גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: ממלכת אמורו, מארק ואן דה מיארופ, מסופוטמיה, מצרים העתיקה, מוסד ביאליק, מכתבי אל-עמארנה, מיקנה, מיתרה, אמנחותפ הראשון, אמנחותפ השני, אמנחותפ השלישי, ארם נהריים, אשור, אשור-אבליט הראשון, אחנתון, אגיפטולוגיה, אדד ניררי הראשון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אכדית, אינדרה, אירידו, נא אמון, ניקולה גרימל, ספירת הנוצרים, סוריה, עת העתיקה, עיר בירה, עיראק, פרעה, פרת, ציפורה כוכבי-רייני, ריג ודה, שלמנאסר הראשון, שופילוליומש הראשון, תקופת הברונזה המאוחרת, תל פחריה, תחותמס הראשון, תחותמס השלישי, טורקיה, חניגלבת, חתים, חבור, חבירו, חורים, בקאע, בבל, גבל, גויי הים, דמשק, המאה ה-13 לפנה"ס, ..., המאה ה-14 לפנה"ס, המאה ה-15, המאה ה-16 לפנה"ס, הגזע הארי, וארונה, ושוכני, כנען, כיזוואתנה. להרחיב מדד (8 יותר) »
ממלכת אמורו
המצב הגאופוליטי במזרח התיכון בזמנו של אחנתון. אמורו בשליטת מצרים אמורו הייתה ממלכה אמורית קטנה, ששכנה באזור של לבנון וסוריה של היום בין המאות ה-13-14 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מיתני וממלכת אמורו · ראה עוד »
מארק ואן דה מיארופ
מארק ואן דה מיארופ (בפלמית: Marc Van de Mieroop; נולד ב-22 באוקטובר 1956) הוא אשורולוג בלגי.
חָדָשׁ!!: מיתני ומארק ואן דה מיארופ · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: מיתני ומסופוטמיה · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיתני ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: מיתני ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: מיתני ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מיקנה
מיקנה (יוונית עתיקה Μυκήνη, יוונית מודרנית Μυκήνες), הוא אתר ארכאולוגי ביוון, הממוקם בצפון-מזרחו של חצי האי פלופונסוס, כ-90 ק"מ דרומית-מערבית לאתונה.
חָדָשׁ!!: מיתני ומיקנה · ראה עוד »
מיתרה
מיתרה על תבליט רומי מיתרה במוזיאון פיו קלמנטינו במוזיאוני הוותיקן במוזיאון הבריטי במוזיאון לתולדות האמנות בווינה מיתרה (בפרסית: مهر، میترا או میثره) הוא אל חשוב במיתולוגיה הפרסית ובמיתולוגיה ההינדואית.
חָדָשׁ!!: מיתני ומיתרה · ראה עוד »
אמנחותפ הראשון
אמנחותפ הראשון (לעיתים נקרא גם אמנאופיס שמשמעותו היא "אמון המרוצה") היה הפרעה השני בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיתני ואמנחותפ הראשון · ראה עוד »
אמנחותפ השני
פסלו של אמנחותפ השני מגיש מנחה. ממקדש האל אמון בתבאי אמנחותפ השני היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה המלך השביעי של השושלת ה-18.
חָדָשׁ!!: מיתני ואמנחותפ השני · ראה עוד »
אמנחותפ השלישי
מוזיאון הבריטי מוזיאון הבריטי פסלי ממנון אמנחותפ השלישי (באוגריתית: 𐎐𐎎𐎗𐎊 – נִמֻּרִיָ, על־שם כינוי נוסף של המלך במצרית) היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה־18.
חָדָשׁ!!: מיתני ואמנחותפ השלישי · ראה עוד »
ארם נהריים
ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.
חָדָשׁ!!: מיתני וארם נהריים · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: מיתני ואשור · ראה עוד »
אשור-אבליט הראשון
#הפניה אשור-אובליט הראשון.
חָדָשׁ!!: מיתני ואשור-אבליט הראשון · ראה עוד »
אחנתון
אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.
חָדָשׁ!!: מיתני ואחנתון · ראה עוד »
אגיפטולוגיה
השער של הכרך הראשון בספרי תיאור מצרים טורה ציור מספרו של קארל ריכרד לפסיוס, הציורים צוירו על פי הוראת פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה הפרוטומה של נפרטיטי אגיפטולוגיה (מיוונית: Αιγυπτιολογία) הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי בשנת 641.
חָדָשׁ!!: מיתני ואגיפטולוגיה · ראה עוד »
אדד ניררי הראשון
#הפניה אדד-ניררי הראשון.
חָדָשׁ!!: מיתני ואדד ניררי הראשון · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: מיתני ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: מיתני ואכדית · ראה עוד »
אינדרה
אִינְדְרָה (בסנסקריט: इन्द्र או इंद्र, בתאית: พระอินทร์, ביפנית: インドラ), הוא אל המלחמה ומזג האוויר במיתולוגיה ההינדואית ובעל השפעה גם במיתולוגיה הבודהיסטית.
חָדָשׁ!!: מיתני ואינדרה · ראה עוד »
אירידו
אירידו בתחום השפעתה של ימחד בשנת 1764 לפנה"ס. אירידו הייתה עיר עתיקה בצפון מזרח מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: מיתני ואירידו · ראה עוד »
נא אמון
#הפניה תבאי (מצרים).
חָדָשׁ!!: מיתני ונא אמון · ראה עוד »
ניקולה גרימל
#הפניה ניקולא גרימל.
חָדָשׁ!!: מיתני וניקולה גרימל · ראה עוד »
ספירת הנוצרים
ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.
חָדָשׁ!!: מיתני וספירת הנוצרים · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: מיתני וסוריה · ראה עוד »
עת העתיקה
#הפניה העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיתני ועת העתיקה · ראה עוד »
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
חָדָשׁ!!: מיתני ועיר בירה · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: מיתני ועיראק · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: מיתני ופרעה · ראה עוד »
פרת
נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.
חָדָשׁ!!: מיתני ופרת · ראה עוד »
ציפורה כוכבי-רייני
ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל.
חָדָשׁ!!: מיתני וציפורה כוכבי-רייני · ראה עוד »
ריג ודה
עמוד של הריג ודה מהמאה ה-19 הכתוב בסנסקריט בכתב דוואנגרי הרִיג וֶדָה (בסנסקריט: ऋग्वेद) היא קובץ דתי ודי, שמקורו בצפון מערב הודו, הנחשב לעתיק ביותר בהינדואיזם ולבסיס של רוב ההתפתחויות המאוחרות בדת.
חָדָשׁ!!: מיתני וריג ודה · ראה עוד »
שלמנאסר הראשון
שַׁלְמַנְאֶסֶר הראשון (באשורית: שוּלַמנוּ-אַשַרֵדוּ – האל שולמנו נשגב) (1244-1275 ? לפנה"ס) (1235-1255 ? לפנה"ס) היה מלך אשור.
חָדָשׁ!!: מיתני ושלמנאסר הראשון · ראה עוד »
שופילוליומש הראשון
שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון היה אחד מבין המפורסמים שבמלכי החתים בתקופת האימפריה החתית.
חָדָשׁ!!: מיתני ושופילוליומש הראשון · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיתני ותקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
תל פחריה
צלמית אישה, מהתקופה הנאוליתי קדם-קרמית. אוסף המוזיאון של המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו תל פחריה (בערבית, מבוטא תל פַֿכַרִיַה, אנגלית Tel Fakharia או בכיתוב הגרמני Fekherie) הוא אתר ארכאולוגי במחוז אל-חסכה בצפון-מזרח סוריה, ליד הגבול עם טורקיה. האתר שוכן מדרום לעיר ראס אל-עין, בעמק הפורה של נהר החבור.
חָדָשׁ!!: מיתני ותל פחריה · ראה עוד »
תחותמס הראשון
תחותמס הראשון (באנגלית: Thutmose I; יש הוגים את שמו גם: ת'וּתּ-מֹש, כלומר תות-משה) היה הפרעה השלישי בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיתני ותחותמס הראשון · ראה עוד »
תחותמס השלישי
תחותמס השלישי (1490 לפנה"ס – 1425 לפנה"ס), בן השושלת ה־18, אחד ממלכיה הבולטים של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: מיתני ותחותמס השלישי · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מיתני וטורקיה · ראה עוד »
חניגלבת
מפת הממלכות העיקריות במאה ה-13 לפנה"ס עם הערים העיקריות. חניגלבת בתוך השטח של אשור המסומן בחום בהיר חַֿנִיגַלְבַּת או חַֿנִי־רַבַּת הוא מונח גאוגרפי אשורי (ממוצא לשוני אמורי) המתייחס לאזור צפון סוריה ומסופוטמיה העליונה בין נהר החבור העליון ונהר הפרת, בעיקר לאורך נהר הבליח.
חָדָשׁ!!: מיתני וחניגלבת · ראה עוד »
חתים
פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מיתני וחתים · ראה עוד »
חבור
נהר חָבוֹר (בניקוד המקרא) או חָֿבוּר (באכדית: ḫa-bur;KAI 309 בארמית: חבור;KAI 309 בערבית: خابور (חַֿאבּוּר)) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג'זירה.
חָדָשׁ!!: מיתני וחבור · ראה עוד »
חבירו
#הפניה עפירו.
חָדָשׁ!!: מיתני וחבירו · ראה עוד »
חורים
מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.
חָדָשׁ!!: מיתני וחורים · ראה עוד »
בקאע
אגם קרעון זחלה מראה בקאב איליאס הבקאע (בערבית: البقاع, בעברית: "העמק" - מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון (ממערב לסוריה), 30 ק"מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות).
חָדָשׁ!!: מיתני ובקאע · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: מיתני ובבל · ראה עוד »
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מיתני וגבל · ראה עוד »
גויי הים
שרטוט תבליט הקרב בין רעמסס השלישי לגויי הים על קיר המקדש במדינת האבו גויי הים הוא שם כולל לקבוצות עמים חמושות שפשטו במאה ה-13 לפנה"ס ממערב הים התיכון על התרבויות המבוססות במזרח – הפיניקית, החיתית, המיקנית, המצרית.
חָדָשׁ!!: מיתני וגויי הים · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: מיתני ודמשק · ראה עוד »
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מיתני והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-14 לפנה"ס
המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מיתני והמאה ה-14 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: מיתני והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-16 לפנה"ס
המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מיתני והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »
הגזע הארי
מפה מתוך המהדורה הרביעית של האנציקלופדיה הגרמנית מאיירס לקסיקון משנת 1890 בו מצוינים האזורים בעולם בהם נמצאים הגזעים השונים, כולל את האזור באירופה בו הגזע הארי הוא הדומיננטי הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).
חָדָשׁ!!: מיתני והגזע הארי · ראה עוד »
וארונה
וארונה (בסנסקריט: वरुण) היה אל השמיים, המים, האוקיינוסים ומגן האלמוות במיתולוגיה ההודית.
חָדָשׁ!!: מיתני ווארונה · ראה עוד »
ושוכני
מפת חלוקת השלטון בין האימפריות בשנת 1400 לפנה"ס, סימון מקומה של ושוכני הוא משוער וַשׁוּכָּנִי הייתה עיר הבירה של הממלכה החורית העתיקה מיתני משנת 1500 לפנה"ס לערך ועד המאה ה-13 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מיתני וושוכני · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מיתני וכנען · ראה עוד »
כיזוואתנה
הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק. כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה כִיזּוּוַאתְנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מיתני וכיזוואתנה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מיתני
