). בישראל יש סטאורוליט בצפחות שבמסיב אילת.

מינרלים סיליקטיים וסטאורוליט · סטאורוליט וסלע מותמר · ראה עוד »

פצלת השדה

פַּצֶּלֶת הַשָּׂדֶה (מגרמנית פֶלְדְשְׁפָּט (Feldspat) feld - שדה, spat - סלע שאינו מכיל מחצב) היא משפחה של מינרלים, אחת מקבוצות המינרלים החשובות ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד. הקבוצה קרויה בעברית גם קבוצת הפלדספּרים (שמה באנגלית) או גם פלדספטים. עד כ-60% מקרום כדור הארץ בנוי מפצלות השדה. פצלות השדה מתגבשות ממאגמה הן בסלעי תהום (סלעים פלוטוניים) והן בסלעי פרץ (סלעים וולקניים). פצלות השדה מצויות גם בסוגים רבים של סלעים מותמרים וסלעי משקע. ההרכב הכללי של הקבוצה הוא Ba,Ca,Na,K,NH4)(Al,B,Si)4O8). כאשר מופיע יסוד אחד מכל קבוצה בסוגריים באותו יחס לקבוצות האחרות. פלדספר מתגבש במערכת הגבישית המונוקלינית או הטריקלינית ומשתייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטיים. הוא בעל קשיות של 6 עד 6.5 בסולם מוס ומופיע במגוון רחב של צבעים החל מחסר צבע, דרך לבן, ורוד, ירוק, כחול ועד חום. צבע השרטוט שלו הוא לבן. קבוצת פצלות השדה מכילה מינרלים סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט, סיליקטים במבנה מרחבי. כמו הקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ-SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מבין הטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.

מינרלים סיליקטיים ופצלת השדה · סלע מותמר ופצלת השדה · ראה עוד »

פצילות

פצילוּת היא תכונה של חומר הגורמת לו להתפצל לאורך מישורי חולשה ישרים ומוגדרים, הנובעים מהיערכות האטומים או הגבישים המרכיבים אותו.

מינרלים סיליקטיים ופצילות · סלע מותמר ופצילות · ראה עוד »

צורן

צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.

מינרלים סיליקטיים וצורן · סלע מותמר וצורן · ראה עוד »

קבוצת הכלוריט

קבוצת הכלוריט היא קבוצה של מינרלים השייכת לקבוצת המינרלים הפילוסיליקטיים – (סיליקטים במבנה בצורת לוחיות).

מינרלים סיליקטיים וקבוצת הכלוריט · סלע מותמר וקבוצת הכלוריט · ראה עוד »

קוורץ

קוורץ הוא מינרל סילקטי.

מינרלים סיליקטיים וקוורץ · סלע מותמר וקוורץ · ראה עוד »

קיאניט

קיאניט (Kyanite; מיוונית: Κυανίτης ("קיאנוֹס", כחול); נקרא גם: דיסתן (disthene), מונקרודיט (munkrudite), סיאניט (cyanite) וראאטיציט (rhaeticite)) הוא מינרל נזוסיליקטי - (סיליקטים במבנה בצורת איים) שצבעו בדרך כלל כחול, הנפוץ בפגמטיטים או בסלעי יסוד עשירים באלומיניום שעברו התמרה.

מינרלים סיליקטיים וקיאניט · סלע מותמר וקיאניט · ראה עוד »

גארנט

גארנט – קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), בעלי הנוסחה הכללית: A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr).

גארנט ומינרלים סיליקטיים · גארנט וסלע מותמר · ראה עוד »

גלאוקופן

גלָאוּקוּפַן הוא מינרל, חבר בקבוצת האמפיבול - קבוצה של אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות) מאפיים שהם מינרלים בוני הסלעים חשובים.

גלאוקופן ומינרלים סיליקטיים · גלאוקופן וסלע מותמר · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין מינרלים סיליקטיים וסלע מותמר

יש מינרלים סיליקטיים 243 יחסים. יש מינרלים סיליקטיים 36. כפי שיש להם במשותף 11, מדד הדמיון הוא = 11 / (243 + 36).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מינרלים סיליקטיים וסלע מותמר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: