תוכן עניינים
122 יחסים: ממתק, מנחם המאירי, מנהג (משפטים), מנהג המדינה, מסכת סופרים, מצווה, מרא דאתרא, מרדכי יפה, מרכז זלמן שזר, משנה, משנה ברורה, מחזור ויטרי, מהרי"ל, מוסד הרב קוק, מימונה, מיימון הדיין, אפר מקלה, ארמית, ארחות חיים (לוניל), אליהו רחמים זייני, אגוז, אוצר דינים ומנהגים, איסור אכילת קטניות בפסח, נדר (יהדות), נהרא נהרא ופשטיה, נידה, ספר המנהגים חב"ד, ספר החילוקים, ספרד, סופגנייה, ערב פסח, עברית מקראית, עבירה (יהדות), עוגייה, פאות, פדיון הבן, פוק חזי מאי עמא דבר, פול, פירות יבשים, פיוט, צפון אפריקה, צרפת, צימוק, קריאת ההלל, ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש חודש, ... להרחיב מדד (72 יותר) »
ממתק
טקסט.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וממתק
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומנחם המאירי
מנהג (משפטים)
למנהג, כפי שהתגבש בישראל, יש תוקף מחייב במשפט בישראל, ובתי המשפט מסתמכים עליו, זאת מכוח סעיפים 36 עד 45 של המג'לה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומנהג (משפטים)
מנהג המדינה
במשפט העברי, מנהג המדינה הוא הסדר משפטי מקובל בקרב קבוצה מקומית מסוימת, בנוגע לתחום מסוים בדיני ממונות.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומנהג המדינה
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומסכת סופרים
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומצווה
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומרא דאתרא
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומרדכי יפה
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומרכז זלמן שזר
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומשנה
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומשנה ברורה
מחזור ויטרי
מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומחזור ויטרי
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומהרי"ל
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומוסד הרב קוק
מימונה
טקסט.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומימונה
מיימון הדיין
רבי מיימון בר' יוסף הדיין (1110 – 1170) היה רב ספרדי מתקופת הראשונים בימי הביניים ששימש כדיין בבית הדין של קורדובה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ומיימון הדיין
אפר מקלה
אפר מקלה אֵפֶר מִקְלֶה הוא החומר הנותר לאחר בעירה בתנורים, כירות, מדורות וכדומה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ואפר מקלה
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וארמית
ארחות חיים (לוניל)
#הפניה אהרון הכהן מלוניל#ספר ארחות חיים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וארחות חיים (לוניל)
אליהו רחמים זייני
הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ואליהו רחמים זייני
אגוז
אגוז עם קליפה סנאי אוכל אגוז ציור של אגוזים משנת 1932 אֱגוֹז, בבוטניקה, הוא פרי יבש פשוט בעל זרע יחיד (לעיתים נדירות זרע כפול) שקליפתו החיצונית הופכת קשה מאוד בבשלות, ואינה נפתחת באופן טבעי לשחרור הזרע הנמצא בתוכה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ואגוז
אוצר דינים ומנהגים
250px אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז).
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ואוצר דינים ומנהגים
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ואיסור אכילת קטניות בפסח
נדר (יהדות)
ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ונדר (יהדות)
נהרא נהרא ופשטיה
נהרא נהרא ופשטיה הוא ביטוי שבא להעניק לגיטימציה למנהגים שונים בהלכה היהודית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ונהרא נהרא ופשטיה
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ונידה
ספר המנהגים חב"ד
#הפניה ספרי הרב מנחם מנדל שניאורסון#מנהגי חב"ד קטגוריה:ספרי מנהגים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וספר המנהגים חב"ד
ספר החילוקים
ספר החילוקים או ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וספר החילוקים
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וספרד
סופגנייה
סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וסופגנייה
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וערב פסח
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ועברית מקראית
עבירה (יהדות)
ביהדות, עבירה היא הפרה של אחת מתרי"ג מצוות או המצוות דרבנן, ובמשמעות רחבה יותר כל מה שמוגדר כעשייה נגד רצון ה'.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ועבירה (יהדות)
עוגייה
עוגיות המכילות שבבי שוקולד ("עוגיית שוקולד צ'יפס") מגוון ביסקוויטים ועוגיות הולנדיים צ'כיות לחג המולד עוגייה היא מאפה המורכב מבצק פריך וניתן להוסיף לו תוספות כגון פצפוצי שוקולד,אבקת סוכר שבבי אגוזים וסוכריות.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ועוגייה
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ופאות
פדיון הבן
קערה מכסף להנחת התינוק בטקס מגש הכסף להנחת התינוק בטקס ולידו כוס יין וסלעי כסף לפדיון עוגה שהוכנה לפדיון הבן של ילד בשם עידן, המשלבת אלמנטים מהטקס פדיון הבן (או פדיון בכורות) הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ופדיון הבן
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ופוק חזי מאי עמא דבר
פול
דוכן פול בשוק פּוֹל (בעברית יומיומית ובערבית - פוּל; שם מדעי: Vicia faba) הוא צמח חד-שנתי חורפי, אשר נזרע בספטמבר ומניב באביב.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ופול
פירות יבשים
דוכן פירות יבשים בשוק בפירנצה עוגת פירות יבשים פירות יבשים בשוק מחנה יהודה פירות מיובשים (נקראים גם פירות יבשים) הם פירות או אגוזים שיובשו באופן טבעי על ידי ייבוש בשמש למשך כמה שעות או כמה ימים, או באמצעות מיכון והוספת חומרים משמרים, בצורה מודרנית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ופירות יבשים
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ופיוט
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וצפון אפריקה
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וצרפת
צימוק
צימוקים שמש להפיכתם לצימוקים, בכרתים צימוק הוא ענב המשומר על ידי יבושו.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וצימוק
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וקריאת ההלל
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ור"ן
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורמ"א
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורמב"ן
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורמב"ם
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורא"ש
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וראש חודש
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורס"ג
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורש"י
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורשב"א
רשב"ץ
#הפניה שמעון בן צמח דוראן.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורשב"ץ
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורב נטרונאי גאון
רב עמרם גאון
רב עמרם גאון (ובשמו המלא: רב עמרם בר רב ששנא) (810 בקירוב – ד'תרל"ה 875 בערך) אחד מהגאונים וראש ישיבת סורא בין השנים 853–872.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורב עמרם גאון
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורב האי גאון
רב יהודאי גאון
#הפניה יהודאי גאון.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורב יהודאי גאון
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורבנו תם
רבי אלעזר ברבי צדוק
רבי אלעזר בר צדוק היה תנא, כהן, בנו של רבי צדוק.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורבי אלעזר ברבי צדוק
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורבי יוחנן
רבינו נסים
#הפניה רב ניסים גאון.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורבינו נסים
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורי"ף
רי"ץ גיאת
#הפניה יצחק אבן גיאת.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ורי"ץ גיאת
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושאלות ותשובות
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושניאור זלמן מלאדי
שקד (מאכל)
שקדים בדרגות קילוף שונות שקדים (מכונים גם שקדים מתוקים) הם מאכל המבוסס על פרי עץ השקד המצוי המתורבת.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושקד (מאכל)
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושרגא אברמסון
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושלמה לוריא
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושבועות
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושורש (שפות שמיות)
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ושולחן ערוך הרב
תמר (עץ)
#הפניה תמר מצוי.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ותמר (עץ)
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ותפילת ערבית
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ותרגום אונקלוס
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ותשעה באב
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ותלמוד ירושלמי
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ולשון חז"ל
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וליל הסדר
זכר לחורבן
#הפניה אבלות על החורבן.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וזכר לחורבן
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחנוכה
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחת"ם סופר
חלאקה
מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחלאקה
חבטת ערבה
#הפניה חיבוט ערבה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחבטת ערבה
חג המים
שנות ה-90 חג המים הוא כינוי עממי לחג השבועות על שם מנהג יהודי צפון אפריקה לשפוך מים על חברי הקהילה במהלך החג.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחג המים
חומרא דרבי זירא
בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחומרא דרבי זירא
חיטה
שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחיטה
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחיבוט ערבה
חידושי הריטב"א
חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וחידושי הריטב"א
בנימין בראון
בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ובנימין בראון
בעל העיטור
#הפניה יצחק בן אבא מרי.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ובעל העיטור
בהמה
#הפניה ביות בעלי חיים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ובהמה
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ובית כנסת
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ודאורייתא
דניאל שפרבר
הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ודניאל שפרבר
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ודעת (אתר אינטרנט)
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ודת
דברי קבלה
דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ודברי קבלה
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ודיני ממונות
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והאקדמיה ללשון העברית
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והעת החדשה
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והפטרה
השילוח (כתב עת ישראלי)
השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והשילוח (כתב עת ישראלי)
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והלכה
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והלכות גדולות
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והדלקת נרות חנוכה
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והוצאת מאגנס
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) והושענא רבה
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וכפרות
ימות המשיח
ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וימות המשיח
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וימי הביניים
יעקב משה טולידאנו
הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויעקב משה טולידאנו
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויצחק אייזיק מטירנא
ישראל מ' תא-שמע
ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) וישראל מ' תא-שמע
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויהדות מרוקו
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויהדות אשכנז
יהודה לייב גרונר
הרב יהודה לייב גרונר (מכונה לייבל או הריל"ג; ח' באייר תרצ"א, 24 באפריל 1931 – י"ד בניסן ה'תש"ף, 7 באפריל 2020) היה חסיד חב"ד בולט, ששימש אחד ממזכיריו של רבי מנחם מנדל שניאורסון במשך כארבעים שנה.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויהודה לייב גרונר
יהודה דב זינגר
הרב יהודה דב זינגר (י' באלול תרס"ז, 20 באוגוסט 1907 -י"ט בשבט תשל"א, 14 בפברואר 1971) היה רב חרדי, מראשי הקהילה החרדית בבודפשט לפני השואה, רבן של קהילת וויצן בהונגריה בשנות ה-40 של המאה-20 ומושב בית מאיר וגבעת שמואל.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויהודה דב זינגר
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויהודים
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויום טוב שני של גלויות
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
לִרְאוֹת מנהג (יהדות) ויוסף קארו