גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מנחם מנדל פומרנץ, מקוב מזובייצקי, מקווה, מלחמת העולם השנייה, אברהם מרדכי אלתר, אברהם בורנשטיין, אגדה (יהדות), אגודת הרבנים בפולין, נפתלי יוסף פריינד, סמיכה לרבנות, סלונים, סליחות, סוכות, עוז והדר, עירוב, פוסק, פולין, פיוטרקוב טריבונלסקי, ראש השנה, רב, רוז'אן, שמיני עצרת, שם עט, שטיבל, שחיטה, שוחט ובודק, תנועת החסידות, תרמ"ז, תש"ב, תלמוד, טרפה, חסידות אמשינוב, חסידות גור, חברה קדישא, חברותא, גסטאפו, גסטפו, גרמניה הנאצית, דצמבר, דלוגושיודלו, ה'תרמ"ז, ה'תש"ב, הסכם ריבנטרופ-מולטוב, הלכה, הדף היומי, הושענא רבה, ורשה, כשרות, י"ב בכסלו, ישיבה, ..., יואב יהושע ויינגרטן, יום הכיפורים, יידיש, 1887, 1942. להרחיב מדד (5 יותר) »
מנחם מנדל פומרנץ
הרב מנחם מנדל פומרנץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא מחבר ומהדיר ספרים, ראש בית המדרש להוראה ולהלכה של עוז והדר, ראש מוסדות באר ישראל, יוזם מהדורת מתיבתא והעורך הראשי שלה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ומנחם מנדל פומרנץ · ראה עוד »
מקוב מזובייצקי
מקוב מזובייצקי (בפולנית: Maków Mazowiecki) היא עיר מחוז בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ומקוב מזובייצקי · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ומקווה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אגודת הרבנים בפולין
אגודת הרבנים במדינת פולין הייתה ארגון הגג העל-מפלגתי שאיגד כאלף מרבני יהדות פולין החרדית בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ואגודת הרבנים בפולין · ראה עוד »
נפתלי יוסף פריינד
הרב נפתלי יוסף פריינד (נקרא גם פרוינד; י"ט אדר תר"כ,;13 במרץ 1860 - כ"ה באייר תרצ"ג, מאי 1933) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות בקאנדי (פולין) ורוז'אן.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ונפתלי יוסף פריינד · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סלונים
כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וסלונים · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וסליחות · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וסוכות · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ועוז והדר · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ועירוב · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ופולין · ראה עוד »
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וראש השנה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ורב · ראה עוד »
רוז'אן
רוז'אן (פולנית: Różan) היא עיירה בגמינה (קהילה עירונית-כפרית) רוז'אן, במחוז מאקוב בפרובינציית מזוביה שבפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ורוז'אן · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ושמיני עצרת · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ושם עט · ראה עוד »
שטיבל
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ושטיבל · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ושחיטה · ראה עוד »
שוחט ובודק
#הפניה שוחט.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ושוחט ובודק · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ותרמ"ז · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ותש"ב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ותלמוד · ראה עוד »
טרפה
טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וטרפה · ראה עוד »
חסידות אמשינוב
וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וחסידות אמשינוב · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וחסידות גור · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וחברה קדישא · ראה עוד »
חברותא
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וחברותא · ראה עוד »
גסטאפו
#הפניה גסטפו.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וגסטאפו · ראה עוד »
גסטפו
גסטפו (בגרמנית: Gestapo; ראשי תיבות של: Geheime Staatspolizei) הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית, שהייתה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית – תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וגסטפו · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ודצמבר · ראה עוד »
דלוגושיודלו
דלוגושיודלו (בפולנית: Długosiodło), היא עיירה במחוז מזוביה שבפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ודלוגושיודלו · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וה'תש"ב · ראה עוד »
הסכם ריבנטרופ-מולטוב
#הפניה הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ והסכם ריבנטרופ-מולטוב · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ והלכה · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ והדף היומי · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ והושענא רבה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וורשה · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וכשרות · ראה עוד »
י"ב בכסלו
סלבדור לפני טביעתה.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וי"ב בכסלו · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ וישיבה · ראה עוד »
יואב יהושע ויינגרטן
#הפניה יואב יהושע וינגרטן.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ויואב יהושע ויינגרטן · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ויום הכיפורים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ויידיש · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ו1887 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם בנימין פומרנץ ו1942 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחם_בנימין_פומרנץ
